השבוע בענף היין 196: חלמאות יבוא מיץ הענבים ומה קורה למכירות היקבים הגדולים ברשתות

ניר חן מהיקב האקדמי מרום אריאל צילם ענבים שנבצרו בכרם בו נטועים זנים מקומיים שנקראים על שם גפן האם: ניצנים 1 לבן, תל צובה שחור, נס ציונה שחור, כרם צובה לבן, בתוני ערוב שחור, דומיאת לבן, עין מסלע שחור, שורק שחור
מיליוני בקבוקי תירוש ומיץ ענבים נמכרים מדי שנה. מה קורה בשנה בה אין מספיק ענבים בארץ? קראו במדורו של אלון גונן השבוע. גם תמונת מצב על מכירות היקבים הגדולים בסופרים, וכמה יקבים עונים להגדרה אטרקציה תיירותית?

1: משרד הכלכלה ויבוא מיץ ענבים – חלמאות לשמה

למה אנחנו עוסקים בנושא זה? כי תירוש (וגם יין קידוש) הם חלק  מאותם 5-7 ליטר יין לנפש שנצרכים בשנה בישראל. הסיפור הבא פותח צוהר לנושא הכמויות שישנן או חסרות בשוק בתחום זה. על פי הנתונים מייצרים בכל שנה בישראל כ- 12 מיליון בקבוקי יין תירוש (מיץ ענבים המשמש לקידוש). מדובר בנתח שוק שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, כאשר טווח המחירים של בקבוק תירוש לצרכן נע בין 13 שקלים ל- 25 שקלים. השחקנים בענף הם היקבים הגדולים: כרמל, אפרת טפרברג, ירושלים, ארזה, בנימינה ונוספים,  מה עוד שמדובר בכסף קל: הענבים נסחטים, מסוננים נמהלים על פי התקן, ונכנסים לבקבוק שמשוגר לרשת השיווק. אין התעסקות ייננית מסובכת, אין צורך בחביות, אין פקק שעם ואין הוצאות אדירות על מיתוג. הקהל ששותה את מיץ הענבים הוא קהל שבוי, שמה שמעניין אותו בעיקר זה המחיר.

נכנסים לאתר ייעודי לפעילות, בוחרים תמונה ועורכים אותה על גבי בקבוק התירוש ולסיום בוחרים את אפשרות השילוח: דואר שליחים או איסוף עצמי

יין התירוש נסחט מענבי יין שהאיכות שלהם בינונית ומטה; היינן אפילו לא מבקר בכרמים שמיועדים למיץ הענבים הזה. 12 מיליון בקבוקים שנמכרים כל שנה הם חלק נכבד מאוד מתזרים המזומנים של היקבים, ולכן המלחמה שהוביל יקב כרמל ואותה אנו מציגים כאן, כל כך חשובה. בשנה כמו שנת שמיטה, או שנת בציר שלא הייתה אפשרות לבצור את כמות היין שצריכה לספק את האוכלוסייה שצורכת את היין, מייבאים היקבים מיץ ענבים מחו"ל. צוותי משגיחי הכשרות פושטים על היקבים, ומספקים את תעודת הכשרות למיץ הסחוט שמגיע באריזות בתנאי קירור כמובן.

מאחורי מיץ הענבים הפשוט הזה עומדים כוחות שמבינים את הפוטנציאל של עשיית כסף קל. המלחמה שהתנהלה בבית המשפט בעניין זה ממחישה את העניין, והפרטים המובאים כאן נלקחו מפרוטוקולי בית המשפט.

דני טל סמנכ"ל משרד הכלכלה. צילום מיוטיוב
דני טל סמנכ"ל משרד הכלכלה. צילום מיוטיוב

הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, דני טל, הוא האחראי על הורדת המכסים כשיש בקשה כזו לייבוא בגלל פגעי טבע או חוסר במוצרים כמו ירקות, שמנים, וגם מיץ ענבים לטובת "תירוש לשתייה". ואכן, בקשה כזו הוגשה לו עקב בציר 2018 שהיה שחון מבחינת ענבי מאכל לטובת מיץ ענבים. טל נושא דרגת סמנכ"ל במשרד הכלכלה, וכשבקשה כזו מוגשת לו, הוא אמור להתייעץ עם משרד החקלאות ולהקים ועדה שתאשר את המהלך. ואכן הוועדה התכנסה והמליצה לתת פטור במכס ליבוא 1.5 מיליון ליטר תירוש (באריזות של 750 ק"ג  ובאריזות של עד 3 ליטר). הוועדה  הוציאה קול קורא למי שנפגע עקב מחסור במיץ הענבים וחילקה את המכסות.

נראה כי דני טל לא מכיר את הענף, לא מבין מי הנפשות הפועלות, ופשוט החליט שרירותית לחלק את המכסות בין כל מי שרצה לנצל את ההחלטה של הוועדה ולקבל פטור ממכס. אחרת אי אפשר להבין למה ניתנו ההטבות בשווי מיליוני שקלים לכל מיני "מאכערים" שאינם יקבים או יצרני יין – הם פשוט סוחרים ממולחים שמצאו הזדמנות לנצל את הפרצה ולקבל הטבה משמעותית, שאותה הם ימכרו אחר כך בעצם ליקבים שחסר להם מיץ.

נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל. צילום שוקה כהן
נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל. צילום שוקה כהן

הפרשה הגיעה לבית המשפט בעתירה מנהלית עת"מ 16140-07-19 שהגישה אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב (להלן יקב כרמל) בגין חלוקת מכסות בצורה מעוותת, והחלטת השופט מרדכי כדורי הייתה " אני מורה ליתן צו ביניים המונע את מימוש המכסות ". המשיבים בפרשה היו הוועדה לחלוקת מכסות לייבוא בפטור ממכס, שר הכלכלה, מנכ"ל משרד הכלכלה, שר החקלאות ופיתוח הכפר, מועצת הגפן והיין, והזוכים במכסות היבוא: אריזות ירושלים (1987),  רוז חקלאות, די.אר. יוניק – השקעות וסחר, ואייל אייכנר – שבדיקה מהירה ברשם החברות גילתה כי מדובר בחברות פרטיות, יבואנים שאינם יצרנים ושלא נפגעו כתוצאה מתנאי מזג האוויר החריגים של שנת 2017, בגינם ניתן הפטור. היבואנים טענו לבית המשפט כי הם כבר רכשו את מיץ הענבים ושילמו עבורו והוא בדרכו לישראל, והם הסתמכו על הצו שניתן על ידי משרד הכלכלה ולכן ביטול הצו יפגע בהם.

צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין. צילום איל גוטמן
צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין. צילום איל גוטמן

מועצת גפן יין, גם היא משיבה בעתירה זאת, מסרה לבית המשפט את עמדתה: שתמכה בתגובתה בעמדתו של יקב כרמל העותר, ולטענתה היא (המועצה) זו שפעלה מול הרשויות על מנת שיוענק פטור ממכס. בסופו של דבר, לאחר דין ודברים, ועל מנת לפצות את היקבים באופן חלקי על נזקיהם, סוכם על מתן פטור לתירוש בצוברים בהתאם לקבוע בצו. הפטור שנקבע לאריזות הקטנות ניתן לנוכח טענות משרד הכלכלה והתעשייה ועל מנת לעודד תחרות וכניסה של "שחקנים חדשים" לענף.

החלטת השופט בעניין טענות החברות הייתה כי אריזות ירושלים ואייל אייכנר, שכבר הזמינו סחורה ושילמו עבורה והסחורה כבר בדרכה לישראל, אכן עלולים להיפגע פגיעה של ממש ממתן צו הביניים המבוקש. במיוחד נכון הדבר ככל שמדובר במי שיבוא התירוש על ידו נעשה בעקבות כך שהוענק לו פטור ממכס, כפי שניתן להבין מטענות העותרת. והם יצטרכו עכשיו לשאת בעלויות המכס בפועל, בניגוד לרישיון עליו הסתמכו בעת ביצוע ההזמנה. לעומת זאת, הפגיעה ברוז חקלאות ו- די אר יוניק, שטרם הזמינו בפועל  סחורה בהתאם למכסות שהוענקו להן, תסתכם בעיקר בעיכוב בניצול המכסה. פסק הדין שניתן בסופו של דבר: ניתן צו ביניים המונע את מימוש המכסות. הצו לא יחול על התירוש שרכשו החברות שכבר הביאו לארץ את התירוש. בסופו של דבר, ובעקבות הביקורת של השופט על התנהלות משרד הכלכלה והאחראי מטעמה על החלטת הוועדה, התכנסה הוועדה פעם נוספת, וחילקה את המכסות באופן שסיפק את יקב כרמל שעתר לבית המשפט, ולכן משך היקב את הבקשה.

יבול נמוך יצר צורך לייבא מיץ ענבים מחו"ל. צילום pixabay
יבול נמוך יצר צורך לייבא מיץ ענבים מחו"ל. צילום pixabay

מעבר לצד המשפטי ולפסק הדין שכנראה ימנע מוועדות נוספות לתת פטורים בצורה שרירותית, מבקר משרד הכלכלה או מבקר המדינה חייבים לתת דעתם על איך קרה שפטור שאמור להינתן למי שנפגע, מנוצל בצורה כזו על ידי סוחרים. איך קורה שמי שאמון על הקופה הציבורית (הסמנכ"ל דני טל), מקבל החלטות שעולות מיליוני שקלים לקופת המדינה מבלי להבין את הנושא ומבלי להתעמק בענף היין. איך קורה שסוחרים מצליחים להתברג בצורה כזו וליהנות מפטור שמגיע למי שזקוק לו, בתקופה כזו רגישה במדינה, כשמדברים על רשלנות, ניגודי עניינים, חברויות, תשורות ושוחד במשרדי ממשלה. האם לא צריך להיות זהירים ולהקפיד? איך קרה שהסמנכ"ל העדיף להגיע לבית המשפט, ולא כינס את הוועדה לאחר שהבין שכנראה יש דברים בגו בבקשה של כרמל? היכן שומרי הסף של המשרד, היכן אנשי הפרקליטות שייצגו את המשיבים טרם הגעת התיק לפתחו של השופט? האם הם לא אמרו למר דני טל שבית המשפט יזרוק את החלטת הוועדה מכל המדרגות, ולכן כדאי לחשב מסלול מחדש, בדיוק כפי שהמליץ השופט לעשות בסופו של דבר על מנת לא להגיע לדיון בנושא. רק נחישותם של יקב כרמל ומנכ"ל מועצת גפן יין, הצליחו להחזיר לענף את כבודו. הגיע הזמן שפקידי ציבור שאמונים על הכסף שלנו יעשו מלאכתם נאמנה ויפסיקו לזלזל בנו.

תגובת משרד הכלכלה והתעשייה

מכסה זו נקבעה על ידי שר האוצר לבקשת משרד החקלאות וחלוקתה בלבד בוצע על ידי ועדת המכסות בראשות דני טל, ועדה הכוללת נציגים שונים ממשרד הכלכלה, וכן נציג מאגף תקציבים ומשקיף מרשות התחרות. דני טל וועדת המכסות הם בעלי הסמכות החוקית לחלק מכסות מסוגים שונים של מוצרי מאכל מעובדים וטריים, ולא לקבוע אותן. אכן הוגשה עתירה בנושא, כמו עתירות נוספות שמוגשות מעת לעת נגד החלטות ועדת המכסות. עד כה בית המשפט מצא את החלטות ועדת המכסות סבירות, הוגנות וראויות, ולא מצא לנכון להתערב בהחלטת הוועדה. אין במתן צו הבינים על ידי בית המשפט כדי להצביע על כך שבית המשפט סבר כי החלטת הוועדה אינה סבירה, או שהעביר עליה ביקורת, או שהיה מתערב בה בסופו של הליך.

תגובת מועצת גפן יין

מועצה לגפן היין פועלת לייצוג כל האינטרסים אשר נועדו לשרת את טובת הענף בכללותו, הן של הכורמים והן של היקבים המייצרים מענבי יין או מיץ ענבים (תירוש) מקומיים .המועצה תומכת ביבוא במכס מופחת, או פטור ממכס, רק במקרים חריגים בהם נוצר מחסור בשוק המקומי של תוצרת מקומית, כגון שנת שמיטה. במקרים חריגים עמדת המועצה היא שהפטור ממכס מיועד ליקבים היצרנים, ולפצות, גם אם באופן חלקי, על הנזקים שנגרמו לתעשייה היצרנית המקומית, אשר שלובה ונסמכת על תוצרת הכורמים המקומיים. המועצה פעלה ותמשיך לפעול  בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, מתוך הכרה והבנה בצורך בשמירה על האינטרסים הציבוריים שהענף משרת.

מצלמים בציר

הזן בחידה של ששון בן אהרון מיקב מוני – אליקנט בושה. קראו על הזן כאן

 

2: הנתונים מאחורי מכירות יינות ברשתות השיווק

ראש השנה בפתח, וכל היקבים המסחריים אוטוטו מתחילים במבצעים, בפרסומות ובמאבק המכירות של מאות אלפי בקבוקי יין לחג, שנמשך כמעט חודש – ראש השנה, סוכות, שמחת תורה. רשתות השיווק הגדולות בישראל מגלגלות יחד 32 מיליארד שקל בשנה (שופרסל, רמי לוי, יינות ביתן, ויקטורי, אושר עד, חצי חינם, טיב טעם, ועוד), כשמתוך זה כ- 850 מיליון שקל של שוק היין ברשתות השיווק, על פי נתונים שהצלבנו ממספר מקורות. ראש השנה ופסח אלו החגים בהם מוכרים היקבים יין להמוני ישראל. בשוק הברקוד – רשתות השיווק, הכל ממוספר, ואפשר לדעת בדיוק איזה יקב עלה במכירות ואיזה יקב לא. אם אנחנו מסתמכים – גם אבל לא רק, על נתוני סטורנקסט, החברה הגדולה והוותיקה בישראל בתחום המסחר האלקטרוני, שסוקרת טרנזקציות  המבטאות היקפי סחר של עשרות מיליארדי שקלים בשנה בענף הקמעונאות, אז אפשר להבין מה קורה ביקבים הגדולים. הנתונים שמהם ניתחנו את המידע הם לתקופת פסח האחרון.

יקב תבור: הנפגע הגדול – היקב יצא במסע פרסום בעלות של יותר מ- 3 מיליון שקלים, החליף מיתוג, החליף תוויות, ואף את הלוגו "למי קראת ינשוף". המכירות ירדו בכמעט 24%, והיקב ספג מכה קשה. במהלך החודשים האחרונים תבור התאושש, ולאט לאט הוא מחזיר לעצמו את נתח השוק שהפסיד.

יקב טפרברג – הנהנה מירידת תבור – היקב נהנה מירידת המכירות של יקב תבור, והראה צמיחה של יותר מ- 9%, אבל ירידה משמעותית בכל הקשור למותג אפרת שלו. רוב המכירות של היקב הן ברשת שופרסל. בשאר הרשתות המגמה הייתה בירידה.

יקב כרמל: עלייה במכירות אבל פחות בכסף – היקב הצליח להתברג יפה עם המיתוג החדש שלו, והציבור אהב לשלוח ידיים למדפים ולרכוש את יינות כרמל: מעל 12% עלייה במכירות לעומת שנה שעברה. תמחור היין על המדפים לא ממש משאיר בשר לרווח, והסבר בהמשך.

יקב רמת הגולן: עלייה דרמטית במכירות – המכירות גדלו ב- 27%. גם כאן עניין המחיר השפיע באופן ישיר על המכירה.

יקב הרי גליל: יינות שנחטפו – עלייה של קצת יותר מ- 16%. יינות אלה ואלון נחטפו מהמדפים, וכך גם הרוזה.

יבוא יין כשר:  גדל ב- 28% – המגמה אצל חברת הכרם וישרקו-טיב טעם הייתה ירידה במכירות לעומת שנה שעברה. לעומת זאת,  חברת המגש שקד (שבבעלותה חנויות דרך היין) שלטה בשוק היבוא, והמכירות שלה עלו באחוזים רבים.

הבהרה: אחוזי מכירות גבוהים לא קשורים בהכרח לתזרים כספי גבוה שהיקב נהנה ממנו. אם נחשב את עלות ייצור בקבוק יין שנמכר בסופר (קילו וחצי ענבים, בקבוק, תווית, פקק, קפסולה, שכר עבודה, אריזה, הובלה, אחוזי רווח של רשת השיווק בין 15% ל- 25%), נגיע במקרה הטוב למחיר של קצת יותר מ- 20 שקלים. אם נסתכל על המחירים בהם נמכרים היינות בחגים במבצעים, נגלה שהיקבים גוזרים מעט מאוד שקלים עבור כל בקבוק יין, ורובם אף לא מרוויחים כלל. הסיבה היחידה שהם שם, היא כי הם חייבים לפנות מקום במחסנים שלהם. די אם תציצו בתמונות במחירי היינות שמופיעים, ותוכלו לעשות לבד את החשבון, האם היקבים שמתהדרים בעלייה באחוזי המכירות גם הרוויחו כסף.

מצלמים בציר

מבצע השבוע

יוני סער (מומחה לקידום מכירות, פרומרקט) צילם וכתב בפייסבוק: גאוני! קידום מכירות בג'יימס ריצ'רדסון. אחד ב- 69.90 $ ושניים במבצע ענק ב- 149.90 $… האמת, המציאו את השיווק וקידום המכירות מחדש (או שמישהו לא יודע חשבון?)

יקב אסף – בהחלט מושכן תיירותי במרחב החקלאי. צילום מדף הפייסבוק
יקב אסף – בהחלט מושכן תיירותי במרחב החקלאי. צילום מדף הפייסבוק

3: האם היקב שלכם הוא מושכן תיירותי במרחב החקלאי?

רני רוגל מדווח: משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל לקיומו של מסד נתונים עדכני על כלל אתרי התיירות הכפרית והחקלאית בישראל – כפי שמגדירים שם: מושכנים (אטרקציות, מלשון 'משיכה') תיירותיים במרחב החקלאי. במסגרת זו פורסם סקר שנערך לאחרונה, ומעדכן סקר קודם שבוצע ב- 2013. עדכון הסקר יאפשר ללמוד על מגמות הפיתוח במרחב הכפרי, ולערוך מעין אלפון של כל המיזמים הקיימים, לצורך עדכונם במענקים, תמיכות ויוזמות שונות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר – כך שאולי שלאלה ששמותיהם כלולים בסקר צפויים כסף או הטבות בקצה. לפי המארגנים, לסקר נכנסו כל המושכנים התיירותיים במרחב הכפרי, פרט לאכסון תיירותי, ובסך הכל 2,846 אתרים שכלולים במאגר המידע, לעומת 2,604 אתרים בסקר של 2013.

כמובן שאנחנו מתעניינים ביקבים. אלה כלולים בשתי קטגוריות: מפעל בוטיק לעיבוד תוצרת חקלאית (יחד עם מגבנה, בית בד – שמן זית, קוסמטיקה, מבשלות בירה ועוד); ומרכז מבקרים (מה לעשות, יחד עם רפת, מכוורת, חקלאות עתיקה, צפרות, וגם בתי בד – שמן זית, שוקולד ועוד). אז כמה יקבים מופיעים ברשימת המושכנים של משרד החקלאות? 148. רק 148? הרי מספרים עפים לכל הכיוונים, ואחד הפופולריים בהם מדבר על 300 יקבים – מרביתם ביתיים ובוטיקיים, ויש להניח שחלקם הגדול במרחב החקלאי. בין 148 היקבים גם גדולים כמו ברקן, כרמל, טפרברג, דלתון, תבור, תשבי. משום מה לא מצאנו ברשימה את יקב רמת הגולן – אולי כי הוא באזור תעשייה, אבל כך גם כרמל ודלתון.

עצתנו ליקבים ברשימה – התחילו לקדם את עמכם כ'מושכן תיירותי', ואלה שלא ברשימה – פעלו לצירופכם אליה. נשמח למספר נכון יותר של יקבים בסיבוב הבא.

תודה לאילנית צמח ועדה חכמון על המידע ועיבודו

מצלמים בציר

 

תגובה אחת

  1. למה כרמל מזרחי, מתעקשת על יבוא מיץ ענבים. כי היא הפסיקה לגדל ענבים בארץ והעבירה את הייצור לחו"ל, זה זול יותר, לא מחייב השקעות בכרמים, ציוד ועובדים. גם בבציר 2019 מייבאת כרמל מזרחי מיליוני ליטר תירוש מקצתם באמת עבור מיץ ענבים ומקצתם עוברים תסיסה ונמכרים כיין זול – ככה מוכרים בסופר יין ב – 17 ש"ח, אתה הבנת את זה אלון !!! זה כמובן לא חוקי, אבל, את מי זה מעניין במועצת גפן היין שצריכה להגן על הכורמים הישראלים???

    בקצב הזה בתוך כמה שנים לא יהיה ייצור של מיץ ענבים ויין בישראל והכול בגלל תאוות בצע של "בעלי הבית" החדשים של היקב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר