השבוע בענף היין 206: ברג נגד לוקסמברג – האם תעשיית היין הישראלית תיפגע?

כשקוראים את תגובתו של יעקב ברג מיקב פסגות לכתבה אפשר לחשוב שהבעיה המוצגת היא לא ההחלטה האפשרית של האיחוד האירופי או התנהלותם של ברג ושותפיו אלא אלון גונן. מי הציג את היינות החדשים של יקב רמת הגולן ולמה המנכ"ל לא הגיע? וחמש שאלות ליינן הוותיק ששון בן אהרון

יעקב ברג: "לעיתים כשנחשפים לדברי שטנה וארס עדיף להתעלם שמא מעט מהרוח הרעה תדבק גם בך". צילום איל גוטמן
יעקב ברג: "לעיתים כשנחשפים לדברי שטנה וארס עדיף להתעלם שמא מעט מהרוח הרעה תדבק גם בך". צילום איל גוטמן
בנייני בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג. צילום מאתר הארכיטקט דומיניק פארו
בנייני בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג. צילום מאתר הארכיטקט דומיניק פארו

 1: יקב פסגות והפצצה מלוקסמבורג

אם כתבתי עשרות פעמים על הנזקים והאימה שווירוס ליפרול 3 מסב לתעשייה, עתה מתברר שמאיימת על תעשיית היין הישראלית מכה הרבה יותר גדולה בגלל יקב אחד. את זה לא אני קובע או אומר. מי שטוענת כך היא מדינת ישראל (משרד החוץ). הכל התחיל לפני כשלוש שנים. האיחוד האירופי הוציא הנחיה (לא פסק דין) לסמן מוצרים המיוצרים בשטחים הכבושים כ"מוצר מההתנחלויות" במקום סימון של "מיוצר בישראל" או "מיוצר ברשות הפלסטינית". ההנחיה לא חייבה את מדינות האיחוד האירופי, והייתה נתון לשיקול דעתן בלבד. חוץ מצרפת אף מדינה  לא רצה וחייבה את היבואנים שלה לסמן כך את המוצרים. משרד הכלכלה של צרפת אימץ את ההנחיה, ובשנת 2016 הוציא הנחיה כללית לסמן מוצרים שהגיעו מהשטחים הכבושים.

בעקבות כך הגיש יקב פסגות ממועצה אזורית בנימין – בבעלות יעקב ברג ושותפים מחו"ל, תביעה לבית משפט מנהלי בצרפת כנגד ההחלטה המנהלית של משרד הכלכלה שם. היקב הצליח לבטל את ההחלטה. בית המשפט הצרפתי קבע שהנחיית הסימון של מוצרים מיהודה ושומרון נוגדת את החוקה הצרפתית, אולם במהלך חכם שלהם הם הטילו פצצה וביקשו להעביר את הדיון  לבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופ י השוכן בלוקסמבורג. פה מדובר בליגה אחרת לגמרי, מפני שהחלטה של בג"ץ האיחוד תחייב את כל חברי האיחוד, וזו לא תהיה בגדר המלצה אלא בגדר חיוב גורף. כל הבקשות של משרד החוץ שהועברו ליעקב ברג בערוצים כאלה ואחרים, למשוך את העתירה שלו ולתת להחלטה המנהלית של הצרפתים פשוט לשקוע לאיטה ולתת לזמן להרגיע את הכל, נפלו על אוזניים ערלות. מבחינת יעקב ברג מדובר במלחמת קודש, כהמשך ישיר למלחמה של היהודים בגויים. התחושה היא כי מבחינתו שנית מצדה לא תיפול. עדיף להתאבד מבחינת "תמות נפשנו עם פלישתים".

באתר האינטרנט של יקב פסגות מקדמים גם אירועי בר מצוה. צילום מאתר
באתר האינטרנט של יקב פסגות מקדמים גם אירועי בר מצוה. צילום מאתר

אי אפשר להבין את האובססיה של היקב, שעיקר תוצרתו נמכרת לארצות הברית ולא לאירופה. אי אפשר להבין מדוע הוא לא השכיל להבין כי רוב מדינות אירופה לא נגעו באותן הנחיות, והיצוא הישראלי מיישובי יו"ש לא נפגע. אי אפשר להבין, אלא אם כן מסתתרת כאן תוכנית סמויה של היקב למנוע מכירת יין באירופה, ולהישאר השחקן המרכזי שנלחם בטחנות הרוח ומקבל על ידי כך פרסום מסיבי בין לאומי ללקוחות האמתיים שלו. מדוע רק ברג נלחם מעל כל במה אפשרית? מדוע שאר היקבים בשטחים לא הצטרפו למאבק שלו? האם הוא לא יכול להבין שהוא פוגע באופן אנוש בתעשייה שלמה, ולא רק בתעשיית היין? במידה ותתקבל החלטה, וסביר להניח כי תתקבל, היא תהיה הרת אסון וגרועה עבור ישראל. החלטה כזאת תחייב את כל מדינות אירופה לסמן מוצרים ותגרום לבעיות של יצוא חקלאי ומוצרים אחרים, לא רק מהגדה המערבית אלא מכל מקום בישראל. זו עלולה להיות מתנה נפלאה לאנשי ה-BDS . אלה מסתמכים על  חוות הדעת של היועץ המשפטי של בית הדין, ג'רארד הוגאן, שכתב כי יש לחייב את הסימון, וזאת על פי תקדים סימון מוצרים מאפריקה בתקופת שלטון האפרטהייד לפני שנת 1994. אתם מבינים לאן אנחנו מגיעים?

נכון להיום יקב פסגות לא מעורב בתביעה, ולא יכול להשפיע בשום צורה על ההחלטה שתתקבל בעוד שבוע מאחר והוא לא בעניין. עשו לו תרגיל: הדיון מתנהל בין צרפת לבית הדין הגבוה לצדק. זה תרגיל שסביר להניח כי כל עורך דין שסיים מכללה היה עולה עליו, ומנכ"ל יקב פסגות הוא משפטן בהשכלתו. היקב סחט עד תום את נצחונו המינורי בבית הדין בצרפת מבחינת פרסום ויחסי ציבור בעיקר לקהילה שהוא מוכר לה יין בארצות הברית – קהילה ימנית ואוונגליסטית, אבל סיבך באותה נשימה את כל מדינת ישראל, ובעיקר את הקולגות שלו מהיקבים ביהודה ושומרון. בעוד שבוע יקבלו 15 שופטים החלטה לכאן או לכאן. אני לא בטוח שביקב פסגות יודעים לאיזה צרה הם הכניסו את כולנו, או שכן יודעים. נחיה ונראה.

תגובת משרד החוץ

משרד החוץ נאבק באופן רציף כנגד ההחלטה לסמן מוצרים ישראלים. אנו ממתינים לקבלת הפסיקה ביום שלישי הקרוב (12.11.19). בין היתר, גיבשנו מתווה פעולה כולל להתמודדות עם השלכות רוחב אפשריות של הפסיקה.

יעקב ברג יקב פסגות. צילום איל גוטמן
יעקב ברג יקב פסגות. צילום איל גוטמן

תגובת יעקב ברג – יקב פסגות

האמת היא שהתלבטתי האם להגיב. לעיתים כשנחשפים לדברי שטנה וארס עדיף להתעלם שמא מעט מהרוח הרעה תדבק גם בך, מקווה שעושה את הדבר הנכון. קשה להתעלם מהצביעות האופפת את הכתבה כולה, לפתע מזדעק לו מר גונן להגן על תעשיית היין ביהודה ושומרון, אותו אדם המכנה בנשימה אחת אותנו בתור כובשים ("השטחים הכבושים"), אדם שלאורך שנים מטיף על הנזק שאנו עושים בעצם קיומנו.

ולעצם העניין: המציאות המשפטית הקיימת לאחר החלטת האיחוד האירופי מ- 2015 היא שנדרש לסמן מוצרים כתוצרת "ההתנחלויות" ולא כמדינת ישראל. רוב המדינות הרלוונטיות לייצוא ישראלי הודיעו שיאכפו את ההחלטה. לאור האמור לא הייתה כל ברירה אלא מאבק משפטי.  כפי שכתבת, זכינו בבית המשפט הצרפתי (גם למאבק ההוא התנגדת, זוכר?). אנו מעסיקים בעניין שלושה משרדי עורכי דין מהטובים בעולם, וכן את סטו איזינשטט הנחשב עורך הדין האמריקאי מהטובים בעולם אשר בעברו היה נציג ארה"ב לאיחוד האירופי. כל עורכי הדין וטובי המשפטנים בעולם מאמינים בצדקתנו ובסיכויים ריאליים לזכייה.  עמדתה הרשמית של מדינת ישראל בראשות משרד המשפטים, החוץ ומשרד ראש הממשלה היא כנגד ההחלטה האירופית ופעילות בכל התחומים לביטולה. עמדת משרד החוץ כביכול שהצגת איננה עמדה רישמית כידוע לך היטב, יתכן שישנו פקיד סורר בעל אג'נדה כשלך המנסה לחבל בסיכויי תביעתנו.

ולאבסורד הגדול ביותר בכתבתך – עלות המאבק המשפטי שהינה מאות אלפי שקלים. אם אתה חושב שזה כלכלי מבחינה שיווקית, או שאינך מבין כלום בעולם היין, או שאינך מבין כלום בשיווק. לבחירתך. אינני מתבייש, מדינת ישראל וארץ ישראל חשובים ליקב פסגות ולי אישית יותר מהכל. אשקיע את כל כוחותיי להצלחת אהבת חיי. אף במידה ופסק הדין יהיה שלילי, זהו רק תחילת המאבק, ממש לא סופו. הגשנו כבר תביעות להחיל את אותה החלטה אל מול מספר גדול של מדינות בעולם שבהן קיים סכסוך גאוגרפי, כגון סין (טיבט), רוסיה (קרים וכו'), אנגליה, ואפילו ארה"ב (פורטו ריקו). אנו לא נסכים למוסר כפול (שבו כזכור האירופאיים מצטיינים) שבו דין אחד ליהודי/ישראלי ודין שונה לכל העולם.  אנו פועלים בארה"ב שבה ברוב המדינות קיים חוק האוסר חרם על מוצרים ישראליים, ומי שמחרים אסור לו לעשות עסקים שם – אנו מקדמים החלטה בימים הקרובים הרואה בפסק דין נגדנו כקריאה לחרם, דבר שיביא לאיסור מכירה של מוצרים של האיחוד במדינות אלו.  וזוהי רק ההתחלה, יש באמתחתנו פעולות מתוכננות רבות לביצוע.

והדבר החשוב מכל, אינני יודע מה איתך אלון, אבל אותי לא יסמנו יותר. אחד הלקחים הגדולים שסבתא שלי שברחה בזמן (לאחר שסימנו את החנות של משפחתה), הוא שלפעמים הכל מתחיל בסימון, שהרי "מה הבעיה" רק להגיד שמדובר בחנות של יהודי, זה "מידע צרכני", סיכוי רב שהחלטה כזו תאושר בידי בית הדין של האיחוד האירופי. ולסיכום, תמיד היו יהודים שבחרו להגיד הכל יהיה בסדר, עדיף לא להתנגד ולשבת בשקט, איך כתבת? לתת "לזמן להרגיע". אני בוחר באותם יהודים (לעיתים בודדים) שנאבקו באפליה וברשעות, ובחרו במאבק על אף שאיננו נראה בעל סיכוי רב, עולה ממון עצום, ודורש כוחות נפש.

תגובת צחי דותן – מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל

היין בכל העולם מחולל שיח תרבותי, ומחבר בין אנשים, קהילות ומדינות. כך גם ענף היין בישראל – הכורמים, היקבים קטנים כגדולים, כולם כמקשה אחת. אנו עדים בשנים האחרונות לניסיונות של גופים ומדינות להכניס פוליטיקה לענף היין, ואנו לא חלק מכך. הנושא לצערי מוכר וידוע, ואנו נמתין לקבלת פסק דין.

ויקטור שונפלד משדר קיימות. צילום ישראל פרקר
ויקטור שונפלד – מנהיגות נטו. הקול הצלול של יקב רמת הגולן. צילום ישראל פרקר

2: יקב רמת הגולן – ההשקה השנתית

פעם בשנה מקיים יקב רמת הגולן אירוע משולב עם שותפי ההפצה שלו – משפחת שקד (דרך היין), בו הם משיקים את היינות החדשים שעומדים לעלות על המדפים, ומשפחת שקד חושפת את ארסנל יינות היבוא שלה. הדובר במסיבת העיתונאים היה היינן ויקטור שונפלד שעובד ביקב משנת 1991, והוא הציג בפנינו את היינות החדשים תחת הכותרת 'התחדשותו של כרם אלוני הבשן'. אולם הדבר החשוב והמרתק יותר מהיינות, הייתה כותרת המשנה שלו: 'ראייה לטווח ארוך'. ויקטור פרש לפנינו את כל התנהלות היקב בנושא 'קיימות' בעשור האחרון, החל מההבנה שיש וירוס (ליפרול 3 ) שמאיים להשמיד את התעשייה, ואם הוא לא יעשה משהו בנידון, אף אחד אחר (תוכנית ממשלתית למשל) לא יעשה. כך בעצם הוחלט על הקמת משתלה, והחל תהליך של עקירות וניקוי הקרקע בהשקעת תקציבי עתק, תוך מעקב וכתיבת פרוטוקולים לטובת הדורות הבאים, כפי שקרא לזה ויקטור. כל תורת הקיי מות על רגל אחת (להעניק לדורות הבאים עתיד טוב יותר).

ויקטור שונפלד היינן הראשי של יקב רמת הגולן ויעל גיא מנהלת שיווק ומכירות בינלאומיות. צילום דוד סילברמן dpsimages
ויקטור שונפלד היינן הראשי של יקב רמת הגולן ויעל גיא מנהלת שיווק ומכירות בינלאומיות. צילום דוד סילברמן dpsimages

הסתכלתי ימינה ושמאלה תוך כדי שויקטור דיבר; האוזניים והעיניים של  כולם היו מרותקות. נטו כרמים, נטו יין, נטו מנהיגות. יאיר שפירא מנכ"ל היקב לא היה בהשקת היין ובמסיבת העיתונאים (נשות משרד יחסי הציבור אמרו שיש לו אילוצי לו"ז – תירוץ כל כך מוכר מתחומים אחרים). היום הכי חשוב של היקב באירוע שתוכנן חודשים מראש, ולמנכ"ל יש אילוצי לו"ז (דרך אגב, מכונת קפה לנדוור – מקום עבודתו הקודם שחיכתה לנו בכניסה, ייצגה אותו נאמנה). יואב דור, סמנכ"ל השיווק והמכירות של יקב רמת הגולן שנכח באירוע, היה בסוג של הלם קרב ולא הוציא מילה מהפה. הוא לא דיבר על תוכניות היקב בנושא השיווק, שווקים חדשים, קהלים חדשים, לאן פני היקב, בקיצור נראה כמו בובה על חוט. אולי זה גם מפני שהוא עסוק בתוכנית היקב לרכוש קו מילוי חדש לפרויקט המים בטעמי יין שנמצא ביקב הרי גליל; קו שהולך לעלות ליקב עוד כמה מיליוני שקלים שענת לוי המנכ"לית הקודמת דורשת. דרך אגב, ככל הידוע עדיין לא הצליחו לשווק את המים בטעמים בעולם, או למכור את הנוסחה או לקבל פטנט. בקיצור, מזל שיש מישהו עם אחריות וחזון ועם מוטיבציה; מזל שליקב יש את ויקטור.

יינות ההשקה של יקב רמת הגולן. צילום דוד סילברמן dpsimages
יינות ההשקה של יקב רמת הגולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

שרדונה 2018 כרם אורגני אודם – יין מלוטש, דורש כמה דקות כדי להשתחרר בכוס. לימונים ותפוזים בשלים, תבלינים טריים (רוזמרין, טימין), יערה, וניל. בפה מרקם חמאתי נפלא, נתמך על ידי טעמי עץ אלון, חומציות ומינרליות משובחים, עם אפטר טייסט מלוח. יופי של שרדונה . מחירו 98 ₪.

שרדונה 2018 קצריןניחוחות עדינים של נקטרינה, לימון ואגס. חך נדיב מאוד. אלון קלוי, חמאה וקרמל. טעמים עסיסיים, ממוקדים. אפטר טייסט של אבן ומשמש בוסרי. כיאה לקצרין השרדונה 2018 קצרין מגלה טפח ומכסה טפחיים. היין עוד יפתיע. שאפו. מחירו 119 ₪.

ירדן מרלו 2016 כרם הבשן – יין רך, נדיב בטעמים. אלון, אגוז מוסקט, אוכמניות, מעט פיקנטיות, סיומת ארוכה ועסיסית לצערי היין אכזב אותי. לא מצאתי בו שום אפיון של מרלו צפוני. היין הזה יותר לקח אותי למרלו של הרי יהודה שנעשה בחופזה וללא תשומת לב המתבקשת, ובטח שלא למרלו המתויג בסדרת ירדן. נראה כי הלכו המון שנים אחורה ביקב עם העשייה של המרלו הזה. מחירו 190 ₪.

ירדן בלנד 2016 כרם אלוני הבשן – קברנה סוביניון, מרלו  וסירה. אף ופה שמתחילים בצורה די עדינה. נענע, דובדבן, עשבי תיבול, מעט ירקרקות, ואז צצים להם הטאנינים והאלון המלוטשים להפליא, והיין מתעורר ועובד כל הזמן עם טעמים עשירים ולעיסים. יין גדול, מורכב מאוד, מהליגה של השנים המשובחות של ויקטור. מחירו 285 ₪.

ששון בן אהרון. צילום לואיס ערטול
ששון בן אהרון. צילום לואיס ערטול

חמש שאלות לששון בן אהרון

אנו מתחילים לפרסם שאלון שבועי ובו 5 שאלות לאישה או גבר הפעילים בענף היין. אם גם אתם רוצים להשתתף, שלחו הודעת מסנג'ר ל- rani rogel ונתאם זאת

לפני הכל: הצג את עצמך

אני משמש כיינן בתעשיית היין הישראלית קרוב ל- 25 שנות בציר. לפני כן עבדתי במכון הישראלי ליין במשך 6 שנים כרכז מקצועי ואחראי על כל המחקרים במכון היין. באמתחתי עבודה כיינן ראשי במספר יקבים, ביניהם יקב בנימינה ויקב המערה, והיום יקב מוני ויקב FIVE STONES. כמו כן עסקתי במקביל בייעוץ ליקבי בוטיק, והעברתי לא מעט קורסי יין לחובבים.

ממה אתה הכי נהנה בעולם היין?

עשייה, יצירה, לחוש את הענבים בכרמים ולהוביל אותם אל הבקבוק אחרי תהליך ממושך.

מה צריך לעשות כדי ששתיית יין בארץ תעלה?

חינוך לתרבות יין, נוכחות יין בכל פסטיבל של אוכל, וכמובן מחירי יינות סבירים במסעדות.

איך אפשר לקדם מכירות יין ישראלי בעולם?

השתתפות באירועי יין בינלאומיים בסדר גודל בינוני. בתצוגה של מעט מדינות, יינות ישראל יבואו לידי ביטוי וחשיפה רבה יותר.

איזה יין שלך אתה הכי אוהב לשתות?

יין VIA מבציר 2014, שנת הבציר הראשונה של יין זה ביקב מוני. בלנד בסגנון בורדו, המייצג את איכות הענבים בכרמי משפחת ערטול בסמוך לירושלים.

איזה יין של יקב אחר אתה אוהב לשתות?

אני מאוד אוהב לשתות יינות של יצרני יין קטנים וחדשים. היין שלהם מבטא את התשוקה והאהבה ליין. גם אם היין לא מדהים באיכותו, עדיין נותן תחושת אהבה ליין, אפילו אם ייצרו ממנו חבית אחת בלבד.

 






2 תגובות

  1. יעקב ברג יקב פסגות ליינן יעקב אוריה אנחנו אתכם מחזקים ומזדהים במאבקכם. לערבב יין בפוליטיקה זה לא מוחלט. תמשיכו לעשות יינות נהדרים עלו והצליחו חי חי ישראל

  2. מחזקים את יעקב ברג, שפועל מכספו האישי למען עם ישראל וארץ ישראל. יהודה ושומרון הם חלק מארץ ישראל ואסור לתת לאף אחד לסמן מוצרים המיוצרים באזורים אלה בצורה שונה משאר המוצרים המיוצרים בישראל. חבל מאוד שהכותב מערב את השקפת עולמו הפוליטית, פעם אחר פעם תוקף בצורה בלתי ראויה את היקבים בשטחי יו"ש ופוסל אותם בעוון מיקומם הגאוגרפי.

כתבו תגובה