השבוע בענף היין 217: דם רע ביקב בן-זמרה ולעומת זה דברים טובים מארבעה ייננים

השבוע יקב בן זמרה על המדף – למה ומה יש לקנות שם, ארבעה ייננים: מפגשים עם גולן פלם ויעקב אוריה ויינותיהם, על המוקד יין של ג'וני שטרן, חמש שאלות לאיתי להט, ויש גם סיפור יין לחורף. קריאה מהנה

בציר בכרם בן זמרה. האם יבכו ביקב בשם זה על חלב שנשפך? צילום דוד סילברמן dpsimages
בציר בכרם בן זמרה. האם יבכו ביקב בשם זה על ענבים שנשפכו? צילום דוד סילברמן dpsimages

1: יקב בן זמרה – סכסוך בין שותפים זה כל הסיפור

זה לא סוד שכרם בן זמרה בגליל העליון הפך לשם נרדף לענבי יין מצוינים. זה גם לא סוד שבענף אומרים שזה הכרם הגדול ביותר בארץ, המשתרע מהצפון עד גדרה  – לפי מספר היקבים שאומרים כי היינות שלהם מיוצרים מענבי כרם זה.  בשבוע האחרון עלה לכותרות יקב קטן, שאם היה נכתב עליו כה הרבה בלי שהסכסוך בין השותפים היה מגיע לכותרות לאחר שהגיעו לחובות כבדים, ופשוט היו מוכרים הרבה יין, הסיפור היה נחסך.

מוגש כשירות לאלה שרוצים לקנות את היקב אחרי שקראו בעיתון ולא יודעים אפילו היכן הוא ממוקם
מוגש כשירות לאלה שרוצים לקנות את היקב אחרי שקראו בעיתון ולא יודעים את מיקומו

עוד קצת על הרקע, עם ציטוטים מהנכתב בויקיפדיה על מושב בן זמרה, בו ממוקם היקב ובו מתגוררים שמות ידועים אחדים מענף היין – לטובת הקונים הפוטנציאליים שאחדים מהם פנו השבוע למערכת אכול ושאטו בשאלה אם כדאי לקנות את היקב, רק כי קראו בידיעות וכלכליסט אותה ידיעה מאותה כתבת: "כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה הוא מושב בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי קבוצת עולים מטורקיה. בראש הקבוצה עמד בנימין אשכנזי, שקיבץ מטעם הפועל המזרחי שבע משפחות נוספות (רודיטי, קזס, רוזיו, אשכנזי, בן עזרא, מילס ובגא). אל המשפחות המייסדות הצטרפו בשנת 1951 עולים מרומניה, ובשנת 1952 הצטרפו למושב עולים ממרוקו. בתחילה נקרא המושב "הר אדום" על שם הכפר הערבי "ראס אל אחמר" שעל אדמותיו הוקם. המושב נקרא על שם התנא רבי יוסי בן זמרה הכהן, שקברו מצוי בתחום המושב".

צילום אוהד רוט מדף הפייסבוק
צילום אוהד רוט מדף הפייסבוק

יוסי אשכנזי (בן המשפחה המייסדת), שמעון בוז'ו ואהרון בוז'ו (בעלי חברת בוז'ו חקלאות ומים), הם בעלי המניות ביקב בן זמרה (פועל מ- 2002), שנקלע לחובות כספיים של 950,000 שקלים. בשל כך מונתה ליקב נאמנת אשר תנסה למכור את היקב כעסק חי, כשמדובר בציוד ובכמה עשרות אלפי בקבוקי יין, וכן זכויות במקרקעין באזור התעשייה דלתון. בית המשפט נענה לבקשתה של הנאמנת עורכת הדין ענבל בית הלחמי-ריבן, ונתן צו פתיחת הליכים להפעלת החברה לתקופה של 60 ימים, כאשר עורכת הדין שימשה כמנהלת היקב ומכירה את הסכסוך מקרוב, וגם את אי יכולת בעלי המניות להגיע להסדר ביניהם שכבר מתגלגלת זמן.

השאלה המתבקשת היא האם ימצא קונה שיוכל לקנות את העסק החי כפי שהוא, ובכך להחזיר את החובות – בעיקר לבנקים, כשנכון להיום מרבית החוב הוא ריבית ופיגורים בהחזר חוב קטן בהרבה של 98,000 שקלים. יינות יקב בן-זמרה, בשונה ממותג כרם בן-זמרה, לא נהנו מפרסום ויחסי ציבור שחשפו אותם במהלך השנים לציבור הרחב, והוא לא נמנה עם יקבים מהליגה "הראשונה" כדי שיהיו קופצים לקנות אותו. לכן להערכתנו יהיה די קשה למכור אותו כעסק חי, וכמובן שנתבדה כדי שהיקב יוסיף לפעול תחת בעלים אחרים. יש מספר דרכים למכור את היינות של היקב, כשאחת מהן היא דרך קבוצות רכישה שיקנו מספר גדול של בקבוקים במחיר נמוך, או קנייה של היין על ידי "יקב" אחר שידביק תוויות חדשות על הבקבוקים, או הצפה של השוק במחירי רצפה בכל מיני רשתות שיווק ובעיקר לקראת חג הפסח שמתקרב ובא. פרק הזמן של 60 ימים שניתן על ידי בית המשפט יכול להספיק לכך.

2: IWSI מארחים – גולן פלם חוגג 20 שנה לקלאסיקו

היינן גולן פלם חגג חמישים השנה, וכשהוא מדבר על יין  העיניים שלו בורקות. את ילדותו העביר גולן בין חביות הבטון של יקב כרמל מזרחי בראשון לציון. אביו ישראל פלם, שהיה היינן הראשי של היקב, נחשב לראשון מחלוצי הייננות המודרנית בישראל. הוא הראשון שהבין שכדי להיות יינן צריך לצאת ולהתמקצע מעבר לים, ואף ללמוד את העסק גם באקדמיה ולא רק בכרמים. כרמל מזרחי היה בתקופתו של ישראל פלם היקב המוביל והגדול, ואין בית ישראלי או יהודי שלא שתה אותו. באותו משפט הערצה ליקב כרמל מזרחי של אז, יורה גולן חץ חד לכיוון הבעלים החדשים אשר רמסו את ההיסטוריה של היקב: "צריך לצאת להפגנה גדולה כדי לעצור את ההרס שמתבצע כעת ביקב כרמל בראשון לציון", הוא אומר.

בשנת 1998 יקב פלם נוסד, וב- 2005 העבירה משפחת פלם את היקב המשפחתי שלה לאשתאול שבמטה יהודה צפונית לבית שמש. גולן פלם נסע ללמוד באיטליה, והתמקצע במקומות נוספים בעולם. משם הוא חזר עם כמה אובססיות ליין ולטרואר, שהחריפה ביניהן היא אהבתו הגדולה לסוביניון בלאן. נכון להיום מרכז יקב פלם את רוב גידולי הענבים שלו בהרי יהודה, והיקב חבר ב"קוורטט" – ארבעה יקבי איכות (צרעה, ספרה, קסטל ופלם) שפועלים יחד לקידום המודעות והמכירות בעיקר בחו"ל, כשלכך מתווספת ההכרה ממש לאחרונה בטרואר הרי יהודה כסוג של "אפלסיון".

טעימת יינות פלם התקיימה השבוע (21 בינואר) עם גולן פלם בבית הספר ליין IWSI.

צילום גל זהר
צילום גל זהר

סוביניון בלאן 2018 – תוספת של 15% שרדונה הפכה את היין הזה ליצירה. קווים נקיים ונוקשים של מינרליות. אגס ירוק, שזיף ירוק וגיר כתוש פורצים לאף. בפה טאנינים טובים, מעט פרי אקזוטי, אשכולית וגרדת ליים. אפטר טייסט חמאתי עם מעט וניליות. יופי של יין. מחירו 95 ₪ –  VFM (תמורה לכסף – תל"כ). יין שראוי להיות במחיר תלת ספרתי.

סוביניון בלאן 2019 בטעימת חבית – ניחוחות לימוניים. הפה שומר על קו יציב של חומציות,  הפרי עדיין ממותן אבל כבר עכשיו אפשר לחוש את היותו מרופד בפוטנציאל אדיר.

סירה 2015 – צבע ארגמני עמוק, ניחוחות מגוונים של רוזמרין וזפת. פה עמוס בפירות יער אדומים ופלפל שחור. אחרי כמה ערסולים יוצאים הריחות והטעמים המתוקים של פטל שחור, עם טאנינים מדויקים שמובילים לאפטר טייסט נקי. מחירו 130 ₪ – VFM לחלוטין.

קברנה סובינין 2017 – עם תוספת של סירה, פטי וורדו וקברנה פרנק. התערובת הזו צעירה עדיין, וכרגע מעט סגורה. זית, דומדמניות שחורות, שוקולד מריר ועשבי תיבול  מורגשים היטב. הפה חמאתי ונדיב, ועם זאת מאופק.  טאנינים מובנים היטב ששולטים עדיין ביין הזה. עם עוד קצת סבלנות, היין הזה יהיה מטורף. מחירו 175 ₪ – מבחינת VFM יעבור את ה- 200 אוטוטו, כי מגיע לו.

צילום דוד סילברמן dpsimages

חגיגת 20 שנה לקלאסיקו

הקלאסיקו הוא יין העבודה של היקב, ומושך את מכירותיו. היין הראשון בסדרה נבצר לפני 20 שנה, והיה בלנד של קברנה סוביניון ומרלו. במהלך השנים הבלנד הלך והתפתח, ובעיקר הוכנסו בו זני הענבים המקומיים של הטרואר הייחודי של הרי יהודה. קלאסיקו של פלם זו טביעת אצבע משפחתית מאוד רצינית. חוץ מהטרואר אפשר לטעום בו את הפילוסופיה והחינוך שהביאו את המשפחה לפתוח יקב, ולהפיכתו למותג ישראלי שמביא הרבה כבוד לענף גם בחו"ל. בערב זה טעמנו שני קלאסיקו שיוצרו בהפרש של 10 שנים אחד מהאחר.

קלאסיקו 2008 – קברנה סוביניון ומרלו. זו דוגמה לקונספט ולהבנה שביין הבסיסי של היקב יש את חומרי הגלם הטובים ביותר. טאנינים בועטים, טעמי פירות עשירים ומתגמלים, חומציות נפלאה, וטעמי עץ אלון שהשתמרו. יין נפלא.

קלאסיקו 2018 – קברנה סוביניון, סירה, קברנה פרנק, פטי וורדו ומלבק. היין מוגדר על ידי גולן פלם כ"כל הטוב של הרי יהודה", ואכן זה יין מאוד מאוזן, עשיר בטעמים. פרי צעיר וטרי, ארומות פרחוניות לצד מתיקות קלה של דובדבן וקקאו. יין שעובד ולא מפסיק לשחרר טעמים חדשים. יין שזועק לאוכל. מחירו 109 ₪ – VFM לחלוטין.

נובל 2016 טעימת טרום השקה – לסיום נטעימה יין עמוק, אפל ואינטנסיבי. מתחיל בניחוחות של פרי שחור בשל ונגיעות של קרמל. לאחר כמה ערסולים, האף פרחוני להפליא. בפה טאנינים רכים, שחושפים יין המיוצר במדויק. דובדבן שחור, קקאו ואספרסו, המובילים לאפטר טייסט שמציף את הפה בחומציות ובמינרליות עסיסית במיוחד. יש פה יצירה. מחירו עדיין לא נקבע.

לסיכום: הסיפור של משפחת פלם ארוג בתוך סיפורה של תעשיית היין המודרנית בישראל. שנות השבעים והשמונים היו תחילתה של תעשיית היין המודרנית בארץ. שנות התשעים – ניצני הקמה של יקבי הבוטיק שנות האלפיים – מהפכת יינות האיכות בישראל. העשור האחרון: מקומיות, החיבור לאדמה, והקוורטט של הרי יהודה.

סיפא: את גולן פלם וייננים ישראלים נוספים מארח גל זהר מ- IWSI (Israeli Wine & Spirit Institute) – הנציגות הישראלית של WSET, מרכז ההדרכה הגדול והמוביל בעולם ללימודי יין ואלכוהול. IWSI הינו מרכז ההדרכה המוביל בישראל לכל המעוניינים להעשיר את הידע שלהם בעולם היין והאלכוהול, תוך הקניית ידע וכלים בסטנדרט בינלאומי. ואכן, כשמגיעים ליום יינן או כיתת אומן כזו, מבינים את המקצוענות שיש במקום הזה. כיתות אומן כאלה מתקיימות במהלך כל השנה. הייננים נבחרים בקפידה, היינות נטעמים ונמזגים בכבוד רב, וכל העסק נעשה בגובה העיניים ומותאם לאופי הקהל, שיכול להיות מאוד מקצועי או חובב; כולם מקבלים אותם יחס והקשבה. אי אפשר שלא להתפעל.

3: יעקב אוריה – חוקר, יינן, תלמיד חכם

אור מאופל, עמק הציידים, עזר כנגדו, הצייד השקט, אסופת התבלין, עין הסערה, הדוכס פונטיף, חלום באספמיה. אלו הם רק חלק מהיינות של יעקב אוריה שטעמתי אתמול. אני אמור לנתח את היינות האלה על פי פרמטרים מאוד ברורים של ביקורת יין, אבל יוק – אי אפשר. אני ממש לא יודע לנתח את רוב היינות של אוריה. הם מתעתעים עד כדי כך שכדי לפענח אותם צריכים ממש להתאמץ ולעשות סוויץ' במוח, ולהסתכל עליהם באופן שונה.

יעקב אוריה ויינותיו הלבנים בערב מיוחד שהתקיים במתחם wework בדרום תל אביב. מתפלל? מטיף? בתמונות מערב זה עיניו עצומות. צילום נהדר של דוד סילברמן dpsimages
יעקב אוריה. צילום דוד סילברמן dpsimages

אחד המשפטים המפורסמים של סלבדור דאלי הוא "אני לא עושה סמים, אני בעצמי סמים". יעקב אוריה לא עושה יין; הוא ממציא נוזל חדש שרק מבוקבק בבקבוק יין. הוא ממציא שפה חדשה, טעמים חדשים. אם לא טעים לו הוא שופך, אם טעים לו או מרתק אותו, הוא מבקבק ונותן לאחרים לטעום. אחרי הטעימה של אתמול אני מוצא את היין של יעקב אוריה בלתי נסבל, אבל בהבנה שרק בגלל שהעידן שבו אנו חיים הוא בלתי נסבל, לכן היינות שלו כל כך מרתקים.

ולחשוב שאם הוא היה עוסק רק ביינות יעקב אוריה ולא ביקב המסחרי שבו הוא עובד – איזה יצירות היינו מקבלים. מחירי היינות נעים בין 115 ₪ ל- 190 ₪ – VFM לחלוטין. אין יצירות כאלה באף מקום. או שתתאהבו או שלא – מה שבטוח שהחוויה מובטחת. טלפון למשלוחי יין 054-7388906.

ג'וני שטרן. צילום ישראל פרקר
ג'וני שטרן. צילום ישראל פרקר

4: יין אחד על המוקד – קברנה פרנק 2017 של יקב שטרן

יקב שטרן הינו יקב בוטיק גלילי משפחתי של השטרנים, השוכן בקיבוץ תובל. היינן הוא ג'וני שטרן, והחל משנת 2016 היקב כשר. קברנה פרנק 2017 של היקב התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות, הונגריות ואמריקאיות. יש לו ריחות של שזיף אדום מיובש, נענע ואדמתיות. הפה מאוד כפרי: אדמה רטובה, עור, סיגר, פלפל שחור. הכול בגדול אבל מעודן מאוד. הרמוני, לא מעיק, זועק אוכל. אחד מהטובים. מחירו 110 ₪ – VFM לחלוטין.

איתי להט. צילום סיגל בראל
איתי להט. צילום סיגל בראל

5: חמש שאלות לאיתי להט – יינן, יועץ ליקבים ומייצר את יינות להט

אנו מפרסמים שאלון שבועי ובו 5 שאלות לאישה או גבר הפעילים בענף היין. אם גם אתם רוצים להשתתף, שלחו הודעת מסנג'ר ל- rani rogel ונתאם זאת

לפני הכול: הצג את עצמך

איתי להט, יליד 1972. העיסוק ביין מהווה את מרכז חיי כבר מ- 1995. בחישוב קל זה אומר שרוב חיי אני עסוק בלימוד, הדרכת, הוראת, גידול ועשיית יין. גר באוטו וישן בגליל, נוהג די הרבה, אך עם זאת ניתן לומר שלאחרונה מתמקד בעיקר בצפון, רמת הגולן והגליל העליון, עם דגש מיוחד על האזור בגליל שנמצא מערבית למירון, או במילים אחרות: גליל עליון מערבי.

ממה אתה הכי נהנה בעולם היין?

מבין המלאכות האחרות שאני מכיר, זו כנראה אחת המלאכות הנעימות. הסיפוק הרב ביותר הוא מכך שאני מייצר מוצר מוחשי, כזה שיש בו חומר. ואם לא די בכך, אני גם מגדל את חומר הגלם למוצר, ולבסוף מעצב את האריזה. אכן מלאכה נאה.

מה צריך לעשות כדי ששתיית יין בארץ תעלה?

אישית, לא הייתי רוצה להיות מעורב בעידוד צריכת יין. מבחינתי הדבר החשוב הוא שצרכני היין בישראל ישתו יותר יין ישראלי. לדעתי הלא מלומדת, מותג היין החזק ביותר בישראל הוא צרפת, והשני הכי חזק הוא חו"ל. כל זאת, למרות שברוב הקטגוריות, יין ישראלי בישראל יספק תמורה טובה יותר ללקוח. לפיכך כל מה שצריך לעשות, הוא להוכיח שאכן כך הוא לנמצאים ולנמצאות בנקודות מכירת היין השונות. מהלך כזה דורש שיתוף פעולה בין יקבים, ייננים וגופים ציבוריים.

איך אפשר לקדם מכירות יין ישראלי בעולם?

להבנתי, מכירות היין הישראלי ליהודי העולם נמצאות בשיא ועדיין בעלייה. לגבי הגויים המצב שונה. עבור נושא זה אפתח כרגע תאוריית שלבים לא מחייבת:

  1. אמונה בצדקת הדרך: ישראל היא טרואר לגיטימי המייצר יינות מן המעלה הראשונה.
  2. התמקדות באיכות; השארת הגימיקים בשוליים.
  3. התמסרות למגמה הים תיכונית בקולינריה העולמית (בישראל יינות טובים יותר מאשר בסיציליה).
  4. כמו התשובה לשאלה הקודמת: חיזוק המותג 'יין ישראלי' בישראל. השגרירים הטובים ביותר של יינות ישראל בעולם הם תיירים ששתו יינות ישראלים במסעדות בישראל, אם יגישו להם בורגון – זה לא יקרה.
  5. הסכם שלום/הסדר מדיני, ושיפור תדמיתה של ישראל בעולם. זהו תנאי יסוד, בלעדיו כל התיאוריה מתרסקת.

איזה יין שלך אתה הכי אוהב לשתות?

אני נהנה לשתות את היינות שלי, את יינות העבר ואת אלה שאני משחרר בימים אלו. אני בוחן את ההתפתחות והשינויים הקטנים שחלים לאורך השנים, את הדרכים בהן בחרתי ואת אלה שנזנחו.

איזה יין של יקב אחר אתה אוהב לשתות?

כדי לא להסתבך, פשוט אסרוק את הבקבוקים שנהניתי מהם בשבועיים האחרונים, ועדיין נמצאים על מפתן הדלת לפני פינוי למחזור: ג'ימס, מיה לוצ'ה לבן, שורש לבן, שרדונה אפק, ויין אחד אדום – ברברה כרם שבו.

ובסוף שבוע חורפי זה יש לנו גם סיפור בשבילכם

חיים ורעייתו זהבה העמיסו את תיקי הגב שלהם על הפיאט החבוטה ששכרו ויצאנו לדרך הארוכה לדרומה של צרפת. צילום pixabay
חיים קוזניץ ורעייתו זהבה העמיסו את תיקי הגב שלהם על הפיאט החבוטה ששכרו ויצאנו לדרך הארוכה לדרומה של צרפת. צילום pixabay

איך יודעים מהו יין טוב? – ארוחה אצל שף בפרובאנס

חיים קוזניץ, המוכר לרבים מתוכנית הרדיו של שמעון פרנס בגל"צ בימי שישי, משתף גם את קוראי אכול ושאטו בסיפורים בסגנונו העסיסי המיוחד. הפעם על כמה צריך להבין ביין כדי ליהנות מבקבוק שמחירו 36,000 דולר. קראו כאן

 






תגובה אחת

  1. חלאס עם המשפט ההוא של הברון דה רוטשילד! כמה אפשר?! תמיד משמיטים גם את סוף הסיפור כשלאחר דקה הוא נזכר והיין היה למעשה "חנן גולדבלט" של יקב סוסון ים.

כתבו תגובה