השבוע בענף היין 243: מכירות יין בדיוטי פרי נתב"ג – ההתרסקות הגדולה, ויצוא היין לפסח הגיע בזמן לחו"ל

השבוע מאחורי האין-מכירות יין בדיוטי פרי נתב"ג והפגיעה ביקבים, מה עם יצוא היין, ראיון וירטואלי עם קצרין 2016, מה הקשר של יקב אהרונוף למכירת אל על, דנה מיקב ננה, ביקורת יינות מתחת לרדאר, וענייני בציר עם זאב דוניה, מיכל אקרמן, ג'וני שטרן ואורנה לב. קריאה מהנה

מיכל אקרמן מנהלת ואגרונומית יקב תבור צוהלת ושמחה עם האשכולות הראשונים של בציר 2020 - הסוביניון בלאן מכרם כפר תבור. קראו עוד בהמשך. צילום חמודי
צילום מאתר ג'יימס ריצ'רדסון

1: דיוטי פרי – קריסה טוטאלית במכירות היין

חנות הדיוטי של ג'יימס ריצ'רדסון בנמל תעופה בן גוריון סגורה על מנעול ובריח מאמצע חודש מרץ השנה. מהתפרצות הקורונה והפסקת הטיסות אין מכירות. חנות היין ששופצה לא מזמן בטרמינל 3 עמוסה ביינות ישראלים. אולי המבצעים בתוקף, אבל אין קונים. גם אין מוכרים.

על פי נתון מגורם שמכיר היטב את הנעשה כאן, בשנה מוכרים בחנות זאת יותר ממיליון וחצי בקבוקי יין, 90% מהם של יין ישראלי. עם כל המבצעים כאן מדובר במיליוני דולרים בשנה, ומהפסקת הטיסות מדובר באובדן מכירות של כ- 50% מהכמות השנתית והנזק הכספי בהתאם.

רק לסבר את האוזן, יקב ישראלי שנמצא על מדפי הדיוטי מוכר בין 5,000 אלפים ל- 10,000 בקבוקי יין בשנה, אחוז הרווח ממכירת היין שם אמנם קטן, אבל מדובר בחלון ראווה שמקדם את היקבים בעיקר בארצות הברית. יהודים ותיירים רבים ממשיכים לחפש את היינות שהם קונים בדיוטי פרי גם בחנויות היין בארצות הברית. אם תיקחו לדוגמה את יקב FIVE STONES , שם הוא התחיל את הדרך כיין שיוצר לטובת הדיוטי פרי כפרייבט לייבל, ומהר מאוד הדרישה מהקהל הישראלי שנחשף אליו וגם מהתיירים מארצות הברית, היא זו שהביאה חנויות יין רבות לדרוש את היינות שאפשר היה למצוא רק בדיוטי פרי אך לא רק אותם. בין היקבים שהיו אלופי המכירות בנתב"ג תמצאו רימון, יפו, רקנאטי, ברקן וטוליפ. אחד מבעלי יקבים אלה אמר לנו כי על פי התוכניות היה אמור למכור בדיוטי פרי מאמצע מרץ עד היום סביב 6,000 בקבוקים, "אבל בתכלס הכל טוב. מכה קלה מאוד בכנף…".

צילום מאתר ג'יימס ריצ'רדסון

המחירים של היינות בחנות זאת יכולים להיות גבוהים, אבל תמיד יש שם מבצעים 3+1 ואז המחיר צונח פלאים. אחת הבעיות של המחיר הגבוה של היינות בדיוטי, היא שכר הדירה האסטרונומי שהמדינה (רשות שדות התעופה) גובה ממפעילי החנויות. מדובר ב- 60% שווה ערך למכירות. התחשיב נעשה על פי כמות האנשים שנכנסים לנתב"ג (מס גולגולת), ויש אף אחוזים מהרווחים של החנויות. מספיק להציץ במכרזים של החנויות השונות בדיוטי, ולהבין שהמדינה פשוט גוזרת קופון מטורף. ארומה, לדוגמה, משלמת 8 מיליון שקלים שכירות בחודש, ומדובר בחנות די בינונית בגודלה לעומת חנות היין שנמצאת במתחם. לפי ההערכות, ג'יימס ריצ'רדסון מגלגלת כ-400 מיליון דולר בשנה בנתב"ג, אבל משלמת תמלוגים לרשות בגובה כ-210 מיליון דולר בשנה.

בחירת היקבים והיינות לחנות היין בדיוטי פרי מתבצעת על ידי וועדה מייעצת שטועמת את היינות. בדרך כלל תמצאו שם יקבים גדולים, ובקצוות כל מיני יקבי בוטיק נבחרים. היקבים המנוסים מציעים לחנות הדיוטי פרי יינות שמבוקבקים רק לטובת מכירה בנתב"ג (פרייבט לייבל): פלטר, טוליפ, פלם, קסטל, ברקן, יתיר ועוד. קחו לדוגמה את פלם הריטג' (?) שמחירו 80 דולר. אם אני קונה יין זה ב- 80 דולר, הוא חייב להיות מינימום פלם נובל, מתחת לזה, למשל פלם קלאסיקו, הביאוס יהיה רציני.

כאמור, נכון להיום הפעילות מושבתת. חלק מהיקבים נתקעו עם מלאי. אני מניח שמבחינתם הקטנים והגדולים יעשו מבצע כזה או אחר עד יעבור זעם. והמדינה מה היא אומרת? האם יעזרו, יתמכו, יורידו עלויות? ברוררר שלא, ברור.

הסירה של סוסון ים. צילום זאב דוניה

2: לקראת בציר 2020 – ביקשנו מזאב דוניה קצת אופטימיות

זאב דוניה מיקב סוסון ים צילם וכתב: "אופטימיות? תשמע… נפט יתגלה בארצנו לפני אופטימיות… בתמונה זהו אשכול סירה, שהואיל בטובו להתעורר. כרם בר גיורא די ישנוני מבחינת הבשלה,  אבל כרגע הכול נראה בריא… יבולים ממוצע מינוס, הערכה לא סופית. בציר כנראה באמצע ספטמבר, שזה די שיגרתי כאן. הסירה מיועד בעקר לשני יינות: אנטואן ו-  Wild Syrah. מה שלא רואים בצילום אלה שמרי הבר שנמצאים על הענבים, באופן טבעי. בשנים האחרונות ערכנו ניסויים בתסיסות ספונטניות באמצעות שמרי בר. הנושא המרתק הזה חשוב, לעניות דעתי, במיוחד אם הביטוי המקומי (טרואר) הוא בראש סדר העדיפויות. עד כה מרבית התסיסות ביקב נעשו בשמרים מתורבתים. להסרת הספק: שמרים מתורבתים הם מצוינים. השאלה (הפילוסופית) היא: מה קורה או  נשאר מבר גיורא אם מוסיפים לענבים מכאן שמר צרפתי, איטלקי או ספרדי? זה מספיק אופטימי?"

צילום מכון היצוא
השקת הפעילות בארה"ב. צילום מכון היצוא

3: מכון היצוא משבר הקורונה

בסקר שערכתי בין היקבים הגדולים, שאלתי האם תקופת הקורונה השפיעה בצורה דרסטית על מכירות היין בארצות הברית ואירופה, ולהפתעתי תשובת כולם הייתה שלילית. לרגע חשבתי שהכול בסדר, אבל כשמקבלים את הנתונים ובוחנים את המספרים, מבינים שזה לא ממש נכון.

על פי הנתונים של מכון היצוא, סך יצוא היין בשליש הראשון של שנת 2020 הסתכם בכ- 19.2 מיליון דולר, ירידה של כ-2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היצוא לארה"ב, אזור הסחר העיקרי הסתכם בכ-11.7 מיליון דולר, ירידה של 2%, והיווה כ-60% מסך יצוא היין מישראל בחודשים אלו. היצוא לאירופה נשאר דומה, והסתכם בכ-5.5 מיליון דולר – כ-30% מהיצוא בענף.

פעם ראשונה שמשאית מככבת בתמונה הראשית שלנו: משלוח יין של יקב פסגות בדרך לסין בעקבות החשיפה בעולם. צילום מדף הפייסבוק
משאית יצוא של יקב פסגות בימים של טרום קורונה. צילום מדף הפייסבוק של היקב

שימו לב כי מרבית המכירות של היקבים בשליש הראשון של השנה היו בגלל חג הפסח. היקבים הספיקו להוציא  משלוחים לחג לפני תחילת סגר הקורונה, ולכן יש ירידה מזערית ביצוא בתקופה זו. אבל בחודשים האחרונים יש האטה מאוד רצינית, ועיקר הבעיה תהיה בחגי ראש השנה (ספטמבר).

מכון היצוא מוסר כי מרבית הפעילות בארה"ב הוקפאה. יש פעילות ברשתות החברתיות. בנוסף, בחודשים אוגוסט ואוקטובר תתחיל פעילות קידום יין ישראלי באתר wine.com , וכן בחודש אוגוסט תהיה פעילות דומה באתר SevenFifty  – אתר מכירות  B2B (בין עסקים). בכל 3 חודשים מתכנסת הוועדה המייעצת של הפרויקט ודנה בפעילויות נוספות, כך שצריך לחכות להתכנסות הבאה.

היינן הראשי של יקב רמת הגולן כבר מעל שני עשורים
ויקטור שונפלד היינן הראשי של יקב רמת הגולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

4: ראיון וירטואלי עם בקבוק – יקב רמת הגולן קצרין 2016

הבהרה לשאלות שקיבלנו מקוראים: וירטואלי פירושו כאן יותר דמיוני ופחות אמיתי, אם כי יש בו אלמנטים אמיתיים. מסובך. מכיוון שהיקב השיק את היין באופן וירטואלי ולא טעמתי אותו, גם הראיון עם היין וירטואלי

ירדן קצרין יצא לחנויות השבוע. לא הייתה השקה, והיקב עדיין לא עשה את הטעימה המסורתית לעיתונאים, בה ויקטור שונפלד – היינן הראשי של היקב עוד מהקצרין הראשון, אומר כמו בכל השקת קצרין "ההתרגשות גדולה מתמיד".

הפילוסופיה של היקב היא שרק בשנים יוצאות דופן מייצרים קצרין
הפילוסופיה של היקב היא שרק בשנים יוצאות דופן מייצרים קצרין. צילום דוד סילברמן dpsimages

איך הייתה 2016?

2016 הייתה שנה טובה, טובה מאוד. עונת הבציר עברה על מי מנוחות. יקב קסטל עבר למשכנו החדש, וההתייחסות לבציר 2015 שהוגדרה על ידי אלי בן זקן כחרא של שנה, לא חזרה על עצמה.  אולי כי 2015 הייתה גם שנת שמיטה, והחרא צף  כל 7 שנים. הספר שכיכב בשנת 2016 היה "אופטימי" של אורי אבנרי, אותו אחד שחרט על דיגלו "בלי מורא ובלי משוא פנים" אז לא לנו באכול ושאטו הבעלות על המשפט הזה, כך מסתבר.

איך זה להיות הקצרין ה-13 במניין?

ירדן קצרין 2016 הינו ה-13 במספר הקצרינים (הראשון היה ב- 1990). בין האמונות הטפלות הנפוצות ביותר בעולם, בולטת אחת בעלת שם יווני ארוך ומוזר:  'טרייסקאידקאפוביה' – הפחד מפני המספר 13. אם תספרו את ירדן קצרין  2106 עם כל מהדורות היין, תגיעו למספר 13. מפחידדד.

צילום אלון גונן
צילום אלון גונן

מה מיוחד בקצרין 2016 לעומת קודמיו?

לראשונה מורכב היין מחמישה זני ענבים: 75% קברנה סוביניון, 9% מלבק, 9% מרלו, 5% פטי וורדו, ו-2% קברנה פרנק. הוא מחליף את הבלנד הבורדולזי האייקוני המסורתי, ששוחרר לשוק כמעט כל שנתיים תחת הכותרת "ההתרגשות גדולה מתמיד". אני לא יודע האם בקבוק, גם אם הוא וירטואלי, יכול להיכלל תחת הקטגוריה של אייקון. 2016 הייתה שנה בה כמה אייקונים עזבו אותנו לעולם אחר: לאונרד כהן, דייוויד בואי וג'ורג' מייקל, ביניהם. קצרין 2016 הוא לא אייקון. הוא בטח יהיה יין טוב (שוב, אני חוזר: היין עדיין לא שוחרר לטעימה ולביקורת, ולכן הוא בחזקת וירטואלי).

ומה עם מחיר היין?

מה שהיה נכון במשך שני עשורים, בהם שוחרר קצרין באמת רק במקרים שויקטור חשב לנכון, הופך בשנים האחרונות לשחרור שיווקי. הייתי מעדיף לכתוב 'חשיבה שיווקית', אבל לצערי נראה כי אינה קיימת, וחבל. הערך של קצרין בעשור האחרון רק יורד ומאבד מהעניין שלו בגלל זה. יש בשוק יינות דגל של יקבים שנמצאים באותה קטגוריית איכות של קצרין, כמו גרנד קסטל, נובל פלם, יער יתיר, שורשים של ויתקין, רקנאטי ספיישל רזרב, בן חיים קברנה סוביניון גרנד רזרב, מלכיה של יקב תבור, ברקן סופרייר, מיסטי הילס של צרעה. המחיר לצרכן עליו ממליץ היקב הוא 490 ₪. כל מחיר מעל 300 ₪ ליין ישראלי הוא שערורייתי.

צילום מיכל אקרמן

5: בציר 2020 – יקב תבור התחיל

מיכל אקרמן מנהלת ואגרונומית יקב תבור מדווחת: "התחלנו ביום שלישי 21.7 בשעה 5:00 לפנות בוקר לבצור את ענבי הסוביניון בלאן מכרם כפר תבור שעתידיים להפוך ליין סובניון בלאן מסדרת אדמה בציר 2020. זה הבציר הראשון של היקב השנה. מדי שנה, ענבי הסוביניון בלאן הם הראשונים להבשיל וכן אחריהם ענבי השרדונה. החלקות שבכרם כפר תבור הן הראשונות להבשיל מבין חלקות היקב השונות, זאת מאחר וחלקה זו נמוכה ביחס לאחרות והטמפרטורות גבוהות יותר, לכן ההבשלה מהירה יותר.

צילום מיכל אקרמן

אותו בציר אשתקד החל ב- 28.7, כך שלא נצפה הבדל משמעותי בתזמון הבשלת הפרי השנה. הבציר נעשה באופן ידני לחלוטין בשעות הבוקר המוקדמות והקרירות, הענבים עברו ישירות ליקב למיון ידני, סחיטה ומעבר לתסיסה במכלי נירוסטה בניצוחם של יינני היקב אריה נשר ואור נדבך.

צילום מיכל אקרמן

זו הייתה אחת העונות הכי יציבות שהיו לנו בארץ בשני העשורים האחרונים. מלבד שבוע השרב הקשה בחודש מאי, שאר הקיץ עד כה היה יציב ונוח. עושה רושם שיהיה בציר מצוין אם כך יימשך. יקב תבור מאחל לכולם בציר איכותי וקל".

יינות יקב אהרונוף. צילום מדף הפייסבוק

6: יקב אהרונוף והקשר למכירת אל על

יקב אהרונוף הוא יקב קטן וכמעט לא מוכר, שעלה לכותרות השבוע בעקבות כתבה של חן מענית ומיכל רז-חיימוביץ' מעיתון גלובס. מדובר בתביעה שהוגשה לבית המשפט על ידי אלירן אהרונוב, יינן היקב המשפחתי השוכן בהרי ירושלים, נגד איש העסקים והמיליארדר האמריקאי קני רוזנברג, שלאחרונה הגיש הצעה לרכוש את חברת אל על.

התביעה מגוללת מערכת יחסים של מספר שנים בין היקב לבין המיליארדר ואחרים, שסיכמו להיכנס לשותפות עסקית ולבנות יקב בנווה אילן, להקים סביבו מרכז מבקרים גדול, ולרכוש אדמות חקלאיות כדי לנטוע כרמים על מנת לייצר כ- 500,000 בקבוקי יין בשנה, לעומת ייצור של כ- 20,000 בקבוקים בשנה.

צילום pixabay

סכום התביעה עומד על 7 מיליון שקלים, ובכתב התביעה מאשים אלירן אהרונוב, כי הוא נושל בסופו של דבר מהעסקה שנרקמה, תוך שהנתבעים מנצלים את קשריו בענף היין הישראלי. כתב התביעה מגולל מערכת יחסים של שנים בין הנתבע לתובע, ומעורבים בו אנשי עסקים נוספים. רוזנברג אף ביקש מאהרונוב להפסיק למכור את יינותיו בארצות הברית באופן עצמאי, ולאפשר לו למצוא ערוץ חזק יותר, מה שגרם לריסוק המותג ולהפסקת מכירת היין בארצות הברית.

יקב אהרונוף הפסיק לייצר יין בשנתיים האחרונות, וכרגע עסוק במכירת המלאי שנותר. המיליארדר רוזנברג הציע לרכוש 45% ממניות אל על בסכום של 75 מיליון דולר, אז בינינו מה זה 7 מיליון שקלים בשבילו?

תגובת אלירן אהרונוב:

הוגש כתב תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ושם אני מתכנן לנהל את העניינים, וכרגע לא מעוניין לערב את כלי התקשורת בעניינים שלי.

צילום ג'וני שטרן בכרם ברמת הגולן

7: לקראת בציר 2020 – כרמי יקב שטרן ברמת הגולן ובקיבוץ תובל

ג׳וני שטרן צילם וכתב: "הענבים הלבנים בתמונה למעלה הם סוביניון בלאן מהכרם בקדמת צבי ברמת הגולן. היה פשוט מרגש לבקר בכרם השבוע. פרי בריא, יבול מצוין, וכבר מרגישים את מה שיהיה בבקבוק. הבציר צפוי לשבוע ראשון-שני של אוגוסט.

צילום ג'וני שטרן בכרם בתובל

התמונה כאן היא מהכרמים בתובל, היכן שהיקב ממוקם. נראה לי שהשנה אנחנו מקבלים פיצוי על הקורונה. כמו הכרם בגולן, גם כאן היבול מדהים ופרי יפה ונקי. אני מרגיש כמו ילד בחנות צעצועים. אני צופה שאת הרוזה מענבי סירה נבצור באמצע אוגוסט. יתר האדומים: קברנה סוביניון ופטי וורדו כבר יגלשו  לסוף ספטמבר, ואולי תחילת אוקטובר לפטי וורדו".

צילום אייל רייסמן

8: יקב ננה – ליין שלי שלוש פינות

רני רוגל מדווח: קבוצת חברים במועדון Wine Style של עופר יוכלמן הגיעו לחצר המקסימה של אלינה ושמעון בהרצליה, ונהנו מאירוח כיד המלך. אני הצטרפתי אליהם למפגש מסקרן עם דנה בני, ייננית יקב ננה ממצפה רמון, כשלסקרנות לטעום את היינות ולשמוע על דנה ועל היקב, הצטרפה העובדה שאני גר במרחק קילומטר אחד בלבד מביתם של אלינה ושמעון.

הכורם ערן רז, הלא הוא ננה – כינויו מסיירת מטכ"ל, היה הראשון שנטע כרמים במצפה רמון בגובה 820 מטר. לפני כן היה כורם של יקב רמת הגולן ויקב עמק האלה, ולפני 12 שנים החליט לעבור למצפה רמון. לא היו שם גידולים חקלאיים בכלל, ובוודאי לא גפנים. אחרי בדיקות הוא החליט לנטוע על ערוץ של נחל צין, הרס טראסות מהתקופה הביזנטית, שלא הבין את מטרתן – לשלוט על זרימת המים בשיטפונות, וכשהבין שיחזר את הטראסות הביזנטיות כדי ליהנות מיתרונותיהן. השנה הוכיחו הטראסות את עצמן כשהמצפה רמון ירדו 140 מ"מ גשם – יותר מכפול מהמוצע.

נחזור להיסטוריה הפרטית של היקב וכרמיו: אחרי מרדפים ומאבקים במשך שלוש שנים, החליט ננה לנטוע כרם ואז לקבל אישור בדיעבד. הוא נטע 30 דונם קברנה סוביניון, ואכן קיבל אישורים. אז הוא פנה למקורות ושמע שנדרשות שנתיים כדי להתחבר למים. גם בנושא זה לא ויתר, והתחבר פיראטית לחוות האלפקות השכנה. הוא הגדיל את הכרם ושתל חלקות נוספות. היום יש לחוות ננה 100 דונם כרמים, ובנטיעה עוד 130 דונם. באזור נטועים יותר מ- 1,500 דונם כרמים אחרי מאבק של ננה בבדואים במשך תקופה ארוכה והבאתן לאזור של 21 משפחות שרצו גם כן לנטוע כרמים.

צילום מאתר 3 CORNERS

יינות יקב ננה מיוצרים בינתיים בצפון הארץ – ביקב דלתא באזור תעשייה דלתון כיקב שירות, והיקב במצפה רמון הינו בשלבי הקמה. המגמה להגיע ל- 100,000 בקבוקים בשנה, בינתיים מייצרים כ- 60,000. מאפייני אזור הגידול: הפרשי טמפרטורות יום לילה. כמעט לא ריסוסים. משקים כל הזמן – חורף וקיץ. דגש על אזוריות וטרואר. הכרמים כשרים, ומ- 2018 היינות כשרים כי מייצרים אותם ביקב דלתא הכשר. גם היקב במצפה רמון יהיה כשר, בין השאר כדי למכור למלון בראשית היוקרתי הבולט בנוף של מצפה.

לערן רז יש שותף ביקב ננה, שהוא גם הבעלים של יקב “3Corners” (3 פינות) שמייצר יינות בשלוש מדינות או שלוש פינות בעולם – קוסטה ריקה, קליפורניה וישראל, כשהמטרה לייצר יינות מזנים מתאימים (מקליפורניה קברנה סוביניון, מקוסטה ריקה סירה, ומישראל שרדונה ושני בלנדים אדומים: תטיס וקסיופאה) ובאותן שיטות יינניות, ולראות את השפעת הטרואר. הטרואר המסקרן ביותר הוא זה של קוסטה ריקה: "בקוסטה ריקה אין ענבי יין, וניב מתעקש לגדל שם ענבי יין על הר בגובה 2,500 מ'", מספרת דנה בני הייננית. היינות מכל ארץ נמכרים גם בשתי הארצות האחרות, וכך ייצא יקב ננה לקוסטה ריקה ולקליפורניה בארה"ב, בנוסף לבלגיה אליה כבר מיוצאים יינות ננה.

דנה בני ייננית יקב ננה. צילום פאפא רצי

וקצת על דנה בני

בת 37, הגיעה ליין יחסית מאוחר. התחילה כמהנדסת ביו רפואה – למדה באוניברסיטת בבן גוריון, עבדה בשתי חברות בתחום ולא אהבה מה שעשתה. יין תמיד היה במשפחה, עם שני הורים רופאים שלמדו באיטליה. כשסבלה בעבודה השנייה שלה, במקום לחפש עבודה הבינה שזה הזמן לשינוי. דנה שלא ידעה איטלקית טסה לאיטליה, ולמדה במשך שלוש שנים בפירנצה לתואר ראשון בייננות וכורמות. בין שנה ראשונה לשנייה עבדה בארץ בבציר ביקב רקנאטי, ובין שנה שנייה לשלישית בצרה בסנט אמיליון שבבורדו. כשסיימה את הלימודים עבדה בבציר ביקב אמפורה, ואז בציר חורף בדרום אפריקה. כשחזרה חיפשה עבודה והגיעה ליקב ננה. היא גרה בחיפה אז העבודה ביקב בדלתון נוחה לה. ומה יהיה כשהיקב שבהקמה במצפה רמון ייכנס לייצור? דנה לא נראית מודאגת.

רוצים לקרוא על היינות של ננה? הנה מה שכתב רן שוהם בפוסט שלו על ערב ננה אצל אלינה ושמעון.

צילום pixabay

9: ביקורת יין – יינות מתחת לרדאר

כמה יינות שנמצאים מתחת לרדאר עם תמורה נאותה לכסף. יינות ששווה לטעום, ואת חלקם אפילו לשמור עוד כמה שנים.

דלתון אסטייט קברנה סוביניון 2018 – יין עשיר מאוד, מדויק, מאוזן, בלי הרבה משחקים. לקרר מעט וליהנות גם מהמחיר המדהים של 45 ₪.

רמת נגב שרדונה 2019  – טעימה אמיתית של יין מדברי עם כל הניואנסים הקטנים שעושים אותו מיוחד מחירו 60 ₪. עתידו עוד לפניו.

ברקן שרדונה קלאסיקו 2019 – הפתעה אמיתית לחובבי השרדונה הקלאסי, החד, המינרלי, עם מעט טרופיות כובשת. יופי של יין במחיר מצחיק של 30 ₪. שוב: יופי של יין.

בזלת הגולן שרדונה 2017 – הפתעת הטעימה. שרדונה מהמגרש של הגדולים, ואני לא אגזים אם אומר שהוא נושק להובלה. התפתחות מפתיעה בבקבוק משנת הבציר 17. עשיר, מרקם חמאתי, שופע פרי, וחבית שטופלה בדייקנות של כירורג. שאפו. מחירו 150 ₪ – VFM מהליגה של הגדולים באמת.

יקב פסגות מרלו 2016 – אחד מהמרלו הטובים שיש על המדפים. מורכב מאוד, בשל, עוצמתי, מתובל. יופי של יין במחיר מדהים של 70 ₪.

צילום אורנה לב יקב אדם

10: לקראת בציר 2020 – יקב אדם

אורנה לב ייננית יקב אדם צילמה וכתבה: "בתמונה ענבי קברנה פרנק מכרם היקב ברמת צבאים. גרגרים קטנים, אשכולות קטנטנים ומאווררים, כרגע בבריקס של פחות או יותר 14-15. בציר להערכתי באמצע-סוף אוגוסט. נראה מעולה. מחזיקה ידיים שכך ימשך. בחבית משנה שעברה יש קברנה פרנק זני מהכרם, שיישאר זני – ביטוי מאוד יפה לחלקה ולטרואר ביין  הכרם נקי ממזיקים למרות הגשמים הרבים. גרגרים קטנים בכל שבעת הזנים. נראה טוב".






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה