1: השבוע בחדרור מהיר
הרבה יין היה השבוע, וזו הייתה יריית הפתיחה לקראת חג הפסח, בבו כל היקבים ללא יוצא מן הכלל מעלים את המכירות שלהם במאות אחוזים, וזה הזמן של חובבי היין ליהנות ממבצעים של יינות טובים במחירים מפתיעים ושפויים. יקב רקנאטי עם יינות חדשים על המדף שאפשר למצוא רק בחנויות היין, יקב רמת הגולן מפתיע עם הר חרמון, יקב כרמל הוציא לאור את המלבק באירוע סטייקים שמועצת הבשר ארגנה השבוע, ועל הדרך כרמל גם קיבלו תביעה ייצוגית. יקב רמת הגולן מחלק בונוסים כפולים לעובדיו בגלל שנה טובה במיוחד. אז מתחילים.
2: מפגן הכשרים המיובאים של צור עולם של יין
צור סוכנויות הממתגת עצמה כ"צור עולם של יין", היא יבואנית של יינות ומשקאות אלכוהוליים לישראל, לארה"ב ולאירופה ממגוון מדינות בעולם (ביניהן צרפת, קליפורניה, איטליה, ספרד, פורטוגל, ארגנטינה, ניו זילנד, ועוד), כשכל היינות והמשקאות המיובאים כשרים למהדרין. צור מייבאת את רוב היינות מחברת Royal Wine ששייכת למשפחת הרצוג בעלת תאגיד המזון הכשר Kedem מהגדולים בעולם. מדובר בחברה ששולטת על 90% מהשוק האמריקאי הכשר ועל 70% מהשוק האירופאי. הביקוש הגדול ליינות מיקבים בעלי שם, הובילו את Royal Wine -Kedem לייצר יינות כשרים ברמה גבוהה מאוד, על מנת לאפשר ליהודים שומרי כשרות ליהנות גם מיין לא ישראלי (ככה זה). בסדרות הנמוכות היינות כמעט תמיד מבושלים, אולם בסדרות הגבוהות היין לא בחזקת מבושל. באירוע השנתי שמקיימת צור ללקוחותיה בישראל, נחשפים מאות מותגי יין מיקבים שמשתפים פעולה עם משגיחי הכשרות של רויאל וצור, ואם הייתי עד לפני כמה שנים סקפטי לגבי היכולת לעשות יין כשר בבורדו או בריוחה, אז הטעימה השנה הראתה שאפילו מטאטא יורה אם רוצים.
3: יצוא יין לצפון אמריקה – פסגות בפסגה רמת הגולן בשפל
יקב פסגות הוא היקב הישראלי החזק ביותר ביינות שרויאל משווקת בצפון אמריקה. עד לפני כמה שנים כיכב יקב רמת כיכב במרבית החנויות, הסופרים והמסעדות שם. בגלל סכסוך עסקי הפסיקה רויאל לעבוד עם רמת הגולן בצפון אמריקה; מה שהביא לירידה משמעותית ביצוא היין של היקב בשנים האחרונות. וכשרויאל רוצה משהו או מעדיפה לקדם יקב אחר, אז המשמעות היא כמעט אפס מכירות ליקב שננטש. רק מכירות טובות בשוק האירופאי, היפני וקצת הסיני, הן אלה שמחזיקות את יקב רמת הגולן מעל פני המים מבחינת היצוא.
4: טעימת היינות באירוע של צור
Goose Bay Sauvignon Blanc 2014
סוביניון בלאן ניו זילנדי מגפנים בנות 40 שנים. יבש ומפתיע מאוד. מצד אחד קליל, ומצד שני מעניק חווית טעמי פרי מאוד מגובשת. תסיסה קלילה על הלשון, מעט פרי טרופי והמון שזיפים ירוקים שפותחים את התיאבון. המחיר 90 ₪.
Baron Herzog Chenin Blanc 2015
שנין בלאן קליפורני קלאסי עם ריחות ארומטיים מאוד, מתוקים, שיותר מזכירים גוורצטרמינר. לאחר שנותנים לריחות להירגע מעט, הפה נעשה מאוד חמאתי. אפרסקים לבנים ונקטרינות, מעט אגוזי באפטר טייסט. זה יין קיצי חביב, ותמורת 40 ₪ תקבלו מציאה טובה מאוד.
Les Lauriers Des Domaines Edmond De Rothschild – Rose 2015
רוזה יבש מענבי מרלו שנבצרו מגפנים בנות 20 שנים. יופי של יין. חמיצות נעימה, טעמים מאוד מדויקים, חפים מכל נויאנס של תיקון כזה או אחר. צרפת הקלאסית בשיאה. המחיר 90 ₪.
Flechas De Los Andes Gran Malbec 2014
יין מאוד עוצמתי. ייחודו בתיבול הרב שלו, שלא מפסיק לעבוד ולשחרר עוד ועוד ריחות וטעמים נקיים של אמא אדמה. מלבק ארגנטינאי מובהק. שוקולד, קקאו, קפה, מעט שוש בקצוות. משחק חבית מצוין, כך שהיא מורגשת מעט בריח ומעט באפטר טייסט. יופי של יין. המחיר 130 ₪.
Pavillon de Leoville Poyferre 2014
בלנד של 75% קברנה סוביניון ו- 25% מרלו מ- 2014 שנחשבת לשנת בציר טובה בצרפת. יין עסיסי מתובל בנדיבות" אוכמניות, טבק ופלפל שחור. נוכחות עצומה על החך, שמסתיימת עם עשב ואניס יבשים. ריחות חווה עוצמתיים מתפרצים. לחובבי סירחונות – זה היין שלכם. המחיר 320 ₪.
פסגות פיק 2014
בלנד מענבי סירה- 42%, פטיט סירה – 42%, מורבדר – 16%. ריחות של פטל ועשבי תיבול יבשים, אספלט ובשר מעושן. החך טיפה יותר מבלבל, עם טעמי עור שקצת מעמעמים את טעמי הפרי שמבושש לבוא. היין עדיין סגור בבקבוק, וצריך עוד כמה חודשים כדי לקבל את המורכבות שקיימת בו. המחיר 140 ₪ – פוטנציאל אדיר יש ליין הזה.
5: ארוחת שלושת הגזעים של מועצת הבקר, מגזין על השולחן ויקב כרמל
ביום שני בסביבות חצות אמרתי לעצמי שאפשר למות עכשיו בכייף. הייתי עד לחוויה מטורפת שארגנה מועצת הבקר, שמנסה להנחיל ציונות בשיווק בשר ישראלי איכותי שגדל בצורה הכי נוחה עד לשחיטתו. בקר ישראלי נתפס אצלנו תמיד כבקר שנמצא במכלאות ואוכל תערובת וחציר, וכשנסענו לאירופה נתקלנו במאות הדונמים הירוקים בהם מלחכות להן הלגה וביאטריס (ישראלה ועדנה המקומיות) את האוכל הטרי. בשנים האחרונות, ובגלל המודעות וחשיפתנו לבשר טרי איכותי שבא מחו"ל, החליטו גם כאן להשביח גזעים שונים של בקר, על מנת לקבל בשר טרי איכותי מקומי.
הגזעים שטעמנו כסטייקים הם: הולשטיין – פרות המגודלות למשק החלב. מקצת הפרות המבכירות מופנות לבשר, ומסעדות הסטייקים מאוד אוהבות את בשרן הרך; סימנטל – גזע הגידול הנפוץ ביותר בארץ, שמקורו בגרמניה. בשרו איכותי וניחן ביחס טוב בין שומן לשרירים; לימוזין או שארולה – גזע צרפתי מובחר בעל תפוקת בשר גבוהה יחסית.
בקיצור, באתי לאכול בשר ולא לדבר כל כך הרבה. הנתחים שנבחרו היו אנטריקוט על העצם, סינטה ו- T בון. כולם עשויים על הגריל באותה מידת עשייה, וכולם הוגשו עם יין כרמל מלבק 2013 בעל צבע אדום עמוק. היין מרשים, עם הרבה שכבות של פירות כהים, בתוספת ניואנסים של תבלינים, שוקולד ואפייה כמו ציפורן ואגוז מוסקט. אלה משפרים את הפירות הנדיבים הבשלים, כי זו המהות של היין הזה. טעמי פירות ותבלינים ממלאים את הפה ומשתהים על בלוטות הטעם הרבה אחרי כל לגימה. המלבק הזה מתאים לנתחי הבשר שטרפתי כמו כפפה ליד ענוגה. הנתחים שאני העדפתי היו מגזע הסימנטל, ואכן הבשר, כפי שהובטח, היה מאוד עסיסי עם יחס שומן מושלם. בשר ישראלי ויין ישראלי – מי צריך יותר מזה?
6: אם בכרמל עסקינן: תביעה ייצוגית נגד היקב בסך 2.6 מיליון שקל
מקריאה ב- E-food – עיתון כלכלי למקבלי החלטות בענף המזון, אנו למדים כי יקב כרמל נתבע בתביעה ייצוגית. לטענת התובע, החברה משווקת יין אדום מתוק ונטול ייחודיות, אותו היא מכנה בכינוי “קדמון”, תוך עשיית שימוש בולט בכינויים בדבר איכות היין ובדבר עתיקותו. היקף התביעה 2.6 מיליון שקל, והיא טוענת כי היקב הפר הוראה מחייבת בתקן היין בכל הנוגע ליין, בו נקבע כי אין לסמן מוצר יין תוך שימוש בתיאור כלשהו או בכינוי המצביע על יושן היין, גילו או עתיקותו, פרט לשנת הבציר. לטענת המבקש, משה דור, "היקב בחר לרמוס את הוראות תקן היין, להטעות את הצרכן, לזכות ביתרון פסול על פני יקבים מתחרים, לפגוע ביכולת הבחירה של הצרכן, ולהשיא בכך את רווחיו".
יקב כרמל בחר שלא להגיב לכתבה זו וטרם הוגש כתב הגנה, אבל אני לא יכול שלא לחוות דעתי בנושא: בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת תופעה כאש בשדה קוצים, של הצפת בתי משפט בתביעות קנטרניות וטורדניות של אנשים פרטיים ועורכי דין ממורמרים, שמחפשים מתחת לאדמה עילות לתביעות ייצוגיות על מנת לנסות לעשות כסף קל. יושבים כל מיני טרחנים ובכל מאודם מחפשים מתחת לאדמה כל תקלה או סיבה למצוא מה לא בסדר. אם היו עוסקים בדיני נפשות, אז ברור שצריך להגיש תביעה (חומרים מסוכנים באוכל וכו'), אבל כל מיני המצאות על תוויות שאולי מטעות. הרי זה לא נעשה בחשיבה להטעות מישהו. ככה היה מקובל, ככה כותבים על מנת למשוך תשומת לב. ציבור קוני היין הזה יודע מה הוא מקבל בבקבוק. הוא יודע שזה לא נקטר האלים, אף אחד לא תבע את היקב אישית בעניין של מרמה והפרת אמון. תקן היין או חוק היין לא ממש מסדיר את העניינים עד לקוצו של יוד, ועדיין כותבים את תקן היין. עניינים אלה של תביעה ייצוגית נסגרים או בנפנוף התובע, או בסוג של פשרה בה הנתבע יתרום לציבור חלש כך וכך תרומות לחגים וכו'. אז אם לשם כך נוצרה התביעה, לזכות כרמל כבר עומדות המון שנים "תרומות ומעשרות", וכמובן המתן בסתר שכל יקב גדול תורם כל השנה באלפי בקבוקים.
7: היונתן של רקנאטי
היקב שיחרר שני מותגים חדשים לחנויות היין המובחרות, להבדיל מסדרת יסמין שמשווקת בסופרים. מדובר ביונתן אדום ויונתן לבן 2016 (הייננים גיל שצברג וקובי ארביב חתומים על היין).
יונתן לבן 2016 – בלנד של שרדונה ופרנץ' קולומבר. יין נדיב ועשיר, בעל שכבות ארומטיות רבות הכוללות משמש, דבש, שקדים קלויים וסוכריות חמאה. יש בו מתיקות עשירה ומאוד נעימה, וחומציות שמעניקה עקצוץ קל שמספיק כדי לדגדג את הלשון ולשמור על החך רענן. בחנויות היין תקבלו עודף מ- 40 שקלים. VFM (תל"כ – תמורה לכסף) מדהים.
יונתן אדום 2016 – בלנד של קברנה סוביניון ושיראז. גוף בינוני עם טאנינים גמישים וגימור משיי, מה שהופך אותו נגיש מיד. היין מתחיל עם ניחוחות וטעמים של דובדבנים וצמחים, ומהר מאוד נפרשת על החך קשת טעמים נדיבה של רעננות וחיות. בחנויות היין תקבלו עודף מ- 40 שקלים. גם כאן VFM מדהים. איך כתבה המשוררת יונה וולך בשירה "יונתן" בשורת הסיום של השיר: "לא תארנו לעצמנו שאתה כזה".
8: לא לשמוט מבצע הר חרמון משנת השמיטה
בגזרת רמת הגולן, היקב משחרר מבצע 1+1 על יינות הר חרמון אדום 2015, שהייתה כידוע שנת שמיטה. הרבה יקבים אכן שמטו את הבציר הזה ונתנו לאדמה קצת מנוחה, מה גם שזו הייתה הזדמנות נפלאה לעשות סדר במלאי היין שלהם. יקב רמת הגולן לא שמט, ובצר כרגיל את הענבים. מלאי 2015 יוצא עכשיו לשוק, בידיעה שיש שוק גדול שלא ירכוש את היין. אז סוף סוף החילונים נהנים.
הר חרמון אומנם מותגה כסדרה בסיסית של היקב, אולם כל פעם מפתיעה מחדש וכל שנה היא מעניקה יינות טובים ועוצמתיים, עם תחושה שהשקיעו ובחרו ענבים איכותיים שנכנסים ליינות הללו. הדבר נכון גם כאן. יין עם אף מדהים של עור ותבלינים יבשים, רוטב שוקולד-דובדבן, מעט וניל ותבלינים אקזוטיים. בלגימה הראשונה היין רזה על החך, ואז מתפתח, וטעמי הדובדבנים האדומים והשזיפים משולבים היטב עם אורגנו מיובש, ותבלינים פלפל שחורים מעניקים חוויה מצוינת. המחיר 40 ₪, והמבצע הוא 1+1, אז יוצא משהו בסביבות 20 ₪ לבקבוק. VFM ששובר את השוק.
9: Macallan Rare Cask Black – כי כמה ין אפשר לשתות
מדובר במהדורה מוגבלת נחשקת במיוחד, בלעדית לדיוטי פרי (המחיר 450 $), שעוצבה על ידי אמן הצילום סטיבן קליין.Rare Cask Black של מקאלן הוא באמת ויסקי יוצא מן הכלל, ושונה מכל ויסקי אחר של היצרן. זהו ויסקי מפתיע בטעמו המעושן אך מעודן. טעם בלתי צפוי זה עדיין מעניק את העושר והגוף המלא של הדנ"א של ויסקי, המיושן בחביות עשויות אך ורק מעצי אלון אירופאים ואמריקנים, שחלקן יישנו יין שרי ומרביתן במילוי ראשון.
עם טעמו האינטנסיבי וזיכרון נצחי של כבוּל מעושן, Rare Cask Black משלב ניחוחות של פירות יבשים, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר ועץ אלון, המלוטשים יחד בתוספת תמרים, תאנים וצימוקים שמוסיפים משקל ומתיקות. הטעם המעושן היבש שנחשף נכנע לתווי האלון הרכים יותר. הסיומת היא טעם פירותי ארוך, יחד עם טעם אלגנטי של עץ מעושן.
