1: יקב אורטל: בציר 2017 לוט בערפל
נודע לנו כי לפני מספר שבועות ביקש יינן יקב אורטל, אילן זעפרני, להפסיק את עבודתו בעקבות חילוקי דעות מקצועיים עם הנהלת קיבוץ אורטל, וזו פרסמה מכרז לחיפוש יינן ומנהל יקב. יקב אורטל נמצא ברמת הגולן בתוך הקיבוץ, ומייצר בשנים האחרונות סביב 20,000 בקבוקי יין בשנה. בציר 2014 היה הגדול ביותר של היקב, בו בקבקו 35,000 בקבוקי יין. לכאורה עד כאן הסיפור מעל פני השטח, שאינו שונה מעוד יקב שמחליף יינן, אבל עולם היין הוא מסתורי ואפל ומספק לנו תככים ומזימות, וגם כאן יקב אורטל נמצא בחברה טובה מאוד.
זוכרים את חברת ישרקו של טיב טעם, עליה כתבנו לפני מספר שבועות שהיא מפסיקה לשווק את יקב עמק האלה? אז מתברר שההחלטה להפסיק לשווק את עמק האלה, נבעה ממגעים של הנהלת קיבוץ אורטל עם ישרקו, על מנת שזו תתחיל להפיץ ולשווק את יינותיהם. גם מגעים אלה הביאו להחלטת היינן לעזוב את היקב, בגלל חילוקי הדעות על נכונות ההחלטה, והטענה שלא נלקחה בחשבון מידת ההצלחה של ישרקו בשיווק יקב עמק האלה ברשת טיב טעם, ופירוק היחסים ביניהם. יקב עמק האלה והמנכ"ל אלון לוי הבינו כי ישרקו ממתגת את היינות שלהם בעיקר כיינות סופר זולים, והדבר פגע קשות בתדמית היקב. אומנם המכירות היו מאוד מוצלחות, אבל הרווחים והמיתוג היו מאוד בעייתיים. המלאי שנוצר במחסני יקב אורטל (מדברים על כ- 80,000 בקבוקים) מדיר שינה מהנהלת הקיבוץ, וכנראה שדבר ראשון שהם מעוניינים זה להיפטר ממנו.
אבל כאן לא מסתיים הסיפור: מסתבר כי אחרי מספר חודשים בהם ניסו ישרקו למכור את יינות אורטל, הוחלט על הפסקת הפעילות המשותפת, וישרקו ינסו למכור את המלאי שאצלם ברשת טיב טעם. נכון להיום אין שיווק ליינות היקב ואין תשובה חד משמעית אם באורטל יעשו יין השנה. סביר להניח כי הענבים שהיקב מגדל יימכרו ליקבים שונים.
נבות אשכול, מרכז משק קיבוץ אורטל, הגיב
יקב אורטל נערך לבציר 2017 בכרם היקב ולייצור יינות האיכות שלו כבכול שנה. מלאי היין האיכותי שבתהליך הייצור אצלנו הוא נכס רב ערך עבורנו ועבור לקוחותינו, ומהווה מנוף לצמיחה. מעבר לכך אין בכוונתנו להגיב לתוכן הכתבה, למעט ציון העובדה שפרטים רבים אינם מוכרים לנו כלל ואחרים שגויים.
רמי נעמן מיקב נעמן הגיב
משום מה לקיבוצים קשה לפרגן ליקבים בקרבם. הסיפורים מתרבים. מאחל לאילן זעפרני המוכשר והיקר הצלחות בהמשך.
איילת קרבצקי הגיבה
ענף היין עובר טלטלות לא בריאות בשנים האחרונות, חלקן הגדול בגלל שאנשים רוצים לראות כסף, הרבה ומהר. מכניסים אנשים שלא מבינים טיפה ביין, וגורמים נזק ענק. חבל נורא.
אליק איימוס הגיב
יקב אורטל קיים מ- 2009. נניח הנחה מקלה שהחל מתחילת דרכו הוא ייצר 20,000 בקבוקים לשנה. כיום נמצאים במחסניו 80,000 בקבוקים. זאת אומרת שבמשך 8 שנים הוא ייצר 160,000 בקבוקים ומחצית מתוצרתו נמצאת על המדפים ביקב עצמו? וכמה בקבוקים עוד נמצאים על מדפי החנויות? אם זה לא כישלון שיווקי, אז איני יודע כישלון שיווקי מהו. מתחיל להתבהר שהקרנבל והקסם מעולם היין הישראלי הולך ומתפוגג, ובעלי יקבים וכרמים ימצאו עצמם בקרוב כמו בעלי חממות הפרחים של שנות ה- 80. דרך אגב, יקבי עמק האלה היו קצת מעל יינות סופרמרקט רק בתקופת דורון, אך עם מחירי סופר-פרימיום. קרקע היא גורם מכריע וחשוב לגפן, אך קרקע המציאות להבין מי ומה אתה, כואבת אף יותר.
אביטל שחר מיקב כרם תשע הגיבה
אין לי מושג מה קרה ביקב אורטל. רק יכולה להוסיף שלמדתי עם אילן, וחוץ מהיותו יינן, הוא איש מקסים, נעים הליכות, איש רעים להתרועע וקולגה נדיב במיוחד. אילן, וכל אנשי יקב אורטל, סייעו ותמכו ולימדו והשאילו וכל מה שביקשנו. היו צמתים בהקמת כרם תשע, שלולא אילן, לא היינו חוצים אותם בבטחה. זו הזמנות להודות ולהוקיר. לי תחסר מאוד בנוף היין המקומי. בהצלחה בכל מה שתעשה.
2: חרם יין בקנדה – היה, טופל, הסתיים
קנדה משנה פניה, ולאחר הבחירות שהתקיימו לפני שנתיים נבחר ג'סטין טרודו, שלא כמו קודמו בתפקיד, אינו נחשב כתומך בישראל ללא תנאי. ואכן, לפני מספר שבועות יצא מכתב רשמי של ה- LCBO – הרשות האחראית על האלכוהול בקנדה. שלא כמו ארה"ב או אירופה, כל חנויות האלכוהול בקנדה הן בבעלות המדינה, ומנוהלות על ידה. ה- LCBO שלחה מכתב רשמי לכל בעלי החנויות, כי אין למכור יינות ישראלים שמגיעים מהשטחים הכבושים, ובכללם גם רמת הגולן. הסיבה הרשמית היא כי על התוויות רשום: "מוצרים של ישראל", כאשר "למעשה הם באו משטחים כבושים", או לחלופין מתוארים כגדה המערבית או יהודה ושומרון. מה שמעניין במכתב, זה שהיקבים שילה ופסגות צוינו במפורש כדוגמה לכך, אולם היה ברור לכל כי הכוונה היא לכלל היקבים שנכללים בהגדרה שטחים כבושים.
הראשונים שהגיבו היו קהילת היהודים בארה"ב, ורבים מהם שנמצאים בעמדות השפעה, החלו להפעיל את הקשרים שלהם במסדרונות הבית הלבן, יעקב ברג מיקב פסגות גייס סוללת עורכי דין בקנדה, והחל לתקוף משפטית את ההחלטה. הנספח המסחרי של משרד הכלכלה בקנדה, יחד עם שר הכלכלה אלי כהן, החלו אף הם במסע לטרפד את ההחלטה, וזה יחד עם כתבה גדולה בוושינגטון פוסט שתקפה את הקנדים, הביאו לביטול המסמך בטענה שהוא יצא ללא רשות הממשל ונכתב על ידי פקיד זוטר ללא הסמכה. על פניו תשובה דיפלומטית, אולם נראה היה כי הממשלה הקנדית אכן עמדה מאחורי החלטה זו, והם ניסו לבדוק את הלך הרוח ואת מידת התגובה שתהיה למדינת ישראל ולקהילה היהודית. במידה ולא הייתה תגובה רצינית, מי יודע לאן כדור השלג הזה היה מתגלגל. שילוב הכוחות של יהדות קנדה וארה"ב, הפוליטיקה הישראלית, וכמובן סוללת המשפטנים שתקפה את התקנה. הביאו לכך שלאחר יומיים מפרסום המכתב בוטלה ההחלטה, והיינות של שילה ופסגות הושבו למדפים.
תגובת שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן
אני שמח על הטיפול המהיר והיעיל של ממשלת קנדה בעניין. ייצוא היין לקנדה עמד על 1.6 מיליוני דולר בשנת 2016. קנדה היא ידידה חשובה לישראל. אני שמח שהטעות תוקנה במהירות וברצון טוב, וכי יין ישראלי איכותי מאזור יהודה ושומרון ומישראל בכלל, ימשיך להימכר גם בקנדה, כמו במגוון רב של מדינות בעולם. משרדי יפעל להגדלת הסיוע לתעשיית היין הישראלית במאמצי השיווק הגלובליים שלה, על מנת שיצוא היין הישראלי יגדל הרבה מעבר להיקף הנוכחי שעומד על כ-40 מיליוני דולר בשנה.
אליק איימוס הגיב
אם בהרי שומרון לא ניתן לגדל גפן ליין, אז בכל השטח שקרוי מדינת ישראל אסור. ההבדל בין שטחי הגליל או רמת הגולן לשטחי איו"ש הוא רק בדעות הפוליטיות והאמוניות של התושבים, ובכושר גירוש האוכלוסייה. גם הגליל כבוש וגם הנגב כבוש ואפילו מישור החוף. יקבי הקו הירוק שלא תומכים ביקבים שמעבר לקו, לא מבינים שכאשר מתבוננים מרחוק אין קו ואין גדר או חומה, אלא כולם באותה סירה, וההחרמה פוגעת בצורה שווה.
3: אבי פלדשטיין – פילוסוף ומשורר יין
לאבי פלדשטיין יש חיבה לפילוסופיה, שירה ודברים יפים. נדרשו לו מספר שנים כדי להתאושש מפרידתו מיקב סגל/ברקן, דבר לא פשוט כשאתה מוקף תקציבים גדולים, חומרי גלם טובים ותמיכה של מכונת שיווק משומנת. חובבי היין חיכו בסבלנות, ידעו שזה יבוא וההפתעות יתחילו לטפטף, ונתנו לפלדשטיין את כל הזמן שהוא צריך. קשה לא לבוא עם ציפיות לטעימה, ואני לא מדבר דווקא על מבקרי היין. הקהל באירוע ההשקה שהתקיים בגלריה פרימיטיב בתל אביב, כלל חובבי יין מאוד רציניים ומאוד מבינים. הניתוחים שנעשו ליינות החדשים היו מרתקים, אנשים עמדו דקות ארוכות והריחו שוב ושוב, טעמו, ירקו ושוב טעמו, ניסו למצוא, להבין ובעיקר לבדוק דרך היין מה עבר על היוצר בשנים האחרונות. לא פעם ניסו להשוות את היינות למשהו שייתן להם מסגרת. אחד אמר בורגון, שני אמר נאפה וואלי, השלישי אמר עולם חדש עם נגיעות עולם ישן, ועוד כל מיני אנשים שהדביקו פרדיגמות פלדשטניות ליין שחושבים שהם מכירים, אבל בעצם לא באמת מכירים, כי הוא השתנה, התבגר, התעצם, ויודע להכיל.
טוב, על היין: קודם כל לא בורגון, לא נאפה ולא בטיח. יין ישראלי עם מזג אוויר ישראלי, עם גפנים שחלקן סובלות מווירוסים, עם אילוצי תקציב, עם אין ספור בעיות. מפה אני מתחיל.
סמיון 2014 עם תוספת קטנה של סוביניון בלאן 2015: ניחוחות של אבן רטובה ופראפין. כשהיין מעט מתחמם צצים ניחוחות של מבושלים מקסימים. בחך מינרליות מרשימה לסמיון, שמרסנת את טעמי האפרסק והתאנה. גימור ארוך והרמוני. יין שהוא בית ספר לתיקוני חומצה ללא שימוש בחומרים כימיים. שאפו. מחירו 148 שקלים.
דבוקי 2015: זן הדבוקי (שבשוק קוראים לו חברונית) מזוהה עם העיר חברון, אך למעשה זהו אחד הזנים המסורתיים הנפוצים ביותר בארץ במובן הגיאוגרפי. מדובר בזן של ענבי מאכל בעלי דרגת מתיקות גבוהה מאוד, ובשל רמות הסוכר הגבוהות שיש בזן, הוא התאים גם להכנת יין לבן אצל הנוצרים והיהודים, ואצל המוסלמים שלא שותים אלכוהול הכינו ממנה צימוקים וסירופ ענבים. הטרנד האחרון בתחום היין הלבן בארץ הוא ייצור יין לבן מענבי מאכל. היה רושם שזה תופס יותר ויותר תאוצה בגלל מסעות יחסי ציבור טובים, בעיקר של יקב רקנאטי ,אבל כנראה שהעסק קצת נרגע – בדיוק כפי שהבישול המולקולרי חלף לו מהעולם למרות שרבים חשבו שזה יישאר לנצח.
תוספת של 15% – 20% סוביניון בלאן בדבוקי של פלדשטיין שינתה את כללי המשחק. אם ציפיתי שוב לקבל יין עם ארומות טרופיות, מלון מתוק וניחוחות דבש, אז הירקרקות של הסוביניון בלאן מיתנה את הכל, ופתחה דווקא את ערוצי הארומות של העשבים הטריים, אורגנו, טימין, רוזמרין, מעט מחטי אורן. בפה היין מתון. קשה לו להתפתח למשהו עם אמירה, ואפשר ליהנות מפרי נקי וחד, כשבאפטר טייסט יש מתיקות עדינה ומרגיעה. מחירו 130 שקלים.
שלם 2015 – ויונייה, סוביניון בלאן, סמיון ודבוקי: יין עשיר במרקם ומלא טעם. זהו יין נדיב ומלא שכבות של תבלינים ופירות עדינים, ויש תחושה כי הוא נמס על החך. מהניחוח של אגוזי המוסקט ועד טעמי הלימון שלו, יש תחושה מופלאה. זה אכן יין שלם. מחירו 148 שקלים.
גילגמש 2014 – קברנה סוביניון, גרנאש, סירה, ארגמן וויונייה: מי שלא קרא או הקריאו לו בילדותו את עלילות גילגמש (תרגום: שאול טשרניחובסקי), לא יבין טעמו של יין זה. טוב אני אנסה.
שָׁמַע שַׁמַשׁ אִמְרֵי-פִיהוּ בְדַבְּרוֹ, מִשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ וַיֹּאמַר: "אֶנְגִּידוּ, נְמַר-הָעֲרָבוֹת, מַדּוּעַ תְּקַלֵּל אֶת הַקְּדֵשָׁה הַנַּעֲרָה? לֶחֶם לְךָ נָתְנָה, הָעוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן-אֵלִים, יַיִן לְךָ הִגִּישָׁה, הָעוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן-מְלָכִים, שִׂמְלַת-חַג וַחֲגוֹר לְךָ נָתָנָה. אֶת גִּלְגָּמֶשׁ הָאַדִּיר – וַיְהִי רֵעֶךָ, גִּלְגָּמֶשׁ הַגָּדוֹל, גֶּבֶר-עֲמִיתֶךָ, הַמַּשְׁכִּיבְךָ עַל מִטָּה כְבוּדָה, עַל יְצוּעַ-מַרְבַדִּים יַשְׁכִּיבֶךָ,הַמּוֹשִׁיבְךָ בְּמִשְׁכְּנוֹת- מְנוּחוֹת, בְּמִשְׁכְּנוֹת-מְנוּחוֹת לִשְׂמֹאלוֹ. רוֹזְנֵי-אֶרֶץ יִשְּׁקוּ כַפּוֹת-רַגְלֶיךָ, כָּל-הַגְּבָרִים יְשָׁרְתוּךָ.
פירות כהים, מעושנים ומוגדרים במדויק, מחזיקים את הליבה של הבלנד הזה. שאר התערובת שרירית, שופעת טעמי דובדבנים שחורים, קסיס, עשב מיובש ועלי מנטה. יין מוצק וקומפקטי, עם טעמי חבית משולבים היטב. ("וַיִּשְׁכַּב גִּלְגָּמֵשׁ לִישֹׁן, וַיִּתְקְפֵהוּ הַמָּוֶת. בְּאוּלַם אַרְמוֹנוֹ הַמַּבְרִיק."). מחירו 160 שקלים
לסיכום: בפורטפוליו של פלדשטיין יש כ- 16 יינות. מרתקים, מאופקים, מתרברבים, מהלכי אימים, מעצבנים, מרגיעים. טביעת אצבע ייחודית יש בכל אחד מהם. אני לא מחפש להשוות את פלדשטיין לאחרים או לסוג עשייה מסוים. אי אפשר ולא ראוי לדעתי. אבי , ברוך השב. מבחינת VFM (תל"כ – תמורה לכסף): פלדשטיין לא מייצר הרבה יין, ויש במשורה מיינותיו. בציר ראשון שמשווקים בשלב זה לחברי מועדון וללקוחות פרטיים. היינות מתומחרים בהתאם לכמות ובהתאם למיתוג שפלדשטיין רוצה. ימים יגידו, וכמובן היקף המכירות יקבע בסופו של דבר את המחיר.
4: סיוע ליקבי בוטיק החוששים מסכנת סגירה
יקב ירושלים התייחס לכתבה של אלון גונן על כך שכל נושא קבלת רישיונות להפעלת יקב ולייצור יין (או משקה משכר כל שהוא) עובר למשרד הבריאות, והמשרד יהיה היחיד הרשאי להעניק רישיון יצרן, שבלעדיו לא יוכל יקב לייצר יין או לשווק יין. אז בעוד שניתנה ארכה של שישה חודשים (כידוע הזמן טס במהירות שלא תאומן כשנהנים כל כך). היקב עדכן אותנו כי הוא ייתן מענה כ"יקב שירות", ויספק את מכלול השירותים ליקבים, החל מבדיקות מעבדה ליין, ביקבוק, אריזה ואחסון, ואפילו קבלת תעודת כשרות והפצת היינות.
היקב מסביר כי הוא הצטייד לאחרונה בציוד מתקדם, החל ממערך הבציר, דרך מערך הייצור, ציוד מעבדה, וקו מילוי חדיש. כל אלה, לצד הניסיון והידע המצטבר, הביאו לכך שליקב יש עודף כושר ייצור, ולכן מציע יכולות יקב שירות. ארז וינר, מנכ"ל יקב ירושלים, אומר: "לאחרונה אנחנו מקבלים יותר ויותר פניות מכורמים המייצרים יינות בעצמם, החרדים לקראת כניסתו לתוקף של החוק החדש ומבקשים לדעת כיצד נוכל לספק להם מענה. החלטנו לנצל את היתירות ביכולת הייצור שלנו ואת המיכון המתקדם שרכשנו, ולהציע את כל שיש ביכולתנו כיקב גדול לספק, כך שניתן מענה לצרכי אותם יקבים קטנים". אין מה לומר: הלחץ על אלה והיכולות של זה, יוצרים פתרון אפשרי לתקנות ליצמן שבפתח.
5: זריז השבוע: יקב כרמל
יקב כרמל לא רק הזדרז להתחיל את בציר 2017, אלא גם לדווח על כך. הבציר החל ביום רביעי 19 ביולי בעמק איילון, עם ענבי שרדונה המיועדים לייצור יינות מבעבעים (בסיס של ברוט מהסדרה האזורית). היקב צפוי לבצור השנה 14,000 טון ענבים, מכ-30 זנים.
