השבוע בענף היין 95: יקב רמת הגולן ושקד – מהפכות נפגשות ושלום בלייר מגיב

עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם וגם קצת רכילות. השבוע: על חברת ההפצה של יקב רמת הגולן ומשפחת שקד, הייננות של היקב, והאירוע השנתי המשותף

פעם שנייה יין. סיפור האהבה של יקב רמת הגולן ומשפחת שקד

1: מהפכות נפגשות – היכל היין שקד גולן

בהמשך לכתבה על סיכום עשר שנות פעילותה של ענת לוי-רושנסקי כמנכ"לית יקב רמת הגולן, שאלו אותנו רבים מדוע לא התייחסנו לחלק של הקמת חברת ההפצה המשותפת עם משפחת שקד-דרך היין. מאחר שאורי שקד,יו"ר היכל היין שקד גולן – כך נקראת החברה, שהה בחו"ל, נקבעה לנו פגישה לאחר שהכתבה עלתה. לא חשבנו שנכון להתייחס למהלך משפיע שכזה בלי לשמוע את אורי שקד.

אורי שקד (משמאל) ואלי שקד - מנכ"ל רשת דרך היין
אורי שקד (משמאל) ואלי שקד – מנכ"ל רשת דרך היין. צילום אורי טאוב

בינואר 2016 פרסמנו כי יקב רמת הגולן העביר את כל נושא הפצת היין שלו בארץ לחברת ההפצה של משפחת שקד. מהלך זה גרם להרמת הרבה גבות בתעשיית היין, ואף הצריך את אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים. שיתוף משאבים בשרשרת האספקה הוא נושא טרנדי ומדובר. כל חברה גדולה מנסה לצמצם עלויות בכל דרך אפשרית. הכסף הגדול יוצא על ההפצה, וביקבים גדולים זה מצריך יציאה לסבב תוך תפוסה חלקית של המשאיות, מה שבא לביטוי בעלייה משמעותית בעלויות ההפצה. השאלה שיקב רמת הגולן נאלץ להתמודד איתה, הייתה כיצד לקצר את מחזור חידוש המלאי בנקודות המכירה למיניהן, בלי לשאת בגרורות הכלכליות של תפוסת משאיות נמוכה.

הפתרון היה למצוא חברה מומחית בהפצת יינות, שתוכל לספק את יינות היקב בכל נקודה שתתבקש, ואפילו בכמויות קטנות. בנוסף רצו להעלות את פוטנציאל הגידול בקצב הסבבים ללא גידול בעלות ההפצה הכוללת. ביקב רמת הגולן ידעו שהמכשול המרכזי ביישום הרעיון, הוא המורכבות שבמציאת שותף מתאים. המשא ומתן בין חברת שקד ליקב רמת הגולן נמשך כמעט שנתיים. שתי החברות כבר עבדו בעבר, ודרכיהן נפרדו לאחר שהמנכ"ל הקודם של היקב, שלום בלייר, החליט לעבור למערך הפצה עצמאי. הפרידה לפני כעשור וחצי מוגדרת כפרידה נוחה ויפה, והיא זו שסללה את הדרך לחידוש הפעילות.

עלייה של אפילו שקל אחד בממוצע בהכנסה לבקבוק, תתורגם למשמעות כספית גדולה
עלייה של אפילו שקל אחד בממוצע בהכנסה לבקבוק, תתורגם למשמעות כספית גדולה. צילום רונן הילל pr

הבונוס שחברת שקד הביאה לפעילות המשותפת – שנקראת היכל היין שקד גולן, הוא כמובן עשרות נקודות פוטנציאליות חדשות (חנויות יין, מסעדות ולקוחות פרטיים), ובנוסף העצמת כוח המיקוח של החברה המשותפת מול לקוחות, כי ככל שהמגוון גדל כך התלות של החנות והמסעדה בך כספק גדולה יותר. וכמובן קיימת האפשרות להעלות במעט את המחיר או לצמצם הנחות. בקיצור, חוק המספרים הגדולים: עלייה של אפילו שקל אחד בממוצע בהכנסה לבקבוק, תתורגם למשמעות כספית גדולה.

חברת שקד ממותגת כחברת השיווק והיבואנית מס' 1 בארץ בנושא יין. אנשי המכירות של החברה המשותפת הם מקצועיים, ועתה יכולים להציע את המוצר המתאים ביותר ללקוחות שלהם, וזאת ממגוון גדול יותר. נכון להיום, לאחר שנתיים של פעילות משותפת אומר אורי שקד, יו"ר היכל היין שקד גולן, כי המהלך השתלם ויש חיסכון עצום בעלויות ההובלה, וגידול במכירות יין באין ספור מקומות חדשים ועליית המכירות באופן כללי. לדבריו יש עוד הרבה מה לעשות, אבל הדרך נכונה והמיזוג עולה יפה.

שלום בלייר - יקיר ענף היין 2013
שלום בלייר – יקיר ענף היין 2013

שלום בלייר – מנכ"ל יקבי רמת הגולן 1998-2008 הגיב

כדי להבין את "מהפכות נפגשות" כדאי להזכיר את תולדות החיבור של יקב רמת הגולן וחברת שקד. יקבי רמת הגולן הוקמו בשנת 1983, וכדי להתגבר על התנגדות אגודת הכורמים והממשלה (פייסי גרופר- זוכרים?), פורסם כי היקב הוקם לייצור ושיווק יין ליצוא בלבד. תעשיית היין בארץ הייתה במשבר עמוק, והממשלה השמידה עודפי ענבים. אך איכות יינות רמת הגולן הייתה אחרת, וכך התחילה המהפכה שהובילה לשינוי הגדול בתעשיית היין בארץ. עד מהרה היינות הגיעו לחובבי היין בישראל, שהבינו את הפוטנציאל והיה צורך מיידי להקים מערכת מכירות בארץ. שמשון וולנר- המייסד, הכיר את משפחת שקד עוד מתפקידו הקודם, כמשווקי פירות וקמעונאים, ופנה אליהם. אורי שקד, שכלל לא הכיר את התחום, "קפץ למים", למד במהירות, ותוך השקעה אדירה של כישרון, חריצות, אינטליגנציה ועבודה קשה, הקים את חברת "המגש שקד".

מההתחלה הייתה זאת חברה משפחתית של אחים ובני אחים – חרוצים, מסורים, ומבינים במכירות. הם היו המשווקים הבלעדיים של יינות היקב בארץ (למעט אילת והצפון ששווקו ע"י מפיץ אחר). במהלך העבודה המשותפת היו גם "מהמורות", אך לזכות שני הצדדים ניתן לציין כי הן נפתרו בכבוד הדדי, בהבנה ובפשרות. אזכיר רק שני מקרים (והיו יותר): הקמת חנות היין ברחוב החשמונאים בתחילת שנות ה-90 – שהפכה עם השנים ל"דרך היין". ויכוחים על ייצוג היקב בחנות וברשת, סוגיית כשרות (חלק מבעלי היקב הם ישובים דתיים) ועוד. יבוא "גאטו נגרו" – במחצית שנות ה-90 היקב לא הצליח לספק את הדרישה ליינות אדומים עממיים. שקד רצו להיעזר ביבוא למילוי החוסר. היקב הסכים, והשאר היסטוריה.

היקב היה בתהליך צמיחה מהיר. עם כניסתי לתפקיד ב-1998 קלט היקב כ-3,000 טון ענבים, וצמח בקצב מהיר מדי שנה. לאחר עבודה מעמיקה החלטנו להקים מערכת מכירות והפצה עצמאית. התהליך לא היה פשוט וקל, אך הבנו את היתרון האדיר והפוטנציאל. אכן, המהלך קידם את היקב מאוד, הן באפיקי המסחר המגוונים והן בקרב ציבור חובבי היין. השקעת תשומת הלב השיווקית, הפרסום וקידום המכירות, פעילויות להעמקת תרבות היין, השתפרו מאוד. הקמנו מחסן הפצה באזור התעשייה ליד שוהם, הגענו למאות לקוחות עם משאיות היקב, הגדלנו את היקפי המכירות מ-3 מיליון בקבוקים לכדי 6 מיליון בקבוקים (רובם בארץ), וראינו ברכה בעמלנו, הן בממד השיווקי והן בממד המסחרי. וזאת במציאות קשה של כניסת מאות יקבים קטנים לתחרות, ושיפור איכות היין של כל התעשייה בישראל לצד גידול מתמיד ביבוא.

המהלך קידם מאוד גם את "המגש שקד". בהתחלה היו להם חששות כבדים, אך בתוך זמן קצר פיתחו יבוא מגוון, פיתחו עוד חנויות יין, והפכו לגורם המשמעותי ביותר בישראל בשני תחומים אלה. גם כאן חשוב לציין כי הפרידה הייתה ברוח טובה ובהבנה הדדית. היקב המשיך למכור בחנויות הרשת, וכל אותו הזמן התקיימה מערכת יחסים עניינית ואף חברית בין שני הגופים ברמה של הנהלות החברה. אינני מכיר לפרטיה את נסיבות הקמת חברת המכירות המשותפת, ועל כן לא אתייחס אליה.

היינן הראשי של יקב רמת הגולן כבר מעל שני עשורים
היינן הראשי של יקב רמת הגולן כבר מעל שני עשורים. צילום דוד סילברמן dpsimages

2: מהפכות נפגשות – גם בייננות

ויקטור שונפלד הוא היינן הראשי של יקב רמת הגולן כבר מעל שני עשורים. בשנים האחרונות כתבתי רבות על יינות רמת הגולן, ולא פעם תהיתי האם ספר המתכונים של ויקטור לא צריך להתעדכן קצת. האם ויקטור לא חש את הטרואר המשתנה, את הווירוסים הרבים, את שמונה חודשי אוגוסט שיש לנו בשנה, את קהל חובבי היין שרוצה יינות יותר נגישים, ובעצם שאלתי מדוע במדינה כל כך חמה צריך לתת לנו לשתות יינות עתירי עץ ואלכוהול, ובייחוד עתירי פרי.

נכון שזה מה שציבור חובבי היין התרגל לו: עוד סגנון בורדו, עוד קליפורניה, עוד פעם מרלו וקברנה סוביניון, כשמסביב הזנים הנוספים מככבים, הבלנדים מחליפים את תיקוני החומצה הכימיים, היינות הלבנים הקלילים והארומטיים תופסים לעומת השרדונה שנאחז בציפורניים בגלל מחלות וכריתת כרמים.

האובססיה ל"קצרין" כל שנה קצת מגוחכת, אבל בינתיים זה עושה ליקב פרסום והיינות נחטפים
האובססיה ל"קצרין" כל שנה קצת מגוחכת, אבל בינתיים זה עושה ליקב פרסום והיינות נחטפים. צילום דוד סילברמן dpsimages

הסניגורים טוענים שסוס מנצח לא מחליפים, והיינות של היקב תחת הנהגתו הייננית של ויקטור נמכרים בארץ ובעולם בצורה טובה, וכמובן כרמי רמת הגולן נשמרים מכל משמר ויש מינימום הדבקה בווירוס ליפרול 3. הקטגורים טוענים שליקב שלא מתקדם, בייחוד במדינה שאין בה שמירה על מסורת והכל פה משתנה כל כך מהר (ראו ערך מסעדות בישראל), תהיה בעיה ובאיזה שהוא שלב הוא ימאס.

צוות הייננים שמקיף את ויקטור מבין את זה, ובשנים האחרונות יש שינוי, והיקב משחרר יינות יותר נגישים, עם זנים מרתקים. ייאמר לזכותם שהם לא נופלים למלכודת הדבוקי ושאר זני המאכל. אז נכון, האובססיה ל"קצרין" כל שנה קצת מגוחכת, אבל בינתיים זה עושה ליקב פרסום והיינות נחטפים ברגע שיוצאים לשוק, למרות שבטוח שזו המטרה של ויקטור כשהוא מחליט על שנה מעולה שמצדיקה קצרין.

אני מניח שחברת ההפצה המשותפת תבוא באיזשהו שלב בדרישות ליקב לייצר יינות נוספים, שונים, נגישים, אולי זולים יותר, ואז המהפכה תצדיק את עצמה. אם משפחת שקד יודעת למכור מיליון בקבוקי בלו נאן בשנה, אז המקבילה הרמת גולנית בוא תבוא.

 Markus Molitor, Zeltinger Sonnenuhr Riesling Auslese, Mosel, 2015 - 99 Robert Parker
Markus Molitor, Zeltinger Sonnenuhr Riesling Auslese, Mosel, 2015 – 99 Robert Parker

3: מהפכות נפגשות – אירוע הראש בראש השנתי

תעשיית היין הישראלית מציינת השבוע שתי מהפכות שהתרחשו כמעט במקביל: פתיחת 'דרך היין' ב- 1993 – חנות היין המקצועית הראשונה בישראל של משפחת שקד; ועלייתם של יינות יקבי רמת הגולן, שעשו מהפכה באיכות היינות הישראליים והשפיעו על תעשיית היין הישראלית בצורה אבסולוטית.

בחגיגה משותפת שהפכה למסורת שמחה, ימזגו לקהל הרחב בחנויות דרך היין יינות של יקב רמת הגולן, ובמקביל ימזגו יינות יבוא של דרך היין – כמה זה נוח כשהכל זמין במשפחה. ככה ראש בראש, על מנת להבין את המהפכה שהתחוללה כאן לפני שלושה עשורים. זה יקרה בחנות ברחוב החשמונאים בתל אביב ב- 24 באוגוסט, סבב ראשון בשעה 17:30, סבב שני בשעה 20:00.

בלאן דה בלאן ירדן קצרין רמת הגולן 2005
בלאן דה בלאן ירדן קצרין רמת הגולן 2005. צילום כפיר חרבי

רוזה מבעבע ירדן רמת הגולן 2011 – מול Miraval, Double Magum Rose, Provance, 2016 – 89 Wine Spectator

בלאן דה בלאן ירדן קצרין רמת הגולן 2005 – מול Louis Roederer, Brut, Champagne, Non Vintage – 91 Wine Spectator

שרדונה מגנום ירדן רמת הגולן 2015 – מול Domaine Ferret, Pouilly Fuisse, Maconaise, 2014 – 91 Wine Spectator

סירה דאבל מגנום כרם "מורדות אביטל" ירד, רמת הגולן 2007 – מול Jean Louis Chave Selection, St Joseph Offerus, Rhone Valley, 2014 – 93 Wine Spectator

מרלו מגנום כרם "אודם" אורגני ירדן רמת הגולן 2008 – מול Chateau Bourgneuf, Pomerol, Bordeaux, 2012 – 90 Wine Spectator

רום ירדן סינגל רמת הגולן 2013 – מול Gaja Ca'marcanda, bolgheri, tuscany, 2012 – 92 Robert Parker

הייטס ווין קינוח ירדן רמת הגולן 2009 – מול Markus Molitor, Zeltinger Sonnenuhr Riesling Auslese, Mosel, 2015 – 99 Robert Parker

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה