1: 700,000 אירו – אאוץ', זה כואב
הסיפור הזה התחיל עם ידיעה קטנה שקיבלתי והפכה לכתבת תחקיר שהתגלגלה עד לגרמניה. עשרות מסמכים, הקלטות ותכתובות מייל החלו לזרום אלי מכל המעורבים בפרשה שיש בה כמעט הכל, ולכל צד בה גרסה משלו. היא כוללת הונאה, אנטישמיות, חובבנות וכסף, הרבה כסף.
המאוימים: יקב טורא, יקב הר ברכה, יקב מונטיפיורי ומכון היין של משרד הכלכלה. המאיימת: חברת השיווק HEERMAKA מברלין בגרמניה. סיפור המעשה (בקצרה): לפני מספר חודשים חתמו שלושת היקבים טורא, מונטיפיורי והר ברכה, הסכם בלעדיות לשיווק יין בגרמניה ובאירופה עם חברת HEERMAKA, אותה מנהלת Nicole Hemerka (ניקול המרקה). ההסכם כלל מתן בלעדיות לחברה הגרמנית למשך חמש שנים (למעט החרגות קטנות של היקבים לגבי מקומות בהם הם כבר משווקים). עד כאן הכל היה תקין, והיינות החלו לצאת לדרך. המשלוח הראשון הגיע לנמל המבורג ב- 29 באפריל השנה, וכלל כ- 1,800 בקבוקי יין של שלושת היקבים בשווי של 150,000 ₪ בקרוב. על-פי החוק האירופאי יש לצרף עבור המכס המקומי, טפסי אנליזות יין עליהם חתומה מעבדה מורשית. היקבים שלחו את היינות לבדיקת מעבדה במכון היין (המופיע בקובץ המעבדות המורשות של האיחוד האירופי), ומכון היין בראשות המנכ"לית שרי דודיאן, העביר טפסים רשמיים חתומים למכס הגרמני.
כאן בעצם מתחילה התסבוכת, שנכון להיום תיגמר כנראה רק בבית המשפט. מתברר שבספר המעבדות המורשות לבדיקות יין ואלכוהול של האיחוד האירופאי, כתובתו של מכון היין היא במשרד הכלכלה בירושלים, ואילו על הטפסים הרשמיים של המכון, כתובתו היא ברחובות. החברה הגרמנית HEERMAKA טענה שקיבלה מהמכס הגרמני מכתב, לפיו טפסי האנליזות שהונפקו על ידי מכון היין הישראלי אינם תקינים, ולדברי החברה דרש המכס שמכון היין יציין כי הוא שייך למשרד הכלכלה ומשרד המסחר והתעשייה, חטיבת מזון לתעשייה, פיקוח על הייצוא, מרחוב בנק ישראל ירושלים. רק לאחר קבלת המסמכים החדשים יטפל המכס, ולכן המשלוח מעוכב ונמצא בנמל חשוף למזג האוויר. עוד טען נציג החברה, כי המכס הגרמני אינו רואה בעין יפה את השתלשלות העניינים ואת שליחת מסמך החשוד באי תקינות. המשווק המשיך לטעון שהרישומים שנעשו על ידי מכון היין בטופסי האנליזה בוצעו בצורה לא נכונה, וכי יש צורך לשלוח מסמכים אחרים.
מכון היין שלח טפסים מתוקנים, ואף הפנה את המכס הגרמני לקובץ המעבדות המורשות, בו כתוב שחור על גבי לבן כי הוא מוכר כמעבדה מורשית, וציין שהטעות בכתובת נעשתה בתום לב, ותוקנה. למרות זאת המשיכה HEERMAKA לדרוש מסמכים נוספים, כאשר היא טוענת כי המכס הגרמני מתכוון להשמיד את הסחורה. באימייל חריף מתאריך 11 ביולי 2017, לאחר שעברו כשלושה חודשים בהם הסחורה תקועה בנמל, פוצצה החברה הגרמנית את העסקה, וטענה כי נגרמו לה הוצאות בעשרות אלפי אירו בגין התחייבויות למסעדות ולספקי משנה. לדברי החברה, היא איבדה לקוחות שהתחייבו לקנות כ- 100,000 בקבוקי יין בשנה. HEERMAKA טענה כי עבורה זהו הפסד מכירות עצום, מתוך היקף מכירות של 250,000 בקבוקי יין בשנה; הפסד שעלול למוטט אותה. עוד טענה החברה הגרמנית, כי נאלצה לבטל אירוע גדול "פסטיבל החיים החדשים" בחסות שגריר ישראל גרמניה, בו היין הישראלי היה אמור לככב. באימייל מפורטות הוצאות לוגיסטיות, עלויות אכסון היין במחסן המכס בהמבורג, ועוד.
לאחר קבלת אימייל זה, החליטו היקבים לפנות לנספחת הכלכלית בשגרירות ישראל בגרמניה, יפעת ענבר, ולבקש ממנה לפנות כנציגה רשמית של המדינה למכס הגרמני, כדי להבין למה המשלוח מעוכב, בעוד משלוחים של יקבים אחרים ממשיכים לעבור את המכס עם המסמכים של מכון היין.
החברה הגרמנית HEERMAKA התבקשה להעביר לידי היקבים את התכתובות והמסמכים הרשמיים של המכס הגרמני, על-מנת שהנספחת הכלכלית תוכל להגיש בקשה רשמית. אולם החברה סירבה לעשות זאת, והמשיכה לטעון כי המסמכים שנשלחו אינם תקינים, ואף הוסיפה כי המכס פסל את היין לאחר שבדק דגימות ממנו במעבדה, והוא נמצא מקולקל. אף נציג ישראלי לא קיבל אישור רשמי על הפסילה. הנספחת לא יכלה לפעול בלי אישור של גורם גרמני רשמי, והפנתה את היקבים לטפל בעניין בדרכים אזרחיות. נכון להיום, גם היא לא קיבלה כל מסמך או תיעוד של תכתובות בין המכס לחברה הגרמנית.
היקבים החליטו להחזיר את היין לישראל, ואז נשלח מחברת HEERMAKA מכתב שמפרט את היקף ההפסדים וההוצאות שהיו לחברה, בגלל המחדל של אי קבלת היין. הסכום שדורשת החברה הגרמנית מגיע ל- 700,000 אירו. לדברי נציגי היקבים, הם הקליטו איומים של מנהל השיווק של החברה הגרמנית, לפיהם העניין המשפטי יטופל על ידי עורך דין גרמני שונא יהודים. הם חוששים שהיה כאן ניסיון לעוקץ, ובמידה ותוגש תביעה, הם יחשפו את כל ההקלטות שברשותם.
מעבר לכך היקבים תקועים עם חוזה בלעדיות לחמש שנים, לפיו הם מחויבים למכור דרך החברה הגרמנית יין לאירופה, ונכון לרגע זה אינם יודעים איך לצאת מהתסבוכת הזו. שלושת היקבים רואים במשרד הכלכלה ובמכון היין שותפים מלאים במאבק הזה, שכן החברה המשווקת תולה את אי שחרור היינות בעיקר בטפסים הרשמיים של מכון היין. מבחינתם, אם תתקבל תביעה היא חייבת לכלול גם את משרד הכלכלה.
עורך הדין יונתן לבני מסביר כי מבחינה זו, במידה שתוגש נגד היקבים תביעה, שמורה להם הזכות המשפטית להגיש למכון היין ומשרד הכלכלה, מה שקרוי "הודעת צד ג'", שפירושה צירוף של צד או צדדים נוספים להליך, כאשר הנתבע מגיש הודעה לצד שלישי כנגד מי שעדיין אינו בעל דין בתביעה. הסיטואציה: התובע תובע את הנתבע, והנתבע תובע את הצד השלישי. הודעה כזו נמסרת כאשר נתבעים רוצים שכל הסכסוך בעניין מסוים יוכרע במסגרת הליך אחד. זאת על מנת למנוע מצב בו קודם תוכרע תביעת התובע כנגד הנתבע, ובזמן אחר לגמרי תוכרע תביעת הנתבע כנגד הצד השלישי. לדברי עו"ד לבני, בתי משפט מאוד אוהבים הודעת צד ג', מאחר שאותם שופטים יכריעו באותה מערכת עובדתית בשני תיקים נפרדים. הדבר מועיל למערכת המשפט ולצדדים, וגם חוסך זמן והוצאות.
תגובת המכון הישראלי ליין
מכון הישראלי ליין הוא חברה ממשלתית השייכת למשרד הכלכלה ומשרד האוצר. למכון היין וותק וניסיון רב שנים, למעלה מ-55 שנה. במכון צוות מנוסה ביותר, הן בהיבט המומחיות במעבדה והן בהיבט מתן האישורים וההיכרות עם התקנים, עם עשרות רבות של שנות ניסיון. המכון מוסמך לתקני ISO 17025 ומוכר כ"מעבדה מוסמכת" ע"י רשות להסמכת מעבדות. מכון היין ידוע כאחת מהמעבדות המורשות בעולם להנפיק אנליזה ולחתום על אישורי יצוא. ב- 1994 שר הכלכלה (ת.מ.ת) מיכה חריש, הסמיך את מנהל מכון היין להיות מנהל שירות הביקורת. הטענה של החזרת היין לארץ עקב אי התאמה של חתימה, אינה נכונה. זה עולה מברור שנעשה ע"י מכון היין (באמצעות נציגות ישראל במינכן) מול המכס הגרמני, באשר לסיבה להחזרת הסחורה לארץ. הסיבות לא קשורות לטפסים ו/או לחתימות של מכון היין. עקב טעות במסמך של האיחוד האירופאי, המכון ליין מופיע עם כתובת של ירושלים ולא רחובות. הייתה דרישה של המכס לשנות מכתובת רחובות לירושלים, יש לציין שבאותו רגע שנדרשנו לתקן, הטופס תוקן ונשלח ישירות למכס בגרמניה. חשוב לציין שעד עתה מכון היין חתם בכתובתו ברחובות. אני מציעה לך לבדוק את סיבת ההחזרה לארץ לפני פרסום הכתבה.
תגובת משרד הכלכלה
המקרה הובא לידיעת משרד הכלכלה והתעשייה. מדובר במחלוקת בין גורמים עסקיים פרטיים מגרמניה ומישראל, ולמשרד אין מעורבות במחלוקת זו. ממה שהוסבר לנו, נראה כי מכון היין שלח אישור שאינו מדויק, ונדרש לתקן ולשלוח אישור מתוקן. חשוב לציין שיצוא של יין ישראלי, תחת אישורים של מעבדות מכון היין ומכון התקנים, מתנהל באופן שוטף וקבוע מזה שנים רבות. מאז המקרה המדובר, נשלחו ונכנסו לגרמניה משלוחים נוספים של יין ישראלי, שלוו באישורים המקובלים וכובדו על-ידי רשויות המכס באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט.
תגובת יקב טורא – ורד בן סעדון
צר לנו שבגלל טעות של מכון היין ,נפגעה פרנסתם של מספר יקבים בארץ. אנחנו מקווים שמכון היין ומשרד הכלכלה ילמדו את הלקחים ויפעלו בצורה מקצועית בהמשך. במקביל אנו מזהירים את שאר חברינו היקבים להיזהר מהחברה הזו.
תגובת חברת ההפצה HEERMAKA במענה לשאלות ששלחתי אליהם
זה המשלוח הראשון שהגיע אלינו מישראל בו נתקלנו בבעיות כאלה. למכס הגרמני יש נקודת מבט ברורה על כך. נכון שנעשה תיקון ב- 21 ביולי, אך זה היה מאוחר מדי והיין עמד בפני החרמה והשמדה. לפיכך האפשרות היחידה הייתה להחזיר את היין כדי למנוע הפסד נוסף. על השאלה האם המסמך שהגיע ממכון היין הישראלי נועד במכוון להטעות, יכול להשיב רק מכון היין. אי אפשר ליישב עכשיו בעיה זאת בתשובה שזה תמיד עבד קודם לכן, במיוחד שעכשיו המכס הגרמני מאשים אותנו בפשע. לגבי החוזה שיש לנו עם היקבים, לא הודענו על ביטולו והוא תקף לחמש שנים. אנו מנסים תמיד להגיע לפשרות, אחרת לא היינו טסים כבר פעמיים לישראל כדי למצוא פשרה מתאימה לכל הצדדים. הגשנו הצעות ועכשיו זה בידי הצד השני. עם זאת, אנחנו מאבדים לאט סבלנות, מפני שיש לנו הרושם שהצד הישראלי ירצה לצאת מהבעיה בשקט.
על החתום: Heinz J. Hemerka, Marketing & Vertriebs Manager
הערת המערכת: בעקבות פרסום הכתבה הוזמן אלון גונן לביקור בחברת HEERMAKA בברלין ונענה להזמנה, אך לפני שהגיע קיבל הודעת ביטול ובעקבותיה מכתב אזהרה שבעקבותיו הסרנו מהכתבה את לוגו החברה ותמונת המנכ"לית שלה, אך לא נגענו בתוכן על אף דרישות האולטימטום של עורכי הדין.
מי שמעוניין לקרוא את מכתב ההתראה ימצא אותו כאן
2: טעימת יינות כרמים יחידניים של יקב רמת הגולן
השקת ירדן קברנה סוביניון כרם יחידני אל רום 2014
הכרם ממוקם בצפון רמת הגולן בגובה של 1000-1100 מטרים. 18 חודשי חבית. נעשו ממנו 5,000 בקבוקים. צבע היין אדום עמוק, אף עמוק וייחודי. דובדבנים שחורים, סלעים, רמזים לליקריץ, שוקולד כהה, וכעבור רבע שעה ארז, עשבי תיבול קלויים, וקצת אדי מרק בקר משובח. גוף מלא, טאנינים מוצקים, חומציות הדרגתית, גימור מאוד מינרלי. פה מלא מורכבות ופרי צפוף. יין עם הרבה אנרגיות. מאוד מזכיר את יינות נאפה וואלי המשובחים ביותר. מחירו 250 ₪ – VFM (תל"כ – תמורה לכסף) לחלוטין. יין מרתק.
ירדן מרלו כרם אודם 2014 (אורגני)
הצבע העמוק מגלה מיד את המורכבות ואת הרעננות. ריחות של תבלינים מתוקים עם מעט עץ קלוי. בפה מרקם חמאתי מאוד, שנתמך על ידי פרי עוצמי אבל לא מעיק. חומציות מאוד מאוזנת. יין מלוטש. טאנינים עדינים וגימור ארוך. המרקם והעוצמה של המרלו הזה הם יוצאי דופן לאזור. יין אינטנסיבי. מזכיר מאוד יינות טוסקנים וממש לא מרלו ישראלי צפוני. שאפו. מחירו 190 ₪.
ירדן סירה כרם בראון 2014
יין צפוף ועשיר בריחות פרי שחור, ליקריץ, פלפל שחור, תבלינים טחונים טרי, בייקון. כל השפע הזה מתחבר לטעמי קרם דה קסיס, מנטה ופטל. טאנינים בשלים, חומציות מרשימה שזועקת אוכל ליד היין. מחירו באתר יין בעיר 178 ₪.
לסיכום: משהו קרה ביקב רמת הגולן ב- 2014, ואני לא מדבר על מזג האוויר. היינות האלה שוברים מסגרות, ויוצאים מספר המתכונים המעיק שקיים ביקב. יש פה יינות רגועים יותר שמוכנים כבר לשתייה, אבל טמונים בבקבוקים נוזלים שעוד מספר שנים ידברו אחרת, ופוטנציאל ההתיישנות גדול.
