ויהי ערב ויהי בוקר ויהי יין

יומנו של איש יין: זאב דוניה מיקב סוסון ים מתאר יום שישי טיפוסי: לחם רוסי, "המכולת" פתוחה, אין זמן לקפה, ומה יהיה עם האירנים?

יום שישי היום. שמש, אין זכר לגשם. קריר מעט בבוקר, לקראת צהרים אפשר להוריד את הסוודר. אני נוסע עם אחינועם לסופר בבית שמש. אחינועם לא לומדת בימי שישי. יש חוגים בבית הספר, אבל אין הסעות. אני משתעל כל הדרך. השיעול הזה נמשך כבר חודש ימים. הסופר מפוצץ באנשים: יום שישי היום.

אז למה אני יורד לסופר ביום שישי? כי יש השקה של יין חדש, והזמנתי לחם כמנהגי מהמאפייה של הסופר. זה נקרא לחם רוסי והוא נהדר. הבחורה במחלקת הלחם אומרת תחילה: "שלום זאב, מה שלומך?", ונותנת לי את שתי ככרות הלחם. עוד סיבה לבוא לכאן. בקופה אחינועם מזהה ממתק: ביצה עם הפתעה, ולאחר ויכוח קצר אני נכנע והיא מרוויחה.

משם נוסעים ליקב קסטל, 15 דקות בדרך הצרה והמתפתלת המטפסת לרמת רזיאל. אחינועם מוצאת את מכשיר מדידת הבריקס (כמות הסוכר בענבים), מערבבת על האצבע שאריות שוקולד מהממתק עם קצת רוק, מורחת על המשטח ובודקת את רמת הסוכר במיץ השוקולד. האם היא תזכור את זה עוד 10-15 שנה?
מגיעים לקסטל. המושב האחורי מקופל, ושתי חביות חדשות עולות לאוטו.
בחזרה הביתה, אין אפילו זמן לקפה. הלקוחות כבר בשער היקב. צריך לפתוח את "המכולת" (ככה אני קורא ליקב בסופי שבוע).

אחינועם עולה הביתה, ואני מוזג יין ללקוחות, מקשיב להערותיהם, עונה לשאלות, (היום דווקא לא שאלו "למה סוסון ים"? בפעם ה- 208,000), אורז להם את הבקבוקים, מעביר את כרטיסי האשראי, רושם קבלות, הולך להביא מעט יין לבן (שנין בלאן) מהחבית שמתחת לבית, עונה לטלפון (כן אנחנו פתוחים, עד שלוש אחר הצהריים בבקשה).

בשתיים עשרה וחצי אורלי מגיעה מבת הספר. היא אוספת את אחינועם, את הבנות מהגן, ונוסעת לירושלים. מה יקרה אם האיראנים סוף סוף יממשו את ההבטחות שלהם וישלחו ביום שישי טיל עם פצצת אטום לעבר ישראל? – אורלי תיסע עם הבנות לבקר את ההורים שלה.
אין מה לדאוג, אדוני שר הביטחון. Everything under control.

“מה אתם מעדיפים: סירה או זינפאנדל”?, אני מוזג עוד יין מהחבית. המכולת עובדת. מגיעים אנשים נוספים. אני חייב קפה, עוד מהבוקר. הלחם נגמר בסלסלה, וזה סיבה טובה להתנצל, לעלות הביתה, לחתוך עוד כמה פרוסות, ובמקביל להכין לי ספל קפה אקספרס. עוד שתי דקות ואני בחזרה ביקב. אין לחץ. הכל בסדר. האירנים לא שלחו ת'טיל, עדיין.
בארבע בערך מתחיל להירגע. אחרון המבקרים נוסע לדרכו, ואני לוקח את מגש הכוסות המשומשות הביתה לשטיפה.. מחר יום חדש, והמכולת פתוחה.

חג שמח
זאב דוניה
19.12.08

יקב סוסון ים – זאב דוניה
מושב בר-גיורא
טל.  02-5709834, 054-7283210
www.seahorsewines.com
[email protected]

צילומים: דני רובין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר