ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק לסגירת ברים ב- 02:00. מי שיכור?

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום ראשון ברוב של חמישה בעד לעומת שניים נגד, הצעת החוק של ח"כ רוחמה אברהם, לפיה ברים ייסגרו בשעה 2 אחרי חצות, ובמקביל ייאסר על מסעדות ובתי אוכל למכור משקאות אלכוהוליים אחרי שעה זאת

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ביום ראשון ברוב של חמישה בעד לעומת שניים נגד, הצעת החוק של ח"כ רוחמה אברהם, לפיה ברים ייסגרו בשעה 2 אחרי חצות, ובמקביל ייאסר על מסעדות ובתי אוכל למכור משקאות אלכוהוליים אחרי שעה זאת.
ח"כ רוחמה אברהם, יוזמת החוק, צוטטה כאומרת: "נגע האלימות והטבח בכבישים חייב לקבל מענה. צריך להפסיק את הדברת הבלתי פוסקת ולהתחיל במעשים".

ואני שואל, האם הצעת החוק שאישרה סגירת ברים בשעה 02:00 נועדה למנוע מצעירים לשתות אלכוהול בשעות הקטנות של הלילה?
ואם הבר נסגר בשעה 02:00 בלילה, האם הפיצוצייה השכנה לבר, שמוכרת אלכוהול בין שאר המצרכים, ופתוחה 24 שעות ביממה, תיסגר גם כן בשעה 02:00?

לאיזו הצעת חוק התכוונה וועדת השרים שהחליטה בחקיקה למנוע תאונות דרכים ע"י מניעת מכירת אלכוהול בבר? לכאורה לקהל שיודע לשתות, ופונה לבר בכדי לשתות, ומשלם סכום לא קטן בשביל כל כוס אלכוהול, ושתייתו מדודה כפונקציה של מחיר, וייתכן וכבר הפנים כבר מזמן שאם שותים אז לא נוהגים, וגם נקבע נהג מיועד תורן שיוביל את החבר'ה הביתה?
האם השרים מודעים לכך, שבמקביל אישרו במודע מכירת אלכוהול בכל פינה ובכל פיצוצייה הפתוחה 24 שעות ביממה, בכל כמות שתרצה ובמחיר שווה לכל נפש ובלי שליטה?

אז נכון שהבליינים יפסידו את החוויה של ישיבה בבר. אבל חוששני שתתפתח לה תרבות חדשה של "תחנות תדלוק אלכוהול", בהן תראו צעיר שרכש מספר בקבוקי אלכוהול והעמיסם בתא המטען של מכוניתו של אביו, מציע לחבריו שתייה לשוכרה במחיר אפסי השווה לכמות חבריו חלקי עלות הבקבוק. ומכאן הדרך להשתכרות חסרת שליטה ואחריות הנה קצרה.

הרי לנו זה ברור. את הבליינים הצעירים, החוק לא ירתיע מלרכוש ולשתות אלכוהול.
האם לא נכון היה שוועדת השרים תיוועץ קודם לכן במביני עניין, ואפילו מתחום האלכוהול?
מהות הקיום והצלחה של פאב היא מכירת אלכוהול. אדם סביר ובר דעת, שאין לו אפשרות להשיג או למנות נהג מיועד תורן, והוא וזוגתו, נניח, חפצים לשתות יחדיו; טוב יעשו אם ייקחו מונית הביתה אחרי כמה דרינקים. זה יפטור אותם מהקצאת נהג תורן, וגם מן הסתם ייצא זול בסך הכל.

בן-אדם ששותה, עושה זאת על אחריותו האישית בלבד. הוא לבד צריך להיות בוגר מספיק ואחראי לדעת מתי די. לפיכך ולדעתי, אין קשר בין החוק למלחמה בתאונות הדרכים.
על אף שהישראלים אינם מוגדרים כשתיינים או כאלה שתרבות השתייה בפאב היא חלק מהפסקת הצהרים והערב, כמו בבריטניה למשל, אצלנו פונים לברים שנפתחים בדרך כלל בשעות הערב המאוחרות. הבליינים היוצאים לבלות, עושים זאת בדרך כלל לא לפני 23:00. או אז הם נוהגים לבלות אל תוך השעות הקטנות של הלילה, עובדה שכבר מזמן ההורים הביאו בחשבון כשילדיהם יוצאים לבילוי.

הברים פתוחים כל יום, אבל ערבי הבילוי העיקריים הם סופי השבוע – מיום חמישי ועד שבת, כחלק מתרבות פנאי של חבר'ה בעיקר בגיל השירות הצבאי שיוצאים לחופשת סוף השבוע.
אכן, מכירת משקאות אלכוהוליים למי שגילו נמוך מ-18 שנה אסורה על פי חוק. קל למחוקקים שלנו להצביע באצבע מאשימה כנגד בעלי הפאבים והברים, כאילו מתוך תאוות בצע וממון הם מציעים אלכוהול ללקוחותיהם, ואף מתנים לעיתים ישיבה בעסק שלהם ברכישת מינימום של משקה אלכוהולי ראשון. ההחלטה להורות להם לסגור את עסקיהם בשעה 02:00 עשויה להפוך לחוק, וככזה יש לאוכפו. אבל בינינו, בעלי הפאבים והברים לא יסתכנו במכירת אלכוהול לקטינים, וזה לא בגלל החוק ולא בגלל השילוט.
וממילא בהרבה פאבים וברים נערכת סלקציה לנכנסים או ליושבים על דלפק הבר, כך שאם אכן צעיר כלשהו הצליח, בזכות מראהו המבוגר או תעודת זיהוי מזויפת, לקנות את כניסתו לעולם האלכוהול, אני סבור שמדובר במתי מעט.

טוב היה אם המחוקק היה מכניס את הצעתו לבחינה מחודשת, ויפה שעה אחת קודם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר