טל עירוני מביאה את איטליה לרמת החייל

מדי יום נוחתים בתיבת הדואר האלקטרוני אימיילים רבים, חלקם הגדול ממשרדי יחסי ציבור, חלקם מקוראים שמגיבים, נוזפים, משבחים ומעירים.
אבל האימייל הבא לא היה יכול שלא למשוך תשומת לב מיוחדת, וזו לשונו:

“שמי טל עירוני, פתחתי לאחרונה חנות ואני רוצה לספר לך קצת עלי ועליה.
כשגרתי באיטליה רצה בדיוק פרסומת בטלוויזיה לנקניק מורטדלה. ראו שם ילד קטן שנכנס בהתרגשות למעדנייה עמוסה במאכלים מדהימים אבל עיניו היו מרוכזות אך ורק במחשוף של בעלת העסק ובתליון בצורת לב שבצבץ בין שדיה. היא רכנה קדימה ושאלה אותו אם הוא רוצה לראות את הלב, הילד ענה בהתרגשות שכן, והיא פרסה פרוסה של הנקניק והראתה לו את הלב הלבן שבפנים.
הזיכרון הזה נתקע אצלי בראש כחוויה קולינרית. נראה לי שרק אנשים שמבשלים יכולים להבין כיצד זיכרון יכול להפוך למאכל, וכיצד אוכל זו חוויה על-חושית שלוקחת אותך מעבר לזמן ולמקום.

החלום שלי היה ליצור מקום שישלב את החוויה הזו, השפע של האוכל, הסקסיות שבו, הזיכרונות מאיטליה עם השולחנות הענקיים כשכולם יושבים ביחד, שיכורים מיין, אוכל מוזיקה ואהבה, את האור החזק של השמש הים תיכונית, הריחות הנפלאים, הטריות והצבעים של השווקים, המגע החם של הלחמים הטריים ועוד ועוד.

בגלל זה אני לא יכולה לספר לך שפתחתי מעדנייה או “בוטיק לאוכל מוכן” כפי שהחבר’ה בשכונת רמת החייל קוראים לנו, כי זה באמת לא דומה לאף אחד מהדברים הללו.
פתחתי מקום בו אני מוכרת חוויה וזיכרונות וטעמים וריחות שמורכבים מהאוכל שאני מבשלת, מהעיצוב של המקום, מהאריזות, מכל הדברים הכי קטנים והחשובים כל כך, ואני מקווה שאנשים ייקחו את החוויה הזו איתם הביתה וייהנו ממנה כמוני.

אשמח מאד אם תבוא לבקר ולטעום, לחוות דעה ולהתרשם, אתה מוזמן בינתיים להיכנס לאתר של החנות כדי לקבל מושג ראשוני של המקום www.urbantaste.co.il 

תשובתי לטל, ומעתה הרשו לי לקרוא לה טלי, הייתה מהירה, וכך מצאתי את עצמי בשעת אחרי צהרים שטופת שמש במקום משונה ביותר לפתוח בו בית אוכל/מעדנייה/ואולי מסעדונות בזכות דוכן הבר ושני הכסאות הגבוהים הצמוד לחלון החנות.

למה משונה? כי בין דוגילנד, מכון ציפורניים, מרפדיית אהרון, והתרנגול – אוכל של בית, ממוקמת לה פנינה לבנה, מינימליסטית בעיצוב ומקסימליסטית באיכות ובטעמים. לזה לא הייתם מצפים כאן, ועוד במקום הנקרא בשם המעודד ‘רחוב הרוגי המלכות’ שבשכונת המגורים רמת החייל, לא באזור הנוצץ לכאורה והסינתטי  – מעוז ההיי-טק ורשת–קשת למיניהם.

טלי עירוני היא ארכיטקטית והיא זו שעיצבה את המקום, אבל היא גם עיתונאית בעברה ואומנית, שגדלה בבית של קייטרינג בהרצליה.
ההורים לא רצו שטלי תיכנס לתחום, אבל גורל זה גורל – והיא החליטה ללכת על זה. טלי התחילה כשפית במסעדה בשם לה לונה בירושלים, שכל אנשיה עולים חדשים מאיטליה, איתם הסתדרה עם האיטלקית שלמדה בשהותה בארץ המגף.

מאחר שהיא משתעממת מהר, המשיכה טלי הלאה, ובתפקידה האחרון הייתה סו שף במסעדת מונה בבית האומנים בירושלים, שם ידעו שהיא עומדת לפתוח עסק משלה, עזרו ועודדו אותה.

אז החליטה טלי שהגיע הזמן לשינוי הכפול: לעזוב את ירושלים, ולפתוח מקום משלה. במשך שנה חיפשה מקום בין צפון ת”א ורמת השרון, ואז מצאה בית ברמת החייל, ושבועיים אחר כך את החנות.
היום טלי  גרה בבית שהוא פרדס ומטע תפוחים, פקאן, פיטנגו, מנגו. עם כל הפירות היא מבשלת, וגם יצרה גינת עשבי תיבול ענקית.
רמת החייל זה לא ממש תל-אביב, אלא כמו כפר קטן. טלי מודה כי המרכז המסחרי הקטן והמוזנח לא בדיוק מתאים למה שהיא מביאה למקום, אך היא אומרת שהיא משפיעה על האסתטיקה הכוללת של המתחם.

מי האוכלים אצל טלי? גם אנשים מאזור התעשייה הנוצץ של רמת החייל וגם אנשי האזור. מסתבר שדווקא ילדים מתלהבים מאוד, מרכיבים לעצם ארוחות או סנדביצ’ים, ומביאים את ההורים.

היום השם של טלי וה- Urban Taste – כך קראה למקום שלה, נפוץ בשכונה, ובין השאר מתקשרות תושבות המקום שמבקשות השלמות לארוחות.
מסתבר כי הארטישוקים הממולאים של טלי הם להיט היסטרי, ומוזמנים כציר של הארוחה.
טלי מכינה ומציעה מרקים, מנות ראשונות, בשרים, סלטים, קינוחים ועוגות – כל יום הכל טרי. מאחר שטלי עושה הכל לבד, ה- Urban Taste פתוח שלושה ימים בשבוע: רביעי, חמישי, שישי, בהם עובדת טלי 15 שעות ביום.

איך את עושה הכל לבד?
“לקח לי זמן להתארגן, היום אני יודעת לפעול מול לו”ז מודפס, שמשאיר לי גם זמן לתכנון תפריטים ואתר האינטרנט. בימים בהם אני לא “עובדת” והחנות סגורה, אני עסוקה בהכנות וקניות”.

מה את  אוהבת לאכול?
“חוץ מההמבורגר של מקדולנד’ס, שהיא אוהבת, אני בעד בשר מדמם: קרפצ’ו וטרטרים. אוכל הנחמה האולטימטיבי שלי זה ניוקי עם גבינת גורגונזולה, ואני מכורה לשוקולד.
הקינוחים הם הדגש שלי, ואני משקיעה המון בטעמים כדי שהתוצאות יעניינו אותי: פרפה לימון עם רוטב תבלינים וקרוקנט שקדים, אצבעות שוקולד וחמאת בוטנים – עם קורנפלקס, עוגות – שטרודל תפוחים עם קלבדוס, בראוניס עם שלושה שוקולדים, קוגלהופים קטנים עם לימונים ותותים  טריים וריבת תות ובלסמי, ג’ינגר ותפוזים.
ללקוחה שמנועה לאכול קמח  אני מכינה עוגת מוס שוקולד אפויה, ובקיץ יהיה לי הרבה מנגו מהעץ בחצר ביתה, ואני כבר חושבת על סורבה המנגו שאכין”.

מה אנשים אוהבים לאכול במיוחד?
“זה נורא משתנה. אוהבים ריזוטו פטריות עם שמן כמהין, גם כי טוב לחימום במיקרוגל, מה שהופך אותו ללהיט אצל מי שלוקחים הביתה. ב”חורף” הישראלי אוהבים תבשילים כמו גולש רומאי מבושל שעות ביין לבן, חומץ בלסמי ושום ברוזמרין – עם תפוחי אדמה. הרוטב סמיך – ספצטינו באיטלקית, אוהבים כמובן את הבראוניז.
בצהרים הכי הולך כבד עם ריבת בצל ופירה, וגם קציצות עגל עם גבינת פטה, פקורינו, ורוטב עגבניות מבושל עם יין אדום. להצלחה זוכה גם רוסטביף יפני: 24 שעות במרינדה של מירין, סאקי, שמן שומשום לימון, סויה, ג’ינג’ר. וילדים אוהבים שניצלונים”.

מה הוצאת מהתפריט?
“לצערי אני עומדת להוציא מהתפריט כנפי עוף בחמאת בוטנים וחלב קוקוס. זו  מנה שעשיתי למסעדה כשרה בירושלים, ודניאל רוגוב התלהב ממנה והייתה שם להיט.
גם הקוק או וין – תרנגול ביין, לא תפס משום מה, למרות שהכנסתי אותו לתפריט פסח”.

וכמה זה עולה?
היקף קנייה ממוצעת הביתה: 150-250 ₪, מחיר ארוחת צהרים: בין 25 ל- 35 ₪. סנדביצ’ים: 16-28 ₪.
מאחר שטלי לא אוהבת לחם, היא המציאה כריכים מיוחדים כמו רוקפור ואגסים ובלסמי; כריך רוסטביף יפני עם ג’ינג’ר וגזר כבוש; וכמובן רוסטביף קלאסי עם חרדל וחמוצים. היא מכינה גם כריך קרפצ’ו עם רוקט ופרמזן.

מה צפוי בקיץ?
“בקיץ הפירות והירקות משתנים. צריך לקנות כל דבר בעונה שלו. בקיץ הכיוון יהיה מאכלים יותר קלילים”, אומרת טלי.
אחרי פסח ייצא תפריט פיקניקים:
פיקניק של בוקר – שמפניה ומיץ תפוזים, לחמים, גבינות, נקניקים, עוגות אישיות ריבות.
פיקניק של נהנתנות – פטה, רוסטביף, סלטים קרים.
לקראת שבועות: הרבה קישים, אותם עושה טלי כיום רק בהזמנה, ובקיץ כנראה יהיו בחנות. הקיש האהוב על טל: קיש לורן צרפתי מקורי.

טעמתי ונהניתי
“מספיק לדבר, תתחיל לאכול”, הורתה לי טלי, ומצעד המנות התחיל להגיע:
פתחתי עם הארטישוקים הממולאים בפטריות, אספרגוס, יין לבן, בצל, שום. רוטב שמנת עם יין לבן. המילוי טעים מאוד, מעודן – ועם זאת מתובל בטוב טעם.
טלי התפלאה על כך שהותרתי את כיפת הארטישוק כפי שהיא בלי ליהנות מעליה, וכאן הודיתי בליקוי שלי מאז ילדותי: אני פשוט לא אוהב ארטישוקים…

קרפצ’ו עם קישואים – בשר הסינטה מגיע מספק איתו טל עבדה במסעדות.  בהחלט בשר איכותי, ומקלות הקישואים הקרים טעימים לא פחות.
פטה כבד, עם הרבה שמנת וחמאה, מרסלה ברנדי, חלמונים, מוגש עם ריבת בצל – טל מבשלת את השמנת, החמאה והבצל לחוד, ואת הכבדים סוגרת בנפרד – שלא יתבשלו, ורק טוחנת יחד. היא מרוצה מאוד מכך שהגיעה למירקם שרצתה, אבל שוקלת להוסיף עוד מרסלה וכך לבטל את הצורך בריבת בצל וגם לקבל צבע ורוד.

הריזוטו
 פטריות עם שמן כמהין מצוין, וטלי מתעקשת על כך שאדגום גם תפוחי אדמה, פורטובלו ושאלוט מקורמלים ואפויים ביין אדום – טלי בהחלט נותנת כבוד לתפוחי האדמה, והיין – כאן אדום – ממלא אצלה תפקיד חשוב בבישול.
הגולש – גולש רומאי מבושל שעות ביין לבן, חומץ בלסמי ושום ברוזמרין, עם תפוחי אדמה טוב מאוד – שוב שילוב של טעמים ביתיים, אבל עם יכולת בישול מעל ומעבר לבית.

האמת היא שסביב הקינוחים התנהל מאבק, נו טוב, מאבקון, בין טלי וביני – כשביני רצה לוותר על הקינוחים מסיבות מובנות, אך טלי אמרה שאם אכלתי את ריבת הבצל עלי לדגום לפחות שניים מהקינוחים שלה.
הראשון פרפה לימון ברוטב תבלינים וקרוקנט שקדים, כשברוטב יש וניל, ציפורן, קפה והל, ולמון גראס מהגינה הביתית – עשיר בריחות וטעמים. בקרוקנט השקדים מוסיפה טל טיפה מלח – לפיתוח טעמיו. הקציפה אוורירית ופשוט מעולה.
ומכאן לאצבעון שוקולד – שוקולד מריר, שוקולד חלב, חמאת בוטנים וקורנפלקס. זהו פשוט החטא – ועונשו ידוע ברמת הסוכר ובמחוג המאזניים.

תפריט לדוגמא מתפריטי פסח של Urban Taste:
מוצעים חמישה. טווח המחירים: 90 ש”ח עד 150 ש”ח לאדם.
תפריט 5:
מרק ארטישוקים עם ארטישוק ממולא בירקות ועטוף בפרושוטו
מנה ראשונה – פטה כבד ופורטובלו במרסלה
מנה עיקרית – צלעות טלה בפסטו נענע
פירה שמנת ופרמזן
כרוב ניצנים בשום ופקורינו
קינוח – פרפה לימון ברוטב תבלינים וקרוקנט שקדים
מבחר טראפלים
150 ש”ח לאדם – מינימום הזמנה לחמישה אנשים

Urban Taste
רח’ הרוגי המלכות 7, רמת החייל תל אביב
טל. 03-6498485
www.urbantaste.co.il
[email protected]
פקס להזמנות מראש 077-5512380






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה