טעימות קריניאן ישראלי – הזן החזק

המון כרמים של גפני קריניאן פזורים בכל שטחה של ישראל. לאחרונה חזרו שוב להעריך את הזן החזק הזה, והוא מקבל אט אט מקום נכבד כיין זני ביקבים המסחריים וביקבי הבוטיק.
מדונם אחד של קריניאן אפשר להפיק בסביבות 4 טון לדונם, ואז מקבלים מיץ ירוד – וזה מה שהביא לזן את שמו הרע; ואפשר כמובן לשמור על משטר דילול קפדני ולהפיק מהענב מיץ בעל איכויות טובות.
ענב הקריניאן גם יודע לספוג את טעמי חבית העץ, וזה דבר נוסף שחייבים לקחת בחשבון אם לא רוצים מיץ אלון.
נכון שהקריניאן הוא זן שהגיע מצרפת ומספרד, אולם הוא נחשב כל כך ישראלי, והגיע הזמן שבאמת ימצא את מקומו האיכותי בין היינות המסורתיים כמו הקברנה והמרלו.

יקב ויתקין קריניאן 2008
צבע היין שחור סגול אטום. היין מאוד שומני בכוס ומותיר דמעות נפלאות בכוס. ריחות טובים של פירות שחורים בשלים אך לא מדי, עם מעט רוזמרין וטוסט קלוי.
בטעימה היין מאוד לעיס. הפה מתמלא בטעמי פרי אדום עם עישון קליל באפטר טייסט. לאחר הבליעה הפה מינרלי מאוד, ואז מקבלים בפה את הטעמים של עשבי התיבול, הפלפל והנענע בקצוות.
זהו יין לא פשוט אך לא מורכב מאוד. שפע הטעמים שבו לא מסבכים מדי, אלא יותר מעניקים חוויה יותר רחבה בפה.
זהו יין של אוכל ואוכל של יין . יופי של יין.

יקב בנימינה קריניאן 2010 רזרב
הנה מה שכתבו על היין אנשי היקב: "היין הינו בעל מבנה מלא, סמיך מאוזן ונדיב, המוכן לשתייה כבר כעת אך ימשיך ויתפתח בשנים הקרובות".
איני יודע של מי הייתה ההחלטה להוציא את הקריניאן רזרב 2010 לשוק, אבל זו נראית כהחלטה לא אחראית, שקודם כל פוגעת בתבונתם של הלקוחות הנאמנים של היקב.
היין לא מוכן לשתייה, ולא מאוזן לחלוטין, המושג 'מבנה מלא' קשור אולי לכמות הטאנינים הגדולה, ולא ליין מלא בפרי או בריחות קריניאן.
להוציא קריניאן 2010 לשוק ולומר שהוא מוכן לשתייה, זו חזרה על טעות היסטורית שעשה יקב אחר עם הקריניאן שלו.

יקבי רקאנטי קריניאן 2010
ריחות חווה עם עור ומעט זיעה זרקו אותי ישר לסגנון יינות בורדו. משהו בעץ העניק ריחות עישון שלא מוכר ביינות הקריניאן הישראלים.
בהרחה יש התפרצות של פרי אדום בשל. בטעימה הפה מתמלא בטעמי ריבה אדומה עדינה עם חמיצות מאוזנת מאוד.
בערבול היין בכוס מתפתחים בו יפה עוד ועוד פירות אדומים מתוקים, מעט טבק ומעט ברט שמורגש בשוליים.
היין עדיין לא מוכן לשתייה, וחבל שיצא לשוק. עוד שישה חודשים ביקב היו מכבדים יותר את מי שעסקו במלאכה.

יקב צ'ילאג קריניאן 2009
לענבי הקריניאן נוספו 10% קברנה, 3% סירה, ו- 2% פטי וורדו. 13% אלכוהול, 12 חודשי חבית.
צבע ארגמני קליל, ריחות טובים של פרי צעיר עם איזון טוב של חבית, שהעניקה מעט ווניל ואספרסו מרוכז.
הקברנה העניק ליין גוף חסון, והסירה עידנה את החמיצות. הוספת הפטי וורדו היא בבחינת מחשבה מושלמת של אורנה צ'ילאג לתת ליין ארומטיות נפלאה.
זה לא יין הדגל של אורנה, אבל ללא ספק יין נפלא לאוכל.

יקב סומק קריניאן 2006
15% אלכוהול 24 חודשי חבית.
צבע סגול שחור כמעט אטום. ריחות נפלאים של פירות בשלים ריבתיים, עם פלפל שחור שמעקצץ ומעלה חיוך על הפנים.
בטעימה היין לעיס, חמאתי מאוד, ומשחרר המון טעמי תבלינים יבשים טחונים, מעט אספרסו, עם ניחוח של פרי הדר תפוזי קליל וקקאו בסיומת.
זה מבחינתי הקריניאן הטוב ביותר בטעימה. אף על פי אחוזי האלכוהול והשנתיים בחבית, הפרי שנסחט לצורך עשיית היין היה מהמובחרים ביותר שנבצרו מהחלקה של סומק.
לדעתי זהו הקריניאן הטוב ביותר שיש היום בארץ. שאפו לכורם ושאפו לייננית.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה