טעימת חביות ביקב קסטל

כשהתקשרתי ליקב קסטל לתאם ביקור ליום ו' בבוקר, ביקשה ממני אורלי מהיקב להגיע בדיוק בשעה 10:30, מייד עם סיום הביקור של הקבוצה של 9:30. כשהגעתי ליקב רבע לפני המועד שנקבע לי עם קבוצה של חמישה מחברי, הבחנתי כי הביקור של 9:30 בדיוק הסתיים, והקבוצה מנתה רק זוג אנשים.
ארגז היין שבידם היה תמצית הסיפור כולו. מדובר בלקוחות של היקב שזכו לסיור מודרך מלא בן שעה, ביקב, בכרמים שבסביבה, בחדר החביות, בשיחה ובטעימה אחד על אחד עם אריאל בן זקן, בנו של אלי בן זקן – אנשי יקב קסטל.

מסתבר, שהיקב לא עושה אירועי השקה. יקב קסטל כנראה אינו צריך את זה. מי שצריך יודע, ומי שמגיע קונה, ומי שקונה – קונה לא מעט. ועל זה הוא יודע שהוא יידרש לשלם גם לא מעט כסף.
אבל לפילוסופיה הזו יש פשר, שכן יקב קסטל ממוצב בליגת העל של היינות הישראליים, וכיקב כשר הוא מוכר לא מעט יינות לשוקי חו"ל.
יקב קסטל מייצא את יינותיו משנת 1999 למדינות רבות, ובהן ארה"ב, שוויץ, צרפת ואנגליה. די להתרשם בחדר החביות העצום בקומת המרתף של היקב, המכיל למעלה מ-500 חביות עץ אלון צרפתיות, בכדי להבין באיזו רמת מיצוב ואיכות נמצא היקב.

ליקב קסטל כ-150 דונם כרמים בצובה וברמת רזיאל. בכרמים מגדלים ענבים אדומים: קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו, מלבק, ופטי וורדו; וכן שרדונה מהענבים הלבנים.

טעמנו טעימת חבית של יינות צעירים הנמצאים עדיין בתהליך ארוך לכדי התהוותם ליין של יקב קסטל.

בלאנק דו קסטל C 2006 טעימת חבית – יין העשוי 100% ענבי שרדונה המגיעים מהכרם שבצובה. היין שטעמנו היה עם חמיצות גבוהה, גס ולא צלול, ומשקעיו עדיין בו. בטעימה ניתן להרגיש באשכולית רעננה. היין תוסס על משקעיו בחביות עץ אלון צרפתי. צבע היין צהוב, עם נימה ירקרקה. באף חמאתיות מסוימת, וברקע מעט אפרסק לבן. ליין עוד דרך ארוכה בכדי לחבר את מרכיביו לכדי שלם ומושלם. ביקב צופים כי היין יבוקבק בעוד כשנה.

גרנד וין 2005 טעימת חבית – ביקב מאמינים כי היין יבוקבק בדצמבר 2007.
כמו קודמיו בסדרת הגרנד וין, גם ה- 2005 צפוי להיות יין מרשים ואלגנטי.היין שלגמתי היה צעיר. טעמים וניחוחות של מנטה, אקליפטוס ותבלין, עם פרי שחור, תות ואניס, יחברו יחדיו את בלנד זני הענבים הקברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, מלבק ופטי וורדו ליין עתידי משובח, שצופן בחובו גם יכולת התיישנות מרשימה.

אומר המארח אריאל בן זקן: "ליקב יש אחריות אחת: להביא את היין לבקבוק. הצרכן הנבון שמבין ביין, צריך להחליט ברמה הגבוהה ביותר בפירמידה מתי נכון וצריך לשתות את היין שלנו. אנחנו ביקב סבורים שהלקוחות של היקב כבר עברו בחייהם איזו כברת דרך בהיכרות עם יינות בכלל, ועם יינות קסטל בפרט, ולפיכך ההחלטה שלהם היא שתקבע, ולא איזה קיבעון של תאריך התיישנות שמישהו הבטיח.
יש אין סוף של משמעויות ביין. יש משמעות לחבית, יש משמעות למזג האוויר באותה שנה, יש משמעות לנגיעת היינן, לחריכת החבית. זה היופי שביין. היינן מלווה את תהליך הייצור. כמובן שיש ללוות את הענבים תהליך טבעי וטוב לא להתערב יותר מדי. יש ליישן את היין בחביות איכותיות, ואפילו בפקק איכותי יש להשקיע כסף.

יעד היבול של היקב בסביבות 800 קילו לדונם. חומר גלם, יינן, וחביות עץ, לכל אחד מהחלקים הללו יש חשיבות גבוהה. אני אסביר את עצמי: אם תיקחו מסעדת שף מפוארת ותיקחו שני שפים ותתנו בידי כל אחד אותם חומרי הגלם ואותם האמצעים, ותבקשו מהם ליצור עבורכם אותה מנה בדיוק, עדיין התוצאה שתקבלו תהיה שונה, כי כל אחד יעשה את זה מעט אחרת.
למה? כי יש פה עניין נוסף – עניין של יד, עניין של טאץ'. קשה להסביר את זה, אבל כאן המקום בו היינן משפיע על היין.

ביקב קסטל לא משתמשים בחומרים כימיים או חומרי צבע וטעם. לשרדונה משתמשים בחביות SEGUIN MOREAU (סגאן מורו) הידוע באיכות חביותיו. לחברה יש מפעל בקוניאק שמייצר את החביות האדומות לכל אזור בורדו, ומפעל שני באזור בורגון בכפר שנקרא שני; חבתן שמכוון בייצור החביות ובעובי העץ ורמת החריכה בתוכן לאזור בורגון לענבי פינו ושרדונה.
ההבדל בין החביות הנו על קצה המזלג התחרות הבלתי נגמרת בין אזור בורדו לבורגון, על מי טעים יותר, מי איכותי יותר, מי נכון יותר. זה גם מה שהביא את יצרני היין באותם אזורים ליצור הבדל סמנטי בין היינות שמופקים באזורים אלו ע"י השוני שהם ייצרו במבנה הבקבוקים. בבורגוו הבקבוק יהיה תמיד עם הכתפיים למעלה, ובבורדו עם הכתפיים שמוטות. כמו כן, החביות שונות בתכולת הליטרים שבתוכן. בבורגון חביות של 228 ליטרים, ואילו בבורדו בתכולה של 225 ליטר. עץ החבית אותו עץ, אך הוא נחתך אחרת ודרגת הקלייה שלו אחרת.
בחביות האדומות דרגת הקלייה היא טוסט, בכדי שטועם היין ירגיש מהר את הקלייה ואת טעמי השוקולד, ואילו באחרות דרגת הקלייה היא חריכה עדינה. כאן מבקשים להדגיש טעמים אחרים של וניל ודבש.
מחירה של חבית נע בסביבות 640 יורו ביקב. בחביות של קסטל משתמשים ברוטציה של כ– 3-3.5 שנים, וכל שנה מחליפים שליש לחדש.

לראשונה הבחנתי בחישוקים מיוחדים סביב החביות. החישוקים הללו נראים כענפים אדמדמים חומים, ומסתבר כי אלו ענפים אמיתיים של עץ ערמונים. הסיבה לשימוש בענפים אלו כחבקים חיצוניים הינה תולעי עץ ומזיקים שנוטים להתקיף ראשית את עץ הערמונים, ומהווים מעגל הגנה חיצוני במקום לפגוע בעץ האלון היקר ממנו עשויות החביות.

יקב קסטל ממוקם ברמת רזיאל שבהרי יהודה, כ- 17 ק"מ מערבית לירושלים בגובה של 700 מטר, נמצא בשנים האחרונות בראש רשימת יינות האיכות הישראליים, ונבחר בשעתו כאחד מ- 100 היקבים הטובים בעולם.








היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה