"בקבוק יין מתוצרת יינן מסור מכיל יותר ניסים מכנסיה מלאה באומרי הללויה אדוקים" אמרה איטלקית (מהמאה ה- 15).
לאחרונה התקיימה בחוג סגור טעימת יינות העבר של יקב שורק. המאורע נקבע לציון 
עשרים שנה להקמת היקב, וכן לכבוד מעבר היקב למקומו החדש בקיבוץ נחשון, לשם עבר ממושב טל שחר.
לטעימה זומנו יוסי וניר שחם, יינני היקב ובעליו, דוד בר אילן – יינן יקב טוליפ, מיכאל בן יוסף – כתב וטועם יין ותיק, וכותב שורות אלה. הטעימה נערכה באולם קריר ומואר היטב, כשהמוזמנים ישובים סביב שולחן מרווח.
טעימת דגימות יין של יקב מסוים לאורך ציר זמן מהווה כעין בחינה, הערכה ומעקב אחר התפתחות היקב, שינויי סגנון ואיכות יינותיו מחד, ומאידך שרידות היינות ומיומנות יינניו. מקובל לומר שהתיישנות יינות אדומים בארץ היא הליך יחסית מהיר, כלומר הישמרות יינות אלה הנה קצרת זמן. הנטיה בעולם החדש וגם בארץ, היא לייצור יינות אדומים, פירותיים, שתיים, הנועדים לצריכה תוך טווח שנים מצומצם מהבציר.
הטעימה החלה באווירה של חגיגיות ורצינות, מתוך חשש ליינות ש"שבעו ימים" וכשלו במשך הזמן. ההסכמה לגבי סדר הטעימה הייתה להתחיל ביין ה"סב" מכולם ולהמשיך עד ל"ינוקא" ביניהם.
מיד עם מזיגת היין הוותיק מכולם (בציר 1994), חלפו החששות, ומדגימה אחת לזו העוקבת לה גדלה ההפתעה. היין הראשון בן 19 שנה, היה יין שבע ימים לפי כל אמת מידה, אך עדיין בעל נוכחות ואופי ברורים. ככל שהתקדמנו בטעימות, גברה התחושה וההנאה של חוויה מהנה מיינות טובים שנשמרו היטב, התבגרו ונותרו למרות תלאות הזמן בעלי אופי, נוכחות, און ופוטנציאל שימור מעניין.
חווית הטעימה כללה הפתעות לא מעטות, וכן תוצאות שנבעו משינויי סגנון, וטכנולוגיות ייצור, אך כדי לעמוד על כל אלה יש לבוא ולטעום יינות אלה במסגרת הארועים המתקיימים ביקב בכל סוף חודש.
רשימות טעימה של יינות שורק קברנה סוביניון נקי (למעט בציון בלנד):
1994 – צבע חום ברור, ניחוח פירותי קל חמיצות ועפצות רכות מאוד. יש מעט חומצות נדיפות וטעמי פרי בשל ביותר, ריבתי מעט. היין בבירור מבוגר מאוד, אבל עדיין ניתן לשתייה מהנה.
1995 – חום מאוד, חמיצות ברורה, עפיצות רכה מאוד, פירותיות קלה ביותר של פרי בשל ומבושל. סימני חומצות נדיפות, מעט "ירוק", יין פחות טוב מקודמו.
1996 – הפתעת הערב. ניחוח עץ ריהוט משובח, פירותי, בשל מאוד, מעט ריבתי. עפיצות רכה וחמיצות חדה, הפרי בפה מתובל ונעים. שרידות ממושכת בפה.
1997 – חום למדי, יין מעט כוהלי בפה, חמיצות ועפיצות קלות מאוד, מעט חומצה נדיפה. כללית יין אלגנטי למדי.
1997 – בלנד 18% מרלו ו- 82% קברנה סוביניון. צבע בריק אדום, פירותי באף. קצר בשרידותו. בפה פרי כמו דובדבן או שזיף מבושלים. יין נעים, אך נופל מקודמו.
1998 – ארגמני עם נטייה קלה לחום. יין עגול והרמוני. היין בעל חמיצות ועפיצות נעימות. פרי בשל מעט מעושן. היין מעט קל בכוהל.
1999 – היין פירותי וכוהלי באף, צבעו בריק אדום, עץ מתובל רך וקל עם פרי מרומז. עפיצות רכה, חמיצות ברורה.
1999 – בלנד עם מרלו. מחומצן וחום בבירור, מעט טחב או "פקקי" "משועם". ירוד בהשוואה לקודמו.
2001 – צבע ארגמני עמוק, פרי ועץ קלים. יין בעל גוף מלא, כוהלי בהשוואה לקודמיו. חמיצות ועפיצות ברורות.
2002 – צבע ארגמני, מעט פרי , מעט חומצות נדיפות. כללית, היין רך ועגול.
