בורדו, בירת היין הצרפתי, עורכת מדי שנה, בתחילת אפריל, את הטעימה השנתית של היין שזה עתה סיים את תסיסתו ונכנס לישון בחביות.
לאחר פרסום חלקו הראשון של יומן המסע, חנן שחף ממשיך בתיאור מסעו המופלא בבורדו, בו ביקר ביקבים רבים וטעם את היינות הצעירים.
יום ג' 9 באפריל 
הבוקר התנועה בין בורדו ל-Pomerol זורמת יותר, וגם הפגישה הראשונה נקבעה לשעה 10:30, הפעם באחד מהיקבים היותר מיוחדים באיזור – Chateau Petrus.
השאטו נמצא באמצע שיפוצים, והטעימות נערכו בחדרי המיכלים המחודשים.
הכניסה ליקב נראית כמו לאתר בנייה. פגשנו שם את אוליבייב ברואה, שהיום משמש כיינן של פטרוס ובעבר שימש כיינן של Chateau Cheval Blanc, ואת אביו ז'אן קלוד ברואה, ששימש כיינן והמנהל הטכני של היקב במשך 44 שנים והיום משמש כיועץ, בין השאר ליקב צרעה בישראל.
Chateau Petrus – עשוי 100% מרלו. אין הרבה מה לומר; אף מלא פרי שחור בשל ללא שמץ ירקרקות, גוף מלא צבע עז. בפה מלא בטעמים חמיצות טובה, מאוזן להפליא מורכב והרמוני. סיומת ארוכה. יין מעולה, כך גם כנראה יעלה (ציון 95-97).
נסיעה של 4 דקות בלבד הביאה אותנו למעוז של קבוצת Lafite בפומרול – ביקב Chateau Evangile השוכן על גבול פומרול עם סנט אמיליון.
Chateau Evangile – עשוי 93% מרלו ו- 7% קברנה פרנק.
יין נפלא, אף מלא פרי, בפה הרמוני עם חמיצות טובה. טאנינים בשלים, סיומת ארוכה. בקיצור: יין נהדר (ציון 94-96).
נסיעה של דקה אחת ליקב השכן – Chateau La Conseillante, שהשנה היה היקב המארח של כל יקבי פומרון השייכים לאירגון ה- UGC ושאינם מטעימים ביקבים שלהם. כאן גם הוגשה ארוחת צהרים שלוותה ביין היקב מבציר 2006. באירוע זה נטעמו מספר יינות, שרק הטובים ביניהם (לטעמי) מוצגים להלן.
Chateau Clinet – עשוי 90%, מרלו 9% קברנה סוביניון ו- 1% קברנה פרנק. 
13.2% אלכוהול. אף פירותי טוב, חמיצות טובה, סיומת לא ארוכה במיוחד. יין נחמד(ציון 92-94).
Chateau Gazin – עשוי 100%מרלו. 14% אלכוהול.
יקב מעניין מאוד. די צמוד לפטרוס, עשה השנה יין מצויין. אף מלא פרי. בפה מאוזן. חמיצות מצוינת, טאנינים בשלים ולא נוכחים. סיומת ארוכה. יין מצויין לשנה בעייתית (ציון 92-94)
Chateau La Conseillante – עשוי 89% מרלו, 11% קברנה פרנק. 14.2% אלכוהול.
אף פירותי עוצמתי. בפה מרגישים את נוכחות הקברנה פרנק עם טאנינים קצת יותר מודגשים. סיומת ארוכה. יין מצויין (ציון 94-96).
בצהרים, לפני הפגישה הקבועה הבאה, קפצנו ליקב של ז'אן לוק טונווין, שנמצא 
במרכז העיירה סנט אמיליון, ומדי שנה מרכז לטעימות מגוון רחב של יצרנים מצרפת ומהעולם כולו, להם הוא מייעץ או איתם עושה עסקים.
כמובן שלא ישבנו לטעום 50 יינות. רצנו ישר לספינת הדגל של היקב שהשנה שודרג מעמדו בדרוג של סנט אמיליון לרמת Premier Grand Cru Classe.
Chateau Valandraud – לצערי לא רשמתי את התכולה של בלנד בורדלזי זה.
כרגיל יין סמיך, אף פירותי מודגש, בפה מאוזן להפליא. חמיצות מרעננת סיומת ארוכה, יין נהדר. נושק במחירים ליינות השורה הראשונה. אגב, היקב גם עושה יין כשר שמשווק בעיקר בארה"ב ובבלגיה (ציון 93-95).
נשארו לנו להיום עוד שני יקבים מדהימים באזור פומרול. בשעה 14:00 התיצבנ
ו ביקב Chateau L'Eglise Clinet של דניס דוראנטו, שמייצר מספר יינות בפומרול ובסביבתה, וכן מארח באולם הטעימות יקב מאזור ברז'רק, לו הוא מייעץ. מקוצר המקום והזמן אתייחס רק ליין הדגל של היקב:
Chateau L'Eglise Clinet – עשוי 90% מרלו, 10% קברנה פרנק. 14.5% אלכוהול.
באף מלא פרי שחור, יין סמיך בצורה מדהימה. בפה מאוזן, הרמוני, "לעיס". טאנינים בשלים שאינם מורגשים (אפשר ללמוד מרמת האלכוהול הגבוהה יחסית שהם משכו את הבציר עד הרגע האחרון ממש). חמיצות טובה וסיומת ארוכה. אחד היינות הטובים שטעמנו (ציון 94-96).
בשעה 14:45 בדיוק הגענו למפגש שנקבע לנו ביקב האגדי Le Pin בפומרול. יקב זה 
שייך למשפחת טיינפון, או ביתר דיוק לדוד ז'אק טיינפון מבלגיה, המקבל עצות מאחיינו אלכסנדר, לו כבר החמאתי בספרי על יקב Vieux Chateau Certan.
את פנינו קיבלו שני בניו הצעירים של ז'אק שעזרו לו ביום הטעימות. הביקור התקיים ביקב החדש שרק לפני שנה עברו אליו, ולדעתי הוא בנוי לטפל בכמויות פי כמה וכמה יותר גדולות מתפוקת היקב היום (כ- 5000 בקבוקים בלבד).
בגלל מחירו הגבוהה של היין בשוק ותופעת הזיופים שנפוצה גם כאן, משנת 2010, מסמן היקב את כל יינותיו בצ'יפ אלקטרוני למניעת זיופים, והוא הראשון בעולם שמשתמש בטכנולוגיה זו (Selinko).
Le Pin – עשוי 100%מרלו. 13.5% אלכוהול.
יין נפלא כמו תמיד, אף עוצמתי, עגול מאוזן חמיצות טובה סיומת ארוכה. בין הטובים 
של השנה (ציון 94-96).
רגע לפני שעזבנו את האיזור, עוד קפצנו לסנט אמיליון לטעימה המרוכזת ליקבי האזור החברים ב- UGC, שהתקיימה ביקב Chateau Sautard.
כאן נציין יין אחד שמצא חן בעינינו:
Chateau Troplon Mondot – עשוי 90% מרלו, 8% קברנה פרנק ו- 2% קברנה סוביניון. 14.3% אלכוהול.
אף ספייסי מודגש, בפה עגול ומאוזן. חמיצות טובה. לסיכום יין טוב (ציון 92-94).
סיימנו את היום במסעדה האיטלקית Positano, שלמרות שבאתר Tripadvisor דורגה במקום 25 מתוך כ- 994 מסעדות בבורדו, הנה קטנה פשוטה ולא כצעקתה – לא 
מומלצת. כשאמרתי בזמן הזמנת השולחן שאני רוצה להביא יין משלי, גמגמו אי שביעות רצון בצרפתית/איטלקית, אז ויתרנו – וטעינו בגדול. תפריט יין עלוב שבעלובים – ממש בושה בלב בורדו. המנות דוקא היו טעימות, אבל המכלול פחות.
נקודת אור אחת במסעדה: מלבישים אותך בסינר כדי שלא תלכלך את החולצה. עוד יום מתיש עבר.
יום ד' 10 באפריל
הבוקר יוקדש בחציו הראשון לאיזור Pessac Leognan מדרום לבורדו, ונפתח את ביקורנו בשעה 10:00 ביקב Chateau La Mission Haut Brion שהינו אחד מהיקבים של Domaine Clarence Dillon. ביקב הזה טעמנו את כל היינות של דילון, לרבות אדומים ולבנים של Chateau Haut Brion ואחרים.
למי שלא מעורה, Chateau Haut Brion שייך למשפחה מאוד אקסקלוסיבית של
הדרוג הגבוה ביותר ליינות בורדו בגדה השמאלית, שנקבע בשנת 1855. כרגיל אתייחס ליינות הדגל בלבד.
Chateau La Mission Haut Brion – עשוי 62% מרלו, 38% קברנה סוביניון.
אף פירותי וספייסי, פה מורכב, חמיצות טובה. אמנם אין ירקרקות בולטת, אבל היין בעל טאנינים מודגשים ועפיצים. אולי יותר מדי השריה. ציפיתי ליותר (ציון 91-93).
Chateau Haut Brion – אף קצת סגור ומאופק, פרחוני, תבלינים וקצת פירות שחורים. בפה קטיפתי, מאוזן, חמיצות טובה, גוף מלא. קצת טאני אבל בסך הכול יין מעולה (ציון 94-96).
Chateau Haut Brion Blanc – עשוי 55% סוביניון בלאן, 45% סמיון.
אף אקספרסיבי, עשבוני (סוביניון בלאן דומיננטי). בפה טעים ונעים, אפילו קטיפתי. חמיצות נהדרת, רעננות. יין טוב ואלגנטי – לא בטוח שמצדיק את המחיר (ציון 94-96)
בשעה 11.00, במרחק של 5 דקות נסיעה מהיקב הקודם, ביקרנו ביקב נוסף של 
ברנרד מגרז (אותו פגשנו ביום הראשון בארוחה עם ג'ואל רובושון), והפעם Chateau Pape Clement.
יקב זה נמצא במגמת עליה בשנים האחרונות, ואף קיבל ציון של 100 מפרקר בטעימת בקבוק 2010 (אחד מ- 9 יינות). כנראה שהיה מוקדם מדי בבוקר, כי המקום היה כמעט ריק. גם כאן היתה תצוגה מרהיבה של כל היינות איתם קשור מגרז, והסיום בחדר נפרד בו הוצגו יינות היקב עצמו (לבן ואדום).
Chateau Pape Clement – עשוי 50% מרלו, 46% קברנה סוביניון, 3% פטי ורדו, 1% קברנה פרנק.
אף פירותי טוב, בפה קצת פחות עוצמתי, חמיצות סבירה לא נפלתי (ציון 91-93).
השאטו עצמו יפהפה, וכך גם הגן הקסום המקיף אותו. היין היה קצת פחות לטעמי.
הביקור הבא היה ביקב Chateau Domaine de Chevalier, בבעלותו של
אוליבייה ברנרד, שמשמש היום גם כנשיא ה- UGC. 
ביקב נטעמו מלבד יינותיו האדומים והלבנים – Domaine de Chevalier, גם יינות נוספים של יקב חדש מאיזור סוטרן אותו רכש ברנרד, המציע יינות לבנים – Clos Des Lunes, וכן יקב נוסף הקשור למשפחה – Chateau Peyrabon מאזור Haut Medoc.
הוגשה לנו ארוחת צהריים מוקפדת, ולצדה נשפכו כמים יינות נדירים ממגוון האחוזות בבורדו. גם כאן אתייחס ליינות העיקריים בלבד:
Domaine de Chevalier Blanc – עשוי 70% סוביניון בלאן, 30% סמיון. 14% אלכוהול.
אף אינטנסיבי של פירות כמו אפרסק ולימון, בפה מורכבות ןהרמוניה, חמיצות טובה וסיומת ארוכה – יין נהדר ומרענן (ציון 91-93).
Domaine de Chevalier Rouge – עשוי 65% קברנה סוביניון, 30% מרלו ו- 
5% פטי ורדו. 13.3% אלכוהול.
באף פירות אדומים ושחורים בשלים עם קצת תבלינים. גוף מלא חמיצות טובה, טאנינים בשלים אך מודגשים. סיומת ארוכה – יין נחמד (ציון 90-92).
נותרו לנו עוד 4 טעימות להיום, שכולן מרוכזות בצפון הגדה השמאלית. וכך, אחרי ארוחת צהריים מלווה במיטב היינות, נכנסנו למכונית וגמענו את המרחק עד לצפון אזור Saint-Estephe כדי לפגוש שני יקבים מאוד נחשבים שאכזבו אותנו קשות. על כך תקראו בפרק השלישי של המסע.
