יומן מסע – טעימת יינות בורדו 2012 (פרק א)

בורדו, בירת היין הצרפתי, עורכת מדי שנה, בתחילת אפריל, את הטעימה השנתית של היין שזה עתה סיים את תסיסתו ונכנס לישון בחביות העץ הנקראות "בריק" (225 ליטר, שווה ל- 300 בקבוקי 750 מ"ל) כאשר הוא בתצורת הבלנד הסופי, כפי שיבוקבק בעוד כשנה, ויסופק לשוק בעוד כשנתיים.

בבורדו גדלים מספר זני ענבים המשמשים את הבלנד הסופי של יינות האזור. בין החשובים בזנים נמנים – קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטי ורדו, ושני זנים לבנים – סוביניון בלאן וסמיון.

בבורדו מתקיימת מערכת מורכבת של שיווק היין שאין הרבה דומות לה בעולם. כבר במהלך מאי ויוני, אחרי הטעימה השנתית, מוציאים חלק קטן (כ- 5%) מהיקבים בבורדו את יינותיהם למכירה עתידית, כאשר יש שכבת ביניים של סוחרים "יד ראשונה" הנקראים Negociants, שמקבלים את ההקצאה ישירות מהיקבים ואחראים לשווקם לסוחרים סיטונאים וקמעונאים ברחבי העולם. מכירה זו מוכרת בעולם היין כ- En Primeur. בסוף חודש יוני, לכאורה, כבר מכרו אותם יקבים את כל הבציר שהסתיים זה עתה (חצי שנה קודם לכן) לצינורות השיווק, ואלה מטעמם מכרו הלאה.

השאלה היא איך קונים "חתול בשק"? יין שטרם נולד, ועדיין יגדל, יתפתח או אולי יקמל בחביות היין ובבקבוקים במשך השנתיים הקרובות ואלה שיבואו אחריהן?
ובכן, לטובת העניין הזה, קמו עשרות ומאות עיתונאי יין שאמונים על טעימת היינות העתידיים וחיווי דעתם על הפוטנציאל הגלום ביינות הצעירים ופרסום דעתם בעיתונות המקצועית.

כדי להתרשם ולחוות את חווית הטעימה העתידית, שינסנו את מותנינו ויצאנו עם כ-5,900 (על פי דיווחי ארגון היקבים בבורדו) עיתונאים וסוחרי ין מכל העולם לבקר ביקבים ולטעום את היינות הצעירים, כדי לנסות ולהעריך איך הם יצאו בסוף.

בבורדו קיימת מזה מאות שנים מערכת המדרגת את איכות היינות, ובמערכת זאת קיימים יקבים מהשורה הראשונה, שורה שנייה וכן הלאה עד חמישית. יקבים אלה, המהווים כאמור כ- 5% מהיקבים בבורדו, משתתפים במשחק הערכת ומכירת היינות העתידיים.

ארגון הגג של היקבים המאגד את מרבית היקבים המדורגים, מארגן מדי שנה את הטעימה השנתית האמורה. מספר לא קטן של יקבים, בדרך כלל מהשורה הראשונה והשנייה בדרוג, מעדיפים לקיים את הטעימה ביקבים (Chateaux), וההשתתפות בטעימות אלה מותנית באישורים והזמנות מוקדמות, שלא קל להשיגם. שאר היקבים המדורגים מטעימים את מרכולתם בחצרו של יקב מתנדב תורן המארח את היקבים שונים הנמצאים באזורו (Appellation) לטעימה השנתית.
גם הכניסה לטעימות ה"אזוריות" מותנית בהצגת הזמנה מארגון הגג של היקבים שמצריכה בקשה מקדימה של יקב או חבר אחר בארגון. בקיצור – הקהל הרחב אינו מוזמן. לצורך הקהל הרחב מקיים הארגון טעימות מיוחדות המפורסמות באתר הארגון.

היערכות לסיור טעימות מהסוג הזה מצריכה הרבה מאוד עבודת הכנה ותיאום עם יקבים (בעיקר בעזרתם של סוחרים מוכרים). כדאי שהתכנון יהיה מושכל, כי המרחקים בבורדו לא קצרים, ואפשר בשקט לבזבז את כל הזמן על גמיעת מרחקים במקום יין.

קצת על בציר 2012
שנת 2012 אופיינה במהפכי מזג אויר שמהווים סיוט לילה של כל יינן בבורדו. האביב היה גשום, הקיץ שחון, וההבשלה המלאה של ענבי הקברנה לא נראתה באופק. הטיפול בכרמים הצריך הרבה עבודה (במקומות מסוימים אפילו שלושה מחזורי דילול של אשכולות, שלא נראה היה שיבשילו בזמן). הבציר עצמו נדחה לתחילת או אמצע אוקטובר, כאשר גשמים משמעותיים החלו לרדת בסביבות 16-18 לאוקטובר, והטביעו את כל מה שלא נבצר עד אז.

התוצאה הייתה טובה יותר עבור ענבי המרלו, אבל טובה פחות עבור ענבי הקברנה למיניהם. האחרונים התקשו להבשיל הבשלה פנולית מלאה, ולכן השנה נחשבת לשנת המרלו. למי שיש הרבה מרלו, יש יותר סיכויים לעשות יין סביר, מאשר ליקבי הגדה השמאלית שם שולט הקברנה. את איכות היין השנה ככלל משווים לשנת בציר 2001, שנחשבת לשנה רגילה בה יש הבדלים משמעותיים בין היקבים בתלות בעבודת הכורמים והייננים.

עכשיו, כשהבנו את המערכת, ניגש לסיפור עצמו.
עוד הערה לסדר, הציונים המספריים שנתתי ליינות הינם הערכות שלי, לא מתיימרים להיות ציוני טועם מומחה, ועם היקבים הסליחה.

יום א' 7 באפריל
טיסה 321 של אל על נוחתת במרסיי ב- 11:30. רעייתי ואני אוספים מזוודות, מקבלים מכונית בחברת ההשכרה, ומתחילים את המסע לבורדו. סיפור של 600 ק"מ בקירוב.
יעד הנסיעה הראשון הוא Chateau Guiraud בסוטרן. ביקב זה מתקיימת השנה, קבלת הפנים והטעימה הראשונה המשיקה את שבוע הטעימות השנתי אליו הוזמנו על ידי אחד הסוחרים.

קבלת הפנים הייתה מעניינת. בין היתר, הוטעמו יינות עתידיים של היקב המארח (Chateau Guiraud), של יקביו של הרוז סטפן פון נייפרג (Canon La Graffelier, La Mondotte ועוד), וכן יינותיו האדומים והלבנים של נשיא ארגון היקבים הנכנס, אוליבייה ברנרד – בעליו של היקב הידוע Domain de Chevalier הנמצא באיזור Pessac Legnon.
נהנינו מכיבוד מוקפד של המארחים ויינות נגישים (Domain de Chevalier 2002, Chateau Guiraud 1990) ואחרים, יחד עם הכיבוד שהוגש.
כל היינות שנטעמו היו משנת הבציר 2012 (אלא אם יצוין אחרת).

יום ב' 8 באפריל
את היום פתחנו ב- 9:30 ביקב Chateau Cheval Blanc. היקב עבר שיפוץ גדול חנן שחף בחדר המיכלים המשופץ של שאטו שבאל בלאןבשנים האחרונות, ועדיין רואים בשטח מנופים וציוד בנייה. האירוח היה בחדר המכלים החדש, סביב עמדות ייעודיות לכל קבוצת טועמים אורגנית. ככלל, בכל יקב הטעימו את כל היינות של היקב ושל יקבים קשורים (בעלי בעלות זהה או קירבה אחרת). אני אתמקד ביינות הדגל של היקב, כי קצרה היריעה מלהכיל. ביקב אציין את היין העיקרי:
Chateau Cheval Blanc – בלנד של 54% מרלו ו- 46% קברנה פרנק. 13.9% אלכוהול.היין עם אף עוצמתי, הרבה פרי, קצת תבלינים. צבע מדהים. גוף מלא. בפה קצת פלפל ירוק, קצת חסר לי בפה, סיומת ארוכה (ציון 92-94).

בשעה 10:15 התייצבנו ביקב Figeac, שם נלקחנו לחדר החביות כדי לטעום יין, שלדברי המארח לא היה פשוט לעשותו. השנה השתמשו ביותר מרלו מאשר בשנים קודמות,
Chateau Figeac – בלנד של 40% מרלו, 40% קברנה סוביניון ו- 20% קברנה פרנק. 13% אלכוהול. האף מלא בפרי שחור, בפה טאנינים מודגשים, ואפילו טיפה ירקרקות שבאה מהשריה ארוכה או חוסר בשלות מספקת (ציון 92-94).

יקב Pavie שהועלה השנה לדרגת  Premier Grand Cru Classe' A, נמצא בעיצומו חנן שחף עם חתנו של בעל הבית בשאטו פאבישל תהליך שיפוצים, ולכן הטעימות בוצעו במבנה צדדי שהוכשר למשימה. בטעימה הוגשו 6 יינות ממשפחת היקבים והמותגים של משפחת פרס. אתייחס כאן רק לשני יינות שבלטו מעל לאחרים:
Chateau Pavie – בלנד של 60% מרלו, 25% קברנה פרנק ו- 15% קברנה סוביניון. 14% אלכוהול.
כבר ברמת האלכוהול אפשר להבין שכל מה שנכנס ליין הזה עבר הבשלה פנולית מלאה. יין סמיך מאוד, צבע עז. אף עוצמתי, פרחוני מחד ובעל ריחות של פירות יער שחורים ואדומים. קצת ירקרקות באף – סבירה ותורמת למורכבות היין. הטאנינים בשלים, קצת מודגשים, יין מאוזן מאוד הרמוני, בעל סיומת ארוכה מאוד. החלק העצוב בעניין הוא, שלמרות שכל היצרנים מבינים שהשנה המחירים יצטרכו לרדת, יש להניח שדווקא כאן (בגלל שדרוג הדרוג) המחיר יעלה (ציון 93-95).
Chateau Pavie Decesse – בלנד של 90% מרלו ו- 10% קברנה פרנק. 14% אלכוהול.
אין מה לעשות, זה בלנד שהשנה מנצח (זוכרים? שנת המרלו). אף פרחוני מבושם, צבע עז, גוף מלא. בפה מאוזן להפליא. חמיצות מעולה, הרבה טאנינים בשלים וכמעט לא מורגשים. סיומת ארוכה מאוד. יין מעולה. אפילו הכוס בכתה כשסיימנו לשתות ממנה (דמעות על שפת הכוס) – (ציון 93-95).

בדרך לתחנה הבאה, התגנבנו באופן בלתי מסודר ליקב קטן ומעניין בשם Tertre Roteboeuf. יקב זה עושה יינות מופלאים.
Tertre Roteboeuf – בלנד של 80% מרלו ו- 20% קברנה פרנק. 14.6% אלכוהול.
באף פרי שחור נפלא. גוף מלא – ממש ללעוס אותו. הפה מאוזן להפליא, חמיצות טובה, טאנינים בשלים, סיומת ארוכה. בקיצור יין נפלא בשנה קשה. (ציון 94-96).

התחנה הבאה הייתה ביקב Fombrauge, שהינו אחד היקבים המובילים של איל ברנרד מגרז (משמאל) עם ג'ואל רובושון והמגנוםהיקבים ברנרד מגרז – בין השאר הבעלים של Chateau Pape Clement שעוד נפגוש בהמשך, וכן Chateau La Tour Carnet ואחרים.
הטעימה הייתה של אוסף יקבים גדול הקשורים עמו, שבסיומה הוגשה ארוחת צהרים מיוחדת אותה בישל השף המפורסם ג'ואל רובושון. הארוחה הוגשה לשולחנות ערוכים כל טוב ולוותה על ידי יינותיו של מגרז. בסיומה של הארוחה נחגג יום הולדתו ה- 68 של רובושון, והוא קיבל כמתנה בקבוק מגנום של היקב.
Chateau Fombrauge – בלנד של 90% מרלו, 9% קברנה פרנק ו- 1% קברנה סוביניון. אף עוצמתי פירותי. בפה מאוזן. חמיצות טובה סיומת ארוכה – יין טוב (ציון 91-93).

עזבנו את הארוחה לפני הגשת הקפה כדי לא לאחר לפגישה ביקב מפתח אחר באיזור פומרול, והפעם Vieux Chateau Certan. חנן שחף (משמאל) עם אלכסנדר טריינפון
היקב שייך למשפחת טיינפון, שבשנים האחרונות עושה יינות מהשורה הראשונה. פגשתי שם את הבעלים אלכסנדר, שיחד עם בנו גיום מנהל את היקב והייננות ביד רמה. אלכסנדר הוא איש חביב ונעים הליכות. תוך כדי הטעימה התפתח דיון על הרכב הבלנד השנה, כאשר התרומה של הקברנה פרנק שלא היטיב להבשיל השנה, למרלו שמהווה את בסיס היין באיזור פומרול, הייתה במרכזו של הדיון.
הקברנה הוסיף הרבה למורכבות היין ולאקספרסיביות שלו, אך נתן את תרומתו לטאנינים המודגשים ולהדגשת הירקרקות בבלנד. בסך הכול "יין שמבטא את השנה הזו כפי שהייתה בפומרול", כפי שסיכם אלכסנדר טיינפון.
זה היין היחידי שחזרתי שנית ליקב כדי לטעום שוב, מאחר שלא יצאתי מסופק מהטעימה הראשונה. בפעם השנייה הוא נטעם יותר טוב. הטאנינים המודגשים מעט שווים את המורכבות שמוסיפים ענבי הקברנה לבלנד.
Vieux Chateau Certan – בלנד של 87% מרלו, 12% קברנה פרנק ו- 1% קברנה סוביניון, עם אלכוהול ברמה של 13.5%.
יין עוצמתי עם אף פירותי, פלפל ירוק, גוף מלא קצת טאני. חמיצות טובה וסיומת ארוכה. האם 13% קברנה לסוגיו יעשו את העבודה? ימים יגידו (ציון 93-95).

הביקור הבא התקיים באחד מקודשי הקודשים של סנט אמיליון – יקב  Chateau הכניסה לשאטו אוסוןAusone. אנחנו מתייצבים בשעה 15:30 כמתוכנן, ואת פנינו מקבל לא אחר מאשר אלן ווטייה, שיחד עם בתו פאולין מנהלים את היקב המיוחד הזה, שיושב על אחת מחלקות האלוהים בסנט אמיליון.
זה אולי המקום לספר שגם הם מסתייעים ביועץ המיתולוגי מישל רולאן לשם ייצור יצירת המופת שלהם.
טעמנו מספר יינות של היקב, וכן מספר יינות השיכים למשפחה. אתייחס כמובן רק לספינת הדגל.
Chateau Ausone – בלנד של 55% קברנה פרנק ו- 45% מרלו.
כאן משכו את הבציר עד הדקה ה- 90, כדי לקבל פרי בשל ועגול שמרכיב את אחד היינות החשובים באיזור.
אף עוצמתי, צבע כהה גוף מלא, חמיצות טובה. קצת טאני, אבל לא אגרסיבי. סיומת ארוכה. יין נהדר. היקב מיצר השנה 18,000 בקבוקים של התוית הזו (ציון 93-95).

מכאן לחוויה מיוחדת ביקב Chateau Le Gay, הממוקם ב- Pomerol בשכנות קרובה ליקבים מפורסמים כמו Petrus או la Fleur.
את פנינו מנהל המכירות של היקב, שסיפר כי בעלת היקב, הגברת פאר-ורז'ה, הלכה לעולמה מספר ימים קודם, ועמדה על כך שיקיימו את הטעימה השנתית של היין האחרון אותו ייצרה.
טעמנו מספר יינות בבעלות המשפחה. להלן השניים החשובים:
Chateau Le Gay – בלנד של 90% מרלו ו- 10% קברנה פרנק. אלכוהול 13.5%.
אף פרחוני קצת תבלינים בפה מורכב, מאוזן, טיפה ירקרקות נעימה, סיומת ארוכה (ציון 92-94).
Chateau La Violette – עשוי מ- 100%מרלו. 13.5% אלכוהול.
אף עוצמתי, מאוזן באופן יוצא דופן, ממש נגיש לשתייה עכשיו. אין בו תחושה טאנית ואין בו שום ביטוי לירוק. יין נפלא (ציון 93-95).

וליקב האחרון ליום זה – Chateau la Fleur de Bourd באיזור ללנד Pomerol. זהו יקב השיך לבעלים של יקב Angelus המפורסם מסנט אמיליון ועוד יקבים אחרים. הוגשו לטעימה גם יינות רבים בהם de Bourd משמש כיועץ בעשיית היין. טעמנו מספר יינות, אך נציין רק שניים מהם:
Chateau Angelus – בלנד של 55% מרלו ו- 45% קברנה פרנק. גם מעמדו של היין הזה שודרג השנה והועלה לדרגת Premier Grand Cru Classe' A.
אף עוצמתי, תבלינים, צבע עמוק שחור. גוף מלא. בפה מורכב, חמיצות טובה, טיפה ירקרקות מהקברנה פרנק, סיומת ארוכה. גם כאן יש להניח שהמחיר יעלה בניגוד למגמה הכללית (ציון 93-95).
Chateau Bellevue Saint Emilion – בלנד של 98% מרלו ו- 2% קברנה פרנק.
אף פירותי מאוד עוצמתי. בפה מאוד מאוזן. טאנינים בשלים עגולים, חמיצות נהדרת. סיומת ארוכה מאוד. יין נפלא. טיפ – אחד היינות בעלי התמורה הטובה ביותר לכסף לדעתי (ציון 92-95).

המשך המסע ביקבי בורדו בפרק הבא






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה