הרחק מההמולה של אזור המרכז, מאחורי מצוקים אדמדמים ורעש של כלום, 
מסתתרים מלון בוטיק ומסעדה מדהימה במצפה רמון, שנקראים CHEZ EUGENE.
אחרי שנתיים במסעדת מסה, לפני חודש עברתי מתל אביב למצפה רמון.
אני יודע, דרושים אומץ, הקרבה וויתור גדול כדי לעשות צעד כזה.
אחד מהדברים שגרם לי לעבור, הוא הידיעה הברורה שהמקום יקח אותי רחוק ואני אותו, שאלמד ואלמד אחרים, ואין לי כרגע בת זוג ומשכנתא לשלם.
אם לא הבנתם עדיין, אני כותב יומן מסע, והכי מתאים לי ברגעים אלו לספר לכם על המסעדה הזו.
שף תפעולי של מלון בוטיק נשמע טוב? נשמע טוב! לעבוד לצד השף יאיר פיינברג נשמע טוב?? נשמע מעולה!
לעבור מהרעש של תל אביב לשקט של הדרום-דרום? יש כאלה שיגידו שלא, ויש שיגידו שכן.
אני אמרתי כן ועברתי. עזבתי עבודה, משפחה, חברים, דירה, ונסעתי אל הלא נודע.
עד שהגעתי למסעדה וראיתי והרגשת,י שאולי הנה פה, ממש פה, זה המקום שאני רוצה לבלות בו את התקופה הקרובה
נכון שאני רק חודש בתפקיד ובמצפה רמון אבל גם אחרי שעה אפשר לראות אם המקום מתאים לך.
שמי שחר דבח, וזה הפרק הראשון ביומן הקולינרי שלי.
אם הייתם באים אלי לפני כמה שנים והייתם אומרים לי שאני אנהל מטבח, הייתי אומר לכם שאני יודע, ושזה יקרה בעתיד.
אם הייתם באים אלי לפני כמה שנים, והייתם אומרים לי שאני אנהל מטבח במצפה רמון בגיל 24, הייתי צוחק והולך באמצע. אבל מה לעשות, אלו החיים – מלאים הפתעות; והנה לפתע מצאתי את עצמי בגיל 24 מנהל מטבח של מסעדה, ועוד במצפה רמון..:
ניהלתי בעבר כבר את מסעדת רש'לה בשותפות עם דודתי המקסימה. אני מרצה לבישול, מבשל בבתים של לקוחות. אני יודע מה זה אוכל.
הגיע הזמן לדעת גם מה זה הצרכים של הטבחים שלך. מה הם צריכים? על מה הם חושבים? מה מפריע להם? ועוד הרבה שאלות שאת התשובות להן אני אדע בהמשך דרכי. אני מקווה שכך יקרה.
אל תתבלבלו. נכון, מצפה רמון נמצאת במרחק שנות אור מכל סביבה חיה ונושמת, אבל אתם לא מבינים בכלל מה היא נותנת לאלו הגרים בה: שקט, מרחבים, חופש פעולה, עצמאות, כנות,, אומץ.
לכן בחרתי ללכת למקום הזה, על מנת ליישם את כל מה שלמדתי ואת כל מה שמצפה רמון יכולה ללמד אותי.
הסרוויסים יחסית שקטים לאזור המרכז, אבל פה כל סרוויס זה סרוויס ולא אולם חתונות כמו במקומות אחרים בארץ..פה המנות יוצאות מהלב וטעימות.
נכון, יש הרבה מה לשפר במטבח: סדר, משמעת, ארגון, ניקיון; אבל יש לי זמן, מוטיבציה וכוח רצון מהחזקים שהיקום הכיר!
ואני כאן על מנת להפוך את המקום הזה ליותר טוב
שוב, אל תטעו – המטבח הזה מעולה. המנות של יאיר פיינברג (שף-העל של המסעדה) טעימות, גדולות, ומדברות לטעם של הלקוח הישראלי.
אני שף צעיר חובב מושבע של הבישול המולקולרי, ועברתי סטאז' בנומה – המסעדה מס' 1 בעולם. כן, אני בעד צבעים, טקסטורות ומרקמים, אבל אם אתם כבר מגיעים עד מצפה רמון כדי לאכול – כאן כבר דרוש אוכל משביע, ולא מכחול וצבע על הצלחת.
לאט לאט אני לומד את התפקיד, לומד להכיר את הטבחים שלי, את השולחנות, את השקט . בגדול אני עדיין לומד להכיר הכול.
הצבעים, המרקמים והטקסטורות יקר – צריך רק זמן.
אני כותב לעצמי, וכמעט שכחתי שיש לי סירים על האש. להתראות בפרק הבא.
