יוסי רוטזק – ממסעדת כתית למחצבה בקפריסין

הכירו את יוסי רוטזק: בן 62, יליד תש"ח, וממש לא נראה בגילו – פעיל ודינמי וידו בכול. יוסי היה קבלן חשמל הרבה שנים, ועסק במתקנים גדולים עתירי אנרגיה. לפני כשש שנים החליט לפרוש כי "נמאס לעבוד מול הצודקים". את העסק שהרוויח יפה העביר לעובדים שלו, ונפרד.

בשלב מסוים ניסה כוחו בהדרכה וטיולים בחו"ל – נושא בו עסק לאורך כל השנים בשביל הכיף, ואז החליט לעבור לבישול, תחום אותו אהב. יוסי נרשם לביה"ס "בישולים" וסיים בהצלחה קורס של 500 שעות שנמשך יותר משנה – קורס הגורמה לעבודה במסעדות גבוהות. עם סיום הלימודים עשה יוסי רוטזק סטאז' במסעדת כתית. לפי דרישת הלימודים היה אמור לעבוד 15 משמרות, אך הוא עשה זאת ברצינות, ומפה לשם נשאר לעבוד בכתית קרוב לארבע שנים. תחילה עבד הרבה, אך עבר ליום בשבוע – גם כאן למען הכיף.

"זו הייתה אחת ההנאות הצרופות בחיים. חיכיתי ליום העבודה", אומר יוסי שעבד בכתית כשף או סו שף, אלא כטבח פשוט חבר בצוות.
"כתית היא מסעדה מיוחדת. מערכת מפרגנת ונוחה. כינו אותי סבא יוסי, והיו לי במסעדה חוויה צרופה ואוסף של תענוגות", אומר יוסי, שמספר כי החוויה הגדולה והמרגשת ביותר שלו הייתה בסילבסטר לפני שלוש שנים, כאשר שף מאיר אדוני הוציא אותו מהמטבח, הושיב אותו ליד הבר. והגיש לו אותה ארוחה שהוגשה לאורחים. "זו הייתה תודה אישית מרגשת, אבל כל יום בכתית היה חוויה", דברי רוטזק, ששומר על קשר שוטף עם מאיר אדוני.

במהלך השנים הוא עשה דברים שקשרו אותו לבישול אך גם לנושאים אחרים. כמי שהייתה לו יאכטה הרבה שנים, נהנה מהפלגות במרחבי הים התיכון – בצד הצפוני והמזרחי בעיקר, עבר את כל צרפת בתעלות, חצה את התעלה האנגלית, והגיע עד לנקודה בים הצפוני.
במקביל ליאכטות עסק גם בטיולי ג'יפים, שאז עדיין לא היו באופנה, עוד בימי סיני העליזים. לפני כעשר שנים חצה את הסהרה עם קבוצת חברים, וחצה את אוסטרליה עם חבר. את יוון חצה יוסי מספר פעמים, כאשר כול מסעות אלה, למעט אוסטרליה, עשה עם הג'יפ שלו.

ועדיין לא דיברנו על קפריסין; האהבה הגדולה של יוסי, שחרש את האי בטיולי ג'יפים רבים, טיולים משפחתיים, טיולי קמפינג – עם הילדים, עם היאכטה, בסך הכול כ- 60 פעמים בקפריסין.

לפני 17 שנה הקים יוסי קבוצה הנקראת "הפרלמנט של יוסף", שחבריה נפגשים עד היום בכול יום שני הראשון בחודש – ממש ביום בו נפגשתי עם יוסי, כשהיעד לאותו מפגש היה מסעדת פסטה מיה בהוד השרון.

בשנים האחרונות היה יוסי רוטזק יו"ר העמותה לברית בין עמים לקשרים עם ערים תואמות, במטרה להביא לאינטגרציה של בני נוער מהארץ, לא רק יהודים, עם נוער מארצות אחרות, וחילופי משלחות נוער בישראל ובחו"ל. לצערו, יוסי פרש מתפקיד זה עקב חוסר זמן לפעול בעבודה ציבורית, כפי שתקראו בהמשך.

בחמש השנים האחרונות הסתובב יוסי הרבה ברחבי אפריקה כיועץ לענייני מחצבות. "אני מאוד אוהב את אפריקה ובישלתי שם המון", הוא אומר. "מדובר באתרים בהם הטבחים המקומיים אינם בעלי הבנה וידע באבות המזון ובטכניקות בישול. בין היתר, כשהייתי מגיע לאתרים כאלה נכנסתי למטבח, ועשיתי שם סדר. חומרי הגלם שם מאיכות נמוכה. בערים גדולות יש אפשרויות, אבל במרחבים זה לא כך. עולם שלישי זה עולם שלישי. אוכל זה אחד הדברים המסוכנים באפריקה. קשה לנו להבין את זה, אבל אין חשמל, אין תשתיות, אין ביוב. מצד שני, היו תקופות בהן שהיתי על יד אגם ויקטוריה עתיר הדגים המגוונים".

הניסיון הרב בעבודה במחצבות, הביא את יוסי רוטזק לעיסוק הנוכחי שלו בחברת קונטאל. הוא נפגש עם מנהל במחצבה בארץ, שתוך כדי שיחה סיפר ליוסי שיש לו חבר שמחפש מישהו שמתמצא במחצבות עבור פרויקט בחו"ל, קישר אותו אל שמעון גרשון, מבעלי ומנהלי חברת קונטאל הנדסת מיכשור ובקרה. תוך שעה הם נפגשו, למחרת חתמו על חוזה, ויוסי רוטזק התחיל לטפל בפרויקט עתיר תקציבים של הקמת מחצבה הגדולה מסוגה באירופה, וזאת בקפריסין, אהובתו של יוסי.

כחובב קפריסין, יוון ומוזיקה יוונית, לקח יוסי על עצמו את המשימה. מאמצע ינואר 2009 רצים אנשי קונטאל ויוסי על הפרויקט. תחילה התחרו עליו, זכו, ועכשיו מבצעים אותו על פי התכנון שלהם, כאשר יוסי מנהל הפרויקט ואת מערך החשמל המורכב בו.
קונטאל ביצעה כמומחית לבקרה פרויקט קודם בקפריסין לפני 13 שנה במפעל המלט, ודרך קשר זה הגיעה לפרויקט המחצבה, שאת מורכבותו הבינו כשנכנסו לעובי הקורה של הפרויקט עתיר הידע, עתיר התקציב והמעניין ביותר.

"יש לי בעיה. מאז שנכנסתי לפרויקט, אין לי זמן לטייל או לבשל. כל כולי בפרויקט. אפילו אין לי זמן לאכול בכתית", ספק מתלונן ספק מחייך יוסי, שנכון לעכשיו מחלק זמנו בין קפריסין (יותר, הרבה ימים בחודש) וישראל. הפרויקט אמור להסתיים בסוף 2011.

השאלון ליוסי רוטזק

מה זה "בישול אישי"?
פעלתי תחת כותרת זאת ובישלתי אצל אנשים מעניינים בבתים ובאירועים שלהם. בנוסף יש לי קבוצת חברים, שאחת לכמה זמן אנחנו יוצאים לשדות אצל חבר חקלאי עם בית אריזה של ירקות ופירות, ואז אני מבשל עבור החברים ממה שיש בשדה.

מה אתה אוהב לבשל?
אני אוהב לבשל בטכניקות צרפתיות ים תיכוניות: הרבה עגבניות, אדום, שמן זית, ובשר – שעדיין מבחינתי הנו הטוב בירקות.

מה החברים אוהבים?
כל מה שאני מכין. הבית שלנו מארח כל הזמן כשאני נמצא. בכל שבת ב- 7.30 בבוקר מתקיים אירוע הפרלמנט של שבת עם הרכב שונה מהפרלמנט של יוסף – לפעמים גם נגיעות קולינריות ולפעמים רק חברתי.

מה גולת הכותרת שלך בבישול?
יש כמה דברים שעשו לי באמת טוב. בשנה שעברה עשיתי שני אירועים בבית השגריר היווני עם אוכל יווני, כשהאירוע השני הוקדש לכרתים. בישלתי עם ספר בישול יווני, שחברי אנג'לו רפאל הקריא לי אותו בתרגום לעברית ואני בישלתי. כשאנג'לו אמר שהאוכל הוא כמו שחמותו מבשלת, הבנתי שהצלחתי. האמת שאיני יודע שובע מבישול. אין לי בעיה של שעות ועייפות, ובשבילי כל יום בישול הוא חוויה.

אתה אוכל במסעדות?
אני אוכל, אך לא הרבה, כי אני אוהב לאכול עם חברים. בנסיעות אני נכנס למסעדות מתוך סקרנות כדי לראות ולהבין את המוצר. בביקור בפריז הזמנתי מנת דגל במסעדה – לובסטר צלוי. אכלתי ואמרתי שאין לי עם מי לחלוק את החוויה. הגעתי למסקנה שאוכל טוב לא מספיק, צריך חברה – או ההיפך: אם יש חברה טובה, האוכל יהיה בסדר.
אני לא סובל לבוא למקום בו מגישים אוכל לא ראוי, וחושבים שאני טיפש. אני לא מחזיר אוכל, לא מעליב טבח, לא כועס. פשוט משלם, קם והולך. במסעדות בישראל לאנשים לא אכפת. בחו"ל שואלים למה אני עוזב.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה