שלושה ייננים מובילים התכנסו יחד בטפאס בר האיטלקי צ'יקטי (Cichetti) ברח' יהודה הלוי 58 בתל אביב, במקום בו שכן הגסטרופאב. 
מטרתם הייתה להראות שאופיים של יינות לבנים ישראלים הולם לא אך ורק את הקיץ הישראלי, אלא הם מתאימים לשתייה לאורך כל השנה.
יום החורף בו עשו זאת הוכיח מצוין את הנקודה, מאחר שהשמש זרחה ובחוץ היו 20 מעלות.
שלושת הייננים: דורון רב-הון מיקב ספרה, ערן פיק – יקב צרעה, ועידו לוינסון – יקב לוינסון ויינן ביקב רקנאטי, הותירו את משימת הדיבור ליינות עצמם, תחת המסר "יינות לבנים לכל עונות השנה".
אין דובר מתאים יותר לרב גוניות של יינות לבנים ישראלים מאשר דורון רב הון, 
שעזב לפני מספר בצירים את תפקידו כיינן של יקב עמק האלה, כדי להשיק את יקב ספרה (Sphera) כאחד מהיקבים הספורים, ובוודאי הנחשב ביותר, שמתמקדים ביין לבן בלבד.
דורון כבר הוכיח עצמו כמי שעושה יינות קברנה סוביניון, מרלו, סירה וזנים אדומים אחרים בעמק האלה, ולמרות שגם שם עשה יינות לבנים, דורון חשב שלא הכל נאמר ע"י יקבי בוטיק על איכותם של זנים לבנים.
ספרה חתימה לבנה (White Signature) 2012 שלו – 13% אלכוהול, 140 ₪, 94 נקודות – מהווה דוגמא טובה לכך.
זהו בלנד של שרדונה, סמיון וריזלינג, שהתבגר במשך 12 חודשים בחביות עץ אלון והנו יין הדגל של היקב.
בכל בציר דורון מייעד עבורו את הענבים הטובים ביותר, כך שיתכן שהבלנד ישתנה משנה לשנה, או אפילו יהיה זה יין זני, הכל בהתאם לתוצאות הבציר. בטעמים: אגס ירוק, תפוחים, אפרסק לבן ומשמש, המלווים מנגו ואננס כדי ליצור יין ידידותי מאוד לאוכל, שמתאים לשתייה עכשיו או בעוד מספר שנים אם ניתן יהיה לעמוד בפיתוי ולא לחסל כל בקבוק שלו בסביבה.
לוינסון לבן 2013 בסדרת גראז' דה פאפא (הסדרה כוללת גם יין אדום בשם 
זה) – 13% אלכוהול, 150 ₪, 94 נקודות – עשוי 100% ענבי שרדונה מתחילת ייצורו ביקב הקטן השוכן בביתו של אמנון לוינסון, אביו של עידו, בהוד השרון. שמו של היין, שלא מציין את הזן, מותיר את האפשרות של שימוש בזנים אחרים ללבן של לוינסון. שרדונה זה, שמקורו בגליל העליון, יגרום למבוכה אפילו ליינות ABC (באנגלית: כל דבר פרט לשרדונה). עידו נמנע מתסיסה מלולקטית משנית שתביא לגוף מלא יתר ושמנוניות, לטובת נימה פירותית יותר הנשמרת בעקבות התיישנות של 10 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות (20% מהן חדשות). יש לו חומציות פריכה משולבת בתחושת פה רכה יותר עקב התיישנות על השמרים, ומעט מורכבות המזכירה יותר שאבלי מבורגון מאשר שרדונה מעמק נאפה או מאוסטרליה.
רמזים של אשכולית לבנה או אפילו פורמלה ירוקה, פירות כמו אפרסק ומשמש, אגס, ליים, פלפל לבן, גי'נג'ר, אננס, מלון, ותיבול עדין – כל אלה מובילים מתחילת הלגימה עד לסיומת הארוכה.
שתיתי אותו עם עוף צלוי, פסטה עם פטריות ורוטב שמנת, כמו גם עם סושי, והיין התאים לכל המנות באותה מידה.
דג בגריל, ירקות או קיש יתאימו היטב לסובינון בלאן של ערן פיק מיקב צרעה, 
מהכרם בהרי יהודה.
צרעה שורש לבן – 13.5% אלכוהול, 130 שקל, 94 נקודות – עשוי 100% ענבי סוביניון בלאן שכולו התיישן על השמרים במכלי נירוסטה ובחביות ישנות בנפח 500 ליטר.
הארומה אופיינית לזן – דשא קצוץ וחמיצות רעננה, שבפה מתורגמת לפומלה, לימון וגרדת לימון (יותר מאשר אשכולית), בתוספת טעמי גרגרי יער ואננס.
הפה עגול מהרגיל ביין כזה עקב ההתיישנות על השמרים והשהייה בחבית, וכך החמיצות הטיפוסית משתלבת עם סיומת ארוכה ועדינה. זו דוגמא מצוינת לפוטנציאל של סוביניון בלאן בישראל, עם התאמה מושלמת לסשימי דג לבן, אספרגוס בגריל, לבבות ארטישוק או סלט קיסר – ואפשרויות רבות אחרות.
העליתי את הציון מ- 93 בטעימה הקודמת ל- 94 בנוכחית, כי יין זה זועק לאוכל ובהזדמנות זאת הזעקה נענתה (הציונים אותם אני נותן לוכדים את הרגע ועשויים להשתנות מעת לעת).
הערכתי את ההזמנה שקיבלתי מהייננים ואת המנות המצוינות שהוגשו בצ'יקטי, כמו גם את התזכורת שלמרות העובדה שיינות לבנים צוננים אידאליים לקיץ הישראלי הארוך – ביום ובערב; הם מתאימים גם במהלך החורף הישראלי המתון, במיוחד עם מגוון רחב של מנות ים-תיכוניות הנפוצות במסעדות בישראל.
