יינות חדשים מיקב ריקאסולי – ברון ריקאסולי 1141 בציר 2002, קמפו-צ'ני בציר 2002

החברה הסקוטית למסחר ושיווק המתמחה ביבוא ושיווק משקאות חריפים ויינות, ובעלת זיכיון היבוא, השיווק וההפצה הבלעדיים של יקב הברון ריקאסולי מאיטליה, מבשרת על הגעת יינות חדשים:
ברון ריקאסולי 1141, בציר 2002 וקמפו-צ'ני בציר 2002.

ברון ריקאסולי 1141 בציר 2002 –
1141 BARONE RICASOLI


שם יין זה מקושר עם מסורת היין של קיאנטי קלאסיקו ומשפחת ריקאסולי, ייננים בברוליו (Brolio) מאז 1141, שנת הקמת היקב.
מקור: יין בעל תעודת מקור של אזור טוסקנה.
הרכב: בעיקר ענבי סנג'ובזה ואחוז קטן של ענביי יין אדומים מכרמי האזור.
על היין: ניחוחו הפרחוני ומאפייניו הדומיננטיים הופכים לגימת יין זה להנאה צרופה, בציר אחר בציר.
בציר 2002: הקיץ היה חריג במובן היותו גשום ומאופיין בטמפרטורות נמוכות מהרגיל.
הפקת היין: טמפרטורת ההתססה של יין זה הנה 30 מעלות צלזיוס. תקופת ההשריה (למיצוי צבע ועפיצות) הנה 13 יום. היין עבר יישון של תשעה חודשים, חלקם במיכלי פלדת אלחלד וחלקם בחביות עץ אלון ויישון בבקבוקים של חודשיים.
צבע: אדום רובי
טעם: אף מלא וחזק עם טעם ארוך ושופע. מאוזן היטב, עשיר בצבע וטאנין.
מחיר: 56 ש"ח


ברון ריקאסולי קמפו צ'ני בציר 2002 –
Campo Ceni BARONE RICASOLI


זן הענב: בעיקר ענבי סנג'ובזה שנבצרו מ-26 בספטמבר ועד 15 באוקטובר.
על היין: קמפו צ'ני מופק בהתאם לאותה פילוסופיית הפקה המאפיינת יינות כמו קאסאלפרו וטוריצ'לה. ליין חומציות נאותה המשתלבת היטב עם עפיצותו, ועושה אותו מתאים להנאה מיידית, כבן לוויה למאכלי המטבח העכשווי.
הפקת היין: טמפרטורת ההתססה של היין הנה 30 מעלות צלזיוס. תקופת ההשריה (למיצוי צבע ועפיצות) הנה 16 יום. היין עבר יישון של עשרה חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות ויישון בבקבוקים של חודשיים.
תפוקה: 135,000 בקבוקים.
עם הזמן יהפוך היין לעגול ונעים, עם חומציות נעימה וטאנינים טובים, פרי עשיר. ניתן ליהנות ממנו היום, אך ימשיך להשתפר בשנים הבאות.
מחיר: 77 ש"ח


הברונים ריקאסולי ואחוזת ברוליו
הקשר שנרקם בין משפחת ריקאסולי והאזור של קיאנטי קלאסיקו, מתפרס על פני כ- 1,000 שנה, שבמהלכן מילאו בני המשפחה תפקיד ראשי בהיסטוריה של טוסקאנה. במאה האחת-עשרה הגיעה משפחת ריקאסולי לאזור מצפון איטליה. במאה שלאחר מכן רכשה המשפחה את אדמות אחוזת ברוליו, אשר היו שייכות למנזר סאנטה-מרייה שבפירנצה. בשנת 1829, בטינו ריקאסולי, שהיה אז בן עשרים, החל לעקוב מקרוב אחר התפתחות אחוזת ברוליו. שארית חייו, התחלקה בין מעורבות בפוליטיקה הלאומית שהובילה אותו לבסוף לתפקיד ראש הממשלה השני של איטליה המאוחדת, לבין מחקר גידול גפנים.
תשומת לב מיוחדת הקדיש בטינו לבחירת גפנים מתאימים ביותר לייצור היין בו חפץ.
במהלך השנים ניסה זנים רבים, כמו פינו, קברנה, גראנאש וקאריניאן. בסופו של דבר החליט שהזן סאנג'ובזה-די-ברוליו, אשר עדיין גדל כיום בכרמי ברוליו, הניב את התוצאות המוצלחות ביותר.
בשנת 1874, לאחר שנים רבות של מחקר וניסיונות, הגדיר הברון ריקאסולי את הנוסחה שלו להרכב יין ה"קיאנטי קלאסיקו". כמאה שנים מאוחר יותר, אותה נוסחה היוותה את הבסיס ל"קיאנטי קלאסיקו" המודרני ומעמדה של הנוסחה כמקור ההשראה ליצירת המפורסם מבין יינות איטליה, נשאר עד עצם היום הזה.
בשנת 1993, פרנצ'סקו ריקאסולי, הברון השלושים ושניים של ברוליו, התמנה לנשיא חברת היין.
בהתאם למסורת המשפחתית הוא שם את הנהייה אחר איכות בראש מעייניו, תוך שאיפה למקם את השם "ריקאסולי" כאחד מהחשובים והגדולים ביצרני היין האיטלקיים. כיום עומדים לרשותו 2,270 דונם של כרמים המקיפים את טירת ברוליו. היקבים נמצאים כמעט כולם בתחום גאיולה שבקיאנטי ורק חלק קטן ממוקם ב"קסטלנובו ברארדנגה".
האקלים בברוליו אירופאי במהותו ואדמת האחוזה מתפרשת על פני גבעות מתונות עד גבוהות. בגבהים, שוררות בחורף טמפרטורות קיצוניות, בייחוד בינואר ובפברואר. לאחריהם בא אביב ארוך שבמהלכו מתחילים הגפנים להנץ. תקופת הקיץ לעיתים חמה מאוד, בייחוד במהלך חודש אוגוסט. כמות הממטרים השנתית היא בממוצע 500-700 מילימטרים, המתרכזים בעיקר בנובמבר ובשבועות הראשונים של האביב. אדמת האחוזה, במקורה אדמת סחף, מורכבת בחלקים הגבוהים שלה (450 מטרים מעל פני הים) משברי סלע חולי ובגבהים הנמוכים יותר (300 מטרים מעל פני הים) מאבן גיר ואדמת סיד. האזורים השטוחים הנם של חול אדמדם ואבן חצצית קשה. הקרקע עשירה בתשתית סלעית ושיפועיה הנעים בין 15% ל- 20% מסייעים לניקוז. במהלך החודשים היבשים של הקיץ מתחממת האדמה. במהלך חודש ספטמבר, הימים עדיין חמים אך הלילות קרירים. תנאים אלו אידיאליים להבשלת הענבים, בתהליך המעניק להם את המבנה והריכוז שיביא ליצירת יין רך ואלגנטי. בשנת 1994 הוחל ברענון הכרמים באחוזת ברוליו, תוך שמירה על צפיפות ממוצעת של 550-620 שתילים לכל דונם. מרבית שטחי הגפנים הם מזן סאנג'ובזה, תוצר השבחה של הזן המקומי העתיק של ברוליו. אלו משתרעים על פני שטח של 1,500 דונם.


כרמי אחוזת ברוליו
כרמי אחוזת ברוליו מחולקים לשבע חלקות. החלוקה מבוססת על הגובה של הכרם וההומוגניות האקלימית-סביבתית שלו. כל הכרמים הינם משתרגים (אינם שרועים), בעלי תנובה איכותית מעולה, אך נמוכה במישור הכמותי, 550-600 קילוגרם ענבים לדונם. הכרמים נבדלים זה מזה בתנאים האקלימיים השוררים בהם, ולאלו יש השפעה על הזמן הנדרש להבשלת הענבים וכפועל יוצא על עיתוי הבציר.

היקב:
ענבי אחוזת ברוליו ואלו הנרכשים ממגדלים מקומיים אחרים, הופכים ליין ביקב הממוקם למרגלות הטירה. היין מיושן במרתפים תת-קרקעיים שנחפרו בסוף המאה התשע-עשרה והורחבו בתחילת שנות השבעים של המאה שחלפה. היין מתיישן בחביות קטנות בנפח 3,200 ליטר ובחביות קטנות במיוחד, "באריק" (225-300 ליטר) מעץ אלון צרפתי שמאזור "אלייה". לאחר יישונו בחביות הוא ממשיך
להתבגר בבקבוקים במשך חודשים רבים. ברוליו היא בראש ובראשונה אחוזה של יינות אדומים "גדולים", ושמו של הברון ריקאסולי נקשר מעבר לכל דבר ל"קיאנטי קלאסיקו" וליינות אדומים אצילים אחרים. הבציר מתחיל בדרך כלל במחצית ספטמבר. ראשית נבצרים אלו שהבשילו ראשונים, כמו ענבי המרלו, והוא ממשיך עד למחצית אוקטובר, תקופה בה מבשילים לחלוטין ענבי הסאנג'ובזה.







היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה