מושב אביאל נמצא באזור יפהפה שרבים קוראים לו פרובנס הישראלית. חבל אלונה במורדות הדרומיים של הרי מנשה בהחלט יכול להדמות לפרובנס, וגם שם מגדלים גפנים ליין על אדמת חרסיתית או אדמת סלע.

אמיר ארגוב, דור שלישי לחקלאים, יודע להפיק מהכרמים שלו יופי של ענבי יין, חלק נמכר לייננים אחרים, ומחלק אחר הוא מפיק 3000 בקבוקים ביקב שנחפר מתחת לבית.

רוב היינות מתיישנים 12 חודש בחבית ועוד שנה בבקבוק. יש יינות זניים ויש גם בלנדים, אבל בגלל סוג הקרקע והאקלים המיוחד לאזור הטעמים שונים; מה גם שאמיר לא מרבה להשקות את הכרמים. הגפנים מתאמצות להגיע אל מקורות המים, ובכך מכניסות מינרליות גירית משהו לטעמי היין. מאוד מעניין שניתן להבחין באיזה אדמה צומחת הגפן לפי הטעם הגירי/סלעי שמרגישים ביין.

היום מייצר היקב יינות מענבי קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, קברנה פרנק, פטי ורדו אמיר ארגוב, יקב ארגובופטיט סירה.
המרלו והקברנה גדלים באזור מושב אביאל, קרוב ליקב, בקרקע חרסתית. השאר גדלים להם בעמק שבין גבעת נילי לאביאל, על קרקע סלעית מעורבת.

בתחרות טרה וינו 2012 זכה יקב ארגוב בשלוש מדליות: סגול 2010 – מדליית זהב ; פטיט סירה 2010 – מדליית זהב ; קברנה פרנק 2009 – מדליית כסף.

טעמתי פטיט סירה 2010 – שהיה סגור בטעמו אבל הניב ניחוח אדמתי משהו, והציף את האף במינרליות נעימה. היין חייב להיות פתוח לפחות שעה לפני השתייה, או לחכות איתו עוד שנתיים לפחות.

קברנה פרנק 2010 – יין רך ונעים לשתייה. אף מינרלי מאוד, ובפה יש טעם של שוקולד עם מעט מליחות שמאפיינת את הקברנה מאזור גידול גפנים זה. הוא בהחלט שתי עכשיו, ואולי יהיה בשיאו בעוד שנה.

קברנה 2011 בחבית – חייב להתבקבק בקרוב טרם השתלטות העץ על היין. הקברנה באזור זה עדין מאוד, והרבה עץ לא עושה לו טוב.

היינות נמכרים במחיר של כ- 70 ש"ח לבקבוק. כדאי בהחלט לקנות ולהשכיב אותם לתקופה של שנתיים בגלל פוטנציאל ההתיישנות שלהם.
שווה בכלל לבקר באזור, לקנות יין ולעשות פיקניק בסביבה המדהימה.

באתר היקב תמצאו מידע נוסף