על אם הדרך, בכביש המוביל בין באר שבע לערד, לצד שלט דרכים המוביל שמאלה לסוסיא ומכאן ימינה ליקב יתיר; שוכנת לה שורת מבנים במין מתחם חווה חקלאית / תחנת עבודה / אולי משהו המזכיר לי את שירותי הצבאי בסיני. אך זה אינו אלא מתחם יקב יתיר.
השמש בחוץ קופחת, והימים האחרונים היו שרביים ומתישים. מסביב הרבה צהוב ויבש ואדמת חול מדברי, כבשים וגמלים, וכן גם נגיעות של ירוק פה ושם. מה לומר: פסטרוליה ארץ ישראלית.
הבטחתי לאתי אדרי המקסימה, אשת השיווק, שהיא לדידי האדם הכי מזוהה עם יקב יתיר, אותה פגשתי ואני פוגש בכל אירוע יין המכבד את עצמו, שאם אגיע אי פעם לסביבת ערד, אני חייב לה ביקור.
חרף העובדה שלא תיאמתי – הגעתי. מצאתי את אתי בחדר הטעימות. היא קידמה אותי בברכה ובשמחה רבה, והזמינה אותי לחדר הטעימות של היקב. בעוד אני נכנס, יצאה את החדר משפחה כשהבן הצעיר מחזיק בארגז מיינות היקב.
שאלתי את אב המשפחה בחיוך וקריצה: "תגיד, איך היין"? וזה ענה: "אתה יכול לראות לפי הארגז בידיו של בני". נפרדנו מהם לשלום, ושמעתי מאתי שמשפחה זו פוקדת את היקב מדי חודש בחודשו לקניית ארגז או שניים.
אולי זה ישמע משונה, אבל המדבר היבש והצהוב הזה מצמיח בתוכו חלקות יער וכרמים ירוקים. לאנשי היקב מקופל חלום בתוך הרעיון שהאקלים השורר בסביבה כמעט ואינו דורש לספק מי השקיה לכרמים, המקבלים את המים הדרושים מתוך הקרקע, שסיגלה עצמה לשמר בתוכה מים בכדי לתת חיים במדבר תחת השמש המדברית.
ביקב עוסקים במלאכה שניים: ערן גולדווסר שהינו היינן של יתיר, ולצידו עוזר היינן ברונו. יש אומרים כי השניים מחברים בתוכם שילוב מנצח של ידענות אהבה וניסיון של יין מהעולם הישן עם יין מן העולם החדש.
טעמתי שני יינות של היקב:
יתיר שני 2005 – על שם היישוב הקהילתי שני הנמצא בפסגת יער יתיר, ועל שום צבעו הורוד אדמדם. זהו יין רוזה השייך ל"עולם הורוד" שבין היינות האדומים ליינות הלבנים. ומה עושה אותו נכון יותר לשתייה כאן ועכשיו כשהוא מוגש לך קר ומצונן היטב? השמש המדברית והחום שבחוץ הופכים את היין לחוויה מתקנת ומרעננת.
יתיר שני מיוצר בהיקף קטן של 3,600 בקבוקים מבציר 2005. זהו יין יבש העשוי מ-50% ענבי מרלו ו-50% ענבי סירה, כאשר בליל הבציר הובאו הענבים ליקב, וכשעה מאוחר יותר נסחטו. מכאן עבר היין תהליך של הצללה טבעית בטמפרטורה של 4 מעלות, ולאחריו תסיסה קרה וארוכה במיכל נירוסטה לתקופה של כחודש ימים.
ליין שילוב טעם וריח של פרי אדום, והוא נעים בפה וקליל. הגוף בינוני, הוא מרענן בחמיצותו והסיומת יבשה וארוכה עם נימת מתיקות מסוימת המגיעה מטעמי וניחוח הפרי, אם כי, כאמור, זהו יין יבש.
ניתן לזהות טעמי פרי המשמש וניחוח של אפרסק בשל, והיין מתאים עם גבינה מלוחה, אבטיח קר ומתוק, וכמלווה ארוחה קלה.
היין ערב לחיכי, והוא בהחלט ראוי כתמורה למחיר של 59 ₪.
בית היערן 2005 – אפתח ואומר שמדובר ביין אלגנטי ואיכותי. הוא עשוי מבלנד של ענבי קברנה – 75%, וענבי מרלו – 25%, והתיישן בשילוב חביות עץ אלון שרובן צרפתיות, חלקן ממזרח אירופה, וחלקן אמריקאיות. כשליש מהחביות הללו היו חדשות.
8 חודשים שהה היין בחביות והתיישן, ולאחריהם בוקבק ללא סינון בקיץ 2005. ענבי הקברנה ליין זה הגיעו מהחלקות היותר טובות של היקב בדרום הר חברון. מהות השם "בית היערן" באה מאתר של קק"ל הממוקם על פסגה שעליה מגדל שמירה כמו בימי "אנו באנו", ועליו מופקד שומר של קק"ל שתפקידו להתריע בפני דליקות יער וחורש .
עם מזיגתו של היין לכוס אינך יכול שלא להתפעל מהצבע העמוק של דובדבן כהה אדום, ומהריח של עץ החבית עם רמז קל לקלייה שאינו משתלט על ארומת פרי חם, עם תבלין שילוב של פלפל שחור, קינמון,ושזיף שחור. הטאנינים רכים, והחומציות רעננה.
זהו יין מורכב ומענג לשתייה. הוא מתאים היטב לארוחת בשר, והסיומת ארוכה ונמשכת.
אין מניעה שלא תפתחו את היין ותתענגו מניחוחותיו וטעמיו המשכרים כשהוא עומד בגאווה גם בפני עצמו. אין ספק בליבי שזהו יין מוצלח. היין נכון לשתייה עכשיו אך לבטח ילך וייטב בשנתיים הקרובות. ליין ציון זכייה במדלייה בתחרות אשכול הזהב.
כתבתי וכתבתי, ותשאלו עתה כמה עולה התענוג הזה? ובכן רבותיי -69 ₪. ליין בגרות הנמצאת בעומקם של הרבה יינות כבדים ומלאים בסביבות ה-100 ש"ח, כך שלא תוכלו שלא להתפלא ולהתפעם ולהתענג על האיכויות והרמה של היין הצעיר הזה הנמצא שם בבקבוק פנימה.
ולהבא, אין כזה דבר שאתם נוסעים לכיוון ערד או חוזרים מאילת בואכה באר שבע דרך ערד, ואינכם מרימים טלפון ליקב ומבקשים את אתי אדרי המקסימה, שתעשה הכול בכדי להנעים לכם את זמנכם בסיור ביקב ובישיבה וטעימה סביב שולחן האירוח בחדר הטעימות.
הטלפון להתקשרות ולתיאום ביקורים: 08-9959090
