כרם אורגני, יין אורגני ומה שביניהם

הרומן שלנו ביקב הר אודם עם הכרם האורגני במעלה צבייה החל כמעט במקרה, אבל כדרכם של מקרים, הפגש המקרי הופך לאט לאט לסיפור אהבה.

תחילתו בכרם האורגני של מושב אודם; הוא מושבנו היקר שמגדל ענבי שרדונה אורגניים ליקבי רמת הגולן כבר מספר שנים. שם כנערים עבדנו, גדלנו ולמדנו כרם מה הוא; עוד הרבה לפני שידענו שלימים נהיה הייננים של יקב הר אודם – היקב המשפחתי שלנו.

חקלאות אורגנית הנה תפיסת עולם כוללת המורכבת מהיבטים סביבתיים, אנושיים ואגרוטכניים, המציגה את הצורך לשמור על איזון דינמי בין כל הגורמים הנ"ל עם הטבע הסובב אותנו על כל מרכיביו. החקלאות האורגנית מתבצעת על פי עקרונות והנחיות של הקהילה האורגנית המקובלת בעולם.

מושב אודם בחר להיכנס בשיתוף עם יקבי רמת הגולן לנישה האורגנית מכל הסיבות המצוינות להלן, וגם כדי להוסיף גיוון שיווקי לסל המוצרים של היקב.
החקלאות האורגנית הפכה מגימיק שיווקי המיוחד למשוגעים לדבר, לגורם מוביל בדרישת הצרכנים והממסד למוצר נקי ואקולוגי.

באביב 2004, לקראת הבציר השני שלנו חיפשנו להוסיף מקור ענבים שונה ומיוחד, וכך אחרי תקופת חיזור קצרה פגשנו את הכלה המיועדת – כרם מעלה צבייה, והאב האורגני – בועז בן יעקוב. בועז ככורם והכרם במעלה צבייה, משאירים חותם כבר מהפגישה הראשונה: העשבייה בין השורות, העובי של הגזעים, כמות העלווה הירוקה לכל גפן, כמות האשכולות וגודלם, ואחרי כמה חודשים של הבשלה גם הצבע העמוק ומגוון הטעמים המיוחדים. כל אלה ביחד הם שהביאו להחלטה לעשות יין מכרם אורגני.

היסטוריה של חקלאות אורגנית
החקלאות האורגנית בישראל החלה את צעדיה בשדות שדה אליהו ובהרדוף ב- 1983; כאשר חקלאים בודדים הפכו את רעיונם לארגון חוקי ומוכר, שאיגד חקלאים הרוצים לגדל חקלאות אורגנית, ובסופו של תהליך גם בנה את היסודות לחוק הגידול האורגני הישראלי. מה שהנחה אותם הוא ערנותם וחרדתם נוכח השימוש הנרחב בחומרי הדברה ובדשנים כימיים, והפגיעה בסביבה הטבעית, בקרקע ובמים.

ענף אורגני אחד הוא המטעים האורגניים – ענף שגדל ומתפתח בשנים האחרונות, ובתוכו הכרמים האורגניים. הסיבות לגידול הן ביקושים לפרי אורגני בחו"ל, הגברת המודעות בקרב ציבור הלקוחות בישראל, והרצון לגדל פירות ללא שימוש בחומרים כימיים רעילים, כלומר: שיווק פרי נקי לחלוטין מרעלים תוך שמירה על איכות הסביבה, מניעת זיהום הקרקע ומקורות המים, ושמירה על בריאות החקלאי והצרכן.

לאחרונה החלה להתפתח חקלאות תיירותית המשלבת את נושא התיירות בחקלאות האורגנית (קטיף עצמי, צימרים ומסעדות). כיום יש בישראל כ- 200 מגדלי מטעים אורגניים מכל רחבי הארץ, שטחי המטעים כ- 15,000 דונם. הגידול האורגני מתפרש על פני כל גידולי המטע הקיימים בישראל, כאשר גידול הענף כולו מותנה בגידול הביקוש לפרי זה בשוק המקומי, וכמובן בביקוש הגובר בגידולים המיועדים ליצוא לחו"ל.

התפיסה החקלאית האורגנית מבוססת על מספר עקרונות פשוטים אך מהותיים, בעצם ההבנה שקיומנו כחברה מודרנית תעשייתית מתפתחת על הארץ הנה מוגבלת, אם אין אנו קובעים את גבולותיה. עקרונות אלה הנם בגדר שורשיה של החקלאות האורגנית, והם מבטאים את תרומתה האפשרית של החקלאות האורגנית לעתיד העולם ולשיפור החקלאות העולמית.

פעילות בסיסית
החקלאות מהווה אחת הפעילויות הבסיסיות של התרבות האנושית, מתוך הצורך וההכרח של כל בני האדם לספק לעצמם מזון. היסטוריה, תרבות וערכים קהילתיים – נטועים כולם בעשייה החקלאית. העקרונות ישימים לחקלאות באשר היא, בהיבט הנרחב ביותר האפשרי, כולל הדרכים בהן מתייחסים בני אדם לקרקע, למים, לצמחים ולבעלי חיים, כדי לייצר, להכין ולהפיץ מזון ומוצרים נוספים. העקרונות נוגעים לאופן התייחסותם של בני האדם לסביבה החיה, בהיותם קשורים זה בזה ושומרים ומטפחים את זכויותיהם של הדורות הבאים.

על העקרונות להיות ישימים לכלל התנועה האורגנית, על כל גווניה, והם מדריכים את התנועה האורגנית העולמית בעמדותיה, בתוכניותיה ובתקניה, מההיבט הגלובלי.

החקלאות האורגנית מבוססת על:
עקרון הבריאות – חקלאות אורגנית חייבת לשמר ולטפח את בריאות הקרקע, הצמחים, בעלי החיים, בני האדם ואת העולם כמערכת אחת, בלתי ניתנת לחלוקה.
עקרון הסביבה – חקלאות אורגנית חייבת להתבסס על מערכות סביבתיות חיות ומחזורי חיים, לפעול להשתלבות בהם, לטפח אותם ולשמרם.
עקרון ההוגנות – חקלאות אורגנית חייבת לבנות יחסי הוגנות עם הסביבה הכללית והזדמנויות החיים.
עקרון האחריות – חקלאות אורגנית חייבת להיות מנוהלת בצורה זהירה ואחראית, בכדי להגן על הבריאות ואיכות החיים של הדורות הנוכחים, הדורות הבאים והסביבה.

ארבעת העקרונות גם יחד מהווים מכלול אחד, והם מנוסחים כבסיס מוסרי לפעילותה של החקלאות האורגנית.

עולם היין והתפיסה האורגנית
עולם היין שעבר שינויים רבים במאה האחרונה, מתייחס לתפיסה האורגנית על פי רוב בשני מישורים:
הראשון הנו הגידול – המתייחס לעשיית יין מכרם אורגני. במישור זה, מקור הענבים ואיכותם הם המשמעותיים ביותר, והיצרנים רוצים לשאוב את כל היתרונות הנטועים בגידול אורגני בכרם היין.

היתרונות מוצאים את דרכם ליין טוב יותר, בכך שאנו נקבל גפנים חזקות יותר בטווח הארוך, שמצאו את מקורות האנרגיה והמזון שלהן בדרך הקשה, וכך התבססו טוב יותר באדמה; עובדה שתתבטא מאוחר יותר גם באיזון הטוב יותר אליו תגיע הגפן בין מספר אשכולות וגודלם, ביכולת הייצור של בית החרושת המופלא המייצר סוכרים, חומצות וטעמים הנקרא גפן.

יתרונות הגידול האורגני בגפן משתקפים בסופו של דבר ביין בו טביעת האצבע של אזור הגידול והגפנים עצמן הנה טובה יותר, עמוקה יותר, וכמובן בריאה יותר.

המישור השני הנו ייצור יינות אורגניים – כאן לא רק מקור הענבים משמעותי, אלא גם אופן ייצור יינות שניתן כבר לראות בארצנו. התקנים לייצור יין אורגני מאפשרים שימוש מוגבל, שילך וירד כנראה, בחומר המשמר העיקרי המלווה את עשיית היין: ביסולפית (SO2), חומר המצוי כמעט בכל היינות המיוצרים בעולם ומאפשר ליצרנים לעקב התחמצנות ולמנוע קלקולים ובקטריות לא רצויות, שיפגמו במוצר ויקצרו משמעותית את אורך חייו ויפגמו באיכותו.
הגבלה זו היא הסיבה העיקרית המונעת מיקבים לייצר יינות אורגניים, מכיוון שאיכות היין בריאותו ויכולת ההתיישנות שלו כמוצר הסופי היא מטרת היקבים.

מסתבר, אם כך, שיקבים הרוצים ליהנות מיתרונות הגידול האורגני ולייצר יינות איכותיים מתיישנים, פונים לנישת הביניים, וכותבים על תוויית הבקבוקים "כרם אורגני". כך שברור שהיין אינו אורגני, אך מקורות הענבים ואיכותם שאובים מכרמים כאלו. לקוחותינו המחפשים יינות אורגניים, מוצאים ביינות המיוצרים ביקבי בוטיק המקפידים לשמור על רמות ביסולפית נמוכות, את המוצר האופטימלי הממוקם בין היינות הקונבנציונליים ליינות האורגניים.

ענף בגידול
ענף גידול מטע אורגני בישראל גדל והולך גם בימים טרופים אלו לחקלאות בארץ, וזאת בעיקר בגלל המודעות ההולכת וגוברת בעולם ובישראל לנזק הבריאותי הנגרם לצרכני המזון הקונבנציונלי עקב השימוש הבלתי מבוקר בתכשירי הדברה רעילים, והרצון למנוע נזקים אקולוגים וסביבתיים לכדור הארץ מזיהום ע"י החקלאות הקונבנציונלית.
קיימת מודעות רבה לכך ע"י מדיניות ומשטרים נאורים התומכים ומעודדים את המעבר מחקלאות רגילה לחקלאות אורגנית ידידותית לסביבה.

מחקרים רבים נעשים בעולם ולאחרונה גם בישראל, עם הקמת קרן למחקרים בחקלאות אורגנית ע"י המדען הראשי במשרד החקלאות.
גם חברות ההדברה מודעות לשינויים המתחוללים, וכיווני הפיתוח כיום הם אל תכשירים המוכרים לשימוש בחקלאות אורגנית ורשימת החומרים המותרים הולכת וגדלה משנה לשנה.
כתוצאה מכך, גם בעיות רבות הולכות ונפתרות, ורבים המטעים האורגנים כיום המגיעים ליבול זהה למטע הקונבנציונלי ובאיכות פרי דומה. זאת תודות לחוקרים, מדריכים, ובעיקר מגדלים בעלי מודעות ותודעה גבוהה של דבקות במטרה, החשובות לקידום החקלאות האורגנית בישראל.

לחקלאות האורגנית יתרון יחסי כלכלי, תרומה לסביבה תרומה לבריאות האדם, החי והצומח ולכלל ענפי החקלאות. זאת בהכניסה תנופה אתגרית לדור הצעיר והוותיק, וכן בשיפור התפיסה והממשק הקיים והעתידי בחקלאות המקובלת. לראייה נמצא הענף בתנופת פיתוח בשיעור של כ- 10% בשנה בעת האחרונה, וכך גם התחזיות העתידיות.

חקלאות זו מהווה לא רק אתגר ופרנסה, אלא תפיסה ואורח חיים שונה האמורים להניב איכות חיים לעוסקים בה, ולצרכנים הנהנים מפירותיה.

תודות :
אתר אגריאור – טוב השדה www.organic-israel.org.il
אתר הפדרציה העולמית לחקלאות אורגנית www.ifoam.org


אודות יקב הר אודם

בצפון רמת הגולן במושב אודם השוכן בלב יער אלונים ברום של 1,100 מ' מעל פני הים שוכן יקב "הר אודם". האקלים, הנוף ההררי, יער האלונים, והכרמים הרבים הגדלים באזור מעניקים למטייל המגיע ליקב הר אודם חוויה אירופאית.
יקב הר אודם הוקם על ידי משפחת אלפסי בשנת 2003. זהו יקב בוטיק משפחתי המשלב בעשייה את בני המשפחה כולה.
היקף הייצור השנתי של יקב הר אודם הוא 30,000 בקבוקים, והוא עתיד לגדול ב-5 השנים הקרובות באופן הדרגתי להיקף ייצור של 50,000 בקבוקים.
היקב מייצר יין מזני הענבים קברנה סוביניון, מרלו ושרדונה בשלוש סדרות, וולקני, נמרוד, והר-אודם; ובנוסף יין בסגנון פורט.
היינות נעשים מתוך תפישת עולם תרבותית לפיה היין שואב את איכויותיו מהאקלים והקרקע בהם גדלו הגפנים, והמסורת שלאורה יוצר היין.












היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה