לאכול בהונג קונג: פשוט להיכנס

הכותרת בעיתון הכלכלי המקומי זעקה: "6,000 מסעדות עלולות להיסגר בעקבות המשבר הכלכלי". אבל גם הדבר יתברר כנכון, ישארו בהונג קונג עשרות אלפי מסעדות ומקומות אכילה

הכותרת בעיתון הכלכלי המקומי זעקה: "6,000 מסעדות עלולות להיסגר בעקבות המשבר הכלכלי". אבל גם אם כמות כזאת של מסעדות עלולות להיסגר בשנה הבאה, הרי בהונג קונג ישארו עשרות אלפי מסעדות ומקומות אכילה.

משהות קצרה בעיר-מדינה זאת עם 7 מיליון תושבים המתגוררים בשני איים: הונג קונג וקוואלון, מתקבל הרושם שאפשר לאכול פה טוב מאוד בכל מסעדה או קפה מסעדה אליהם תיכנסו, ואל תתייחסו למסעדות איטלקיות או צרפתיות או סתם סניפי מקדונלדס/פיצה האט שתמצאו גם כאן, אלא בחרו לכם מסעדה סינית, יפנית, תאילנדית, וייטנאמית, אינדונזית – שחלקן הן מיקס של מטבחים אלה.

מאחר שמחירי הדלא ניידיי מרקיעים שחקים בהונג קונג (מתווך בריטי שמח להציג לנו וילה העומדת למכירה, שבגלל פחד בעליה מהמצב מוצעת למכירה בסכום השווה ל- 20 מיליון ש"ח בלבד – ממש מציאה), המסעדות ממוקמות לא רק בקומת הרחוב, אלא חלקן במרתפים וחלקן בקומה מעל מפלס הרחוב; מה שאומר שכדי להתרשם תצטרכו להסתכל בתפריטים המצולמים המוצגים ברחוב, להסס, להתלבט, ואז להיכנס פנימה ולהסתכל מסביב.
אם אתם לבד במסעדה ואין בה סועדים אחרים, היפרדו לשלום והמשיכו למסעדה הבאה, שמן הסתם תהיה במרחק מטרים אחדים. אם המסעדה מלאה – סימן שתקבלו אוכל טרי וחם, ומניסיוננו הקצר: טעים, אפילו טעים מאוד.

מה אכלנו וכמה עלה?
בקפה הנקרא Pokka 18 בקוואלון, אכלנו סלט  עם פירות ים (פירות ים, ברוקולי וקישואים על הפלנצ'ה, מוגשים חמים על חסה, רוטב טוב ושומשום), וחצי מנה של סלט קיסר (רעיון טוב לאפשר להזמין חצי מנה), סקאלופ (קוקי סן ז'אק) וחצילים על אוז עם פירורי בשר ברוטב עגבניות- עד כאן הכול טוב, וצלע חזיר מטוגנת בציפוי על אורז עם רוטב קארי – מנה מעולה. עבור אלה ושני בקבוקי מים מינרליים שילמנו 392 דולר הונג קונגי (למען הנוחות יש לחלק בשניים, כלומר כ- 200 ש"ח).

יקר? אולי לא זול, אבל מסעדה וייטנאמית בקוואלון בה אכלנו צהרים, שהמתה אדם בשעת הפסקת הצהרים, תענה גם לנושא המחיר: 4 אגרולים לוהטים, לביבת שרימפ עם איטריות אורז, קערה ענקית של מרק איטריות וקארי עם בשר כבש רך ביותר שבושל שעות – מעולה, ועוד קערה בגודל זהה עם מרק איטריות וצלע חזיר על הגריל אותה פרסו לפרוסות דקות – הותירו שני סועדים שבעים ומרוצים.

עבור אלה עם שתי כוסות תה על חשבון הבית ומשקה הדגל של הבית מחלב קוקוס – שלא התכוונו להזמין אותו אלא את מה שהגברת בשולחן לידנו שתתה (קשיי שפה, לא נורא, זה היה בדיוק המלצר שאינו דובר אנגלית), שילמנו 158 דולר הונג קונגי, כלומר כ- 80 ש"ח.
 
כתובות לא תקבלו בהונג קונג. אין צורך וזה חסר משמעות. פשוט צאו מהמלון או מתחנת הרכבת, ולכו לאכול.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר