לאכול בליז'אנג: מרק להרכבה עצמית

נראה כי לא רבים הישראלים המגיעים לליז'אנג במהלך טיוליהם במדינה עם האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם.
למסקנה "מדעית" זאת ניתן להגיע מכך שבחיפוש בגוגל תמצאו מידע בעברית על ערים רבות בסין, אך לא על ליז'אנג, שמיקומה האסטרטגי הפך אותה לצומת דרכים של מסחר ומלחמות.

אוכלוסייתה של העיר מונה עניין של מה בכך: 1.2 מיליון נפשות, ובולטת בה הקבוצה האתנית של שבט הנאשי (NAXI) שאנשיו משמרים את תרבות הדונגבה עם כתב היד הפיקטוגרפי העתיק שנשמר במלואו וממשיך לחיות עם 1,400 אותיות/מילים מובעות בציורים.

מה שמקסים בליז'אנג, מעבר לנופים מסביב לעיר, הרי דרקון הג'ייד המושלגים וכפרי הנאשי, היא העיר העתיקה המהממת שרק בשבילה שווה להגיע לכאן, עם בתי עץ ציוריים בני 800 שנה (טוב, לא כולם כל כך ותיקים), המון חנויות, מסעדות ופאבים/ברים שכל ערב יש בהם שירה ונגינה חיה וריקודים חופשי על הבר, וגם בכל שאר חלקי המקום.

לא אמליץ על מסעדה ספציפית, ובמילא איני יודע את שמה של מסעדת ה- HOT POT ("סיר חם") בה אכלנו כאן וכל כך נהנינו, כי הסינית שלי לא משהו – וגם האנגלית שלהם.
ההמלצה: חפשו גם במקומות אחרים בסין את המסעדות בהן בהם מופיע הכיתוב HOT POT, להרכבה עצמית של המרק ושאר חלקי הארוחה.

בליז'אנג תאתרו אותן בקלות כשתחשבו שהגעתם לשוק, כשמחוץ למסעדה ממוקמות קופסאות תצוגה של פיטריות (600 סוגים שונים בסין), טופו, ירקות ירוקים, וגם עצמים מוזרים ובלתי מוגדרים בעליל, שהבחירה בהם או הויתור עליהם כרצונכם.

תמורת 88 יואן (כ- 50 ₪) תקבלו קערת ענק לשלושה (גם אם אתם שניים) עם מרק עוף מעולה, אותה מניחים על כירת גז במרכז השולחן, וכשהיא מבעבעת ורותחת היטב, מכניסים פנימה את התוספות בהן בחרתם.

קיבלנו גם כדורי בשר מעולים לבישול במרק, אורז מתובל היטב בצלחת גדולה, וקצת חריף (מאוד) למי שמעוניין.
מדי פעם הוסיפו מהעלים הירוקים. מותר לכם לאכול כמו ישראלים ולא כמו סינים (קצת קשה לתאר, אבל גם לא נעים לשמוע אותם שואבים אוכל במהירות וברעש), כשבקערית המרק שימו אורז, עליו מרק עם כל התוספות וקצת חריף, ובתיאבון עם המקלות והכף.

אם אתם לא נרתעים משיפודי הבשר המונחים בחוץ ולא נבהלים מההזהרות בנושא (אומרים גם לא לשתות ולאכול חלב ומוצריו בסין. ראינו המוני אוכלי בשר המוכן בחוץ ושותי חלב בריאים ושלמים), תוכלו לבחור לכם ממבחר הבשרים ויעלו אותם עבורכם על הגריל, לאכילה לצד המרק המופלא.

ויתרנו על השיפודים, ותמורת כל הטוב הזה שתואר למעלה ועוד בירה מקומית נעימה מאוד, לצד התה שמגיע חופשי, שילמנו עבור שניים 100 יואן (כ- 60 ₪).
זול? בהחלט. טעים? עוד יותר.

אם אתם קרחים, כמו כותב שורות אלה, בכלל תהפכו לאטרקציה בסין. בנות נאשי קשישות המוכרות מרכולתן בשוק יחמדו את קרחתכם, ושכניכם לשולחן במסעדה ישמחו להרים אתכם כוסית לחיים, כשהם מגחכים בסקרנות. 

במסעדה זאת היו חבורות עליזות ליד השולחנות, שאכלו, שתו, שרו עם הזמרים, ונהנו מאוד. מומלץ להצטרף.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה