מן המפורסמות היא שיין ישמח לבב אנוש. כולנו יודעים זאת ונהנים ללגום מהיין, אבל אמנון פלד, מנהל קבלני המשנה בתחום ה-Back End והלוגיסטיקה בחברת DSPG, הפך את החיבה – לתחביב. 
פלד, הנדסאי מכונות עם תואר בכלכלה, עוסק בתחום הרכש והקבלנות בענף האלקטרוניקה משנת 82'. בשנת 98' הוא החל את עבודתו ב- DSPG כמנהל רכש שהיה אחראי, בין היתר, על רכש פרוסות הסיליקון מהפאבים ועל קבלני ה- Back End, ומשם התקדם לתפקידו הנוכחי.
בין עסקת רכש אחת לשניה, נהנה פלד מנסיעות במסגרת חברתית שהוא סייע להקים, לביקורי טעימות ביקבים שונים ברחבי הארץ, ולעתים גם מחוץ לגבולות המדינה. "כשאני נוסע לחופשות בעולם אני מסתובב באיזורי יקבים: אלזס, טוסקנה, בורדו, ריוחה", מספר פלד, "בדרך כלל אני מודיע מראש על כך מראש ליקבים ומתעניין בפגישה עם היינן. חשוב לי לדעת וללמוד תהליך הבציר של כל יקב, על רמת הסוכר ביין, החומציות שלו, מהיכן החביות, מהו תהליך עישון החביות ועוד פרטים שמלמדים על היין".
אבל מסעותיו של פלד אינם מסתכמים בטעימות בלבד, אלא גם ברכישה. על מדפי מרתף היין שלו עומדת כמות לא מבוטלת של כ-450 בקבוקים. כשהוא נזכר איך 
התחילה האהבה שלו ליין הוא מספר על ביקור שערך אצל סוחר כלי עבודה בענף האלקטרוניקה לפני 25 שנה. אותו סוחר נהג לרכוש בקבוק של יינות יקבי רמת הגולן, וכשהיה מוצא יין שאהב – היה רוכש ממנו ארגז שלם. פלד החליט לנסות גם הוא, וכשהתחיל לשתות קצת, גילה עד כמה מעט הוא יודע על יינות ומה גדול ורחב הוא עולם היין. התנסות זו הובילה אותו להשתתף בקורס רזי טעימת היין אצל היינן ברי ססלוב. משם הוא המשיך והגיע ביקורים ביקבים ולפגישות עם ייננים, וב-2005 הוא אף עבר קורס ייינים חובבים אצל ניר שחם במושב טל שחר (יקב שורק), והתוודע לתהליכי הייצור בשטח.
חבורת מועדון היין
"בסדנאות של 'פגמים ביין' או בסדנאות חביות, מתחדדת תחושת הטעם. פתאום אתה לומד לגלות את ההבדל בטעם היין כאשר הוא מיושן בחביות עץ אלון צרפתי לעומת טעמו כאשר הוא מיושן בחביות אלון סלובני או אמריקאי, אתה מגלה פרטים מעניינים על שיטות עישון ויישון, ובעיקר אתה משתתף בהרבה טעימות שמעניקות לך הנאה צרופה", אומר פלד.
עם ההשתתפות באירועי היין השונים הוא למד והכיר שותפים לתחביב, וכך התגבשה 
חבורת מועדון היין, שנפגשת אחת לכמה שבועות לערבי טעימות במקומות שונים: הטועמים הם אנשי החבורה, ובכל פעם הם מזמינים יינן אחר להציג בפניהם את היינות השונים שלו, או את אותו היין בצורת טעימות אורך. זה התחיל ביקבי בוטיק כמו וילה וילהלמה במושב בני עטרות, יקב אדיר, יקב דלתון, יקבי רמת הגולן, יקב ויתקין ועוד, והמשיך לאירועים פרטיים שערך פלד מחוץ ליקבים – בבתיהם של חברי החבורה, או במסעדות שונות, שהחביבה עליו מביניהן היא מסעדת 'חסילון' ביפו. בסופו של כל ערב כזה, חוזר כל אחד מבני החבורה לביתו עם בקבוק יין אחד לפחות, ובדרך כלל עם הרבה יותר.
"העיסוק בתחום הסמיקונדקטור הוא מאוד תובעני, ואדם צריך לדעת לשים גבול לעבודה", אומר פלד, "ולכן חשוב לי העיסוק ביין ובטעימות, ואני מאוד נהנה מהחברותא של חובבי היין, שיודעים להעריך יין טוב ויודעים לדבר על אורחותיו. יש בינינו אנשים שמגיעים מתחומים שונים: מהנדס, בעלים של חברת הייטק, סוחר אלקטרוניקה, יהלומן, עורכת דין ועוד, וכל אחד מביא איתו את ההבנה וההנאה שלו מתרבות היין. צריך, כמובן, לדעת בערב כזה לשמור על ראש צלול: טעימה ויריקה ולא טעימה ובליעה".
מפרגנים לתוצרת המקומית
החבורה של פלד מתמקדת ביינות ישראליים, בעיקר מתוך פרגון לתוצרת המקומית, שאינה מביישת מדינה כה קטנה. לדברי פלד, שטחה הקטן של מדינת ישראל הוא אחת הסיבות המרכזיות לטרנד היינות הכשרים. "יקב בוטיק שמייצר מעל 30 אלף בקבוקים בשנה חייב לפזול לשוק שומרי המסורת, אחרת הוא לא יוכל להתפתח בארץ בתחום השיווק. זאת הסיבה שיקבים כמו קסטל, טוליפ ואחרים הפכו להיות כשרים". הייננים שהם מזמינים מביאים עמם יינות איכותיים מתוצרת הארץ, אבל פלד מדגיש שהם לא מזמינים כאלה אשר דורשים מחירים מוגזמים עבור בקבוקי היין.
פלד ממליץ לכולם להשתתף בקורסים לטעימה והערכה של יינות. "יש כאלה ביקב ססלוב, אצל ג'סי בודק, אצל אורי יוגב או אצל איש הענבים חיים גן. כולם טובים ומעניקים כלים חשובים לכל מי שאוהב לשתות יין", אומר פלד.
אבל אם חשבתם שהוא מסתפק בטעימה וברכישה – טעיתם. פלד נהנה גם לשתף אנשים אחרים בחוויותיו, וכותב עליהן באתר wines-israel.co.il של ידידו הוותיק ישראל פרקר. את רשימותיו תוכלו למצוא באתר, ואם תרצו לתפוס אותו לשיחה על יין – נסו למצוא אותו בחודש הבא בבורדו – הוא כבר יידע להמליץ לכם על היין החדש שזכה להכיר שם.
הכתבה פורסמה במקור ב- TapeOut – עיתון תעשיית השבבים הישראלית, גיליון מספר 26, אפריל 2011.
את כל חדשות תעשיית השבבים תוכלו לקרוא ב- www.chiportal.co.il
