מחשבות על בריתות בעידן של שלום: יקב שילה ויקב AG

ההצעה של אלון גונן: ברית יקבים תאומים בגדלים שונים, כשהגדול יותר יכול לתת לקטן ראיה רחבה ולטווח ארוך, כשהאחד מלמד והשני למד, האחד מפרה את השני – ולהיפך

אהרון וחלי גלח הם העוסקים במלאכה, וכשאהרון מדבר על יין, עיניה של רעייתו חלי בורקות
אהרון וחלי גלח הם העוסקים במלאכה, וכשאהרון מדבר על יין, עיניה של רעייתו חלי בורקות. צילום ישראל פרקר

שני יקבים; אחד חוגג קצת יותר מעשור, קצת יותר מ-100,000 בקבוקים. יקב מבוסס שמייצא לחו"ל ונמצא במסעדות ובחנויות יין יוקרתיות, גם בארץ וגם בחו"ל. היקב השני נמצא בתחילת דרכו; יקב ביתי שמייצר כמה אלפי בקבוקים, בשנתיים האחרונות קוטף מדליות, ובאזז תקשורתי חג מעליו. למה אני קושר את שני אלה בעצם? כי כפי שיש המשפט 'עשה לך רב', או 'עשה לך מבקר יין', אז אולי הגיע הזמן ל'עשה לך יקב' – יקב קטן בתחילת דרכו עם תקציב מוגבל, שצריך לחשב כל שקל, צריך לבחור איזה יין לעשות, איזה ענבים לקנות. אותו קטנטן יעשה טוב אם ימצא לעצמו יקב שילווה אותו. יקב שכבר היה שם, יקב שיש לו היכולת לתמוך בזמן אמת, ללוות בדברים הקטנים בעצות הקטנות על  איך להימנע מטעויות – לאו דווקא בעשיית, יין אלא בכל המסביב. יקב גדול יותר שיכול לתת ליקב הקטן ראיה רחבה ולטווח ארוך, ויחד כשהאחד מלמד והשני למד, האחד מפרה את השני – ולהיפך. בדיוק כמו שיש ברית יקבים תאומים בין ארצות, אולי זה שווה ניסיון אצלנו.

יהודי וציוני טוב ממקסיקו בשם מאיר שומר פנה ליינן עמיחי לוריא (בתמונה)
יהודי וציוני טוב ממקסיקו בשם מאיר שומר פנה ליינן עמיחי לוריא (בתמונה)

יקב שילה: כבר לא מתחת לרדאר

היקב נמצא בשילה – עיר הבירה הראשונה שלנו, כי שם הוצב המשכן עד שעברו לירושלים. אז במקום המשכן שהיה בשילה במשך 400 שנים, בנו כאן יקב ובשנת 2005 התחילו להפיק יין. יהודי וציוני טוב ממקסיקו בשם מאיר שומר, החליט לעשות זאת בישראל, ופנה ליינן עמיחי לוריא. לאט לאט בחלוף השנים, הבינו כי באזור יש חומרי גלם מעולים, ואפשר להפיק מהם יינות איכות. ד"ר ארקדי פפיקיאן נתן את הייעוץ בשנים הראשונות, אבל באיזשהו שלב הבינו ביקב, שצריך לייצר יינות שאנשים גם יאהבו לשתות ולא רק לדבר עליהם, ואז חל המהפך. לא עוד יינות בומבסטיים עתירי עץ ואלכוהול, לא עוד יינות ריבתיים – עכשיו הגיע הזמן ליינות מאוזנים שמתאימים לאוכל. מכאן הדרך ל- 100,000 בקבוקים בשנה הייתה פתוחה, וההצלחה באה מהשטח. מסעדות, חנויות, לקוחות פרטיים, יצוא יין לחו"ל, והיד עוד נטויה.

כמי שמלווה את היקב ואת עמיחי די הרבה שנים, אני רק יכול להתפעל מהפילוסופיה הכל כך רגועה שלו לגבי עשיית יין, אין הרבה משחק ותיקונים, או וניסיון לייצר משהו שלא מתאים. יש חומר גלם טוב, בחייאת תנו לו לעבוד לבד. בטעימה הנוכחית יצאנו במסע זמן של קצת יותר מעשור, וללא ספק זו הייתה חוויה ואפשרות לטעום החל מהיינות הראשונים של היקב ועד ליינות הצעירים. אין הרבה יקבים ישראלים שיכולים להתפאר בכל כך הרבה סוגי יין חיים ובועטים שעברו את גיל עשר. יקב שילה ללא ספק הוא בעל יכולת כזו.

 אין הרבה יקבים ישראלים שיכולים להתפאר בכל כך הרבה סוגי יין חיים ובועטים שעברו את גיל עשר
אין הרבה יקבים ישראלים שיכולים להתפאר בכל כך הרבה סוגי יין חיים ובועטים שעברו את גיל עשר

קברנה סוביניון 2006 – יין בן 11 שנים. מסקרן מאוד ועשוי היטב. אף עם הרבה תבלינים, פלפל שחור, דומדמניות אדומות, עשב, ארז ועופרת עיפרון, מעט ירקרקות מדויקת. אף של עולם ישן קלאסי. על החך, זה הכול בעניין של עולם חדש. סנכרון מצוין עם טעמי הפרי הבשל וחומציות מצוינת.

קברנה סוביניון סיקרט רזרב 2007 – זהו קברנה בוגר, שמעניק בנדיבות דובדבנים שחורים, קוצים ושזיפים, עם שכבות של תבלינים שהתערבבו בין טאנינים עדינים ואלון חרוך. יופי של טעמי תה, טבק ופרי שחור, עם  סיומת מפתיעה של ליקריץ.

MOSAIC 2006 – בלנד 60% מרלו, קברנה פרנק, קברנה סוביניון, פטי וורדו  ופטיט סירה. ריח אדמה שחורה ורטובה. אף עבה, עם ניחוחות של דובדבנים כהים ושזיפים, טבק, שיחים ותבלינים יבשים.  גוף מלא. טאנינים עם הרבה שרירים. בפה טעמים שופעים של פטל ושזיפים אדומים, מודגשים על ידי ווניל ועץ אלון.

MOSAIC 2007 – בלנד של 50% מרלו, קברנה פרנק, קברנה סוביניון ופטי וורדו. ריחות וטעמים שממלאים את הפה עם הרבה  דובדבן אדום בשל, חמוציות. בקצוות אטד שמעניק ייחוד מקסים. לאחר כמה ערסולים מתגלה פרי שחור עשיר, מאוזן, עם רמזים של עשן. מליחות באפטר טייסט, טעמים  אדמתיים. טאנים יציבים לכל אורך הטעימה. יין מדהים.

LEGEND 2013 (כנר על הגג ) – בלנד מענבי פטיט סירה, פטי וורדו ושיראז. שייך לסדרת הבלנדים המיוחדים של היקב, ואכן לא פוגשים אותו כל כך הרבה על המדפים. מדובר ביין מאוד דומיננטי, מתובל, צבע עמוק, טאנינים חזקים, מפולפל מאוד עד כדי חריפות. כל ניתוח יחטא ליין הזה, שעובד ומשתנה כל הזמן בכוס. צריך הרבה אוכל לידו, והחוויה עצומה.

סירה 2014 – ניחוחות מתובלים מאוד של בשר צלוי, פלפל כתוש, אוכמניות, עור ונענע. החך בועט עם חומציות בטעם zest לימוני, וגם עשבי התיבול מאוד דומיננטיים בעיקר אורגנו, עלה דפנה, שזיף כהה ולבנדר. יש ביין הזה הכל והרבה ממנו, סוג של יין אכזר ודומיננטי. המבנה המוצק מבטיח פוטנציאל, אבל גם עכשיו אחרי שנרגעים מהעוצמה אפשר ליהנות ממנו.

ברברה 2014 – יין מקסים לאורך כל הדרך, מן הניחוחות המתובלים קלות, דרך הפרי השכבתי ובעיקר הדובדבדן. טעמי השוקולד והקינמון מעניקים יופי של תוספת מרתקת. טאנינים בינוניים וחומציות מאוזנת. זה יין שאני יכול להכתיר אותו כמעורר תיאבון, ויהיה תוספת טעימה בכל ארוחה.

אהרון וחלי גלח הם העוסקים במלאכה, וכשאהרון מדבר על יין, עיניה של רעייתו חלי בורקות
אהרון וחלי גלח הם העוסקים במלאכה, וכשאהרון מדבר על יין, עיניה של רעייתו חלי בורקות. צילום ישראל פרקר

יקב AG: היקב של ראש העין

לפני שבועיים השתתפתי בטעימת יינות היקב, שממוקם בראש העין. סביב השולחן ישבה חבורה מקסימה של נשים וגברים שזו להם פעם ראשונה שהם טועמים את יינות היקב. בית מטופח שבקומת המרתף שלו שוכן היקב (חדר החביות וחדר ההכנה). אהרון וחלי גלח הם העוסקים במלאכה, וכשאהרון מדבר על יין, עיניה של רעייתו חלי בורקות. יש בחדר הזה אהבה עצומה ליין.מה שעוד מיוחד בחדר, זה מספר המדליות שמעטרות את הקירות, בהן זכה יקב AG. לנושא הצורך במדליות יש תשובות רבות, וכל אחד שולח יין לזכות במדליה מסיבות אלה או אחרות  האחד כדי לקדם את מכירת יינות היקב, השני כדי למתג את היין – סוג של גושפנקה כדי לעלות את מחיר היין, השלישי אולי כדי לקבל סוג של הכרה של מבקרי יין, ויש עוד סיבות אפשריות. עד כאן הכל טוב, וכל אחד מוציא את כספו כאוות נפשו. באיזשהו שלב, יינן חייב להפנים שהוא כבר לא צריך את ההכרה של המדליה כדי לומר לעצמו שהוא טוב. אם הקהל שלך קונה ושותה את היין, אם הקהל מפרגן, העיתונות מפרגנת – ולא בגלל המדליות אלא בגלל היין, אז הגיע הזמן לעבור שלב. התשוקה שלך ליין נמצאת בבקבוק ולא על הקיר.

בטעימה היו יינות החל משנת 2011  עד שרדונה 2016 שמחכה לתווית חדשה. אפשר להרגיש בטעימה את הבדלי השנים (מזג אוויר, טרואר, חביות שונות) בין בציר 2011 ובציר 2012 יש חוט מקשר, שבא לידי ביטוי ביינות בומבסטיים שיש בהם מהכל והרבה. בציר 2013 מהווה נקודת מפנה קטנה בקו של היקב. יינות 2013 של יקב AG יותר מאוזנים ובעלי אופי רגוע יותר. אלה לא יינות מאיימים, והם מעניקים תחושת נינוחות ללוגם אותם. אלו יינות שמתחשבים בלקוח הפוטנציאלי שרוצה יין עגול, פירותי, עץ מינורי, אלכוהול שמלטף את החך, ובעיקר: אלו יינות שמתאימים לאוכל. לא צריך להסביר אותם ולסנגר עליהם, הם פשוט יינות טובים.

בטעימה היו יינות החל משנת 2011
בטעימה היו יינות החל משנת 2011

ארומה 2011 – בלנד מ-80% ענבי קברנה סוביניון ו- 20% ענבי מרלו. 24 חודשי חבית 14% אלכוהול. הטאנינים שולטים, ומאפשרים לפרי לבוא רק מקדימה. גם באף וגם בפה יש הרבה פירות כהים, עשבי תיבול ירוקים, יין מרוכז מאוד. אפטר טייסט קצת יותר נינוח של שזיף צעיר וקליפות מנדרינה. חובבי היינות המתיישנים ימצאו ביין תחושה של אלגנטיות ותחכום.

טרג'ר 2013 – בלנד מקברנה סוביניון ומרלו, עם תוספת של פטיט סירה. 12 חודשי חבית. זה יין עסיסי, עוטף את החך בתיבול מתוק- חריף של פטל שחור ודובדבן עם פלפל שחור. הטאנינים רגועים, ומחזיקים נפלא את הפרי והחומציות. לאחר כמה דקות בכוס יוצאים הריחות היותר מרגשים והפחות מוכרים בתערובת כזו, אבל הפטיט סירה ביין הזה הוא גאוני. מעט עץ, ווניל ובורבון. נפלא בעיניי.

סיקרט 2011 – בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. כששומעים על תערובת כזו ישר קופצים ל-Barossa באוסטרליה עם הבלנדים האלה שמעניקים בפה סוג של עולם חדש עם יינות פריכים, בלי הרבה טאנינים, יותר דובדבן בהיר, טארט לימוני חמאתי. סוג של יין קטיפתי מהנה. התערובת של AG קצת מבלבלת, והשיראז פה לא ממש בא לידי ביטוי. הקברנה סוביניון משתלט בשרירים שלו, דוחק את השיראז רק לקצוות, ויותר מזכיר את יינות דרום אפריקה בתערובות הללו. בעיקר עם הניחוחות המלוחים, מעט בשר מעושן ופלפל. המאפיינים האדומים נעלמים מהר מאוד.

סיקרט 2013 – בלנד מקברנה סוביניון, סירה, מרלו ופטיט סירה. בלנד מקסים עם ארומות עדינות ונקיות, עשבי תיבול לצד אדמה רטובה, מעט קסיס. בחך פרי אדום צעיר, טעמי שוקולד ואספרסו. גימור פריך ויבש. יין מדהים.

ארומה 2013  – מרלו,  קברנה סוביניון ופטיט סירה. המרלו דומיננטי.  ריחות חושניים ונקיים של פרי כחול וסגול צעיר ותוקפני. בפה הרבה פרי מתוק של אוכמניות כתושות ושזיף בשל, מלווים בפסים של עשבי תיבול טריים, מוקה וקקאו. אפטר טייסט בשרני ומעושן קלות. יופי של יין.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה