מעצמאות לעצמאות: מרתון יינות ישראל באיש הענבים

כמדי שנה מהווה האירוע מפגש רבתי של מבחר ענק של יינות ישראלים, לצד מפגש של חובבי ושוחרי יין וגם ייננים ואנשי תעשיית היין, שכולם באים לראות ולטעום

בבית איש הענבים ביפו התקיים בימים שישי-שבת, 1-2.5.09, מרתון יינות ישראל לציון יום העצמאות. ה- 61 למדינה. כמדי שנה היווה האירוע מפגש רבתי של מבחר ענק של יינות ישראלים, לצד מפגש של חובבי ושוחרי יין וגם ייננים ואנשי תעשיית היין, שכולם באים לראות ולטעום.

פגשתי את עירית שנק בוקסר, ייננית יקבי ברקן ואת בעלה השף הנחמד. פגשתי את אוליבייה פרטי, יינן יקב טפרברג, פגשתי את אסף פז מיקבי ויתקין ובנימינה, ואת דוד בר אילן מיקב אמפורה, את דבי שוהם מיקבי רמת הגולן, ואת ליאור נחום, יינן יקב גת שומרון.

היום היפה ומזג האוויר ביום ו' בצהרים, וסמטאותיה העתיקות של יפו, משכו קהל גדול של תיירים תוצרת חוץ, שחלקם פגשו במפתיע את בית איש הענבים בפינת רחוב מזל שור, הבחינו במתרחש פנימה, ודקות מאוחר יותר יכולת להבחין בין חובבי היין גם בתיירים עם כוס יין בידם, הנחשפים ליין הישראלי במקום הכי נכון ומול המבחר הכי גדול והכי נחשב של יינות ישראלים, חלקם מובילים ומהשורה הראשונה, תחת קורת גג אחת ובמחיר כניסה הרבה יותר משווה לכל נפש, ותמורה כדאית לצדו.

אחרי כשעה מפתיחת האירוע הגיע חיים גן, איש הענבים, עם בקבוק מגנום עטוף עד לראשו בנייר כסף אטום. חיים מזג ברוחב לב לכל מי שחפץ מהיין, והודיע כי מדובר בהפתעה והוא מזמין את הטועמים לנחש באיזה יין מדובר, ומי שינחש יקבל בקבוק זהה מתנה.
חיים גם הבטיח כי מדי שעה עגולה תתקיים אטרקציה דומה, וכל פעם עם בקבוק הפתעה אחר.
היין שטעמתי הפגין צבע בוגר וטעמים של יין בוגר. אצל חלק מחבריי ניתן היה להבחין כי בתחתית הכוס מצטברות שאריות. באיזה יין מדובר? קשה היה לנחש. כרבע שעה מאוחר יותר נחשף הבקבוק בדמותו של קברנה סוביניון 2001 של יקב אמפורה.

כשאתה מחפש את השוני בין אירוע כזה לקודמו, אתה בדרך כלל מחפש את ההבחנות הקטנות, שלעתים הן משמעותיות.
סיפרתי בעבר לחיים על תלונות ששמעתי מאנשים על מיזוג האוויר החסר כשחם בחוץ, וגם תלונות כאלה ואחרות שהיינות הישראלים המוטעמים בבית איש הענבים אינם מתנהגים כמו במקומות אחרים.
ובכן ידידיי, טענות לחוד ומציאות לחוד, ובתוכה מן הסתם הפקת לקחים של חיים גן. איש מבין הבאים ביום שישי לאירוע לא השמיע ולו הערה אחת בדבר מזג האוויר או מיזוג האוויר החסר.
נהפוך הוא. המיזוג היה במיטבו, והבריזה בחוץ מול חזית הכניסה שנשבה מהים בתוככי הסמטאות, הוסיפה משלה, ולטובה.
ולעניין היינות, והאמינו לי שטעמתי כמות של יינות כמעט, ובלי להגזים, כמו מניין שנותיה של מדינת ישראל, ובתוך שלל היינות לא מצאתי ולו יין אחד עליו יכולת לומר שהוא סבל ממשהו כמו מנת חום, או תנאי שימור לא נאותים.
כמו תמיד, גם עמדת הכיבוד הייתה גדושה בגבינות איכות, חלקן מתוצרת חוץ, ירקות טריים וחתוכים, שמן זית, לחם טרי, מלח ים גס וגם מים קרים.

אם אתם מבקשים להוציא ממני הערה, אז יש לי אחת, והיא לא בגדר טרוניה אלא באה מהכיוון הבונה והמבקש שילמדו להבא. מאות אנשים היו צפויים להגיע ביום שישי וגם בשבת. אני מבין שלא אחת מדובר ביינות נדירים ולא אחת גם יקרים, אבל בשעה שמעמידים יינות לטעימה לקהל הרחב, חייבים למזוג כדי מנת טעימה סבירה.
לא שאני בא לדרוש את ההקצבה הרשמית של 50CC בכוס מסומנת, אבל לא אחת ראיתי לצדי איך אנשים מחמיצים את פניהם לנוכח המידה הזעומה שנמזגה אל כוסם, בעוד לנערה המטעימה אצה הדרך למהר ולמחוק בדף ההטעמה את היין, ולשלול מהטועם את הזכות לחוות שנית מהיין; וחבל שזה כך.

עמדת ההטעמה של היינות הלבנים ויינות הקינוח הועמדה מחוץ לבית איש הענבים בפינת הסמטה. היה בה משום עוגן משיכה שיווקי לעוברי הרחוב, והיה בה יין צונן ומקורר היטב שהיווה פתיחה מרעננת ליינות האדומים שהמתינו בפנים.

היינות הלבנים בפינת הסמטה שבחזית "איש הענבים":
אהבתי מאוד את מסע ישראלי לבן 2008 של יקב ויתקין, הוא היווה יופי של יריית פתיחה לאירוע.יין של קיץ מרענן ונכון.
הסוביניון בלאן 2008 של יקב פלטר  החרה החזיק אחריו.
האביבים 2007 של יקב הרי גליל הביא עמו תחושה עצית מדי.
ואילו השרדונה מרום גליל 2001 של יינות סגל החזיק בכבוד את שנות גילו.
חזרתי לבסוף לעמדה זו בכדי לחוות את יינות הקינוח ודמויי הפורט, ואציין את רשמי הטעימה לפי הסדר:
טעימה מאוד מעניינת ומתחנפת של כוכב יינות הקינוח – גוורצטרמינר כרם שעל של יקבי כרמל. הטעימה על ציר הזמן משנות הבציר 2004-2006, שבה והזכירה עד כמה נפלאים יינות הקינוח הללו ועד כמה הם מוצלחים. אם תשאלו אותי, דווקא ה-2006 היה המועדף עלי מהשלישייה, אולי בשל העובדה שהייתי מגדיר אותו כ"חצוף" שבין שלושתם.
יינות נוספים בעמת יינות הקינוח:
ריזלינג בציר מאוחר 2007 יקב טפרברג 1870.
אדום בר 2008 יקב בן חיים – יין אדום מוגז קלות המזכיר פרוסקו. המרירות שלו קלקלה לי את ההנאה והמתיקות והאפטר טייסט של הכרם שעל. לא אהבתי את האדום בר.
מסחה אדום קינוח NV יקב תבור – היין היווה תחנת מעבר טובה המכינה אותך לקראת הבאות:
שיכר דובדבנים מתוק יקב שיכר – איני יודע מה זה, אבל לי זה הזכיר מיץ ממותק, ולא יותר.
כרמל וינטאג' 2004 יקבי כרמל.
סוויטי 2004 יקב גלאי – כוונות חיוביות. דמויות פורט מענג.
פורט 1950 יקב טפרברג 1870גולת הכותרת. הכי טעים שיש, ועם זה ללכת הביתה, ולשמור ולזכור את הטעם הטוב הזה בפה. אולי תמורת 1,000 ₪ לבקבוק שווה לחשוב פעמיים אם זה כדאי ואם אתה רוצה, מוכן, או בכלל יכול להרשות זאת לעצמך, אבל זה יותר מאשר יין קינוח – זה שיקוי אהבים.

היינות האדומים בקומת הקרקע:
סירה 2007 יקב רמות נפתלי – מפתיע לטובה
קברנה מרלו דואט 2007 – מגנום יקב רמות נפתלי
קברנה סוביניון 2004 – מגנום יקב רמות נפתלי
קברנה סוביניון 2005 – מגנום יקב רמות נפתלי
קברנה סוביניון אדמה בזלת 2007 יקב תבור
קברנה סוביניון אדמה טרה רוסה 2006 יקב תבור
יראון 2005 יקב הרי גליל
מסחה 2005 יקב תבור
סירה 2005 יקב אמפורה
רייטון 2005 יקב אמפורה
אמפורה רזרב 2003 יקב אמפורה
מרלו טרדישיונל 2005 יקב בן חיים
קברנה סוביניון רזרב 2005 יקב בן חיים
קברנה סוביניון גרנד רזרב 2003 יקב בן חיים – יין נפלא
. הרבה מאוד אנשים אהבו את היין.

את ארבעת היינות הבאים השארתי לעצמי לסוף טעימת היינות האדומים ולפני שפניתי החוצה אל יינות הקינוח. יינות אלו ראויים להיות מוטעמים בפסגה של כל טעימה, שכן מהם קצת קשה לחזור אחורה.
מהארבעה הייתי מציין שניים אותם אהבתי מעט יותר מאשר את השניים האחרים: המרלו ירדן אורל 2004 והקצרין 2004 של יקבי רמת הגולן הם לא פחות מאשר מצוינים.
כאמור: סירה ירדן אורטל 2004 וקברנה סוביניון ירדן אלרום 2004 – גם הם של יקבי רמת הגולן, שייכים לרביעיית המעולים.

היינות האדומים בקומה השנייה של בית איש הענבים:
יער יתיר 2005 מגנום יקב יתיר – יופי של יין.
קברנה סוביניון רזרב 2006 יקב פלם – יופי של יין.
קברנה סוביניון לא מסונן 2005 יינות סגל – יופי של יין.
מרלו סופריור 2004 יקבי ברקן – יופי של יין.
מרלו 2005 יקב זאוברמן – זה לא מרלו טיפוסי. אם אתה לא מכיר את היינות של זאוברמן, איני סבור שבטעימה עיוורת יכולת לומר שמדובר בכלל במרלו. יש לו אף נפלא. יש לו טעם מפתה ומפתיע, משהו בכיוון האצטי הפורטי המתוק והמתחנף; מרלו שלוקח אותך למקום אחר. האם זה מרלו השווה 300 ₪ ויותר לבקבוק? מסופקני.
קריניאן 2006 יקב ויתקין – יופי של יין.
מרלו 2001 – מגנום יקב מרגלית – יופי של יין. הבקבוק הרחב והשנה הנפלאה עם יקב שיודע לעשות יין מעולה, מוכיחים שיש קבלות להצלחה.
פטיט סירה 2006 יקב ויתקין
קברנה פרנק 2006 יקב ויתקין
קברנה פרנק 2006 יקב תניא
קברנה סוביניון הלל 2006 יקב תניא
מרלו 2005 יקב טורה
קברנה סוביניון 2005 יקב טורה
סירה רזרב 2007 יקב טוליפ
קברנה סוביניון 2005 סולו יקב צילאג
קברנה סוביניון 2004 פרימו יקב צילאג
פרינז' "פול ווין" 2007 יקב אבידן
שירז רזרב 2006 יקב אבידן
קברנה סוביניון רזרב 2006 יקב טפרברג 1870
ג'נבא 2003 יקב הנס שטרנבך
פינוטאז' רזרב 2004 יקבי ברקן
פינוטאז' רזרב 2002 יקבי ברקן
קברנה סוביניון רזרב 2005 יקבי ברקן
קברנה סוביניון מרום גליל 2000 יינות סגל
ערמון 2005 יקב ציון
קברנה סוביניון רזרב 2006 יקב דלתון
מרלו רזרב 2000 יקב דלתון
קברנה סוביניון סדרת הכרם קאיומי 2004 יקבי כרמל
לימיטד אדישן 2005 יקבי כרמל
לימיטד אדישן 2004 יקבי כרמל
מרלו שירז קברנה 2005 יקב יתיר
מרלו שירז קברנה 2004 יקב יתיר


מחירי כניסה לאירועי בית פתוח המתקיימים בבית איש הענבים:
רגיל 120 ₪
מועדון כסף 100 ₪
מועדון זהב 80 ₪
מועדון פלטינום: 35 ₪
בהחזרת דף וכוס הטעימה יינתן זיכוי ע"ס 35 ₪ ברכישת בקבוק ראשון.

איש הענבים
רח' מזל שור 9 יפו העתיקה
טל. 03-5180533

צילומים: דני רובין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר