נחמת שותים – המועדון שחבריו הם ההיפך משוטים

כעיתונאי יין שמתמקד כמעט אך ורק ביינות ישראליים, כ- 300 היקבים בגדלים שוניםצביקה אמיתי שמייצרים כ- 2,000 תוויות, מעסיקים אותי עד כדי כך שאין לי הלוקסוס לבחון כמה היבטים לוגיסטיים של התעשייה שעשויים לעניין אותי ואחרים.
עם זאת, אני גם יועץ למגדלים, יקבים ומסעדות, כך שלמרות שאיני כותב הרבה על הפעילות הפנימית של עסקי היין בישראל, אני מושפע ממנה וקשוב לדעת איך זה עשוי להשפיע על לקוחותיי, כמו גם על קוראיי.

אני מציין זאת, כי ביום שישי בבוקר האחרון נכחתי במפגש מעניין של מועדון קניית יין בקרית אונו.
מועדון "נחמת שותים" בהובלתם של צביקה אמיתי ועמי ארליך, מתמקד בלמכור ולספק לצרכני יין מבחר קטן של יינות במחירים מדהימים (ליתר דיוק, הקונים מגיעים אל השניים כדי לאסוף את יינותיהם).

חברים במועדון, שאינכם משלמים דמי חבר כדי להצטרף, הוזמנו כדי לעזור לבחור את היינות הבאים שיוצעו להם למכירה. בטעימה הנוכחית הוטעמו 13 יינות, ובמידה שיינות יקבלו ביקורות אוהדות, מנהלי המועדון יקנו את היינות בכמויות גדולות להפצה, עם מה שהם טוענים תוספת של 10 ₪ בלבד לעלות שלהם לבקבוק.
הטענה נשמעת כמעט מגוחכת, אבל המחירים שלהם כל כך נמוכים ברוב המקרים, שקשה לדמיין שהם מרוויחים הרבה יותר מזה.
מצד שני, הטעימה נועדה לקבל בין השאר החלטה על רכישת אלפי בקבוקים לפחות מיקב אחד, מה שאומר כי גם במחיר נמוך לבקבוק, מדובר פה בכסף גדול.

תנאי אחד לחברי "נחמת שותים": הם קונים בכמויות גדולות, בדרך כלל מינימום ארגז, ומכל מקום מדובר במי שקונים ושותים – לבד, עם משפחה ועם חברים, כמויות גדולות.
המועדון לא רוצה להיות חנות המתמודדת עם בקבוק זה או אחר, ועדיין כמה יינות מגיעים בתיבות של שישה בקבוקים, כך שהזמנה יכולה להיות פחות מ- 12 בקבוקים בארגז מקובל, למרות שאני ראיתי שרוב הקונים מזמינים או יוצאים מהמקום עם מספר תיבות של יינות שהם אוהבים.

לא התעמקתי יותר מדי בתכנית העסקית של יוזמי המועדון במפגש ראשון שלי איתם ועם חברים בקבוצה, מאחר שידיהם היו עמוסות במהלך הטעימות, עם עשרות אנשים נדחסים לתוך שטח הטעימות המוגבל שלהם, כשצביקה מוזג ומסביר, ועמי מביא מהתנור הביתי פוקצ'ות לוהטות אותן אפה, ובמקביל קיבל הזמנות, הפיק חשבוניות, ומחלק ארגזים לברי המזל מהמשתתפים שהיינות אותם רצו היו זמינים במקום.

כאדם מהענף, ניסיתי לראות איזה סוג של יינות הם מציעים, ואיך הם מציעים אותם כל כך בזול. ממה שראיתי, היינות המוצעים משתייכים לאחת משלוש קטגוריות: יינות מחיסול מלאי של יקב, יינות "יתומים", ויינות מיקבים במצוקה.

ביינות מחיסול אני מתכוון ליינות של יקבים שפשטו את הרגל או החליטו לסיים את פעילותם, שעדיין יש להם יין בחביות שהם צריכים לבקבק ולשנע, או יין בבקבוקים שאולי לא הדביקו עליהם תוויות מאחר שהם עדיין מתיישנים בבקבוקים לאור מצבו הפיננסי של היקב. זו עשויה להיות אחת ההזדמנויות הטובות ביותר עבור קונים. יקבים מסוימים הרבה יותר טובים בעשיית יין מאשר בשיווקו, ובסופו של דבר הם צריכים למכור את היקב, או פשוט לסגור את הדלתות.
לחלק מבעלי היקבים, היקב אולי היה תחביב יקר שהפך לעסק קטן ויקר שאינו בר קיימא. יין אחד כזה שטעמתי נמכר ב- 35 ₪, כשבדרך כלל היה צריך להימכר ב- 70 או 75 ₪. אמיתי וארליך מודים כי הם קונים את היינות בכ- 25 ₪.
יכול להיות שאם היקב היה מוכר את היינות מלכתחילה ב- 50 או 60 ₪, הם היו עשויים שלא למצוא את עצמם במצב העכשווי שלהם, אך תמורת 35 או אפילו 40 ₪, יש לחברי מועדון "נחמת שותים" גישה ליינות במחירים שמעודדים לקנות בכמות גדולה.

יינות יתומים הם עניין אחר. היו שם כמה יינות מיקבים פעילים ולכאורה במצב תקין, אותם סביר שלא תמצאו על המדפים.
לאחרונה כתבתי על יין קברנה סוביניון בזלת הגולן 2008 אותו מצאתי באיקאה ב- 19 ₪. זה היה יין אחד כזה. יין יתום עבורי הוא יין שהיקב ייצר אך אינו רוצה לשחרר אותו לציבור באופן מסחרי, מסיבות אפשריות שונות.
במקרה של קברנה בזלת, היקב רצה להתנסות עם כרם חדש כדי לראות איך יהיו היינות ממנו בהשוואה לכרמים המסורתיים שלו. לפעמים הענבים לא הגיעו לסטנדרט של היקב, או שהם פשוט לא מספקים תכונות שלתחושת היקב הלקוחות מצפים מהיינות שלהם. זה לא אומר שהיין הוא רע או פגום. למשל יין בזלת יכול היה להימכר תמורת כ- 60 או אולי 70 ₪, אבל מחיר היינות הזולים ביותר של היקב מתחיל ב- 110 ₪. אז הם בעצם נפטרו מהבקבוקים ללא תווית המותג שלהם, במקום לשווק יין שהם לא רוצים לבזבז זמן וכסף בשיווקו.

נראה כי למועדון "נחמת שותים" יש גישה לכמה יינות מסוג זה, שנראה כי ישמחו מגוון רחב של לקוחות. כך או כך, שמו של היקב עדיין עשוי לעזור לדחוף את היין, אבל זה עלול ליצור מערך לא מציאותי של ציפיות לא מציאותי. לכן מומלץ לטעום יינות אלה תחילה, אלא אם כן התמחור מקשה מדי לעמוד בפיתוי.
כך היו במפגש זה גם יינות יקרים יותר, שנמכרו במחירים הנעים סביב 70 ₪, אך כשיינות אלה נמכרים במחיר רגיל של 100 ₪ ומעלה, זו בהחלט עסקה משתלמת ביותר.

כשמדובר ביינות במצוקה, נראה כי בעיית שיווק או איכות גורמת ליין להיות זול יותר עכשיו דיויד רודסממחירו המקורי. למשל, בטעימה הספציפית היה מבחר בולט של יינות מ- 2008, שהייתה שנת שמיטה, מה שהופך אותם לפחות אטרקטיביים לצרכנים ואפילו למפיצים. למשל, הם לא יוצאו בכמויות גדולות לחו"ל מפני ששני גופי הסמכת הכשרות הבינלאומיים הגדולים ביותר, לא נותנים אישור ליינות אלה.
סוג נוסף של מצוקה, הוא יין שאולי לא נמכר מהר כפי שהיקב ציפה, ואו שהיקב רצה לפנות את מחסניו, או שהוא חשש כי היין לא מתיישן היטב ביקב באופן המאפשר לתת לו עוד זמן רב בבקבוק לפני הצריכה, או שהיקב פשוט זקוק לכסף מזומן.
הייתי רוצה לטעום את כל היינות ולראות מה בחרו החברים. נראה לי כי יין לבן אחד שטעמתי במועדון עבר את שיאו, ואני מקווה שיין זה לא יהפוך לאחת הבחירות של המועדון.
עדיין, מהיינות שטעמתי והמחירים שלהם, יש לחברי "נחמת שותים" כמה הצעות טובות במחירים מצוינים. זה לא יכול להיות מקור לכל היין שלך, אבל דרך נחמדה כדי להשלים את ההיצע שלך, במיוחד עבור שתייה יומיומית, בשבת או חג.

בקבוק אחד מיוחד ליום הולדת או יום נישואים אני יכול לחפש במקום אחר, אבל מועדון קוני יין כמו "נחמת שותים" הוא מקור טוב למי ששותה כוס אחת או יותר ביום (מטעמי בריאות לב ושפיות), שלא רוצה לשבור את חסכונותיו, ועדיין לא רוצה לקנות ולשתות את מה שמוצע בסופרמרקטים באותו המחיר.

נחמת שותים
אזור ירושלים: צביקה אמיתי, 052-2636850
אזור המרכז: עמי ארליך, 052-2936374
[email protected]






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה