ערב יינות ישראל במועדון יולו – 70 שנה 14 שנה ושנה חדשה

לטועמים לא הייתה הצלחה גדולה בזיהוי היינות בטעימה העיוורת כך שברוב הטעימה הייתה התייחסות אמיתית לטעמי היין ולא לשמו. הם הופתעו מכך שהיין האדום "המנצח" היה של יקב רקנאטי אבל הוא זכה במעמד לגמרי בזכות

שמונה יינות כחול-לבן נבחרו לטעימה זאת. למרות שבחירת היינות הייתה פתוחה לחלוטין, חברי המועדון די התכנסו לאותם יקבים ואותם יינות. צילום יגאל ברנע
שמונה יינות כחול-לבן נבחרו לטעימה זאת. למרות שבחירת היינות הייתה פתוחה לחלוטין, חברי המועדון די התכנסו לאותם יקבים ואותם יינות. צילום יגאל ברנע

יולו (YOLO)  – ראשי תיבות של 'אתה חי רק פעם אחת', הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין וותיקים, שהחלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום חמישי האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכ- 10 מפגשים שנתיים. המארח קובע את תכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום 7-8 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.

רקנאטי ספיישל רזרב מהדורת 2011 - מצטיין הטעימה. צילום דוד סילברמן dpsimages
רקנאטי ספיישל רזרב מהדורת 2011 – "מנצח" הטעימה. צילום דוד סילברמן dpsimages

לציון 70 שנותיה של מדינת ישראל, כמו גם לרגל מלאת 14 שנים רצופות של פעילות המועדון שלנו והשנה החדשה שמתחילה, החליט המארח לקיים ערב ייחודי בו נטעם יינות ישראלים בלבד, ובו חברי המועדון ידרגו את היינות המועדפים עליהם המועדון. לצורך זה התבקש כל חבר להציע את סדרת היינות המועדפים  מתוך היינות הישראלים המוכרים לו, לבנים ואדומים, ולתת ציון ליינות השונים. המארח קיבל את רשימות היינות של כל החברים, עשה שקלול הצבעות וציונים, ולפי זה קבע את רשימת היינות לטעימה. מסקנה מעניינת ראשונה היא כי למרות שבחירת היינות הייתה פתוחה לחלוטין, חברי המועדון די התכנסו לאותם יקבים ואותם יינות.

בטעימה עצמה קיבלנו את רשימת היינות שנבחרו, אך ללא סדר ההגשה, כך שבפועל התבצעה טעימה עיוורת. חברי המועדון התבקשו להתייחס לכל יין שהוגש מבחינת הטעמים ומבחינת הציון, ולנסות לזהות אותו. היקבים שנבחרו לערב היו מרגלית, קסטל , צרעה, יתיר, רמת הגולן ירדן, רקנאטי, ספרה, ולוינסון. הרשמים כאן הם בהתאם לסדר הטעימה.

עידו לוינסון – מרגישים את הטאץ' שלו ביינות. צילום דוד סילברמן dpsimages
עידו לוינסון. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב לוינסון –2017 Garage de Papa Blanc

צבע קש זהוב נאה. אף פירותי ופרחוני. טעמי פומלה עם גוון סובטרופי עדין. יין מאוזן, חמיצות נעימה מאוד, מינרלי וחמאתי. העץ מורגש אך בעדינות. סיומת ארוכה ונעימה. גילו הצעיר מורגש, ולהערכת הטועמים ניתן יהיה ליהנות ממנו הרבה יותר בתוך שנה ומעלה. ציון יולו 14.6 (89). למרות שרוב הטועמים נתנו לו ציון בין 90-91, זה חסרונו של ממוצע. יופי של יין. מחירו 145 ₪.

צילום דוד סילברמן dpsimages
דורון רב הון יקב ספרה. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב ספרה – White Signature 2017

שני היינות הלבנים הוגשו במקביל, כדי לאפשר התרשמות מקבילה מהטעמים, וזאת למרות שכמובן סגנונות היין שונים לחלוטין. הגראז׳ בסגנון בורגון, והספרה בלנד המורכב מ- 40% שרדונה ו- 60% סמיון. צבעו של היין בהיר מאוד, גוף קל עד בינוני. יין פירותי, עשבוני, מריר ביחס ליין הקודם. גוונים של גויאבה ואגס. גם יין זה מרגיש עדיין מאוד צעיר. ציון יולו 14.3(89). מחירו 149 ₪. במקרה של ספרה הייתה אחידות גבוהה יותר במתן הציון, ולסיכום, היין של יקב לוינסון הוכתר כלבן המועדף במועדון. אציין כי בפועל כל החברים, למעט אחד, זיהו נכון את היין.

ערן פיק מיקב צרעה בחלקת המאובנים בכרם שורש. הכי טובה של היקב. צילום פאפא רצי
ערן פיק מיקב צרעה בחלקת המאובנים בכרם שורש. הכי טובה של היקב. צילום פאפא רצי

יקב צרעה – Misty Hills 2012

בלנד של 55% קברנה סוביניון ו- 45% סירה, שנעשה במעורבותו של יועץ יין צרפתי, שלפי הבנתי היה בעברו המנהל הטכני של יקב פטרוס המהולל. צבעו אדום כהה מתקרב לגוון סגול. אף פירותי עשיר, פרחוני ואלכוהולי. בפה – פרי שחור, פירות יער, מתובל בפלפל שחור. יין אדמתי. החמיצות נעימה. מעט כבד ואלכוהולי בפה, עם גוון של ירקרקות בסיומת. האורך בינוני. היין עדיין מרגיש צעיר ובועט. ציון יולו 14.5(89). מחירו 230 ₪.

היינן הראשי הוותיק ששורד את כל המהפכות ביקב
ויקטור שונפלד היינן הראשי של יקב רמת הגולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רמת הגולן – ירדן קברנה סוביניון 2010

קברנה סוביניון מהכרמים האיכותיים יותר של היקב.  18 חודש בחביות. צבע סגול בהיר. אף עשיר ומתובל – פלפל שחור ולצדו גוון זעתר. פה עשיר ומתקתק מעט. פירות שחורים, אדמה כבדה, מרירות עדינה. היין נעים לשתייה. הוא בשל ומוכן. ציון יולו 15.1 (90). מחירו 280 ₪.

מערכת אכול ושאטו מברכת את קובי, ומאחלת לנו יינות טובים ממנו
גיל שצברג (משמאל) וקובי ארביב יינני יקב רקנאטי. צילום בן יוסטר

יקב רקנאטי – Special Reserve 2011

יין הדגל של רקנאטי. בלנד מורכב מקברנה סוביניון מכרם קדיתא שלרגלי הר מירון, סירה, מרלו, פטיט סירה, ומעט קריניאן מכרם בעל באזור הרי יהודה. צבעו סגול כהה ואטום. בפה הרגיש לחלקנו דווקא סגנון בורדלזי, אולי בגלל השילוב של הקברנה והמרלו. גוף מלא. פרי אדום חזק, משולב בפירות יער ותיבול ים תיכוני. מעט פלפל לבן. שילוב מעניין של מתיקות וחמיצות. היין עדיין צעיר ובועט, ויחד עם זאת שומר על איזון ואלגנטיות. ציון יולו 16.6 (93). מחירו 200 ₪. יין נהדר לטעמנו, והייתה די תמימות דעים לגביו. הפתעת הערב מבחינתנו.

יאיר (מימין) ואסף מרגלית – יקב מרגלית. צילום פאפא רצי
יאיר (מימין) ואסף מרגלית – יקב מרגלית. צילום פאפא רצי

יקב מרגלית – Special Reserve 2007

82% קברנה סוביניון, 18% פטיט סירה. צבעו סגול כהה. אף עשיר ומהנה מאוד. יין עגול מאוד. גוף מלא. עשיר בפירות שחורים ואדומים. החמיצות בולטת ונעימה לחך. יין אלגנטי. תענוג לשתות אותו. הסיומת ארוכה וטובה. למרות גילו מרגיש עדיין צעיר לטועמים. האלגנטיות שלו הרשימה אותנו. ציון יולו 15.6 (91). מחירו בהשקה 230 ₪.

ערן גולדווסר יחד עם יעקב בן דור ואתי אדרי הם יקב יתיר
ערן גולדווסר יינן יקב יתיר. צילום איל גוטמן

יקב יתיר – Yatir Forest 2005

77%קברנה סוביניון. 10%מרלו, 13% פטי וורדו. צבעו סגול עמוק. יין מאוזן, אלגנטי, מרובה שכבות. למרות עושרו הוא מצליח לשמור על סגנון חלק. פרי שחור, עוצמתי, מתובל בפלפל לבן ועם טעם שוקולד. יין אדמתי. אורך מצוין. ציון יולו 16.3 (93). מחיר בהשקה 200 ₪.

בשנת 1988 נטע אלי בן זקן את הכרם הראשון בחצר ביתו ברמת רזיאל
אלי בן זקן יינן יקב קסטל. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב קסטל – Grand Vin 2006

בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, פטי וורדו ומלבק. צבעו סגול כהה אטום. אף פרחוני לצד הפירות האדומים עם גוון דובדבן. היין עגול, עדין, נעים לשתייה וארוך, למרות גוון של חמיצות ומליחות עדינה בסיומת. ציון יולו 15.5 (91). מחירו בקנייתו בעבר 200 ₪.

יין קלאסי משובח. המחיר 250 ₪ - VFM. זה יין הדגל של היקב, אז מותר להם
מהדורת 2005 של יער יתיר – היין הוותיק ביותר בטעימה עם ציון גבוה ביותר. צילום ישראל פרקר

אם לסכם בקצרה, אז ראשית אני חייב להודות שלא הייתה לנו הצלחה גדולה בזיהוי היינות עצמם. אף אחד מאיתנו לא היה בטוח בזהות היינות השונים, כך שלהערכתי הייתה התייחסות אמיתית, ברוב הטעימה, לטעמי היין ולא לשמו. בסיומו של הערב הופתענו מהעובדה שהיין האדום "המנצח" היה זה של יקב רקנאטי, אבל הוא זכה במעמד לגמרי בזכות. חוץ מזה הייתה בהחלט גאווה על איכות היין הישראלי, כפי שבא לידי ביטוי בטעימה, שלוותה במבחר מטעמים, שהוכנו על ידי המארחת בהתאמה ליינות השונים. אנחנו לא מחלקים ציונים לאוכל, אז לא אפרט, אגיד רק שאני עדיין חש את הטעמים בפה. המפגש הנוכחי היה ה- 138 מתחילת פעילות המועדון, ואנחנו עוברים לשנה ה- 15 לטעימותינו.






תגובה אחת

  1. א. לא רציני לשתות לבנים בני פחות משנה ואדומים בני 10, בהינתן וכולם יינות רציניים ומושקעים.
    ב. עבר לכך, בהשוואה כזו- וזו הרי השוואה ברגע שניתנים ציונים, כדאי לטעום שנה זהה כי הרי בהתהפך השנים יכולנו לדוגמה למצוא את רקנאטי וקסטל עם ציונים הפוכים.
    ג. חסרו כאן מס' יינות דגל (רמה"ג אלרום?) וזני דגל (שאטו גולן סירה?); בכל זאת, 70 שנה למדינה.

כתבו תגובה