מזמן לא אכלתי בצימיצ'נגה. מסעדה בסגנון סנטה פה – Santa Fe – עתירת פלפלים וצ'ילי.
למען האמת, גם בעבר לא הרביתי לאכול במסעדה. פעמיים ארוחת ערב, פעם ארוחת צהרים מהירה ליד הבר וזהו. אבל זכרתי את צ'ימיצ'נגה כמסעדה אופנתית, יקרה, ועמוסה תמיד.
נו, ואם מוסיפים לכך את החשיפה המרובה של השף-שותף (של האחים ירזין) אבי קונפורטי, שכנראה היה ויש לו טאץ' קולינרי ומגע קסם מיוחד – אותו הוא עתיד להוכיח עתה במסעדה החדשה "צפרה" שהוא פותח בימים אלה – הרי שצ'ימיצ'נגה הייתה סיפור הצלחה.
כמה עצוב היה להגיע למסעדה לארוחת צהרים עסקית עם ידיד ותיק, עיתונאי איתו נהניתי מנסיעת עבודה משותפת לפריז לפני 20 שנה (מה שמעיד על הוותק של שנינו), ולראות שהמסעדה – לה הזמנו מקום בטלפון כדת וכדין – ריקה. כלומר ריקה לחלוטין. כלומר ב- 13.30 יושבים בה אולי שישה אנשים לארוחה, בלי למנות את הצוות.
מה קורה כאן? מה קרה? האם עזיבתו של קונפורטי משמעותית כל כך? האם אלה שאכלו במקום ועזבו יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?
צ'ימיצ'נגה, בניגוד למסעדות רבות אחרות, דוקא מקפידה על מת בד לבנה על כל שולחן ומפיות בד לבנות – לא שולחן חשוף ומפיות נייר. כבר נקודת זכות.
מתפריט העסקיות הזמנתי סלט אנדיר וגבינת קברלס כחולה בויניגרט אגסים ואגוזי לוז – מנה מרעננת, טריה, מעולה. שתי נקודות לצ'ימיצ'נגה.
העיתונאי אורחי חשק בקסדיה – טוסט כפול של טורטיות, ממולא בגבינות עם סלסלת עגבניות וצ'ילי צ'יפטולי – הטעם היה טוב, אבל מכיוון שהקסדיה אינה כלולה בתפריט העסקי היא חויבה ב- 36 ₪ כמחירה בתפריט הרגיל של המסעדה. נקודה לטעם מתווספת, וחצי נקודה יורדת על כך שהקסדיה אינה בתפריט העסקי.
מכאן לעיקריות:
פאייטס עוף יוקטני עם גואקמולה, סלסלה, שמנת וטורטיות טריות (69 ₪ לאורחי, שכאמור לא אכל ארוחה עסקית). ההערכה שנמסרה למלצרית המתעניינת: "ככה". חצי נקודה יורדת.
אני הזמנתי קבב דג ים טרי עם חציל שרוף, עגבניות דבש ויוגורט שומשום (89 ₪ – מחיר ארוחה עסקית הכוללת גם את סלט האנדיב המשובח). אז ככה: המנה מעוצבת יפה, כשעל מגש מוארך מונחות ארבע קציצות דג דמויות פלאפל. הטעם טוב, אבל הטקסטורה פחות – משהו לא מתחבר. הקבבים לא עשויים מספיק, ואת זה כותב מי שאוהב דג חי, ולא מגובשים יחד, ולכן מתפוררים. חצי נקודה מצטרפת למאזן.
על קינוחים ויתרנו, אך תפריט הקינוחים כולל החל מקרם ברולה, דרך סורבה פירות מייצור עצמי, טרין טאובומה אדטקי, עוגת שוקולד קרם אגוזי לוז – ועוד. מבחר בהחלט נאה.
יחד עם מרגריטה קפואה אחת (24 ש"ח), בקבוק מים מינרליים גדול (ויקר – 23 ש"ח) וקפוצ'ינו שילמנו 267 ש"ח כולל שירות.
לכך הוספנו גם טיפ למלצרית שנראה כי היינו לקוחותיה היחידים, או הכמעט יחידים באותו יום בשעות הצהרים – אז אי אפשר שלא לתת טיפ.
אז זהו. המאזן שלנו מגיע ל- 3.5 נקודות זכות לצי'מיצ'נגה, בסולם נקודות שכלל אינו קיים.
לא שלא נהנינו. רק שאלה אחת העיבה על מפגש העלאת זכרונות זה: לאן נעלמו כל הסועדים של צ'ימיצ'נגה?
צ'ימיצ'נגה
מטבח סנטה פה
רח' קרמניצקי 16, תל אביב
טל. 03-5613232
