במאי קולנוע לא היה בוחר במקום ובמזג אויר מתאימים יותר, כדי להזמין את שוחרי יקב טוליפ למעגן היאכטות "דרך הים" שבמרינה הצמודה לקניון ארנה בהרצליה. במקום זה, ובמזג אויר נפלא של אביב שטוף שמש בטרם קיץ, השיקו אנשי יקב טוליפ – והמילה השקה אכן מתאימה לנוף הימי הנשקף לעין – את היין הלבן היבש החדשני והניסיוני שלהם, ואם תרשו לי לומר כפתיח, גם הנפלא:White Tulip 2007.
טוליפ נתנו שם זה ליין שכל כך תואם את ההוויה הקייצית הישראלית, האווירה, מזג האוויר, והלוקיישן הנהדר שנבחר לאירוע ההשקה. ומאידך, אנחנו הישראלים אשמים בכך שיותר מדי זמן לא נתנו ליינות הלבנים לבוא לידי ביטוי בכוסותינו כאן בארץ, ועדנתם של היינות הלבנים רק מתחילה לצבור תאוצה.
כפי שאומר רועי יצחקי, מנכ"ל היקב: "אני רוצה שהישראלים ישתו יין לבן. מה מתאים יותר מאשר כוס יין לבן בארוחת צהרים כמעט כל חודשי השנה אצלנו?"
כמו תמיד, כשיקב טוליפ מקיים אירוע הוא בוחר לעשותו מתוך תפיסה כוללת של חוויית חושים. יחד עם זאת, הכוכב של האירוע היה היין הלבן החדש, כשבמעטפת יצרו אנשי היקב אירוע אביבי ומיוחד בו הושק היין הלבן החדש על קו המים. הריהוט להסבת האורחים היה בצבע לבן, ומוסיקת ג'ז חיה של ההרכב המוזיקלי FRESH SOUND הנעימה ברקע לצד כיבוד קל של לחם טרי וגבינות וירקות במזנוני הגשה חופשיים של עומר בריינר מ- KITCHEN TROLLEY, והמון המון יין לבן ומשובח.
יין שנולד במחשבה תחילה
כשיינן מייצר יינות בלנד, הוא יכול להפיק יין בשלוש רמות. הרמה ראשונה יכולה להיות מאוד משובחת ומקצועית ועמוקה מאוד, והיא אומנות הבלנדינג. המטרה שלה הנה לבנות יין מיוחד, שהיום הוא טוב ואחר כך יהיה יותר טוב.
הרמה השנייה היא ערבוב של ענבים במהלך העשייה. בוצרים חלקות ומערבבים את הענבים ביקב ביחד – אומנות בה רמת הסיכון גבוהה, אבל אם אתה מצליח אז יצא לך יין הרבה יותר טוב מהבלנד הרגיל.
הרמה העליונה בכל מקצוע היא קודם כל מחשבה תיאורטית על המוצר ובנייתו מהתחלה.
היין לבן החדש של טוליפ הוא פרי של מחשבה, ונבנה ליד שולחן טעימות שלצידו יושבים היינן תמיר ארצי, הבעלים יצחק יצחקי, המנכ"ל רועי יצחקי והיועץ ד"ר ארקדי פפיקיאן.
הקבוצה חיפשה יין לבן מיוחד ראשון שיזוהה עם יקב טוליפ; משהו שלא עשו ביקב עד היום; משהו ששובר מסגרות בנאליות של יין לבן סטנדרטי.
הרעיון עלה בראשו של ארקדי פפיקיאן, והוא הציע ליצור לראשונה בלנד ניסיוני של גוורצטרמינר-סוביניון בלאן, כשלמעשה בלנד כזה עדיין לא נעשה וכמעט לא מוכר בארץ ובעולם, והוא נותן ביטוי לחשיבתו של הדוקטור המערבב הרבה דמיון, יצירתיות, ידע, ויכולות המשלבות אומנות עם ניואנסים של ידע מקצועי רב.
שאלתי את דוקטור פפיקיאן: הבלנד של טוליפ הוא חדשני, הוא לא מוכר, הוא כמעט וטרם נוסה אצל אחרים. האם בכך נשברו כללים ומוסכמות בבלנד הנוכחי של טוליפ?
התשובה הפסקנית של פפיקיאן היא לאו מוחלט. תשאלו מדוע? ודוקטור פפיקיאן משיב: ברוסיה יש פתגם האומר כך: "אם אסור, אבל מאוד מאוד רצוי, אז מותר".
אז טביעת היד של תמיר ארצי היינן נמצאת בכל נגיעת חבית ובכל בקבוק, כשברקע נושפים התחכום והטכנולוגיה של פפיקיאן.
יין של קיץ
חשוב לציין שהצליח להם מאוד לאנשי יקב טוליפ עם הבלנד הייחודי הזה.
זהו בהחלט יין של קיץ. מצד אחד הגוורצטרמינר הוא הדומיננטי באחוזיו בתוך הבלנד, והאף שלו מדבר בפרי טרופי של אננס, ליצ'י, גויאבה, אשכולית ונגיעות משמש. משהו שאולי יזכיר לחלק מכם את הסוביניון בלאן ניו זילנד הראשון של ססלוב.
אבל לטוליפ יש הפתעה בבקבוק: זהו יין כייפי, מרענן, מהנה, נעים, טעים, בעל ניחוחות פרחוניים לצד שילוב מרתק העולה באף של פירות טרופיים. צבע קש בהיר, הגוף בינוני, שופע פירותיות, מאוזן, מתיקות מדומה קלילה מובילה אותו לעבר סיום ארוך, לשון על השפתיים וטעם של עוד.
באופן אולי מפתיע, ודוקטור פפיקיאן אומר שזו אומנות הטכנולוגיה, בעוד אחוזיו הגבוהים בבלנד של הגוורצטרמינר – 70%, מביאים עמם ארומות ונוכחות, דווקא הסוביניון בלאן שחלקו בבלנד 30% הוא זה שנמצא לפנים, עם אמירה עשבונית, ירקרקה, מרעננת, חומצית במידה ומינרלית במידה, כשהגווצטרמינר מעניק מעטפת היקפית ואחיזה נפלאה, ותורם משלו גם לעשבוניות וגם לתיבול.
הגוורצטרמינר המגיע מכרם כפר יובל מזכיר במידה את כיוון הזן הצרפתי. מצד אחד הוא אינו מכביד ביתר מתיקות, ומצד שני תרומתו נכבדה בהיבט הארומטי והמתובלן דווקא לצד היובש. ענבי הסוביניון בלאן מגיעים מכרם בן זמרה – מחלקת כרם בת 22 שנים.
בעוד מרבית היין – ממנו יוצרו כ- 10,000 בקבוקים – שהה רק במיכלי נירוסטה, הרי 5% מהיין התיישנו בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות – מעין טאץ' תיבלון של חבית ועץ. 13% אחוזי האלכוהול מאוזנים היטב ביין. התמחור שלו הגיוני ביותר – 64 ש"ח, הוא אינו יומרני, והוא בחירה נהדרת לשולחן החג ולכל הקיץ.
היין יתאים נפלא לשפע של מנות ראשונות, מאכלי דגים ופירות ים. הייתי בשקט לוקח אותו לצד גבינות טובות, ואפילו מאכלי בשר קלים של מנות ראשונות. כשלכם חם, הגישו אותו קר. נסו אותו לצד אבטיח, מרפסת מול נוף, ובריזת ערב קלה.
היין זכה בתחילת השבוע במדליית זהב בתחרות היין Finger Lake International Competition שנערכה בניו-יורק. אין ספק שזו התחלה טובה ל- White Tulip 2007.
בתמונה: תמיר ארצי, יינן יקב טוליפ, עם ה- White Tulip 2007. צילום: דני רובין
