ביום שטוף שמש חורפית משקרת, נסענו לציפורי על מנת לבקר בית בד אורגני עם שם מאוד שונה ואולי אף מוזר: "ריש לקיש".
כבר בכניסה למושב קידם את פנינו שלט הכוונה לבית הבד, ובכניסה אליו קידמה את פנינו בחיוך גדול, אילה נוי-מאיר, המנוע והאנרגיה מאחורי בית הבד.

השאלה הראשונה הייתה כמובן מה פתאום "ריש לקיש"? מה זה השם הזה?
מספרת אילה: "תל ציפורי, למרגלותיו ממוקמים המושב ובית הבד, הוא ישוב יהודי עם היסטוריה בת אלפיים שנה. במקום היה ישוב יהודי מתקופת החשמונאים ועד למאה העשירית לספירה.

ריש לקיש הוא אחת הדמויות הצבעוניות ביותר שקמו לחברה הארץ ישראלית באזור ציפורי במאה השנייה לספירה. ריש לקיש היה יליד ציפורי וחבר ילדות של רבי יוחנן, הוא בר נפחא. ריש לקיש היה חסון וחזק, ובין מעלותיו היו גם נטייתו למשחקי גברים וכוח (תרתי משמע כנראה)".

ממשיכה אילה ומספרת: "לאחר תקופה בה היה שודד דרכים גלילי, חזר בתשובה לאחר שחברו רבי יוחנן, שיש המספרים ביפי תוארו, הבטיח לריש לקיש את ידה של אחותו היפהפייה במידה ויחזור בתשובה וילמד תורה".

הדמות הצבעונית של ציפורי נתנה גם את השם לגבעה הסמוכה למושב, שם נטעו בני משפחת נוי-מאיר 70 דונם של עצי זית.

אילה מספרת על קורות משפחת מאיר, שהגיעה בשנת 1980 למושב ציפורי שהיה מושב מזדקן ודועך, כמו רבים ממושבי הארץ. הם התחילו שם עם גידול עופות, אולם די מהר החליפו את הפרנסה מביצים להיי-טק של החקלאות, זרעים ליצוא וגם 120 דונם של צמחי מרפא בגידול אורגני.
לפני כעשור, החליטו בני המשפחה להיכנס לתחום חדש – שמן זית אורגני.
למה אורגני? מספרת אילה: "כולנו למדנו בתיכון הסביבתי שבשדה בוקר, והחזרה הביתה הביאה באופן ברור לאורח חיים ידידותי לסביבה".

בשלב הראשון קיבלו בני המשפחה רישיון לטיפול ומסיק הזיתים של 2,300 עצי זית עתיקים, כולם מזן סורי-רומי, על גבעת "ריש לקיש". העצים, בני מאות שנים, גדלים על אדמת גיר ובגובה אופטימלי. העצים מטופלים בצורה אורגנית על ידי גיזום בלבד, ולא נחשפים לחומרי דישון והדברה.

בהמשך ניטעו גם מטעים צעירים, בני עשרים עד שלושים שנים, שגם הם מטופלים בצורה אורגנית על ידי גיזומים וחריש הקרקע נגד עשבייה, ונמצאים תחת פיקוח אורגני של חברת אגריאור.
להבדיל מהעצים העתיקים, עצי הזית במטעים מושקים בהשקיית עזר בלבד, ומדושנים על ידי קומפוסט אורגני שמכינים אותו בסמוך לבית הבד מחומרים טבעיים מהסביבה.
רוב המטעים הם מזן סורי, אבל יש גם זנים נוספים: ברנע, מנזנילו, נבלי ופישולן.

פן מעניין אחר הוא מבנה בית הבד, אותו בנו בני משפחת מאיר מחבילות קש שנקצר בחלקת האדמה הסמוכה לבית הבד, והן משמשות כקירות למבנה.
הקש עבר עיבוי בטיח מחמר מקומי, והשכבה האחרונה היא חלבוני ביצים המשמשים שכבת הגנה מגשם ומים. המבנה עמד גם בסופה הקשה בחורף האחרון, כמו גם בעונות גשמים קודמות.

אילת מספרת על בית הבד שמשמש רק את צורכי "ריש לקיש" (ולא אוצר שמן לאחרים), אליו מגיעים הזיתים היישר מהעצים.
"הזיתים נמסקים ידנית עם הבשלתם, ואנחנו גם נמנעים משימוש במקלות בשיטה המסורתית במזרח התיכון, על מנת להימנע מפגיעה בזית", מדגישה אילה.
בית הבד הוא אקולוגי, וכל חומר ותוצר משמש את הסביבה, כולל מי הנגר המעטים שיש בתהליך בו משתמשים בבית הבד, וגם העצה של הזיתים מועברת למאכל לפרות במושב.

שמן הזית מזן הפישולין התגלה כבעל ארומה פירותית מאוד, עם גוון של בננה בשלה. מורגשת מרירות נעימה, שאט אט נעלמת ובמקומה עולה חריפות עוצמתית.

שמן זית מזן סורי רומי הנו בעל ארומה כמעט לא מורגשת, אולם לאחר החריפות המתבקשת עולה מרירות עוצמתית המשתלטת על חלל הפה.

סמוך לבית הבד יש פרויקט אחר בו מעורבת משפחת נוי-מאיר והוא שביל ישראל. המשפחה היא אחת ממלאכי שביל ישראל, ומאפשרת לצועדים ללון ולנוח במספר צימרים שיש סמוך לבית הבד.

בית הבד פתוח למבקרים כל השנה, עם הדרכות, סיורים, ארוחות וסדנאות. לתיאום ביקור והזמנות יש ליצור קשר עם אילה, טל. 052-8454663 .

תודה לאורי מלצר על הצילומים.