שאפו גולן

קבוצה נכבדה של יינות חדשים, והאמינו לי שיש למה לצפות, יעלו בקרוב על מדפי החנויות ועל שולחנם של חובבי יין מושבעים היודעים להעריך יינות טובים: היינות של יקב שאטו גולן מהמושב אלי-עד ברמת הגולן יוצאים או-טו-טו לשיווק.

היקב הפרטי נמצא בבעלות השותפים שוקי שי ורעייתו שוש בר-און שי, גילת ואיציק ריבק שגם אמון על הכרמים של היקב, ואורי חץ היינן של היקב. חץ הוא מי שעומד מאחורי היינות, החדשנות, ההתנסויות בזנים החדשים וההפתעות אותן הוא מזמן לנו תחת ידיו הכישרוניות אחת לתקופת בציר. 
איש צעיר עם נשמה אמיתית של אמן ואומן, שהחל את עבודתו כיינן ביקב בשנת 2001 והצטרף מאוחר יותר כשותף בשנת 2004.

אורי מביא איתו ליקב הרבה מעוף ותעוזה, שממצבים את היקב גבוה מזה תקופה אורי חץ, שאטו גולןארוכה בין היקבים המובילים והנחשבים בעולם היין הישראלי.
אולי זה נזקף לזכות האסכולה האקדמית שלו מ- Oregon State University שם סיים לימודי תואר ראשון במדעי התסיסה (Fermentation Science), ומכאן המשיך ללימודי תואר שני שבמהלכו ביצע מחקר על בעיית היעצרותן המוקדמת של תסיסות יין.
אישית, אני סבור שזה טמון יותר באישיות המיוחדת שיש לו לאורי, ואולי אם תרצו תקראו לה "ציפור הנפש".

יש הסוברים, ועם מנה גדושה של צדק, שיקב המכבד את עצמו אינו יכול שלא להחזיק בפורטפוליו שלו יינות קברנה סוביניון או מרלו, ו/או שילוב של השניים, שכן מדובר ב"לחם והחמאה" והעוגן המסחרי של כל יקב.
בדרור המקצועי והיד החופשית שניתנו לאורי חץ היינן לעשות ביקב "דברים אחרים"; בכך טמון הסיפור כולו, מאחר ואת היינות "האחרים", שהם לא על טהרת הקברנה סוביניון והמרלו, אני מוצא ככאלו שיש להם סיפור. הם יוצרים את העניין, מעוררים את הסקרנות עם הייחוד, הבידול והמורכבות המחברים לאגודה אחת את השוני.
אצל אורי חץ ויקב שאטו גולן זו ליבת העשייה והמתכונת להצלחה והראייה לרחוק, וככה גם נולד לו ה"באזז" אצל צרכני היין.

חיזוק להנחת עבודה זו, הן ההכנסות אותן מציג שוקי שי: 6.5 מיליוני שקלים בשנה שוקי שי, שאטו גולןהאחרונה, עם התרחבות לשווקים בחו"ל, דרישה העולה וגוברת ליינות היקב ממסעדות וחנויות יין, והכי חשוב, כך אומר שוקי, מהצרכן הסופי המבקש את יינות היקב.
ואם תשאלו את שוקי האם בכוונתם לעבור ליין כשר, הוא יביט לעברכם, ישלח חיוך, ויאמר שלפי שעה אין כוונה שכזו לעבור לכשרות. ואולי גם זה תבחין אמיתי לאומדן של הצלחה בתחום היין.

הפעם הסיבה למסיבה בחצר היקב במושב אלי עד שבדרום רמת הגולן, הינה השקתם של יינות בציר 2008. כאן נחשפו והוטעמו יין הדגל אליעד והמרלו, הקברנה סוביניון, והסירה 2008. לצידם מגיעים היינות המיוחדים והייחודיים בסדרת "גשם". כאן הושקו "גשם אדום" 2007, "גשם לבן" 2009, ו"גשם ורוד" 2010.
עוד נחשפו והוטעמו שני יינות מאוד מיוחדים, שלבטח עוד ידובר בהם. הראשון הוא עוג 2008 – בלנד סודי שאת מרכיביו היינן מבקש שלא לחשוף לעולם. "אני מבקש שתתעניינו ביין ולא במרכיביו", הוא אומר. ואכן מדובר ביין מלא, כבד, סמיך, עשיר, מעניין, מורכב, שהזכיר לי מאוד את יין הדגל E של יקב עמק האלה, או אפילו את ה"רום" של יקבי רמת הגולן.

לקינוח הוטעם ה"טוריגה נסיונאל", אף הוא מבציר 2008 – יין קינוח מחוזק בברנדי צרפתי שיוכנס ליין החל מבציר 2010, כאשר היין הראשון מבציר 2008 עדיין מחוזק בגראפה שהגיע מהיקב של אסף קדם ברמת הגולן. כאן הרכב הזנים ידוע, אבל הוא מקפל בחובו הפתעה של זן ענבים פורטוגזי שהובא לארץ ע"י שאטו גולן, ושאנחנו חובבי היין כאן בארץ טרם הכרנו עד כה, לבטח לא ביין קינוח.

לצד יינות היקב הוטעמו הפעם גבינה צרפתית "כחולה" עם ריחניות עזה, לצד לחמים טובים וטריים של "בר-לחם" ופרוסות תפוחים מהגולן.
אחריהם היה זה פטה כבד כפרי שהגיע במיוחד היישר מ"יועזר בר-יין". אחריו, ככל שהיין הלך ונעשה כבד יותר ומלא יותר ועשיר יותר, התמודד מולו נתח סטייק עגל טעים להפליא מתוך גוש ענקי שנצלה לו בנחת על גריל.
משהו קצר אומר על האוכל: הגבינה העשירה באחוזי השומן הגבוהים, הפטה כבד שהיה משוייש ומשובץ בחתיכות שומן עסיסיות, הסטייק שהיה טוב ורך וטעים – מה שמלמד שהוריו של העגל, השור והפרה, לבטח היו מאוהבים; כל אלו יחד הם ערובה בטוחה לכך שהקרדיולוג שלי יהיה לבטח עסוק יותר ועשיר יותר, ובמיוחד אם אתה סובל מלחץ דם גבוה ומנה גדושה של עודף כולסטרול. זה המקום, ככה על המדשאה שבחזית או במרתף היין הצונן בשאטו גולן, שהייתי בוחר בו, אם הייתי צריך, להשיב נשמתי לבורא.

גשם ורוד 2010 
יין רוזה מבוסס גרנאש בתוספת 5% ברברה ו- 3% סירה. ענבי הגרנאש בתוספת מעט סירה נבצרו בכרם שאטו גולן ונסחטו יחדיו. המיץ הוורוד תסס באופן ספונטני בחביות ישנות, ולאחר כחודשיים הועבר למכל ועורבב עם מעט רוזה 2010 מכרם שבו, ובוקבק. 13.6% אלכוהול, 2,900 בקבוקים.
עדיין אין מחיר – טרם יצא לשוק


גשם לבן 2009 
מורכב מ- 40% רוסאן, 30% גרנאש בלאן ו- 30% וויונייה שנבצרו ידנית מוקדם בבוקר בכרם האורגני של שאטו גולן. הענבים נסחטו בשלמותם, והמיץ תסס באפן ספונטני בחביות ישנות. לאחר כחצי שנה בחביות, עורבבו חלקיו השונים של היין והועברו לביקבוק. 13.9% אלכוהול, 1,423 בקבוקים.
המחיר 159 ש"ח

גשם אדום 2007
גשם הנו יין מבוסס גרנאש, המנסה בכל שנה מחדש ללכוד את ביטויו של הזן באותו בציר. גשם 2008 מורכב מ- 55% גרנאש, 40% סירה, 3% קריניאן ו- 2% מורבדר. הענבים נבצרו ידנית בכרמי שאטו גולן, עברו תהליך של תסיסה ספונטנית, יושנו בנפרד במשך כשנה בחביות עץ אלון צרפתי, ולבסוף עורבבו יחדיו במכל ובוקבקו. 14.7% אלכוהול, 1,639 בקבוקים.
המחיר 245 ש"ח

עוג 2008
כשמו כן הוא: עוג מלך הבשן. יין כבד עשיר, סמיך, מלא, גדול, מעניין ומסקרן, רחב גוף עם חמיצות טובה, צבע משגע, עומק ואיזון. אורי מכנה אותו: "יין לוקאלי, גדול, קצת גמלוני, ובלי להכביר במילים: hummer. יין שנוצר מזנים שזה מה שיצא מהם".
לא מדובר ביין חד פעמי, ואורי אינו מצפה שהטועם ינסה כבחידון לחפש או לנחש מהם מרכיביו. הוא אומר: "אני יודע ממה הוא עשוי, וזה מספיק".
יין זה, המיוצר מענבי שאטו גולן הגדלים על אותן אדמות עליהן מלך עוג מלך הבשן בימים קדומים, משקף גם את האופי הכבד והגולמי של אדמת הבשן הבזלתית וגם את גודלה ומנהגה של דמות אגדית זו.
היין עבר תסיסה ספונטנית במכלים פתוחים ועורבב לאחר יישון של כשנה בחביות עץ אלון צרפתי ישנות. יין זה הוגש עם פטה כפרי של "יועזר בר יין". נהניתי מאוד מהיין.
עדיין אין מחיר – טרם יצא לשוק

סירה 2008 
85% סירה, 12% מורבדר ו- 3% קריניאן שנבצרו ידנית בכרם שאטו גולן. הענבים עברו תהליך של תסיסה ספונטנית, והיין התיישן במשך שנה בחביות עץ אלון צרפתי בטרם עורבב ובוקבק. 14.2% אלכוהול; 3,749 בקבוקים ו- 1,879 בקבוקי 375 מ"ל.
אני סבור שיש כאן שוס של סירה מדויק, עם מאפייני אופי זן מושלמים, הן בצבע, הן במאפייני הפרחוניות הסגלגלה, באופי המעושן עם רמז לעישון. הגוף מלא, סמיך ועשיר, עם רמזים בשרניים. הטאנינים נוכחים לצד חומציות טובה, והסיומת מושכת, מפתה וארוכה.
המחיר 145 ש"ח

מרלו 2008
90% מרלו ו- 10% קברנה סוביניון. הענבים נבצרו ידנית בכרמי שאטו גולן, תססו ויושנו בנפרד בחביות עץ אלון צרפתי במשך כשנה, ולבסוף עורבבו בטרם הביקבוק. 14.1% אלכוהול; 4,232 בקבוקים.
המחיר 155 ש"ח


קברנה סוביניון 2008 
87% קברנה סוביניון, 10% מרלו, ו- 3% סירה. הענבים נבצרו ידנית בכרם שאטו גולן, והיינות השונים הותססו ויושנו בנפרד במשך כשנה בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי, ולבסוף עורבבו בטרם הביקבוק. 14.3% אלכוהול; 27,121 בקבוקים, 1,533 בקבוקי 500 מ"ל ו- 569 בקבוקי מגנום.
המחיר 145 ש"ח

אליעד 2008 שוקי שי, שאטו גולן
אליעד הנו יין מבוסס קברנה סוביניון, הנבחר מענבים מחלקות יחידות ומנסה בכל שנה מחדש ללכוד את ביטויו הייחודי של זן זה באותו בציר. בלנד של 93% קברנה סוביניון, 4% פטי ורדו ו- 3% סירה שנבצרו ידנית בכרם שאטו גולן. היינות הותססו ויושנו בנפרד במשך 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, ולאחר מכן עורבבו והוחזרו לחביות לחודשיים נוספים טרם הביקבוק. 14.4% אלכוהול; 8,223 בקבוקים, 479 מגנומים, ו- 285 בקבוקי ירבעם.
ביקב מסתייגים מהמושג "יין דגל", אך אין ספק שמדובר ביין מושקע ואלגנטי הנותן תמורה מצוינת. יופי של יין.
המחיר 192 ש"ח

גשם 2007 
70% גרנאש, 15% סירה ו- 15% מורבדר. הענבים נבצרו ידנית בכרמי שאטו גולן, עברו תהליך של תסיסה ספונטנית, יושנו בנפרד במשך 13 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, ולבסוף עורבבו יחדיו במכל ובוקבקו. 14.9% אלכוהול, 2,744 בקבוקים.

סירה 2007
95% סירה ו- 5% מורבדר מכרם שאטו גולן. הענבים עברו תהליך של תסיסה ספונטנית, והיין התישן במשך שנה בחביות עץ אלון צרפתי בטרם עורבב ובוקבק. 14.6% אלכוהול; 6,457 בקבוקים ו -1,916 בקבוקי 375 מ"ל.
המחיר 145 ש"ח

טוריגה נסיונל 2008 
יין קינוח מחוזק המיוצר מענבי טוריגה נסיונל – זן פורטוגלי שהובא לארץ ע"י שאטו גולן. היין מיוצר בשיטות המסורתיות של עמק הדואורו שבפורטוגל: הענבים נדרכים ברגל (כן, כאן ניכרת גם טביעת רגלו של אורי חץ היינן, ולא רק טביעת ידו), תוססים באופן ספונטני, וכעבור ימים ספורים נסחטים במסחטת סל ומחוזקים באלכוהול. ב- 2008 זו הייתה הגראפה של אסף קדם, ומ- 2010 זה יהיה ברנדי 79% המיובא ע"י שאטו גולן מ- Cognac Ferrand שבצרפת. לאחר מכן שוהה היין בחבית גדולה למשך כשנה ומבוקבק. באף קליפות עשירות של פרי הדר ורמזים לשוקולד בפה מתיקות ועושר של פרי.
עדיין אין מחיר – טרם יצא לשוק

צילומים: דני רובין
צפו בעוד תמונות של דני רובין באלבום בפייסבוק






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה