שירז על ציר הזמן ביקב אבידן

את הרעיון לטעימה רב-שנתית של יינות השירז של יקב אבידן, קיבלה ייננית היקב צינה אבידן, שביום שישי האחרון אירחה טעימה מעניינת זאת ביקב בקיבוץ אייל יחד עם בתה שירה, כאשר לפני חודש חיפשה במחסן הביתי בקבוק יין כדי לבלות איתו את הערב, "נתקלה" בשירז אבידן 2004, החליטה לבדוק אותו והופתעה מהתוצאה.

מסתבר שליקב היה גם שירז 2002 – אותו צינה לא מצאה, וכך עלו לשולחן הטעימה, בסדר שנים יורד, מהצעיר עד המבוגר ביותר, בקבוקי שירז אבידן מהשנים 2003, 2004, 2205, 2006, 2007, ובטעימת חבית גם שירז 2008.
בשנת 2009 לא ייצרו ביקב יין שירז, כי הכרם נפגע מוירוס, ולכן הטעימה מתחילה מה- 2008.

צינה גם עשתה שיעורי בית לקראת הטעימה, וכך סיפרה כי בעוד היא הייתה צינה אבידןבטוחה שמקורם של ענב ויין השירז מפרס – הסתבר לה שטעתה, ושירז פרסי הוא בכלל ענב יין לבן. כדי להגיע למקור, יש להגיע לצרפת, שם בעמק הרון הכליאו שני זנים ונולד השירז המוכר לנו.

במעלה נהר הרון  עושים את יין הרמיטאז' – 100% סירה צרפתי, שגלש לכל העולם. בבורדו השתמשו בעבר בסירה לריכוך היינות וביטול עפיצות, ושתייה מוקדמת של יינות בורדו התאפשרה בזכות תוספת סירה/שירז – מה שהיום אסור כי הענב לא גדל באזור בורדו.

"אחד הדברים שהדהימו אותי כשעשיתי שירז לראשונה, זה שהוא שחור משחור, עם הרבה כחול כהה, ולא סגול או אדום. יש בו הרבה גוונים של כחול מרוכז. מוזר, אבל זה השירז,, אומרת צינה אבידן. שירה אבידן

כרם השירז של אבידן נטוע באדמת גיר בהרי יהודה – כיוונים צפון דרום. יש בו  קלונים מעורבים. כשהם עומדים לבצור, מחפשים בני משפחת אבידן הבשלה פנולית מלאה, וצינה מעידה כי שלמה אבידן, אשר על הכרמים, יודע לגלות בלעיסה את מצב הבשלתו הפנולית של הענב. הבציר נעשה בהבשלה גבוהה המביאה לאלכוהול גבוה וליין אוסטרלי בסגנונו, כאשר מטעמי פירות יער בתחילה, מתפתחים טעמי יער, אדמה, פטריות. 
.
צינה אומרת כי בספרות מדברים על התפתחות ושמירת שירז צרפתי בבקבוק במשך 40 שנה, ואוסטרלי 15 שנה. אם כך, נצא לדרך עם טעימת השירז של אבידן על ציר הזמן המקומי, שבדרך כלל הנו קצר בהרבה.

שירז 2008 – טעימת חביתשירה אבידן
הצבע צעיר עדיין, אדום יותר מהגדרות הצבע של דינה. היין נמצא כבר 18 חודש בחבית. ריחות צעירים, נותן את האלכוהול אבל עדיין משהו ירוק בריח.
בדרך כלל עוצרים ביקב אבידן יישון בחבית לאחר 18 חודש, אף הפעם רוצה צינה לתת ליין יותר זמן, ולראות מה היין מקבל מהתקופה הנוספת בחבית.
בריח: פרי ושוקולד. השוקולד דומיננטי גם בטעם שנשאר בפה. צינה לא בדקה את האלכוהול שלו, שבכל אופן לא נותן מכה.

שירז 2007 ריזרב – הושק שבוע לפני הטעימה
100% שירז, 16 חודש בחביות אמריקאיות ושנה נוספת בבקבוקים. כאן הצבע כהה יותר. הריח משחרר יותר אלכוהול וגם קצת אקליפטוס–מנטה. היין פירותי, אך פחות מה- 2008, מתחיל להוציא ריחות של עור, פטריות כמהין שוקולד, המתיקות המדומה היא תולדת האלכוהול, מסתבר שעל התוית כתוב 14.5% אלכוהול, אבל בפועל צינה מודה שיש בו 16% אלכוהול.

שירז 2006 ריזרב
שוב 100% ענבי שירז ו- 16 חודשי חבית אמריקאית. צבע היין שחור, יפה מאוד.
ה- 2006 פירותי יותר עם שזיפים, גום טאניניות קצת יותר גבוהה מזו של השירז 2007 של היקב.
שירה אבידן מזכירה לטועמים כי 2006 היתה שנה חמה – מה שהביא לבשלות הפרי ולכך ששירז ה- 2006 קרוב יותר לזה מ 2008 מאשר ל- 2007.
בריח יש התפתחות, ומהפירות בתחילה עולים בהמשך ריחות האדמה, הפטריות, והעור.
הדעות חלוקות בחבורת הטועמים בין אוהדי ה- 2006 לתומכי ה- 2007 – מחלוקת שנשארה עד סוף הטעימה.

שירז 2005 ריזרב
100% שירז, 16 חודש חביות צרפתיות. הצבע קצת פחות שחור מזה של ה- 2006. הריח שונה: מנטה – אקליפטוס, טבק ודשא, אין פירות.
גם בטעימה אין פירות: מצד אחד האלכוהול בועט, מצד שני היין קצת שטוח יותר. פחות אהבתי.
ובסוגיית החביות: מסתבר שצינה מעדיפה את החביות האמריקאיות, ולכן אחרי שנה זאת המשיכה את השירז בשנים הבאות בהן.

שירז 2004
זהו היין שהביא את צינה אבידן ליזום את הטעימה, והיא מספרת: "שלפני חודש חיפשתי מה לשתות בבית, נכנסתי למחסן ופתחתי בקבוק 2004. לא היו לי ציפיות גבוהות, פתחתי ונשארתי עם פה פעור – לא בגלל איכות היין הבומבסטית והענקית. זו היתה שנת המעבר שלנו לקיבוץ אייל, לא ידענו בדיוק כמויות וכו' – זו השנה בה הפכנו ליקב".
מספרו של הבקבוק שנפתח הוא 055 מתוך 600 – אז מספרו ביקב אבידן אתהבקבוקים. 100% שירז, 12 חודשי חביות צרפתית.
צבע שחור סגול מדהים. גם פה כבר אין פרי בריח. בטעם הוא עשיר יותר ומעניין מה- 2008. היין טאניני, מה שאומר שהוא יכול להמשיך להתיישן. התחושה היא שה- 2004 מבשר את עתידו של ה- 2005 והשנים שלאחר מכן מבחינת פוטנציאל התיישנות.

שירז 2003שירה אבידן
יין בביקבוק ידני, עליו מספרת שירה כי זו הייתה הפעם הראשונה בה היא הרגישה הלם ביקבוק מהו, ושאלה "איפה היין שהכרתי מהחבית?".
מבחינת הריח: היין רגוע יותר, עם ריח אדמה. ההסכמה היא שהיין "נגמר", וצינה מרגיעה שהוא אכן נגמר: נשארו ארבעה בקבוקים ממנו, וזהו.

בסיכום: הדעות חלוקות בין השירז אבידן  2006 ל- 2007, כש- 2008 הצעיר מהחבית זוכה לאהדה רבה.

יקב אבידן
קיבוץ אייל
טל. 052-2776379, 050-2785020
[email protected]






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה