שמענו בין הגפנים 10.5.24: יקב הנדלן מבנימינה, ביקור ביקב דדה, בעל הבית השתגע עם הרוזה

בשנות ה-50 של המאה הקודמת הסתובב יחזקאל הוברמן מפולין על אופניים בתל אביב, אסף בקבוקים ריקים, ניקה ומכר אותם ליצרנים שונים כולל יקב כרמל מזרחי. היום נכדו רן מנהל את חברת הוברמן ורוצה למכור ליקבים מגוון רחב של בקבוקי יין ואלכוהול המיוצרים ברחבי העולם עבור Berlin Packaging אותה הוברמן מייצגת. קראו עוד בהמשך. צילום פאפא רצי
השבוע אלון גונן על יקב בנימינה שיהפוך לשכונת מגורים, יונתן לבני ביקר ביקב דדה, החיים בוורוד – בעל הבית השתגע עם הרוזה, רן הוברמן רוצה להגדיל את פעילות בקבוקי היין של Berlin בישראל, 'סוד היין' מייצגת חברת מערכות ופתרונות שליטה ובקרה על כל תהליך הכנת היין, עד 18.5.24 הרשמה לתחרות הבינלאומית לסומליירים צעירים, אסף גלאי מיקב גלאי נפרד מהגבן דרור אור ז"ל שנרצח בבארי ב-7.10

אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

צולם ביקב טוליפ. פורסם בדף הפייסבוק

יקב בנימינה: נדל"ן ותו לא – הנה זה קורה

יקב בנימינה לא מזמן בשנת 2017. צילום זאב שטיין מתוך אתר פיקיויקי

אלון גונן: זה אמנם יקב, אבל כאן נעסוק בתחום הנדל"ן. זה התחיל בידיעה קטנה שקיבלנו, כי יקב בנימינה קיבל אישור להגיש את התוכניות להקמת שכונה על שטחי היקב. לכאורה אין כאן שום דבר מפתיע, כי זה היה ברור כאשר היקב 51% מהבעלות על היקב נמכרה בחודש פברואר 2024 ליזם החרדי רונן גנון מצפת, שבבעלותו קניונים, חברות ופרויקטי נדל"ן, ונחשב לאחד האנשים החזקים בש"ס.

רונן גנון במרכול נטו חיסכון שבבעלותו בין נכסיו ופעילויותיו

ניתחנו אז את הסיבה ומשמעות כניסתו של גנון ליקב, והעלינו את האפשרות שלא מדובר באהבה ליין, אלא יותר ברצון להשתלט על האדמות שהיקב יושב עליהן, ויהיו שוות עשרות מיליונים אם יופשרו לבנייה. ההנחה הייתה כי השכונה בה ייבנו הדירות החדשות, תהיה מיועדת למגזר החרדי.

יקב בנימינה זו חתיכת היסטוריה, שלפי המקורות ברשת התחילה בשנת 1952, כאשר יוסף זלצר, עולה מהונגריה, הקים את יקב "אליעז", לזכר בנו אותו שכל במלחמת העצמאות. עיקר התמחותו של היקב הייתה היינות מתוקים, יינות שולחניים פשוטים וליקרים. בשנות השישים של המאה הקודמת היה זה היקב השני בגודלו בישראל, ועד שנת 1992 החליף בעלים רבים אשר ראו בו נקודת מפגש בין חקלאות, תעשייה וציונות. ב-1992 רכשה אותו קבוצת אנשי קולנוע ישראלים והם שינו את שמו ל"יקבי בנימינה". היקב עבר מאז עוד כמה ידיים, וכבר מזמן אינו היקב השני בגודלו.

הקבלן של פרויקט נופים מתהדר בשכנות ליקב
הוועדה המחוזית מאשרת – המועצה המקומית מתנגדת

ובכן, זה קרה מהר יותר מאשר ציפינו. השבוע כאמור התבשרתי שלמרות התנגדויות רבות, בעיקר של המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, הופקדו התוכניות להקמת 134 דירות בשטחי יקב בנימינה. הוועדה המחוזית חיפה אישרה להפקיד תוכנית להקמת 134 יחידות דיור, המתפרשת על פני 34 דונם בשטח ההיסטורי של היקב. על פי גודל השטח המיועד, אכן מדובר בשכונה גדולה ולא רק בכמה יחידות דיור.

כאמור המתנגדת הראשית לתוכנית היא המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, וראש המועצה החדש גיל חנניה סבור שהתוכנית אינה מידתית, ואינה מתאימה בהיקף שלה למרכז הישוב. לפי מהנדס המועצה, האדריכל יואב מלטר: "מדובר בתוכנית חסרת פרופורציה ולא הגיונית". עוד מוסיף ראש המועצה בתגובתו כי "תוכנית היקב הפכה בהובלת היזם, לתוכנית בלתי מאוזנת הן מבחינת כמות היחידות והן מבחינת אופי הבינוי, שלביות הביצוע, תכנון שטחי הציבור וטיפול בפן התיירותי במתחם. מיקומה של התוכנית בלב הישוב הוותיק, הופכת את התוכנית ואת העמסת יחידות הדיור לכמעט בלתי אפשרית מבחינת עומסי תנועה שייווצרו במקום, שילובה התקין במרקם הקיים, והיכולת של המועצה לספק שירותים בסיסיים לתושבים. לכל אלו תוסיפו את התשתיות המיושנות והחסרות של מושבה וותיקה שלא מסוגלות לקלוט תוכנית שכזו. לא יתכן שיזם יפקיד תוכנית לא ריאלית לביצוע רק כדי להגדיל את רווחיו. המועצה לומדת את פרטי התוכנית ותגיש בקרוב את התנגדויותיה".

מה שמעניין הוא שהמועצה המקומית בנימינה שכחה לומר, שהתוכניות לגבי שינוי יעוד של היקב הוגשו כבר לפני כמה שנים ולא עם הבעלים החרדים החדשים. המועצה גם לא הזכירה את הפרויקט שהיא אישרה וכבר יצא לפועל בשכנות, ועשרות יחידות דיור בבנייני חמש קומות של היזם דב גראו כבר מוצעות למכירה, ועל פי הצילומים רואים שהם עוטפים את היקב בנוסף לבתים רבים.

משבר אמון חמור שנוצר עקב פרשת מכירת נכסי צאן הברזל של היקב (היקב הוותיק בראשון לציון), ועשרות כתבות לא מחמיאות שנכתבו בתקשורת על הפרשה
יקב כרמל מזרחי ההיסטורי בראשון לציון – קורבן קודם של רעב נדלני
כמו יקב כרמל בראשון לציון

דעותיי לגבי שימור מבנים היסטוריים של אבותינו החלוצים שהקימו את המדינה ידועות, וכתבתי רבות על זה כשיקב כרמל מכר את השטח שלו בראשון לציון. אומנם היקב כבר לא היה פעיל, אבל המבנה ההיסטורי היה קיים. ביד גסה הושלכו אין ספור פריטים היסטוריים הושלכו למזבלה.

נכון שהתוכניות להפשרת האדמה בשטח יקב בנימינה כבר הוגשו לפני מספר שנים, ולא בתקופה החדשה עם הבעלים החדשים "קבוצת גנון" שקיבל את ההפקדה של התוכנית בוועדה המחוזית כעובדה מוגמרת. פה המקום לציין כי מועצת בנימינה לא ממש הוגנת כלפי היזם שמבקש להפשיר את הקרקעות לבנייה, וההתנגדויות שלה מריחות לא טוב. גם אם יש פחד מהשתלטות חרדית על הפרויקט החדש, צריך להיות לפחות הוגנים ולומר לציבור את האמת בפנים. וכאמור אותה מועצה הפשירה אדמות מול יקב בנימינה, ואישרה להקים עליהן את פרויקט "נופים" ברחוב ניל"י פינת ההגנה.

פרויקט נופים במרחק יריקה מהיקב. אסון שעלה בחיי אדם כבר היה פה
סכנה בריאותית ובטיחותית

כאשר מסתכלים על תוכניות הבנייה שסוגרות על יקב בנימינה מכל הכיוונים, לא קשה לנחש לאן יובילו המהלכים הללו, הרי לא ייתכן שמשרד הבריאות יאשר הפעלת יקב בתוך שכונת מגורים. מדובר בסכנה בטיחותית, ולא צריך ללכת רחוק בזמן כי אירוע כזה קרה בשנת 1965, כשביקב בנימינה אירעה התפוצצות של מיכל כוהל גרמה לשריפה. חמישה אנשים נפצעו, ושניים מהם נפטרו בבית החולים.

מהר מאוד יבין משרד הבריאות שמדובר אומנם בשטח קטן המתויג כקרקע עסקים, אך הוא לא יוכל להישאר ולייצר יין ואלכוהול בתוך שכונת מגורים, שתצטרך להתמודד עם ריחות הגפת ושאר סירחונות של ביוב ועוד. זה עניין של זמן עד שהיקב יצטרך להמציא את עצמו מחדש. יהיו לו שתי אפשרויות: לעזוב את בנימינה ולעבור לאזור תעשייה אחר, או לסגור את העסק וליהנות מרווחי נדל"ן עצומים.

כנראה שהמועצה רואה ביקב סוג של עצם בגרון, וחונקת אותו עם פרויקטי-בנייה נוספים. היקב בבעלות החדשה לא תמים, ומבין שהמועצה המקומית לא יכולה לתקוע לו את פרויקט הבנייה הענקי שכבר אושר, ואין שום סיכוי חוקי שזה ישתנה.

לסיכום:  בהיבט של היקב, בציר 2024 יתבצע עם היינן יונתן שוטס. ומה אחרי הבציר? ביקב לא יודעים. על השולחן שתי אפשרויות: או להיות יקב פרמיום או יקב של ייצור כמותי (mass production). בקיצור לא יודעים. ובאשר למתחם היקב, באף מדינה מתוקנת ובעלת ערכים לא הורסים ומוחקים את ההיסטוריה כפי שנעשה בישראל. על העבר להישמר, על מנת שילמד את הדורות הצעירים על מה נלחמו פה, ומה הקימו המתיישבים הציונים הראשונים. אבל במדינה כמו שלנו, שנסחטת ונשלטת על ידי בעלי הממון ומפלגות מושחתות, יכשירו כל עסקה שתביא כסף לכיסם ויהי מה. עכשיו, בתקופה בה המדינה בהלם, עסוקה במלחמה ובליקוק פצעים, אף אחד משומרי הסף לא יצליח להתמודד עם הניסיון למחוק את מה שהדור הקודם בנה פה. יגאל אלון אמר: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".

בשיחה שקיימתי עם דוברת מועצה מקומית בנימינה, במועצה מציינים כי אין להם מושג מה אופי השכונה שהיזם גנון מבקש להקים, וזה לא מעניינם. ההתנגדויות מדברות על תשתיות וכבישים שלא יעמדו בעומס של גודל השכונה שמבקשים להקים במתחם. התוכנית המקורית הייתה לכ-64 יחידות וקפצה למעל 100, ופה המועצה חייבת להגן על האזרחים שייפגעו כאמור מתשתיות של ביוב,  כבישים, תנועה, מים ועוד. לפי הדוברת, נושאי הבטיחות והריחות הם באחריות משרד הבריאות. המועצה מבינה שלא תהיה ברירה והשכונה תקום, אבל מספר היחידות לא עומד בתנאים של הגורמים האמונים על רווחת התושבים.

יונתן לבני  – ביקור ביקב דדה

צילום מהאתר

לדעתי יקב דדה נמצא באחד המקומות היפים והייחודיים בארץ; בחוות מקורה בין הרי הכרמל, בלב הר געש קדום, בסביבה של גיתות ובארות עתיקות ושיחי צבר רבים, שברור כי תיחמו כפרים פלסטינים שאינם יותר במקום.

מראה מיקב דדה. צילום יונתן לבני

היקב שוכן בבניין מרשים וגדול, לא הרחק מיקב אמפורה. כדאי להגיע למקום ולטייל  שם רגלי. יקב דדה פתוח למבקרים רק בימי שישי משעות הבוקר עד הצהרים, ותמורת 120 ₪ לאדם מוגשת שם ארוחה עם מגוון סלטים וגבינות טעימות ממחלבת "חלב על הזמן" מקיבוץ רמת יוחנן. כמו כן תוכלו לטעום את יינות היקב, ללא הגבלה, תמורת 100 ₪ נוספים.

מרכז המבקרים של יקב דדה. צילום מהאתר

את היקב הקים ג'קי חזן בשנת 2007. ג'קי הוא מרוקאי גאה, שקרא ליקב על שם סבתו "אמא דדה" ילידת העיר מרקש, שייצרה את משקה ה"מחייה" המרוקאי, והייתה, איך לא, בעלת היתר מיוחד לעשיית יין ממלך מרוקו. כבר יותר מעשרים שנה ג'קי הוא יועץ ליקבים בארץ בכול הנוגע לצד הטכני של הקמתם. ביקב דדה מייצרים כ-15,000 בקבוקים בשנה, והוא כשר.

מיינות הטעימה ביקב דדה. צילום יונתן לבני

ביקרתי ביקב לפני כשלוש שנים עם קבוצת "יין ישמח" של אורית גלעד. אחד הדברים שאפיינו את היינות אז, היה היותם קצת אגרסיביים וכבדים. הכול השתנה, וגיליתי הפעם יינות שונים ומעניינים יותר. בשיחה עם ג'קי הוא הסביר לי, כי גם כששמות היינות זהים, הוא משנה מדי שנה את ההרכבים של היינות, על פי איכות הענבים שנבצרו.

סוביניון בלאן 2021 –  יקב דדה מוכר היה, בעיקר מינותיו האדומים. הופתעתי מהסוביניון בלאן מכרמים בגליל ים. לא סוביניון בלאן גדול , אבל יין קליל  ונעים לשתיה. יין שלא שהה בחביות אלא רק תסס במיכלי נירוסטה והוא הוכחה, שג'קי גם יודע לעשות יינות לבנים לא מורכבים. ליום חם הוא נעים וקליל. 80 ₪.

רוזה 2021 – עשוי מ-100% ענבי גרנאש. ג'קי אומר כי הצעירים של היום אוהבים, ובעיקר אוהבות, רוזה שאמור להיות קליל ונעים לשתייה. היין נעשה ללא שימוש בחבית, באמצעות סחיטה עדינה של ענבי הגרנאש. לטעמי יין דליל  מדי ולא מעניין. 80 ₪.

חדר החביות ביקב דדה. צילום יונתן לבני

יונה אדומה 2022 – אומנם על הבקבוק יש תמונה של יונה, אך הוסבר לי כי היין קרוי על שם קרוב משפחה של ג'קי. היין המורכב מארבעה זני ענבים, 25% מכול זן: קברנה סוביניון, מרסלאן, מרלו ושיראז; בלנד בורדולזי ישראלי קלאסי. היין שהה 18 חודשים בחביות עץ אלון, ובוקבק רק לפני חודש ימים. בהחלט הפתעת השתיה – יין נגיש, בעל גוף קליל ונעים בצבע סגול כהה. ההפתעה הייתה הקלילות והנעימות של יין, שבדרך כלל הוא כבד ואילו כאן הוא טאני, עגול ומאוזן, עם סיומת מקסימה. 100 ₪ – מציאה.

יונה אדומה 2020 – השם זהה היין ממש לא. רובו מענבי מרלו, עם תוספות של פטי ורדו ושיראז. גם יין זה שהה 18 חודשים בחביות עץ אלון. היין היה בזמנו פופולרי ביותר בין המבקרים ביקב. הוא כבר לא נמכר. פחות התלהבתי ממנו.

ג'קי חזן בעלים ויינן יקב דדה. צילום יונתן לבני

מלבק ברברה 2021 – שילוב שאינו מקובל בעולם היין , עשוי מחציתו מענבי ברברה מהגליל ומחציתו מענבי מלבק מבנימינה. כמו רוב היינות של היקב, גם יין זה שהה 18 חודשים בחביות. יש לו ארומה נעימה של פירות אדומים. יין קליל עם סיומת לא ארוכה אך טעימה. מזכיר בטעמו סוכריה חמצמצה. 100 ₪.

סירה רזרב 2020 – עשוי מענבים שנבצרו במרום הגולן ושהו 20 חודשים בחביות. הופתעתי מהיין: טעמים מאוד מיוחדים שהסירה יוצרת, מענבים איכותיים ושהייה בחבית. לחסידי הזן הוא יין סירה מאוד אופייני. 160 ₪ – יקר.

מרסלאן ספיישל רזרב 2017 –  28 חודשי חבית עץ אלון צרפתי נותנים ליין המרסלאן עומק רב. גוף מלא, ריחות וטעמים חזקים של דובדבנים שחורים, אוכמניות, קסיס ושוקולד מריר, שאינו חביב עלי במיוחד. יין עם 14.5% אלכוהול . רצוי או צריך לפתוח אותו מספר שעות לפני השתייה, על מנת שיירגע ויתאזן. 290 ₪ – יקר מאוד.

פטי ורדו סירה רזרב 2021 – יין המורכב מ-80 ענבי פטי ורדו ו-20% סירה. שוב טעם של שוקולד מריר ופירות יער שחורים,  וסיומת ארוכה. גם כן שהה 18 חודשים בחבית. יין שצריך עוד זמן כדי להתפתח לטעם ייחודי. 160 ₪.

החיים בוורוד – בעל הבית השתגע עם הרוזה

אלון גונן: אני מדבר על יינות רוזה של יקבים שאמורים להיות איכותיים, כאלה שמוקפדים עם חומרי גלם טובים ולא נעשים כבדרך אגב. בשנתיים האחרונות יש חזרה אחורה לשנות התותי פרוטי של יינות רוזה, עם עשייה חובבנית על מנת לספק סוכר ותו לא.

כבר כתבתי מספר פעמים שאסור לתת לזה לקרות, יינות רוזה חייבים להיעשות כיין לכל דבר. שנת 2023 אף הגדילה עוז, והמחירים שהיקבים דורשים עבור היינות הללו שערורייתיים, לא מוצדקים. יש גבול לכל תעלול ושרלטנות. תציצו על מדפי היבוא שמאיימים גם באיכות וגם במחיר, ולא ירחק היום שפשוט לא יקנו את היינות שלכם.

יואב לוי יקב בזלת הגולן. צילום כרמית אהרנרייך

יקב בזלת הגולן – רוזה עמליה 2022: עשוי מענבי שיראז. יין עם סיפור מרגש על סבתו של היינן יואב לוי. זו גם הפעם הראשונה שהוא מייצר יין חצי יבש. כמבקר יין אני חייב להתעלם מהסיפור על התווית האחורית, כי  מבחינתי לא מדובר  ביצירת אומנות שנוצרת עבור מוזאון, ועם כזה תג מחיר – 240 ₪, היין חייב להיות מהליגה של הגדולים; כזה שגם בנוי להתיישן, או לפחות חייב להיות שונה בנוף, מדויק, עם עשייה ייחודית ושונה, מה שמוגדר יין פנומנלי. 

אני מניח שכבר מדברי הפתיחה שלי אפשר להבין שהיין אינו כזה. ראשית הבחירה לעשות אותו חצי יבש מחזירה את עשיית היינות הסמוקים בערך עשר שנים אחורה. מתיקות התותי פרוטי מוחקת כל זכר לארומות ולטעמים שענבי השיראז אמורים לתת, ואינם קיימים בחצי היבש הזה. הבקבוק מרשים, התווית מעוצבת בצורה יפהפייה, אבל הנוזל שבתוך הבקבוק לא מכבד את חובב היין . מחירו כאמור 240 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – 70 ₪ ואני נדיב.

היקב הוקם ב-1999 על ידי איציק זאוברמן (שני משמאל), והיום יש לו שלושה שותפים: רז דהאן, שרון נחום ואלי פרץ. היקב מייצר כ-5,000 בקבוקים בשנה של יין אדום ולבן בשיטת ה-Appassimento של ייבוש הענבים לפני הסחיטה. צילום מהאתר

יקב זאוברמן – רוזה 2023: עשוי מענבי מרלו וקברנה סוביניון. גם פה סיפור מסגרת מרתק, על עשייה ייחודית בשיטת ייבוש הענבים על רשתות. הרבה מאוד אלכוהול שמשתלט על טעמי המרלו, ותוספת הקברנה סוביניון מביכה כל יינן מתחיל. מחירו 280 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – שרלטנות לשמה.

דוד פינטו (מימין) והיינן יעקב אוריה בכרם היקב בירוחם. צילום מדף הפייסבוק

יקב פינטו – רוזה 2022: בלנד מענבי גראנש, שיראז ופטי ורדו. ארומות חזקות של הדרים, פרחים ותבלינים, שלא ממשיכות בעוצמתן לטעמים שיותר מתונים ויותר קלילים, והאיזון מופר. חבל. מחירו 89 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – 45 ₪.

יקב דומיין סרור. צילום מדף הפייסבוק

יקב דומיין סרור – ל'אור רוזה 2022: בלנד מענבי גראנש וסירה.

ליין צבע אפור. מוזר. ארומות פרחוניות, טעמים בעיקר של פרי אדום כבד. חמיצות טובה. מחירו 100 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – 45 ₪.

יקב לה פורה בלאנש. צילום מדף הפייסבוק

יקב  לה פורה בלאנש – תלפיות רוזה 2023: עשוי מענבי מרלו. ארומות מתוקות, מעט ירקרקות. הפה שטוח, ובעיקר עם חמיצות שלא מאפשרת לטעמי הפרי לצאת. מחירו 85 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – 30 ₪.

שוקי ישוב (משמאל) ואייל דרורי יינני עגור ואלעד כץ המנכ"ל. צילום קרין ראבנה

יקב עגור – ורוד 2023: בלנד של ענבי מורבדר, גרנאש, מרסלאן וקברנה פרנק. ארומות הדריות, עם ירקרקות ופלפל שחור. הפה דובדבני עם חמיצות טובה, יין קליל, עם מחיר מאכזב של 95 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – 60 ₪.

אורי חץ, היינן של יקב שאטו גולן. האצילות מחייבת להגיע לאירוע ביקב ב- 1 ביוני
אורי חץ יינן שאטו גולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב שאטו גולן – גשם ורוד 2022:  גרנאש עם תוספת של  10% סירה. ארומות של תבלינים יבשים כתושים וירקרקות טובה. הפה עם דובדבנים בשלים, מעט שזיף בקצוות. מחירו 170 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – דו ספרתי.

יינות יקב סקוריה. צילום מדף הפייסבוק

יקב סקוריה – רוזה 2023: עשוי מענבי מרסלאן עם פטיט סירה. ארומות של פרחים, עם תות שדה בוסרי. הפה יותר מתקתק עם טעמים בשלים, ובקצוות לקטיות לא ברורה. מחירו 85 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – 45 ₪.

'סוד היין' תייצג חברה מתמחה בפיתוח מערכות ופתרונות שליטה ובקרה על תהליך הכנת יין

למעלה קופסאות בקרה של המערכת ביקב

רני רוגל: אבינעם בר, מנכ"ל חברת 'סוד היין', בישר לנו על חתימת הסכם ייצוג בלעדי בישראל עם חברת VINPILOT מאוסטריה; חברה מובילה בתחומה, שפועלת כבר יותר מ-25 שנה בתחום פיתוח מערכות ופתרונות שליטה ובקרה  על כל תהליך הכנת היין, בכל הקשור לבקרה וניהול אוטומטיים של התהליכים ביקב – משלב התסיסה עד ליישון היין בחביות, "תוך כדי הענקת שקט נפשי ליינן בכל רגע ובכל מקום בו הוא נמצא", כפי שאומר אבינעם. החברה מוכרת גם צ'ילרים ומשאבות לחימום.

מסך שליטה ובקרה על המצב ביקב

ל-VINPILOT יש ברשימת לקוחותיה יותר מ-3,000 יקבים ברחבי העולם שמשתמשים בתוכנה ובבקרים שלה. בארץ היא מותקנת במהדורה מצומצמת יחסית ביקב 'היוגב 8', ובהמשך תוקם מערכת חדשה ומקיפה יותר ביקב חדש בשם Caymont a (שמה הקדום של המושבה יקנעם).

לשלוט בעניינים מהטלפון הסלולרי

ממידע שקיבלנו מאבינעם בר, מלבד תוכנה ייעודית לניהול יקב כוללת המערכת את הפיצ'רים הבאים:

1.     בקרה של המינון המדויק של החמצן ביין – מיקרו-אוקסידציה (VINPILOT OXY).

2.     בקרת טמפרטורה של היין במהלך התסיסה – כוללת גם בקרה על כל סטייה מהטמפרטורה המוגדרת (לדוגמה: אם יש סטייה של 1 מעלה מתחת או מעל לטמפרטורה שהוגדרה, המערכת נכנסת לעבודה).

3.     פיקוח ובקרה על תהליכים אוטומטיים במהלך הכנת היין (תסיסות וכו').

4.     בקרת סחרור-רמונטאג' ביין (VIPILOT ROTO CAP).

5.     ויסות כניסת האוויר ליין במהלך התסיסה (VINPILOT VENTURI).

לשלוט על המצב במרתף החביות

6.     בקרה על רמת הלחות במרתף החביות (VINPILOT DRY FPG)

7.     רפרקטומטר דיגיטלי – מד בריקס (VINPILOT BRIX) שמודד את רמת הצפיפות במהלך התסיסה, ומבקר את רמת הסוכר ביין באופן אוטומטי.

8.     ערבול האוויר במיכלים – PULSE-AIR (PNEUMATAGE).

לפי אבינעם בר, "המערכת גמישה מאוד וניתנת לתפעול מכל מקום בעולם ובכל זמן, באמצעות אפליקציה שאפשר להפעיל מהנייד. כל המידע שהמערכת מספקת ניתן לאחסון ושמירה, ולייצוא בכל רגע נתון לאקסל או לכל קובץ אחר ולשליחה במייל.

קופסאות בקרה בחוות מיכלים

כל פעולה, כגון הוספת תוספים ליין (שמרים, מזיני שמרים, חומצות למיניהן וכו') שפיות, ניקיון המיכלים, קצב התקדמות התסיסה בכל מיכל, רמת החמצן ביין, רמונטאג' וכו, ניתנת לתיעוד ולמעקב ולשליטה באופן אוטומטי".

מערכת ראשונה מסוגה מותקנת כיום ביקב היוגב 8 במושב היוגב.

פרטים נוספים ומידע על חברת VINPILOT ופתרונותיה ניתן לקבל ב'סוד היין'

בקבוקים ליין: רן הוברמן רוצה להגדיל את פעילות Berlin Packaging בישראל

רן הוברמן ליד תמונת סבו יחזקאל ואופניים שמדמים את אלה איתם הסבא אסף בקבוקים ברחבי תל אביב. צילום פאפא רצי

רני רוגל: כשיחזקאל הוברמן הגיע לישראל מפולין ב-1956, היו לו אופניים ורעיון יזמי: הוא הסתובב ברחבי תל אביב, אסף כמויות של בקבוקים ריקים, ניקה אותם היטב, ומכר אותם ליצרנים בתחומים שונים, כולל יקב כרמל מזרחי בתחום היין, שהיה הלקוח הגדול ביותר של יחזקאל.

כרמל מזרחי היה הלקוח הגדול של הסבא יחזקאל. צילום פאפא רצי

היום נכדו רן מנהל את חברת הוברמן, אחרי שהחליף בתפקיד את אביו אורי, והחברה היא ספקית גדולה של אריזות זכוכית (וגם פלסטיק) לתעשיות הקוסמטיקה, טואלטיקה, פרמה ומזון, אותן היא מייבאת מרחבי העולם, כשהיא מציעה מגוון רחב של בקבוקי יין ואלכוהול המיוצרים במפעלים בכל העולם עבור Berlin Packaging אריזות (ברלין), אותה היא מייצגת בישראל, לאחר שברלין רכשה לפני מספר שנים את Bruni (ברוני) האיטלקית המוכרת בתעשיית היין העולמית, וגם אצלנו בתחומי בקבוקים לעראק, ליקרים וגם יין אותם  מכרה ומוכרת חברת הוברמן.

דגש על בקבוקים מיוחדים

כשמדברים על ברלין אריזות, מדברים על חברה בעלת יכולות ייצור של מוצרים ייחודיים ומלאי גדול של מוצרים סטנדרטיים, שקיימת משנת 1898, עם מחזור של יותר מ-3 מיליארד דולר בשנה, מעל 2,000 עובדים, יותר מ-1,700 ספקים ומעל 50 אלף מוצרים.

בתחום בקבוקי היין יש בארץ מספר לא קטן של יבואנים או מפיצים  ליקבים בסדרי הגודל השונים, ומן הסתם הנאמנות לספק זה או אחר תלויה בין השאר בזמינות בקבוקים מול צרכי היקב, מחירים, וכמובן הקשר האישי.

רן הוברמן, שרוצה להגביר את פעילות החברה שלו בתחום היין, אומר שברלין האמריקאית-גלובלית, לא מעוניינת למכור בקבוקי יין סטנדרטיים-קומודיטי במחירים נמוכים, אלא יותר פתרונות יצירתיים כמו בקבוקים ביציקה בלעדית למותג, או הדפסה על הבקבוק עצמו.

רן אומר: "אני לא מכוון לשישה היקבים הגדולים שקונים ישירות מספקים בעולם, אלא למאות היקבים האחרים בגדלים השונים, וזאת על סמך ההיצע הרחב, החדשנות והזמינות. יש לנו את תחת היד את המגוון הרחב של בקבוקי ברלין, אבל אנחנו מכוונים לבקבוקים המיוחדים יותר, גם לכהילים, עראק וליקרים".

והוא מוסיף: "החזון של ברלין הוא להגדיל את הרווח של הלקוח באמצעות האריזה. אנחנו מאמינים בזה. כל מוצר מדף קונים גם בעיניים, ולמראה יש משמעות מסחרית רבה. מעבר לכך שכמובן למוצר כמו יין יש לבקבוק משמעויות רבות נוספות מבחינת התיישנות, שמירה על טמפרטורה אחידה, משקל ועוד".

אולם התצוגה של הוברמן

לחברת הוברמן יש אולם תצוגה ייעודי לתעשיית היין במשרדיה בפתח תקווה, עם מגוון רחב של מוצרים ייחודיים וסטנדרטים הזמינים באופן קבוע במלאי החברה בישראל.

כל הפרטים על חברת הוברמן ויצירת קשר כאן

עד 18.5.24: מתאימים? הצטרפו לתחרות הבינלאומית לסומליירים צעירים

רני רוגל: מסדר אבירי הגריל (Confrérie de la chaîne des rôtisseurs) יקיים השנה, לראשונה בתולדותיו ארוכות השנים,  תחרות בינלאומית שנועדה לקדם את מומחיותם של נשות אנשי מקצוע צעירים בתחום היין והאלכוהול. התחרות העולמית תתקיים בתאריכים 16-20.24 בליסבון בירת פורטוגל, וישתתפו בה זוכות וזוכים בתחרויות המקומיות מתוך 83 המדינות החברות במסדר אבירי הגריל. המנצחים בתחרות העולמית יזכו בפרסים כספיים.

התחרות המקומית בישראל תתקיים ביום א' 2.6.24 בבית הספר לבישול אטיליו באור יהודה, וההכרזה על המנצח.ת תהיה ב-20.6.24. ההרשמה לתחרות אפשרית עד 18.5.24 כאן. הזוכה תקבל או יקבל טיסה לפורטוגל ושהייה במהלך התחרות, וכמובן האפשרות לזכות בפרס העולמי.

יכולים להגיש מועמדות נשות ואנשי שירות צעירים, סומליירים גילאי 21-28, והתחרות תכלול מבחן תיאורטי, ומבחן מעשי שיכלול סרוויס וטעימה עיוורת. פרטים נוספים והרשמה אצל גיא הרן – 054-3389244, [email protected].

ערב יין של מסדר אבירי הגריל בחנות יין

ביקשנו משף עידן הלפרין, נשיא מסדר אבירי הגריל בישראל, להרחיב מעט על המבחן והתנהלותו. ובכן, מדובר במבחן עיוני כתוב ובו 75 שאלות, שיש לענות עליו באנגלית תוך 50 דקות. בין השופטים: אנשי היין יאיר היידו, יוסי בוזנח, יוסי בן אודיס וגיא הרן.

המבחן המעשי כולל טעימה עיוורת של ארבעה יינות שיש להתייחס לשאלות לגביהם, וגם של שישה כהילים (ספיריטים) שאחד מהם יכול להיות קוקטייל, ולהביע דעה ולנתח אותם. חלק נוסף הוא מבחן סומלייה, מלצרות יין: למזוג בקבוק שמפניה ל-12 כוסות וכך גם בקבוק יין, דקנטינג (חדרור יין) והצגת יין, במשך 20 דקות, כשחברי וועדת השיפוט יכולים לשאול כרצונם.

שף עידן הלפרין (מימין) – נשיא מסדר אבירי הגריל בישראל' ושף צ'יקו קרוליצקי – מנהל בית הספר לבישול 'אטיליו'

כאמור המנצח הישראלי יישלח לגמר העולמי בפורטוגל, ומסדר אבירי הגריל בישראל יזמין את הזוכים בשני המקומות הראשונים בעולם, לאירוע חגיגי שיתקיים בירושלים.

מסדר אבירי הגריל (Confrérie de la chaîne des rôtisseurs) הינו אחווה בינלאומית המקדמת אינטגרציה בין אנשי מקצוע מתחומי הקולינריה והאירוח – שפים מובילים, מסעדות מפורסמות ומלונות יוקרה, עם חובבי קולינריה שאינם מתפשרים על איכות, ומעריכים מטבח גורמה, יינות איכותיים ואוכל משובח.

עולֵלות

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

אסף גלאי מיקב גלאי נפרד מדרור אור ז"ל שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו חטופה בעזה

דרור אור ז"ל – גם יקבים אהבו אותו

אסף גלאי – בעלים ויינן יקב גלאי בנגב הצפוני, פרסם פוסט פייסבוק זה: "ידיעה קשה וכואבת במיוחד: דרור אור ז"ל מבארי, נרצח וגופתו מוחזקת בידי חלאות חמאס.

דרור היה גבן מוכשר במחלבת בארי. צלע אחת מתוך שלושה אנשים נפלאים, (יחד עם דגן פלג ויעקב בנאקוט) שהחזיקו את המחלבה על כתפיהם תרתי-משמע במשך 15 שנים, ורקחו במו ידיהם ממש – גבינות איכות מהשורה הראשונה בסגנון הקלאסי של מדינות העולם הגדול שעושות את הגבינות הטובות והמפורסמות בעולם.

ישבו אצלי אנשים מצרפת, הולנד, שוויצריה, ועוד שלא האמינו ולא ציפו לאיכות נפלאה כל כך מגבינות ישראליות ועוד מהנגב.

אסף גלאי בעלים כורם ויינן יקב גלאי. צילום טל ציקרמן

כבר שנים רבות שאנחנו  ביקב גלאי – הבוטיק של צפון הנגב, משתפים פעולה, נהנים ומוכרים את המוצרים הנפלאים של מחלבת בארי – גבינות בוטיק עד הבית לאורחינו, כשתמיד מתקבלות מחמאות רבות ומשבחות על איכות המוצרים וטעמם.

דרור, עם יצר סקרנות ופרפקציוניזם ודיוק שהיו אופייניים לו כל כך, תמיד רקח כל מיני דברים מיוחדים, ותמיד שאף לשפר עוד ועוד את המוצרים הקיימים. לא אחת היה מתקשר אלי, מזמין אותי לטעום או מביא לי לטעום איזה משהו חדש שרקח, ושואל לדעתי הכנה.

היה בינינו, מעבר לקשר ההדדי-מסחרי, סוג של קשר בין שני בעלי מקצוע, שעוסקים ביצירת מוצרים עם טעמים שונים לכל מוצר, שמקור חומר הגלם שלנו הוא מהטבע בלבד – חלב וענבים.

מצאנו מכנה משותף ונרחב על עולם של טעמים, ניחוחות, שמרים, אנזימים, בקטריות ועוד, שמקור כולם בטבע ויש להם השפעה ניכרת על אופי המוצרים שאנו מייצרים – הוא גבינות ואני יין. איזה שילוב נפלא בין השניים – גם המוצרים – גם האנשים. גבינות ויין – יין וגבינות. שנינו רקחנו מוצרים מהטבע על מנת לשמח אנשים ולעשות להם טוב על הלב שנים על גבי שנים.

צוות מחלבת בארי – דגן פלג (מימין), דרור אור ז"ל, יעקב בנאקוט

13 שעות לפני אותו בוקר ארור וגורלי של השבת השחורה, ביום שישי לפנות ערב, שוחחנו בטלפון. דרור התקשר לשאול מה נשמע, לספר על דברים חדשים שהוא רוקח ולשמוע ממני מה חדש אצלי. אנחנו היינו אחרי בציר ועסוקים מאוד כל הקיץ, ולא יצא לנו להיפגש וכך גם בתקופת החגים שלרוב כן היינו נפגשים, מרימים כוס יין לחיים ומנשנשים לצד זה גבינות – והכל מעשה ידינו.

קבענו להיפגש ביום "בשבוע הבא" במסעדה של זולי חברנו מכפר-עזה (האבא המאמץ של אביגיל הקטנה שנחטפה לעזה), ולחגוג שם ביחד את תחילתה של השנה החדשה שהגיעה זה מכבר ולדבר על כל הדברים שאהבנו. תוכניות לחוד ומציאות לחוד…

למחרת בבוקר כשהחל כל הבלגאן – דרור היה בין הראשונים שניסיתי ליצור עמו קשר, לשמוע שהם בסדר, גם בטלפון וגם בהודעות. לא היה כל מענה. סימני ה-ווי V הבודד בהודעות הווטסאפ ששלחתי לו באותו הבוקר וביום-יומיים שלאחר מכן – נשארו מיותמים וללא מענה עד שהתבררה גודל הזוועה – הם לא ניבאו טובות.

גם הניסיון לקבל מידע כזה או אחר על גורלו מאז ועד היום – הסתיים באפס מידע כלשהו, שזה לא משהו מעודד. למרות זאת – ולמרות כל ההרגשה הרעה שליוותה אותי מאז ועד היום – תמיד הייתה לי תקווה שאזכה לראות את דרור, בטוח שונה ממה שהיה ובכל זאת.

דרור אור ז"ל

באחד הפוסטים שפרסמתי – התייחסתי לדיסוננס שבין שמו של דרור (דרור אור) למצב ההפוך לגמרי שבו הוא נמצא: לא דרור – של חופש, ולא אור כי אם בחושך. כמה אבסורד. כמה עצוב. והמחשבה המייסרת של מה יהיה לכשיחזור – ויגלה שיונת אהובתו ואם ילדיו נרצחה באותה שבת ארורה כמו גם רבים מחבריו ומכריו…

שמרתי כמה גבינות ניסיוניות שדרור נתן לי, ושהתיישנו אצלי היטב וכנראה פיתחו טעמים מיוחדים ובשלים. פנטזתי שנשב לטעום אותן יחדיו בקרוב, ביום מן הימים לאחר השחרור המיוחל – אבל היום הזה כבר לא יגיע, זה לא יקרה וזה בלתי נתפס וקורע את הלב. יהי זכרו ברוך. נזכור אותו לעד".

רכישת כרטיסים לאירוע היקבים הביתיים כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר