אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

עוד כרם חטף פגיעה ישירה ונשרף – השבוע יקב פלטר

אלון גונן: כנראה שענף היין הישראלי, כמו כל המדינה, נשרף לאט לאט, וכל שבוע מתווסף לפחות עוד יקב אחד לרשימה של אסונות המלחמה, כש"כוכב הצפון" הוא יקב אביבים שהושמד כליל בהתקפת הטילים הרביעית עליו.

לפני שלושה שבועות כתבנו על הכרם של איציק כהן מיקב רמות נפתלי, שספג עוד נפילת כטבמ"ים, שגרמו לשריפת ענק באזור הכרמים שפגעה ב-50% מיבול גפני הסירה. החום הרב של הלהבות שהגיעו עד לכרם, ייבש את העלים ואת הענבים שרק התחילו לצוץ.

השבוע דיווח יקב פלטר בעין זיוון, כי חטף פגיעה ישירה בכרמים ו-20 דונם על גבול הלבנון נשרפו. מדובר בגפני וענבי קברנה סוביניון ושיראז בכרם זרעית של היקב עבור כ-15,000 בקבוקים, שהושמדו באופן מידי. ותכפילו בארבע שנים במידה ויוכלו לשקם ולשתול מחדש את הכרם. מדובר בנזק של מיליוני שקלים והפסד משני של ספקים נוספים של היקב.

"זה עצוב וכואב מאוד לראות את כל מה שעבדנו עליו שנים עולה באש. עצוב לחשוב על הפרי ועל היין שלא יהיה ועל המקום הזה ככה", אומרים ביקב. "אנחנו נמשיך בעבודת הבציר ונמשיך לייצר יין בגולן, ונמשיך לקוות לימים טובים".

יקב טוליפ איבד את כרם הסירה המדהים שלו, וגם שם לא יהיה אפשרי לבצור השנה. כאן יש מקור אחר לנזקים: כבר כ-9 חודשים שהאזור מוכרז כשטח צבאי סגור, והכרם בכפר יובל פשוט גווע כי אי אפשר להיכנס אליו כל תקופה זאת כדי לבצע את מכלול פעולות הטיפול בגפנים – מזמירה עד בציר. רועי יצחקי מנכ"ל יקב טוליפ, אמר לנו: "זה סיפור עצוב מאוד. 74 דונם כרם מנטיעות 1996. משנת 2004 אנחנו עושים ממנו את הסירה רזרב שלנו. שנתיים קדימה לא נבצור שם". המשמעות היא שגם שנת 2025 תלך לאבדון כי הכרם יצטרך שיקום.

מצב הכרמים בצפון מאוד בעייתי, ואין יקב שנמצא על גבול לבנון או בקרבתו, שלא ספג פגיעה של טיל ששרף לו כמה דונמים או שורות. מי שאמורים לפצות את הכורמים והיקבים, שמאי מס רכוש, פשוט לא עושים דבר וחצי דבר. מגיעים לכרם, מצלמים ונעלמים. אין מפתח פיצוי ואין עם מי לדבר. כל מי שדיברנו איתו והגיש תביעה לפיצוי, מתלונן כי מדובר בתהליך מגוחך, משפיל וקטסטרופלי. אף אחד לא מדבר עם בעלי היקבים והכורמים על אובדן של עשרות אלפי בקבוקים עתידיים, שיקום כרמים, נטיעות חדשות, מערכות השקיה, פיצוי על אובדן שווקים ועוד.

יקבים יצטרכו לקחת עורכי דין ושמאים פרטיים, על מנת לנסות לקבל משהו. המדינה לא באמת תפצה על אובדן הכנסות ורווחים. ארץ אוכלת יושביה וממשלה מנותקת.

קבוצות רכישת יין – מי המרוויח העיקרי?

אלון גונן: בשנים האחרונות, כל מי שמרים את דגל "המלחמה ביוקר המחייה", זוכה לתהודה רבה. כולם רוצים להוריד מחירים, אבל לכולם נוח עם המחירים הגבוהים.

קבוצות רכישת יין הוקמו כבר לפני הרבה שנים (הוותיקה היא 'נחמת שותים' של צביקה אמיתי), כשבדרך כלל התאגדו להם כמה אנשים בעלי אותו עניין וטעם אישי, הלכו ליקב והפכו את כל האירוע למשהו חברתי מהנה. על הדרך ביקשו לייצר או לבקבק חבית יין בלעדית שהם אוהבים, וככה לחסוך מעלות המתווכים שבדרך, או לקבל יין ייחודי לקבוצה, בו כולם מוצאים עניין מפני שאלו קבוצות קטנות והומוגניות. יש לא מעט יקבים שעושים זאת, ומתפרנסים יפה מאוד מהעסק הזה, מה גם שקבוצת רכישה כזו הופכת להיות חלק ממועדון החברים של היקב (יקב בן נון, יקב לוריא, יקב בן-חיים ועוד.

הכול טוב ויפה, כי כמה עשרות חביות של קבוצות רכישה בשנה לא משנות סדרי עולם. מבחינת היקב הוא העניק מחיר ייחודי הכולל הנחות לכמות גדולה, נחסכו ממנו עלויות המשלוח, והקבוצה העניקה ליצרן את הנזילות הדרושה לטיפול בצרכים פיננסיים מיידיים.

בפוסט שהעלה השבוע אחד מראשי קבוצות הפייסבוק, הוא מכריז מלחמה על יוקר המחייה (בנושא היין), ומציע לכמעט 20,000 החברות והחברים בקבוצה להיות קבוצת רכישה אחת גדולה, שעל פי תפיסת עולמו תאפשר לו להוריד את מחירי היין ותאפשר לכל הגורמים להרוויח, כאשר הכמות היא זו שתוריד את עלות מחיר היין לרוכש.

כאן המקום לציין כי לפני כמה שנים פנו מנהלי קבוצת פייסבוק גדולה בתחום, וביקשו לקנות באופן קבוצתי יין בהנחה גדולה. היקב לא עמד בלחץ, ולאחר שהיין בוקבק עבור קבוצת הרכישה, התגובות הרבות והפרסום השלילי בגין הורדת מחירים דרסטית פגעו במוניטין של היקב, שלא חזר על אותה טעות.

אנחנו באתר אכול ושאטו מציינים את התמורה למחיר (VFM) לצד המחיר שהיקבים מבקשים עבור היינות. ב-90% מהמקרים מחירי היינות הישראלים מאוד מאוד גבוהים אבל הזעקה להוריד מחירים נופלת על אוזניים ערלות. לכן טענתי שרק הצבעה ברגליים, ואפילו חרם על יינות יקרים, יצליחו להשפיע על יקבים וספקים. כמובן שצריך לעשות הפרדה בין יקבי בוטיק ליקבים גדולים – עלויות הייצור שונות, הכמויות שונות, איכות היין שונה, וכמובן מיתוג היין משפיע, אין מה לעשות.

מה שבעצם קבוצת רכישה גדולה כזאת יכולה לעשות באופן מידי, זה אכן להוריד את מחיר היין הספציפי שהקבוצה תרכוש מיקב ספציפי או מיבואן כלשהו. אין לי שום דבר נגד קבוצות רכישה, ורובן באות  ממקום טוב ורוצות לתמוך ולעזור ליקבים, בוודאי בתקופה קשה כזו. אבל עם הצעת רכישה של קבוצה גדולה כזאת, לא יהיה מנוס ממלחמת מחירים שעלולה לשחוק את הרווחיות של כל הענף, ועלולה אף לגרום לפשיטות רגל.

הנזק שיכול להיגרם למערכות היחסים של יקבים עם קמעונאים ומפיצים, עלול לגרום למצבים אומללים אם ההנחות ייתפסו כמפחיתות את השוליים שלהם, או מערערות את יציבות המותג שנמצא אצלם על המדפים.

יקבים ששוקלים למכור יינות לקבוצת רכישה בסדר גודל כזה, חייבים לחשוב גם על הסיכונים הרבים שהם עלולים להיתקל בהם בשלב המיידי, וחמור עוד יותר – בשלבים מאוחרים. די כדי להזכיר את שחיקת יוקרת המותג, שהרי  ההנחות יכולות לגרום ללקוחות לתפוס את המותג כפחות פרמיום או באיכות נמוכה יותר. הציפיות למחירים נמוכים יגרמו ללקוחות לצפות להנחות כנורמה, ולא להיות מוכנים לרכוש בעתיד יין במחיר מלא.

כל רואה חשבון יגיד לכם שהנחות מפחיתות ישירות את שולי הרווח, מה שעלול להכביד עוד יותר על משאבים פיננסיים של יקבים, במיוחד אם הם כבר מתמודדים עם קשיים כלכליים. נפח מכירות מוגדל כתוצאה מהנחות, עלול שלא לפצות מספיק על שולי רווח נמוכים, במיוחד אם העלויות הקבועות נשארות גבוהות.

בנוסף לכך, עלייה בלתי צפויה בביקוש עקב הנחות עלולה להוביל לבעיות מלאי, או למתוח את יכולות הייצור של יקב. אם הנחות לא יובילו לגידול פרופורציונלי בהיקף המכירות, היצרן עלול להיתקל בבעיות תזרים מזומנים מחריפות.

ברור שהצעה למכור באופן מידי אלפי בקבוקי יין הינה קורצת וקוסמת, ויכולה לספק הקלה פיננסית מיידית ולהגביר את המכירות. אבל היא גם טומנת בחובה סיכונים משמעותיים, הדורשים ניהול זהיר. ההתייחסות להצעה כזאת חייבת להיות חלק מאסטרטגיה מחושבת היטב, השוקלת את ההשפעה ארוכת הטווח על ערך המותג,  הלקוחות הישנים, שולי הרווח והדינמיקה בשוק. חייבים לאזן בין צרכים פיננסיים לטווח הקצר לבין בריאות המותג ומיצובו בשוק לטווח ארוך, כדי להימנע ממלכודות פוטנציאליות.

לצערי אני רואה סכנה גדולה לענף היין במהלך של קבוצת לחץ מסוג כזה, שנשלטת על ידי גורם יחיד שמנסה לשבור שוק מחירים יציב, על ידי הפעלת לחץ אדיר למתן הנחות. יקב שייפול למלכודת כזו, יעמוד בפני מספר סכנות שעלולות להשפיע לרעה לא רק על העסק שלו אלא על השוק כולו, ואולי ליצור תנודתיות ואי ודאות בשוק; דברים שיקשו על כל היצרנים לתכנן ולהשקיע בביטחון. צרכנים עלולים להתחיל לצפות להנחות באופן קבוע ולעכב רכישות עד שתוצע הנחה, וכך לשבש את מחזורי המכירות הרגילים.

יקבים שחושבים על הפוטנציאל הגלום במכירת אלפי בקבוקי יין או ניקוי מלאי בדרך זו, חייבים לשבת עם עצמם ולחשוב טוב טוב האם זה משתלם להם, היות כשבעוד הנחות גדולות לקבוצות רכישה גדולות יכולות לספק דחיפה זמנית במכירות ולסייע בפינוי מלאי עודף, האסטרטגיה טומנת בחובה סיכונים משמעותיים.

לסיכום: לא כל הנוצץ זהב, חייבים לחשוב גם על עתיד ענף היין. הורדת מחירים של יינות ישראלים היא מחויבת המציאות, אבל לא יכולה להיגרם על ידי הפעלת לחץ של קבוצת כוח שעלולה  גם לפגוע ביקב שלא ירצה לתת הנחות או להשתתף במשחק.

צריך להבין שאף אחד לא עושה שום דבר לשם שמיים. השימוש במושג "יוקר המחייה" מתבסס על התנשאות ועל כוחניות שאין להן מקום בענף היין הישראלי (מה גם שיין עדיין לא שייך לקטגוריית מוצר צריכה בסיסי). קבוצת הפייסבוק שהוקמה היא  אמנם הטרוגנית, אך מה שמלכד אותה הוא רק העומד בראשה, שמחליט לבד על כל הנושאים. הוא זה שינהל משא ומתן, הוא זה שיחליט על סוג היין, הוא זה שיפעיל את לחץ הקבוצה על בעל היקב או הספק. זה כוח שלא בטוח שיקבים צריכים לתת לו להתממש.

בעיה נוספת שצריך לקחת לתשומת לב, ואני מניח שעורכי דין של בעלי חנויות ורשתות השיווק יתנו דעתם על כך, אלו הם הסיכונים המשפטיים באסטרטגיות הנחות אגרסיביות, שעלולות להיחשב כשיטות אנטי-תחרותיות המחייבות בדיקה ואולי אף צעדים משפטיים פוטנציאליים מצד גופים רגולטוריים. מה גם שאסטרטגיות תמחור לא הוגנות עלולות לפגוע במתחרים קטנים יותר, ולהוביל להאשמות בתמחור טורפני.

לדעתי עמותת יקבי הבוטיק (כתבתי עליה בשבוע שעבר) צריכה להציג את דעתה בנושא, ולפחות לקיים דיון עליו. אמנם אין זה מתפקידה של מועצת גפן היין לייעץ ליקבים בעניינים כספיים, אבל גם כאן היא צריכה לתת דעתה בנושא ולראות בתהליך הזה סוג של "וירוס" שעלול להתפשט ולפגוע בתעשייה. בוודאי היבואנים והספקים באשר הם צריכים להבין לאן השוק עלול למשוך, והם צריכים לתת מענה גם מבחינת הנחות, מבצעים ואיכות היין שנמצאת בשוק. המטרה אולי טובה ומגיעה ממקום של תום לב ורצון לעזור, אבל הדרך מסוכנת ומלאת מהמורות.

ביקורות יין – יקב פסגות ועוד שניים

אלון גונן: תחרות דקנטר שנערכה לאחרונה (כתבנו עליה ב-28.6.24), הציפה מספר גדול יחסית של יקבים ישראלים שהתהדרו בציונים של 95 עד 97 – הנה רשימת כל היקבים הישראלים שזכו בתחרות זאת.

אכן מרגש ויש כבוד בקבלת ציון מגוף כמו דקנטר, אבל כשמקלפים קצת את מה שקורא מאחורי הקלעים של התחרות קשה לא לקחת לתשומת לב שבעצם זו לא ממש תחרות הוגנת בין יינות שווים. לא באמת משווים בין שנת בציר מסוימת במספר יקבים, וזה אם לומר בלשון המעטה קצת צורם, ולצערי לא ממש מראה על תחרות הוגנת. מה גם שאף אחד לא בודק האם אפשר למצוא בכלל את היינות האלה על המדפים. כי שימו לב שהיינות שזכו בציונים הגבוהים נחשבים למתיישנים, ואיך אפשר להשוות בין בציר 2018 לבציר 21 או 22? הרי זה מגוחך.

יקבים כבר מזמן למדו לפצח את השיטה ולשלוח יינות ש"חייבים" לקבל ציון גבוה. אז נכון, כבוד גדול ליקב רמת נגב שקיבל ציון 97, אבל מול מי ועל מה גובים עבורו 500 שקלים? וקברנה סוביניון רמת הגולן משנת בציר 2020 קטף זהב ואת הציון 95, ומחירו 145 שקלים. וגם טפרברג עם פטיט סירה 2018 שקיבל זהב וציון 95 – מול מי הוא התחרה ובאיזו קטגוריה, לא ממש ידוע. ודרך אגב, מחירו 198 שקלים. קברנה סוביניון סינגל ויניארד 2020 של יקב פסגות זכה גם כן בציון 95, ומחירו 229 שקלים. יש הרבה שאלות מעיקות לגבי סוג כזה של תחרות, והמניפולציות שעושים יקבים מתוחכמים על מנת לזכות בציון גבוה.

אם מסתכלים על היינות ששלח יקב פסגות לתחרות דקנטר, קשה שלא להבחין בשנות הבציר העכשוויות. יינות נגישים באופן מלא ללקוחות, ודרך אגב ביקב לא הקפיצו מחירים מאז הזכייה, לא כמו כמה יקבים שכן עשו זאת והגבילו את הלקוחות במספר הבקבוקים שאפשר לקנות.

סם סורוקה היא היינן של יקב פסגות בשנים האחרונות. מאז שקיבל לידיו את המושכות, נראה כי היקב עבר מהפכה בכל הקשור לטיפול והקפדה בחומרי הגלם. פילוסופיה של איש מקצוע מלווה אותו מאז שאני מכיר אותו. סם אינו מהייננים שכל הזמן מנסים להמציא את הגלגל או את עצמם. הוא עושה יין – לא יותר לא פחות. המעבר שלו ליקב פסגות העניק לו המון ביטחון עצמי וקבלת החלטות עצמאיות, וזה מוטיב מוביל ביינות של היקב בשנים האחרונות. יינות מדויקים שקמו בזמן לבצור אותם מענבים בכרמי היקב בסביבתו, מינימום תיקונים, ולתת לחומר הגלם לבוא לידי ביטוי. הנה ציונים שלי (לא דקנטר) לשלושה מיינות יקב פסגות:

פיק 2021 – עשוי מענבי סירה ופטיט סירה, 12 חודשים בחביות. בלנד מרתק מאוזן. ארומות של אורנים, פלפל שחור, קקאו. הפה עשיר, חמאתי, מאוד עסיסי ומורכב, באין ספור של טעמי פרי שחור עוצמתי. מחירו 130 ₪. ציון 93. תמורה למחיר – לחלוטין.

הומלנד 2021 – עשוי מענבי קברנה סוביניון, שיראז, פטיט סירה ופטי ורדו. 12 חודשי חבית. צבעו אדום בורדו בוהק. סמיך בערסול ומפיץ ניחוחות של עשבי תיבול יבשים וכתושים. הפה גם כן לכיוון מתובל מאוד. יין מאוד קולינרי, עשיר מאוד אבל יחד עם זאת צעיר וקופצני. חומציות מצוינת, הטאנינים רגועים. חתיכת יין. שאפו. מחירו 139 ₪. ציון 91. תמורה למחיר מצוינת.

ויונייה 2023 – 4 חודשי חבית. ארומטי, מעט דבש לצד לימוניות מקסימה. פה מאוד מאוד קולינרי, אפרסקי. יין שנותן כבוד לטעמי הפרי הצעיר והבועט, ומעלה חיוך על הפנים. מחירו 70 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – מעולה.

 ביקורת יינות מזדמנים

יקב קסטל – LA VIE 2016 – בלנד של ענבי קברנה סוביניון, מרלו, סירה ופטי ורדו. השתבח נפלא. מאוד עשיר, עגול, בשרני. אם חשבתי שה-  LA VIE  נוצר למקצים קצרים, אז ההפתעה מדהימה. ציון 91. מחיר היין הנוכחי באתרים:  75-85 ₪.

יקב הר אודם – וולקניק קברנה סוביניון 2013 – יין בן 11 שכוחו במותניו. עשיר מאוד, בשל, דובדבני. עפיצות מפתיעה. ין שעושה כבוד ליקב. שאפו. ציון 91. מחיר היין הנוכחי ביקב: 90 ₪.

אלון גונן עם המביכים של החודש

יקב רמת הגולן: כל אבטיח מלמיליאן

אחרי יותר משנתיים בתפקיד מנכ"ל יקב רמת הגולן, חשבתי שאסף בן דב ילמד משהו על תעשיית היין או לפחות מה זה יין. זה כל כך מביך, והאמרה משנות ה-70: "כל אבטיח מלמיליאן" (כוכב בית"ר ירושלים אז), בה השתמשו סוחרי שוק מחנה יהודה בירושלים כדי לשבח את סחורתם מתאימה לבן דב, שהרי הוא נחת לענף היין היישר מהכדורגל במכבי חיפה.

איך יכול להרשות לעצמו מנכ"ל יקב גדול לקחת מותג חזק, ולתת אישור לאנשי הפרסום שלו להמליץ באינסטגרם של היקב על מתכון קוקטייל אבטיח, עם ברוט גמלא איכותי שמחירו 90 שקלים – יין שנעשה בשיטה המסורתית ואף מיועד להתיישנות על פי המלצת היקב (המתכון: כוס מיץ אבטיח, כוס סודה, מיץ מלימון אחד, כוס גמלא ברוט וקרח). אם בתקופת המנכ"לית שקדמה לו ייצרו שם מים בטעמי יין, אז בן דב לקח את זה לליגה אחרת לגמרי, כנראה ליגה ג'. ירדתם מהפסים שם ביקב.

מי שצחקו צחוק גדול אלו החבר'ה מיקב כרמל, שיש להם יין מבעבע בטעם אבטיח-מלון כבר מוכן מסדרת Buzz Sparkling  – יין אדמדם, מתקתק ומבעבע, המאופיין בטעמים רעננים של אבטיח ומלון יחדיו. דרך אגב מחירו 24 שקלים, והקרח עליי.חברת הכרם מציעה באותה נשימה ובאותו מחיר את ורדי אבטיח ספרקלטיני, מבעבע מתקתק מקסים טעמי אבטיח בשל. שוב 24 שקלים לבקבוק.

מכון היצוא: אוי לבושה ולתסכול

במכון היצוא קיבלו בתדהמה את הג'וב החדש של האקס-חברת כנסת הבלונדינית והצעקנית אסנת מארק, שתופרים לה ג'וב חדש כחברה במועצת הכלכלה של מכון היצוא.  זאת אחרי ניסיון שכשל למנות אותה למנכ"לית  משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (?), ואחר כך ניסיון למנות אותה לתפקיד הממונה על הרשות לסחר הוגן והגנת הצרכן (?), שהוקפא בעקבות חשדות להתנהלות בלתי תקינה במסגרת הליכי אישורה לתפקיד (מקור: ויקיפדיה).

ניר ברקת, שר המסחר והכלכלה, הוא זה שדוחף את המינוי שמריח כפוליטי, מה גם שהגברת חברה קרובה של גברת אחרת – שרה נתניהו, ונראה לו שמכון היצוא לא נמצא בפוקוס מפת המינויים במשק.

לשאלת כתבים איזה ניסיון יש לה בתחום הכלכלה או היצוא או המסחר, ענתה המועמדת כי היא "תשמח להביא מהידע שלה". נראה שהאסטרטגיה של ניר ברקת היא להפוך את מכון היצוא למאגר של מינויים פוליטיים עד היושב בראש. אין גבול לבושה ולאבסורד.

ממכון היצוא נמסר: יהיה בסדר

עולֵלות בקצרה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

עד 31.7.24: חנות פופ אפ ליינות ושיכר בוטיק מהצפון בקניון גן עופר-גן העיר תל אביב

עד סוף חודש יולי 2024 אתם מוזמנים להגיע לקניון גן עופר-גן העיר בתל אביב (צמוד לעירייה), לחנות פופ אפ שמארחת יקבים, מזקקות ותוצרת חקלאית מהגליל והגולן, של עסקים שפונו או חיים תחת אש, וזאת כדי לעודד רכישה מהם בתקופה זו.

בחנות ניתן לטעום, לרכוש וליהנות מיינות ושיכר בוטיק קטנים: מזקקת אולגר שמייצרת אלכוהול מפירות: ליקרים, שנאפסים, ברנדי ועוד. יקב הר זמר, יקב עדוי, יקב אלבו, יקב לוי, יקב גלילאו, יקב פריה – יינות בוטיק של יקבים משפחתיים קטנים מהגליל העליון, ויקב אסף מרמת הגולן שסגור עקב המצב.  

החנות פתוחה עד 31.7.24 בימים ראשון עד חמישי 10:00-20:00, ובימי שישי 9:00-14:00 . מדי ערב שעה של שמחה בשקיעה מ-19:00 למשך שעה – 15% הנחה. במהלך היום טעימות וטעמים מהצפון, כשלצד היין והשיכר גם דבש דבורים טהור ממרום גולן, שמן אבוקדו מדישון, פקאנים מבית הלל ישר מהעץ, ועוד תוצרת חקלאית צפונית.

קניון גן עופר – גן העיר אבן גבירול 71 תל אביב