שמענו בין הגפנים 29.12.23: יקב עמק האלה נמכר – הסוף והתחלה חדשה, אשת האשכולות אביטל שחר מכרם תשע, עולֵלות מלחמה

בכניסה למושב כפר קיש בגליל התחתון אי אפשר שלא לראות את גדר הרשת של בית-כרם-יקב 'כרם תשע' של אביטל שחר שלאורכה פוסטרים של תמונות החטופות והחטופים באותו יום זוועה של 7.10. קראו עוד בהמשך. צילום כרם תשע
אלון גונן ויונתן לבני על מכירת יקב עמק האלה למשפחת פאליק בעלי יקב פסגות, רני רוגל נפגש עם אביטל שחר מכרם תשע, יונתן לבני עם טעימות ביקב יקב מרקוס, בקרוב כנס כורמי גליל תחתון, עולֵלות מלחמה: גלית בר-און על "ניקוי" מדפי חנות היין 'טרואר', מפגש שלושה ייננים עם מפוני כפר עזה, בנם של אנשי היין מאיר וריטה כפיר נרצח בנתיב העשרה, ויגאל ברנע בטעימה עשר של ברונלו די מונטלצ'ינו 2010

אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

יקב עמק האלה – הסוף והתחלה חדשה

יקב ברג מנכ"ל יקב פסגות ופאנקו – אדריכל רכישת יקב עמק האלה. צילום איל גוטמן

אלון גונן ויונתן לבני: יקב עמק האלה שהיה בבעלות משפחת ספרא משנת 2005, חדל להתקיים במתכונתו המוכרת. על פי החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים נמכר יקב עמק האלה ליקב פסגות שבבעלות משפחת פאליק. מי שניהל את המשא ומתן הוא יעקב ברג, מנכ"ל יקב פסגות ומנכ"ל חברת מכירות האלכוהול המקוונות פאנקו. סכום העסקה הוא 2.5 מיליון שקלים לכיסוי חובות יקב עמק האלה, ועוד סכום חסוי.

יריב שמרון מנכ"ל יקב עמק האלה. צילום יונתן לבני

הסיפור של יקב עמק האלה קשה ומתסכל – אין ספור ייננים, ניהול כושל של המנכ"ל הקודם אלון לוי שהכניס את היקב לחובות של מיליונים, ואי טיפול בכרמים – כאשר נכון להיום כ-90% מהכרמים של היקב נגועים במחלות קשות. המנכ"ל הנוכחי יריב שמרון, קיבל יקב גוסס וניסה בכל כוחו להחיות אותו. אבל כנראה שתקופת הקורונה, ובעיקר החובות שהותירו לו, הביאו אותו להחליט למכור את היקב, לאחר שהבעלים לא היה מוכן להשקיע בו עוד כסף.

Duty Free Americas – המותג של האחים פאליק אותו תפגשו בשדות תעופה בארה"ב וקנדה

פעילותה של משפחת פאליק בארץ ובעולם, לעיתים שנויה במחלוקת. אין זה סוד כי ליאון פאליק תרם בנדיבות לנתניהו ולטראמפ. לפי תחקיר שפורסם על ידי אורי בלאו באתר שומרים ובעיתון כלכליסט, המשפחה תרמה בעשור האחרון לפחות 5.6 מיליון דולר לארגונים לייהוד מזרח ירושלים ולגופים המקדמים את בניית בית המקדש השלישי. רצונו של ליאון פאליק ליישב ולהשקיע בארץ ישראל "השלמה" ידוע.

יקב פסגות באזור תעשייה שער בנימין. צילום מהיקב

אין ספק שיקב עמק האלה ישתנה כעת מהקצה לקצה. יעקב ברג, מנכ"ל יקב פסגות, עשה מהפכה אמיתית בפסגות בשנים האחרונות. מדובר באחד היקבים היפים ביותר בארץ, עם יינות איכות, חומרי גלם משובחים וייננים מהשורה הראשונה – קודם יעקב אוריה והיום סם סורוקה.

המיתוג של יקב פסגות בארץ ובעולם עושה כבוד למדינת ישראל, וכמובן שעם היכולת העסקית של ליאון פאליק ומשפחת פאליק על מכלול עסקיה, ברור שאפשר למצוא את יינות יקב פסגות ובעתיד אולי גם של מותג עמק האלה, בכל חנות דיוטי פרי שבבעלותם – רשת Duty Free Americas, ובמסעדות כשרות רבות ברחבי העולם.

יעקב ברג מודע כמובן למצב הכרמים של יקב עמק האלה שיישאר במיקומו הנוכחי סמוך לקיבוץ נתיב הל"ה, וכבר גייס כורם באזור שיספק פתרון מידי של 500 דונם כרמים נקיים. נראה שההשקעות בכרמים המקומיים יהיו גבוה בסדר העדיפויות, וכמובן שנראה מיתוג מחדש של היקב ששומר על שמו, ונשאר יקב עמק האלה.

פעם ראשונה שמשאית מככבת בתמונה הראשית שלנו: משלוח יין של יקב פסגות בדרך לסין בעקבות החשיפה בעולם. צילום מדף הפייסבוק
משאית יצוא של יקב פסגות. אולי בהמשך גם יינות עמק האלה יקפצו למשאית. צילום מדף הפייסבוק

ברג הוא  מנכ"ל שמכיר את ענף היין הישראלי, ויודע בדיוק איך ייראה היקב החדש שלו תוך שנה או שנתיים. לא יהיה קל לבנות מיתוג חדש ליקב שסוחב על גבו כל כך הרבה כישלונות, אבל ייננית טובה, מנהלת יקב טובה, מנהלת מרכז מבקרים טובה, והפנינה הזו תהיה מוקד משיכה מדהים. 

יונתן לבני ביקר ביקב עמק האלה ונפגש עם יריב שמרון מספר ימים לפני סגירת ההסכם. הנה רשמיו ממספר יינות היקב שמכירתם תימשך תחת הבעלות החדשה:

מיינות יקב עמק האלה. צילום יונתן לבני

 שרדונה 2022 – יין מסדרת Estate האיכותית יותר של היקב. הענבים ליין מכרם בנס הרים שבהרי יהודה, ומכרם של היקב בקיבוץ נתיב הל"ה. שהה כ-18 חודשים בחביות עץ אלון. הופתעתי מאיכותו של היין אחרי כל ההסברים על מצבו הקשה של היקב. בוקה אופייני ונעים, טעם קלאסי של שרדונה שלא ניתן לטעות במהותו. מזכיר את מיטב יינות שרדונה מקליפורניה וצרפת. 90 ₪.

אדום 2022 – יין מסדרת האלה של היקב; סדרה פחות יקרה שהחלו בייצורה ב-2016. מורכב מ-45% ענבי קברנה סוביניון, 30% מרלו ו-25% סירה. הענבים כולם מכרמי היקב, רובם מנס הרים בהרי יהודה. היין לא שהה בחביות אלא בנירוסטה עם "סטיבים" מעץ, שהוכנסו למיכלים כדי להעניק ליין מעט טעמי עץ עדינים. יין אלגנטי ולא כבד עם עומק טעמים, ויחד עם זאת גוף קל כי היין לא שהה בחבית. יין נעים וטעים. 69 ₪ – מחיר מצוין ליין איכותי.

צילום מדף הפייסבוק

מרלו 2020 – גם יין זה מסדרת האלה של היקב. הענבים מעמק האלה ומהרי יהודה. שהה 15 חודשים בחביות עץ אלון. תוך ייצורו התחלפו הייננים של היקב. היין מלא טעמי עץ. מרירות בסוף השתיה. לא נהניתי ממנו בלשון המעטה. 100 ₪.

סירה ופטיט סירה 2020 – עוד יין בסדרת האלה, מורכב מ-60% ענבי סירה ו-40% פטיט סירה. הענבים מנתיב הל"ה וממושב נס הרים בהרי יהודה. שהה 14 חודשים בחביות עץ אלון. צבע סגול כהה, כמעט שחור. יין מאוד שונה בטעמו, בעיקר כי בדרך כלל בסוג זה של בלנד, הסירה מאוד משפיעה ונותנת את מרקם היין. כאן הסירה דווקא אינה מתווה את הטעם.  מרירות לא נעימה בסיומת. למרות זאת מצאתי כי היין מעניין עקב שונותו המיוחדת. 100 ₪.

כדאי להזמין מקום לשישי 5.1.24: אחים ליקב חוסכים לכם נסיעה לצפון

ומארחים בעמק חפר את יוסי יודפת מיקב עבייה שבמגדל תפן במעלה הגליל  

יוזמה של Bright Up – ציוד וחומרי עזר לענף היין

אביטל שחר – אשת האשכולות מיקב כרם תשע בכפר קיש

בכניסה למושב כפר קיש בגליל התחתון אי אפשר שלא לראות את גדר הרשת של כרם-בית-יקב 'כרם תשע' של אביטל שחר שלאורכה פוסטרים של תמונות החטופות והחטופים באותו יום זוועה של 7.10. צילום כרם תשע

רני רוגל: בכניסה למושב כפר קיש שבגליל התחתון המזרחי בקרבת כפר תבור, אי אפשר שלא לראות את גדר הרשת שלאורכה פוסטרים של תמונות החטופות והחטופים באותו יום זוועה של 7.10. אביטל שחר, בעלת הנחלה שמאחורי הגדר עשתה מעשה, פנתה למטה החטופים, קיבלה את קובץ הכרזות, העבירה לבית דפוס ותלתה את הכרזות שצופו בלמינציה להגנה ממפגעי מזג האוויר, לאורך הגדר של ה'בית-כרם-יקב' – המונח שלה ל-Estate Winery. לכול חטוף או חטופה שחזרו היא מצמידה סרט צהוב, ולכול מי שדווח על רציחתה או רציחתו היא מצמידה סרט שחור. אביטל הייתה בטוחה שאף אחד שעובר ליד הגדר לא שם לב לתמונות, עד שבאה אליה אחת מתושבות הכפר שאמרה לה כי שמה לב לכך שלתמונת אחת החטופות שנרצחו לא הוצמד סרט שחור.

אביטל שחר. צילום מעיין סיון מדף הפייסבוק

מקובל שהמושג  Estate Winery משלב יחד יקב עם הכרם או הכרמים שלו, ואפילו בית המשפחה שכורמת ומייצרת את היינות.  אביטל התלבטה איך להכניס את הבית לתוך הכרם והיקב, כי "הבית הוא חלק בלתי נפרד. כורם קם בבוקר, הולך לכרם, חוזר לעבוד ביקב שנטוע בתוך הכרם, ונכנס הביתה עם סיום העבודה". הרעיון לתוויות הראשונות של היקב היה של דדי שחר ז"ל, בן זוגה של אביטל שנפטר בשנת 2011, שהונצח עליהן עם ציור ציפור שמופיעה על כל הבקבוקים, ומילים מהשיר 'שָׁלְחִי אוֹתוֹ' ששרה רוני דלומי (מילים בנימין פרנק, לחן רונית שחר) ובנות המשפחה שרו לו בלילה האחרון לחייו.    

התוויות של כרם תשע במיתוג החדש. צילום פאפא רצי

לפני שנה חשבה אביטל שהיא צריכה להשתחרר וחשבה על מיתוג חדש שהופקד בידיו של המעצב איתמר גור. על התוויות מופיעה תמונת הבית ומעליה 'כֶּרֶם תֵּשַׁע בית-כרם-יקב' – Estate  Winery בלשונה של אביטל שחר, והציפור מעופפת לה מעל הבית. מבחינתה, ייחודיות המיתוג בכך שרצתה להביע שהבית הוא חלק אינטגרלי. "הבית והיקב – אני לא יודעת איפה זה נגמר, הכול חלק מהכול".

אבל אביטל לא נולדה בכרם או ביקב, וגם לא בכפר קיש. היא נולדה וגדלה עד גיל 18 בתל אביב, שירתה בצה"ל בתקופת מלחמת יום כיפור (בגדוד שריון בו אני שירתי כמה חודשים בשירות סדיר לפני המלחמה). מספר שנים התגוררה בעין חרוד, התחילה ללמוד חקלאות בפקולטה ברחובות, עשתה קורס מורי דרך בבית הספר לתיירות, הכירה ונישאה לדדי שחר שעבד שנים רבות ברשות שדות התעופה, וטיפס לתפקידי מנהל חטיבת הביטחון וסמנכ"ל מנהל וארגון ברשות עד פטירתו בשנת 2011.

אביטל אוהבת את אפרוריות הכרם בחורף. צילום כרם תשע

אחרי שכבר היו להם ארבע בנות למדה אביטל משפטים באוניברסיטת תל אביב, והוסמכה לעורכת דין. לפני הסטאז' נסעה עם המשפחה לארה"ב כשליחת הסוכנות, וכשחזרו התגוררו בכוכב יאיר. אביטל פתחה משרד משלה (עד היום ממשיכה גם כעורכת דין בשליש משרה), אבל מהר פנתה לכיוונים אחרים. הייתה מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, ואז החלו לנקר בראשה מחשבות בנושא אורח חייה, קמה מדי בוקר ושאלה מה היא עושה.

הכרם בבוקר. צילום כרם תשע

בשלב מסוים אמר לה דדי: "אל תשאלי, תביאי פתרונות", ואז חשבה שאולי מושב יהיה הפתרון למה שמציק לה. "שלוש שנים הסתובבתי בארץ, ויום אחד המליצו לי לבדוק מושב בגליל התחתון. הגעתי לכפר קיש והנפש התחילה להתרחב. הבאתי את דדי לכאן, הוא הסכים ועברנו למושב. הכול קרה תוך ארבעה חודשים – מכרנו בכוכב יאיר, קנינו בכפר קיש נחלה זנוחה שאני ראיתי בה פוטנציאל. חשבתי להיות עורכת הדין של הכפר, אך מיד שאל דדי "למה שלא ניטע כרם?".  

אביטל הסכימה והם נטעו ליד הבית 10 דונם ראשונים – מלבק ופטי ורדו, לאחר התייעצות עם טל פלטר שרעייתו עיצבה את הגינה שלהם. בשלב הבא הגיעה ההחלטה ללמוד ייננות. היא ודדי נרשמו לתל חי, אך דדי חלה ותוך ארבעה חודשים נפטר – אחרי הנטיעה ולפני הלימודים, כשהיה להם שלד של בית וזה הכול.

כליל החורש פורח בחצר היקב. צילום כרם תשע

אביטל שהחליטה להגשים את החלום של דדי, השתלבה בהקמת היקב האקדמי בתל חי עם איתי להט ויהודה אבו. "במו"פ צפון עשו מחקר בנושא השפעת גיזום על כמויות פרי, כך שהייתי בתוך גידול ענבים והקמת יקב. כשהקורס הסתיים החלטתי לעשות יין. ב-2012 התחלתי לבצור, ובחדר השינה של הבנות היה יקב עם מיכלים וחביות".

במשך שני בצירים היה לה שותף – אביחי פופוביץ, ולאחר שחשבו על כיוונים שונים נפרדו בידידות. "יש לנו קשרים טובים עד היום" היא אומרת. הם התחילו בייצור 700 בקבוקים,  עלו ל-1200 והגיעו ל-5000 בקבוקים בשנה. ב-2017 הגיעו לנקודה של לקטון (הוא) או לגדול (היא), כשהרגישה שהם תקועים.

הכרם הגדול של כרם תשע ממעוף הרחפן

במהלך השנים נטעה אביטל בקרבת הנחלה עוד כרם של 50 דונם, כשהיא מבצעת את עבודת הכורמות ומסתייעת בבציר בבני נוער מהמושב. את הענבים היא חולקת עם מנהל הכרם – 22 דונם קריניאן בהסכם עם יקב ארזה, השאר באדומים פטי ורדו, מרלו ומלבק, ו-3 דונם לבנים בצפיפות של 4 דונם: רוסאן (זאב דוניה מיקב סוסון ים קונה את מרבית הכמות), ויונייה, פרנץ' קולומבר וקצת גוורצטרמינר "כי אני אוהבת".

יין לבן ראשון יצא ב-2016  – בלנד של ארבעת הזנים. "מחוסר ביטחון?" אני שואל. תשובתה: "לא רק סוג של ענווה. כל נושא הכרם הוא שיעור בענווה; דע את מקומך ביקום ובטבע. עולם שלם בו נתונים לחסדים ולמשתנים שלא תלויים בי – שמש, רוח, גשם, מנות קור אינם תלויים בי. כשאומרים 'טרואר' זו מילה מאוד דינמית עם גורמים שמשתנים משנה לשנה".

צילום WikiAir – אזור תעשייה מישור אדומים. יקב ארזה שקונה את כל ענבי הקריניאן בצד שמאל למעלה

עם סיום השותפות עם אבישי פופוביץ גרמו נסיבות משפחתיות לכך שאביטל לא ייצרה יין במשך שנתיים – 2018-2019. תמיד היא מכרה ענבים, וגם היום היא מוכרת את כל הענבים שנשארים אחרי ייצור 5000 בקבוקי יין וענבי הקריניאן שנמכרים ליקב ארזה – כ-9-10 טון ענבים נמכרים בשנה.

היא חזרה לייצר יין ב-2020 – "שנה טובה ליין עקב הקורונה שעודדה את הצריכה ואת הביקורים ביקבים עם חצרות אירוח כמו שלי", ומציינת ש-2021 בעקבותיה הייתה שנה קשה לכולם עם יבולים נמוכים מאוד, חמסינים בשיא הפריחה ומרעין בישין נוספים.

מצמידים קפסולות ליין שהכינו ביקב. צילום כרם תשע

בשנתיים האחרונות, מעבר לייצור 5000 בקבוקים בשנה – אותם היא ממתגת כ"יינות גליל תחתון" – בלנד אדום (70% פטי ורדו ו-30% מרלו), בלנד לבן מארבעת הזנים הלבנים בכרם, וגם רוזה;  הפכה אביטל שחר את כרם תשע גם ליקב שירות. בין המסתייעים בשירותיה: ייננית שמייצרת אצלה עם כל ציוד ומתקני היקב, ארבעה חברים בוגרי שורק עם חבית אדומה וחבית לבנה כשהם שותפים בתהליכי הייצור. יקב נוסף מייצר אצלה את היין הלבן שלו, ויש אדם לו היא מייצרת הרבה יין בלי שמגיע ליקב.

חתונה בכרם. צילום כרם תשע

למעשה, כ-2500-3000 בקבוקים אביטל צריכה למכור ביקב עצמו. היא עושה זאת בחצר הגדולה שלה, בה יש אפילו אודיטוריום למופעים (לעשרות אנשים, טוב, זה לא קיסריה), בו התקיימו במשך שנים עשרים ערבי תרבות ויין, כמו שירי רחל עם כוס יין ביד ומכירה בהמשך, וביקב עצמו יכולה לארח 5-6 מבקרים. מסתבר שאביטל ובנותיה חושבות על פתיחת היקב מדי שבוע לטעימות מאורגנות.

בעבר היא אפילו קיימה במרחב החצר של ירידי יין בהם השתתפו יקבים מהסביבה  ויצרני גבינות מקומיות, אך בשנים האחרונות לא עושה זאת, כי "2500 בקבוקים קלי לי למכור גם ככה". יש לה הרבה לקוחות קבועים, כולל מרכולים של קיבוצים והמושב, ואפילו צימר בכפר קיש שבעליו קונים יינות עבור אורחיהם.  

מחיר יין אדום של יקב כרם תשע – 85 ₪, יין לבן – 75 ₪. הזמנות אצל אביטל שחר 054-2122977

יונתן לבני ביקב מרקוס – מארח יוזמת 'אחים לנשק'

האבא אבי מרקוס והבן אור ביקב המשפחתי. צילום יונתן לבני

את יקב מרקוס במושב כפר מונש היפהפה בעמק חפר, הכרתי מאירועי 'אחים ליקב' יוזמה של אור מרקוס – בעלים ויינן. בימי שישי בחצר מארח אור בחצר המבקרים של היקב, יקבי בוטיק מהצפון והדרום, שלא יכולים לארח אצלם עקב המצב הביטחוני המורכב שגרמה המלחמה. באירועים טועמים את יינות היקב המוזמן, פוגשים את האנשים מאחורי היקב, מרימים כוסות לחיים תוך תקווה לימים טובים יותר, וקונים את יינות היקב המתארח כדי לסייע לו.

רמי מיקב נעמן מטעים את יינותיו בחצר יקב מרקוס במסגרת יוזמת 'אחים ליקב' של אור מרקוס שצילם

יקב מרקוס הוקם בשנת 2002 על ידי אבי מרקוס, עורך דין שנים רבות ביותר וחובב יין מושבע. הוא עדיין קשור עם אשתו ליקב, אך מי שמושך היום במושכות ואחראי לייצור ולשיווק הינו בנו אור, שמקדיש את כל זמנו ליקב בו מייצרים היום כ-5000 בקבוקים בשנה.

עידו לוינסון ויעקב אוריה מייעצים ליקב באופן שוטף. טכניקת הייצור של היקב היא בציר ידני מגפנים מרחבי הארץ, כאשר תסיסות היינות מתבצעות בו, כמעט אך ורק לאחר בחירה ידנית של הענבים ומינימום מכשור. בניית הבלנדים נעשית לפני הכניסה לחביות ליישון ארוך של לפחות שנתיים בחביות חדשות, ויישון ממושך נוסף לאחר הביקבוק.. בכל שנה מייצרים עד חמישה סוגים שונים של יין.

ביקב נמכרים יינות החל מבציר 2013 עד לצעירים ביותר משנת 2017. מה שלא מוכן עדיין על פי הרגשת בני המשפחה, לא יוצא למכירה. חצר המבקרים של יקב מרקוס פעילה לאורך השנה בהתאם למזג האוויר, ותמיד מומלץ לבדוק ולהזמין מקום.

יינות יקב מרקוס בטעימה. צילום יונתן לבני

שרדונה 2022 – היין הצעיר היחיד ביקב שמוכר רק יינות מתיישנים. הענבים ליין הגיעו מרמת הגולן, ושהו 8 חודשים בחביות עץ חדשות. בוקה אופייני לשרדונה וטעם רענן של מלון בשל ולימונים מבוגרים. טעם קלאסי של שרדונה כמו שרדונה אמריקאי לא חמאתי. מצוין. 115 ₪.

סערה 2019 – היין נקרא 'סערה'  אולי כי היקב מייצר יינות שחלק משמותיהם קשורים למזג האויר. עשוי מענבי פטיט סירה מהגליל העליון, והתבגר שלוש שנים בחבית חדשה. פטיט סירה הוא זן ענבים הנקרא גם דוריף, שגדל באוסטרליה, קליפורניה, צרפת וישראל. גם היקבים ויתקין ועמק האלה עושים ממנו יין יחידני. אגב, אין כל קשר בין הפטיט סירה לענבי סירה למרות הדמיון בשם, והכיתוב הלועזי של שמותיהם (Syrah ו-Petite Sirah ) אינו זהה. יין כמעט סגול, עם סיומת מאוד ארוכה. מעט מתוק מדי לטעמי, בעיקר בסיומת. 180 ₪.

כאן מתיישנים הבקבוקים עד הוצאתם למכירה. צילום יקב מרקוס

50/50 2017 – ענבי הקברנה סוביניון והסירה המרכיבים בחלוקה שווה את יין זה, מגיעים מרמת הגולן ומכרם בן זמרה. היין שהה משך 24 חודשים בחביות עץ, ולאחר מכן בבקבוקים עד עתה. יין עם טעמים עמוקים של קברנה סוביניון וסירה, שנותנים ליין "טוויסט" מיוחד ושונה. טעים עם סיומת ארוכה, שנשארת בפה זמן רב לאחר הסיום. רבים סבורים כי הוא הטוב שביינות היקב. 135 ₪.

היסודות מים 2019 – ליקב יש כמה סדרות יין הקרויות על שם יסודות שונים: מים, אדמה ואש. כל אחד מורכב מענבים שונים. ה'מים' אותו טעמתי, מורכב מ-60% ענבי קברנה פרנק ו-40% מרלו. יין עמוק וטעים. הקברנה פרנק, שהוא יסודו של היין, בולט ביותר ומשתלב היטב עם המרלו. למרות שהוא יין משנת 2017 ושהה זמן רב בחביות ובבקבוק, עדיין לא הגיע לשיאו וצריך עוד זמן התיישנות. אפשר לשתות עכשיו, אך כדאי להמתין להתיישנות נוספת. 125 ₪.

פינה אינטימית ביקב מרקוס. צילום מהיקב

היסודות רוח 2019 – 75% קברנה סוביניון, 20% מרלו ו-5% קברנה פרנק. בסיסו קברנה סוביניון וזה הטעם השולט. אוהבי יין בורדולזי כבד יאהבו יין מיוחד זה. 130 ₪.

היסודות אש 2019 – מורכב מ-42% ענבי פטי ורדו, 28% קברנה פרנק, 18% קברנה סוביניון ו-12% מרלו. כשמו כן הוא – אש. כשתשתו אותו, ואני ממליץ על כך במלוא הפה, תבינו מדוע השם 'אש' מתאים לו כל כך. בוקה מיוחד וחזק ביותר, וטעם מורכב של בלנד שאכן מרגיש כמו אש נעימה בפה. חגיגה, ולטעמי היין הטוב ביותר ששתיתי ביקב. שאפו. 145 ₪.

פרטים והזמנת יינות יקב מרקוס כאן

15.1: כנס כורמי גליל תחתון – לקראת זמירה וריסוס על ידי רחפן

הכורם דני ג'יבליק מארגן הכנס. צילום פרטי

ביום חמישי 15.1.24 מ-8:30 בבוקר, יתקיים במועצה המקומית כפר תבור כנס כורמים מהגליל התחתון – שרונה, שדמות דבורה, כפר תבור, כפר קיש, עפולה והתענכים. את הכנס מארגן הכורם דני ג'יבליק מכפר תבור,  שמגדל 400 דונם ענבי יין עבור יקב רקנאטי, יקב דלתון ויקבי ציון.

ד"ר תרצה זהבי. צילום אודליה בנאי

הדוברים בכנס יהיו ד"ר תרצה זהבי –  מדריכה ארצית להגנת הצומח, ומרצה אורח מחברת 'אגרו תמיר תבור', יפתח שידבר על תחום הריסוס ברחפנים עם דגש על ענבי יין.

ד"ר תרצה זהבי תענה בהרצאתה על השאלה איך ומתי לזמור, לאור העובדה שהשנה אין מספיק מנות קור ויש זנים שלא מתעוררים היטב לזמירה. לכן הוקדם כנס שנתי זה לאמצע ינואר.

רחפן ריסוס של XAG

אגרו תמיר קיבלה את זיכיון הייבוא וההפצה בארץ של הרחפנים לחקלאות מתוצרת XAG, חברה שהחלה דרכה כיצרנית לשימושים צבאיים, ולפני חמש שנים התחילה לפתח ולייצר רחפנים גם לשימוש בחקלאות.

מספר המקומות מוגבל. להרשמה: דני ג'יבליק 050-8847707

עולֵלות מלחמה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

גלית בר-און על "ניקוי" מדפי חנות היין 'טרואר' בחיפה שסייע למילואימניק אורי אוחנה

מדפים מלאים בחנות טרואר לפני מכירת הסיוע לאורי אוחנה. צילום טרואר

בקבוק אחד של סוטרן ואחד של טוקאי, אלה שני בקבוקי היין האחרונים שנאספו מהמדף בבר-חנות היין 'טרואר' באירוע "ניקוי המדפים" הגדול בחמישי 21.12. על המדפים שכמה שעות קודם היו עמוסי בקבוקים, נותרו כמה ספרים בנושא יין ולוחיות עם שמות של ארצות.

הידיעה על האירוע התחילה כקול קורא ברשתות החברתיות, שקהל היעד שלו היו בעיקר חובבי יין תושבי חיפה והסביבה: אורי אוחנה, הבעלים של בר היין וחנות היין 'טרואר' יצא למילואים בתחילת הלחימה, והחנות נשארה סגורה. מאחר וחנות סגורה לא מכניסה כסף אבל ממשיכה לצבור הוצאות שוטפות, אורי יזם אירוע מכירות גדול, שההכנסות ממנו יכסו את ההפסדים המצטברים, ועל הדרך גם ישמח אוהבי יין שיוכלו להצטייד ביינות האהובים עליהם.

מעט מהקהל הגדול של חובבי וקוני יין שהגיעו לחנות ביום המכירה. צילום טרואר

ואז נכנסו לתמונה חנוך ואפרת דאום. מאז תחילת הלחימה אפרת דאום מקבצת בעבודת נמלים שמות של מאות עסקים קטנים שנקלעו לקשיים, עקב כך שבעל העסק גויס או גויסה למילואים. מעל 500 בתי עסק כבר רשומים בקובץ של אפרת שנקרא "מחבקים מילואימניקים", וחנוך בדף הפייסבוק שלו מעניק להם קול ופרסום. חנוך דאום העלה פוסט על יום המכירה ב'טרואר', שהוא זכה למעל 1000 שיתופים תוך כמה שעות. מה שהיה יכול להישאר אירוע קטן ומקומי זכה לחשיפה ארצית.

המדפים הריקים בחנות טרואר אחרי הסתערות הסיוע. צילום גלית בר-און

כך קרה שבאותו יום הגיעו ל'טרואר' מאות אנשים שהביעו תמיכה, קנו יין וחיזקו במילה חמה. חלקם גדשו עד להתפקע את חלל החנות, חלק ישבו בחוץ לפיקניק מאולתר ושמח עם בקבוק יין שקנו. בין החברים שהתגייסו לעזור היו גל ברנדר מיקב רמת הגולן וצ'ינו לרנר מ'אדום כהה', שהביאו איתם יין ופתחו ברחבה בחוץ בקבוקים לטעימות. תוך ארבע שעות נקנו מעל 700 בקבוקי יין, ולא מעט אנשים המשיכו להגיע הרבה אחרי שהמדפים כבר התרוקנו, בתקווה למצוא עוד בקבוק לקנות.

אורי אוחנה מטרואר במילואים – מרים פגזים במקום ארגזי בקבוקי יין. צילום פרטי

ביום המחרת אורי חזר למילואים, חנוך ואפרת דאום עוסקים בעבודת הקודש שלהם, ובאשר לחובבי היין – הם ממשיכים להתקשר לאורי לברר אם ניתן להזמין יין, שואלים על עוד אירוע, ומביעים תקווה לסוג של חזרה לשגרה.

גילוי נאות: כותבת שורות אלה נכחה באירוע, הסבירה על יינות לאנשים שרצו להתייעץ, חישבה סכומי קנייה, העבירה סמרטוט מדי פעם, והייתה הראשונה לבחור לעצמה בקבוק יין.

בימים כתיקונם: טרואר בר יין וחנות יין, הנמל 35 חיפה, 077-3703585

מפגש שלושת הייננים עם מפוני כפר עזה

כפר עזה בימים אחרים. צילום דרור אבי מעלה היצירה

קהילת קיבוץ כפר עזה פונתה לקיבוץ שפיים ב-8 באוקטובר לאחר שצה"ל השלים את שחרור הקיבוץ וחיסול מחבלי חמאס שפלשו אליו. 62 מתושבי הקיבוץ נרצחו במהלך מתקפת חמאס, בהם תינוקות וילדים. 18 תושבים נחטפו לרצועת עזה. יותר מ־100 משפחות ממפוני כפר עזה נקלטו במלון שפיים והתארחו בקיבוץ, ומפונים נוספים מהקיבוץ עברו להתגורר בבתי מלון באזור.

שלט הפאב שעבר מכפר עזה לשפיים. צילום אור מרקוס

הייננים דניאל פיין מיקב מכמורת, אור מרקוס מיקב מרקוס ודור פנטי מיקב אליגוטה שיזם מפגש זה, הגיעו השבוע לקיבוץ שפיים, כדי "לפנק את המפונים מכפר עזה" כפי שהם מגדירים זאת, כמו שעשו למפונים אחרים שמתארחים בקיבוץ גבעת חיים.

יינות שלושת היקבים בערב זה: אליגוטה, מרקוס, מכמורת. צילום אור מרקוס

הייננים שהגיעו עם יינותיהם, גבינות מעולות מ'המחלבה הקטנה' ולחמי בוטיק, פגשו כ-60 מהמפונים בפאב שהם העתיקו מכפר עזה. היה שיח פורה לתוך הלילה על יין, עליהם כיצרנים ומהיכן באו, ועל הגבינות.

פקקים שמדברים בעד עצמם. צילום אור מרקוס

"אחרי הרבה יין, כשהתיישבנו עם המפונים עלו שיחות אישיות ועמוקות על החיים, קצת סיפורים על החיים בכפר עזה, מה יהיה בהמשך ועוד. הם כולם בטראומה רצינית, וישבנו עם חלק מהם עד אחת בלילה. יצאנו משם בהרגשה שעשינו להם מאוד טוב", אומר אור מרקוס בשם השלושה. "אנחנו נמשיך להגיע למפונים ולתת להם קצת מאיתנו. היעד הבא: מפונים בים המלח".

יוזמה נוספת שלא רק מחממת את הלב אלא עוזרת, כי "יין ישמח לבב אנוש" וגם "נכנס יין יצא סוד"

בנם של אנשי היין מאיר וריטה כפיר נרצח בנתיב העשרה

גלעד כפיר ז"ל. צילום מאתר יזכור חרבות

גלעד כפיר, שבגיל 48 עמד להיות אבא בפעם הראשונה, לא זכה לכך. גלעד נרצח בבוקר שבת 7.10 על ידי מחבלים שחדרו למושב נתיב העשרה, בו התגורר עם בת זוגו שהייתה בהריון מתקדם. גלעד הוא בנם של ריטה ומאיר כפיר, מראשוני בעלי היקבים הביתיים, שלא חששו לייצר מגוון רחב של יינות וזכו לשם טוב גם הודות לחביבות  ומאור הפנים שלהם.

צביקה אמיתי, חבר של ריטה ומאיר, ומי שמכר בקבוקים רבים של יינותיהם לחברי מועדון 'נחמת שותים' שלו, סיפר לנו: "הכרנו את מאיר כפיר כשהייתי מבעלי יקב זמורה והוא היה מראשוני היקבים הביתיים. יקב ביתי אמיתי בישוב גן יבנה, כי הוא הוריד את הענבים למרתף ביתו ועשה שם יינות וניסיונות רבים, כולל אייס וויין ו"פורט", גם בבקבוקים גדולים מאוד בהם שימר יינות מ-2003 ואילך.

תודה לישראל פרקר

הכרנו היטב את ריטה ואותו. הם השתתפו אז בכל הפסטיבלים ומכרו את יינותיהם. בשלב מסוים, בגלל בעיות בישוב בו לא אהבו את נוכחות היקב בביתם, הם העבירו את הפעילות לאזור תעשייה קריית מלאכי, ובנוסף לייצור היין הפעילו מעדניה וחנות יין במשך מספר שנים. אז חזר היקב לביתם ויינותיהם האחרונים היו בשנת 2011. הוא פנה אלי, ומכרנו אלפי בקבוקים של יינות כפיר שנקנו בהתלהבות רבה על ידי חברי מועדון נחמת שותים, במחירים טובים ואפילו מצחיקים.

עכשיו יש לריטה ומאיר כאב וצער גדולים מאוד. עוד סיפור בלתי נתפס. אני מקווה שהם לא יידעו עוד צער".

קראו ב- ynet: גלעד תיעד את המחבלים והרקטות רגע לפני שנרצח: "הצילום היה בשבילו תשוקה"

אנחנו במערכת 'אכול ושאטו' משתתפים באבלם הכבד של ריטה ומאיר כפיר

כדאי לקרוא גם את זה

ברונלו די מונטלצ'ינו 2010 בטעימה שהיא עשר

צילום יגאל ברנע

במפגש זה נטעמו שישה נציגים שונים של יינות ברונלו די מונטלצ'ינו. המכנה המשותף שלהם היה לא רק סוג היין אלא גם שנת הבציר – 2010 הנחשבת שנת ברונלו בולטת באיכותה. יגאל ברנע טעם ומדווח. קראו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר