fbpx

שפים יציגו באתר בית אבי חי מתכונים בפרשנות אישית לאיחולי שנה טובה

הפרויקט מתקיים בהשתתפות השפים עזרא קדם, רות סירקיס, אילת לטוביץ', מאיר אדוני, אסף גרניט (מחניודה), הילה אלפרט, רותי רוסו ואחרים
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

ראש השנה בבית אבי חי בירושלים, יעמוד השנה בסימן קולינרי – הן באתר האינטרנט שלו והן באמצעות סדנא מיוחדת שתתקיים ביום ד' 1 בספטמבר בחצר בית אבי חי במשך שלוש שעות. 
הדגש באירועים יהיה על מנהג "סימני ראש השנה" – אכילת מאכלים בסעודת ערב החג המבטאים בטעמם או בשמם את איחולינו ותקוותינו לשנה החדשה.

"נהיה לראש ולא לזנב" הוא שמה של סדנת קולינרית אשר הולכת בעקבות סימני ראש השנה. במהלך הסדנא, בהשתתפות השף יוסי בן דיין וחוקרת עדות ישראל אסתר שקלים, יוצגו לקהל מספר מתכונים יצירתיים הכוללים מאכלים בסימני החג (כמו רימון, סלק, לוביה, דלעת), יינתן הסבר על מקורות הסימנים והמשמעות הייחודית באכילתם בסעודת החג בקהילות ישראל השונות, וכמו כן יוסברו המנהגים שהשתרשו סביבם לאורך השנים.

במקביל יקיים אתר האינטרנט של בית אבי חי פרויקט ייחודי מסוגו, במהלכו יציגו מיטב השפים של ישראל את המתכונים האישיים שלהם לסעודת החג, עם מתכונים למאכלים המסורתיים או מתכונים מקוריים אישיים המסמלים את משאלתם לשנה החדשה. כל מתכון ילווה בפרשנות אישית של השף לבחירת המתכון בהשראת ה"סימנים", ומרביתם אף יצולם בווידאו כך שהגולשים יוכלו לעקוב אחר תהליך הכנתם בסרטונים שיוצגו באתר.
הפרויקט צפוי לעלות ב -2 בספטמבר.

בין השפים שייקחו חלק בפרויקט: עזרא קדם, רות סירקיס, מאיר אדוני, אסף גרניט (מסעדת מחניודה), הילה אלפרט, רותי רוסו, אילן גרוסי, יוסי בן דיין, אילת לטוביץ' וליה שומרון.
כמו כן ישולבו באתר מאמרי רקע ופרשנויות שונות, טיפים לחג (למשל, איך להסיר כתמי רימון), ואנקדוטות. בין הכותבים: ד"ר רוחמה וייס שתכתוב על על האכילה הסמלית. מדוע אנו אוכלים מאכלים שמסמלים ברכות וקללות, על הפנמה של רעיונות לתוך הגוף דרך חווית האכילה. הפסיכולוג ד"ר אבנר הכהן יסביר על המתח שקיים לעתים בארוחת החג המשפחתית. ג'אנה גור, מייסדת ועורכת המגזין "על השולחן", וד"ר תמר דובדבני – על ההצמדה של אוכל לאירועים רוחניים.

בין מתכוני השפים:
מאיר אדוני – מרק עוף קלאסי(בתמונה), עם טורטליני במילוי כבדי עוף וחבושים בהל
עזרא קדם – ראש של דג ים עם פלפלים, עגבניות וזעפרן
אילן גרוסי – קובה נייה ופלמידה לבנה על צזיקי מחלב עזים עם פקוס
איילת לאטוביץ' – חמין צמחוני ופלפל ממולא עם סלט אפונה
ליה שומרון – פודינג סילאן על בסיס תמרים ופקאן
רותי רוסו – עוף בתנור עם ענבים
רות סירקיס – צימעס מסורתי

מדריך מקוצר לסימני ראש השנה, לפי אסתר שקלים:
קרא (ירק ממשפחת הדלועיים: דלעת או קישוא לבן): "שתקרע רוע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו"
רוביא (ידוע גם כלוביא: מין שעועית,שומשום, שומר, חילבה או פול): "שירבו זכויותינו".
כרתי (כרישה): "שייכַּרתו אויבינו ושונאינו (נוסח אחר: אויביך ושונאיך) וכל מבקשי רעתנו".
סילקא (ממשפחת הסלקיים: ראש סלק, עלי מנגולד או תרד): "שיסתלקו אויבינו ושונאינו (נוסח אחר: אויביך ושונאיך) וכל מבקשי רעתנו".
תמרי (תמר): "שייתָמו אויבינו ושונאינו (נוסח אחר: אויביך ושונאיך) וכל מבקשי רעתנו".
גזר: "שתגזור עלינו גזירות טובות". מקובל במיוחד בקרב יהודי מזרח אירופה, שכן ביידיש נקרא הגזר "מעהרן", שמשמעותו גם "לרבות".
ראש של כבש או ראש של דג: "שנהיה לראש ולא לזנב". על ראש כבש מוסיפים: "ותזכור לנו אֵילוֹ של יצחק אבינו".
דג: "שניפרה ונירבה כדגים". הדג משמש גם כהגנה נגד עין הרע וממזיקים למיניהם.
רימון: "שירבו זכויותינו כרימון". נוסח אחר: "שנהיה מלאים מצווֹת כרימון".
שום: "שייתמו אויבינו". השום מקובל כמגן בפני מרעין בישין מסוגים שונים. אוכלים אותו בקרב קהילות שונות בצפון אפריקה.
ריאה: "שתהיה שנה זו קלה עלינו כריאה". יש האוכלים אותה עם דבש. מקובל בכמה קהילות ספרדיות.
חבוש: "שתהא שנה זו טובה ומתוקה ושיצאו חבושי עמך ישראל ממאסרם לאורה". מקובל בכמה קהילות בצפון אפריקה.
תפוח בדבש או סוכר: "שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש". מנהג שנוצר בימי הביניים המאוחרים בקהילות אשכנז, והתפשט גם בקהילות אחרות. יש הנוהגים לטבול בדבש את פרוסת הלחם שעליה מברכים את ברכת "המוציא לחם מן הארץ" במקום לטבול במלח – כנהוג בשאר השנה.
פרי חדש: אומרים עליו את ברכת "שהחיינו". נאכל בלילה השני של ראש השנה כדי לצאת ידי הספק אם יש לברך ברכת "שהחיינו" בקידוש גם בלילה זה, בנוסף לאמירת הברכה בלילה הראשון.

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה