שתי כוסות יין עם נפתלי פינצ'בסקי

גם בענף היין לא כולם מכירים את השם נפתלי פינצ'בסקי, אבל תגידו "נפתלי מבית המשקאות של נפתלי", ותשמעו "אההה" גדול.

אין זה פלא, כי פרט לשלוש חנויות יין (דרך האלוף שדה בגבעתיים, רח' אבן גבירול בתל-אביב, וחנות/בר ברמת השרון) מנהל נפתלי מערכת הפצה סיטונאית גדולה של אלכהול ויין לפאבים/ברים, בתי מלון ומסעדות ממרכז הפצה בשטח 900 מטרים במושב מגשימים.

גם זה עדיין לא הכול, כי נפתלי שותף בפאב מרפי'ס (סינמה סיטי ומודיעין) ובמבשלת הבירה ברמת הגולן. ונראה כי אם הפגישה איתו הייתה מתארכת, היו מתגלים עוד מיזמים בהם פינצ'בסקי מעורב.

וכך, לאורך שעתיים ושתיית שתי כוסות יינות ישראלים: נביולו של יקב גבעון וקברנה סוביניון איילון 2001 של נחשון, ומעבר של נפתלי מעניין לעניין ומזיכרון לזיכרון בכול הנוגע ליין בישראל, כשלא תמיד קל לעקוב אחרי שטף האסוציאציות, שמעתי פרק מרתק בתולדות הענף בישראל מנקודת המבט של מי שמוכר יין.

איך התחלת את עיסוקך ביין ואלכוהול?
לאימא הפולניה שלי הייתה חנות מכולת בדמי מפתח בשדרות ירושלים ברמת גן, בה היא החזיקה בשארית כוחותיה אחרי מותו של אבי כדי שאקח אותה והיא לא תאבד את דמי המפתח.
כשהייתי בן 19 אבי נפטר, ובגיל 21 התחלתי לעבוד והפסדתי את המכנסיים כי הפכתי את המכולת לחנות משקאות ובעל הנכס תבע אותי על שינוי יעוד החנות. למה משקאות? כי זה תמיד סיקרן אותי.
שנתיים הפסדתי, ובמקביל התחילו לבקש ממני משקאות שלא הכרתי, והתחלתי ללמוד את המשקאות: מה זה סאות'רן קומפורט ומה זה קלואה. ככה נכנסתי לענף.

מה אתה אומר על תעשיית היין בישראל?
זה דבר ענק.
על יין מתוצרת חוץ היה מיסוי והחליטו להוריד אותו. קמה זעקה ואמרו כי אם המיסוי ירד לא יקנו יין מקומי. מה שקרה זה שכאשר המיסוי ירד בהדרגה, לא הייתה ברירה, והרמה עלתה. היקבים התייעלו וזה עשה טוב למדינה.
עכשיו ירד מיסוי האלכוהול ושוב יש צעקה. בפועל מחירי הזולים עולים והיקרים לא יורדים. ככה היה גם בבירה. כוח השוק יאלץ להוריד מחירים.
ב- 1998 התחלנו להילחם למען יבוא מקביל, ובסוף 1999 הצלחנו בכך. ב- 1999 מכרנו לברים בקבוק J&B ב- 124 ₪ + מע"מ, והיום המחיר בסביבות 90 ₪ + מע"מ. זה כוחו של יבוא מקביל.

למה לא להתמקד רק בפעילות סיטונאית?
גיליתי כבר בהתחלה שקניית יין זה דבר כייפי. בן אדם רוצה לראות, למשמש, לטעום, לבדוק מה חדש.

ולמה חנות יין בתחנת דלק?
היינו חנות היין הראשונה בארץ, וצחקו עלינו בגלל המיקום שנבחר כי בחזית החנות בתחנת הדלק באלוף שדה יש מגרש חניה. ככה אנשים יכולים לבוא, לשבת, ולטעום.
לקחתי קבוע דג מלוח אצל חיים רפאל, אנשים היו באים וטועמים, וככה זה עבד. זה מה שנקרא חוויית קנייה.
כשפתחנו את החנות באלוף שדה התחלנו בהדרכות יין מבראשית, כי כולם אמרו שהיין חמוץ.
יש לנו לקוחות של עשרות שנים שבאים ומלווים אותנו. אנחנו מנסים להיות אובייקטיביים, לכן אנחנו לא מייבאים יין, ואנשים אוהבים את האובייקטיביות.

מה אתה אומר על יקבים גדולים מול יקבי בוטיק?
כשפתחתי את החנות באלוף שדה רציתי לתת מקום ליקבי בוטיק, אבל הם דחפו מחירים גבוהים.
החלטתי שהמחירים מוגזמים ואי אפשר לקרוע את הלקוחות. דיברתי עם כולם, הם נעלבו, ואני החלטתי לעצור, כי מביאים לארץ יינות מיקבי שאטו מפורסמים במחיר נמוך בהרבה.
לימים קמו בארץ מאות יקבי בוטיק, וחזרתי לעבוד איתם כי רציתי למכור רק יין ישראלי.
היום 70 אחוז מהיין שאנחנו מוכרים הוא ישראלי. הקהל דורש, ויש אצלנו בארץ יין טוב.
ההיגיון אומר שיקבי הבוטיק פוגעים ויפגעו ביקבים הגדולים.
עבור יקב כמו קסטל שמייצר כול שנה אותו יין, מאז שהוא כשר השמים הם הגבול. אין צ'אנס ליפול עם בקבוק שלו. פלטר עושה יין כייפי, ואני מעריך אותו במחיר שלו. גם ברבדו עושה אחלה יין – שני פרופסורים עם ידע. כשממליצים עליהם ללקוח אי אפשר ליפול.
היקבים הגדולים הבינו שיש עוד יקבים בארץ, והתחרות הדדית משני הכיוונים.
השיטה של 4 ב- 100 של היקבים הגדולים ברשתות הורסת את ענף היין, שמאבד את ערכו בעיניי.
רוב היין נמכר ברשתות לפי המחיר ולפי התווית, כי ללקוחות אין פרמטרים אחרים ואינם יכולים לטעום את היינות.

מה דעתך על השותה הישראלי?
בהתחלה הייתה הרבה פלצנות ומעט הבנה. היום יש הבנה ענקית. אי אפשר למכור לוקשים ללקוח.
אנשים אוהבים לבדוק יינות. כשלקוח שאוהב יין בא לחנות, אין מי ששותה רק יין מסוים. אנשים אוהבים לטעום.
אנחנו לומדים מה הקהל אוהב, וכשמגיע יין חדש מנהלי החנויות, שמהווים פאנל טעימות פנימי, טועמים אותו ולומדים עליו הכול, ולפי זה יודעים לכוון את הלקוח.
אנחנו מתקדמים בארץ בצריכת יין, ומהפעילות הסיטוניאת שלנו אני רואה שבמועדונים עולה צריכת היין באופן משמעותי.

מה אנשים אוהבים לשתות?
יינות מרלו נמצאים במקום הראשון.
בשנות ה- 90 עקרו בארץ את כרמי הענבים הלבנים כי כולם שתו רק יין אדום. ייין לבן הוא אחלה יין, ובשנים האחרונות עם ישראל חזר אליו, ושותלים שוב כרמים לבנים.
האנשים נפתחו למגוון של יקבים ויינות טובים – לא רק היקבים הגדולים הוותיקים.
באופן כללי נמכרים הכי הרבה יינות עד 50 ₪. אצלנו לא מחפשים את הזול אלא את היינות המיוחדים ב- 80 או 125 ₪.
באים לקוחות שיודעים שיש לנו מבחר והיין נשמר בתנאים הנכונים. מהתחלה עד הסוף – זאת חנות יין.

ולסיום, מהם מותגי היין והאלכוהול המועדפים שלך?
Jack Daniels
יינות בורדו
ברבדו – קברנה וגם מרלו
קסטל
פלם רזרב
פלטר

בית המשקאות של נפתלי
גבעתיים – אלוף שדה 15, בתחנת הדלק פז, טל' 03-7316022
רמת השרון (חנות ובר), סוקולוב 67, טל' 03-5473501
תל אביב – אבן גבירול 184 פינת יהודה המכבי, טל': 03-5445914
אתר החנות הוירטואלית – www.goodwines.co.il