דגים, רימונים, דבש ותפוחים – כמה אנחנו צורכים?

משרד החקלאות פרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולריים בראש השנה לקראת תקופת החגים המתקרבת. לפי הנתונים, ישראלי צורך כ- 11 ק"ג דגים בממוצע בשנה. בחודש תשרי עולה הצריכה הממוצעת פי שניים לעומת חודשי השנה האחרים ועומדת על 1.8 ק"ג לאדם. צריכת האמנון עלתה השנה ב- 10%.
50% מהצריכה השנתית של דבש הנה  סביב ראש השנה, כ- 300 גרם לנפש בממוצע.
בשנת 2010 צרכו הישראלים כ- 125 תפוחים בממוצע לאדם, והתפוחים היו גדולים וצבעוניים מהרגיל. 
הרימונים ממשיכים להיות להיט – בשנה האחרונה החלו לשאת פרי לא פחות מ- 2,000 דונם מטעי רימון שניטעו בשנים האחרונות, ובמהלך שנתיים ניטעו לא פחות מ- 8,500 דונם מטעי רימון חדשים. היבולים עלו משמעותית, ובתוך שנתיים זינק ייצוא הרימונים מישראל פי 2.5.

דגים
בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 900 גרם דגים (כ- 11 ק"ג לשנה), ואילו בתשרי נוסקת הצריכה פי שניים ומגיעה ל- 1,800 גרם לנפש.
בחודש תשרי נצרכים 1,000 טון קרפיונים לעומת 350 טון בשאר חודשי השנה, 800 טון אמנון בתשרי לעומת 500 טון בשאר חודשי השנה ו- 300 טון בורי, לעומת 170 טון בשאר חודשי השנה.

הצריכה המקומית של דגים לנפש נמוכה מאוד לעומת מדינות אחרות. מדינות הים התיכון צורכות לשנה 20 – 40 ק"ג דגים לנפש, ביפן צורכים 60 ק"ג לנפש, והאמריקאים 6 – 7 ק"ג לנפש לשנה.

השנה צפויים להימכר בתקופת חגי תשרי דגים בהיקף כספי של כ- 100 מיליון ₪ (במונחי מחירי צרכן). המחירים לא התייקרו צפויים להיות דומים למחירים בשנה שעברה: קרפיון 22 – 25 ₪ לק"ג, אמנון 22 – 28 ₪ ובורי 25 – 38 ₪ (לעומת 30 – 40 ₪ לפני שנתיים) וצפויה אספקה סדירה של דגים. לקראת החגים אף צפויים להופיע על המדפים שני מוצרים חדשים – פילה קרפיון מפולט ללא אידרה ועצמות ודג קרפיון שלם.

בשנת 2010 צרכנו כ- 75,000 טון דגים, מהם 25,000 טון דגים טריים מייצור מקומי ו- 50,000 טון מייבוא (ברובו קפוא). הייצור המקומי של הענף (25,000 טון) נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ- 19,000 טון, דייג כ- 4,000 טון וחקלאות ימית כ- 2,000 טון.
דגי אמנון נצרכו בשנת 2010 בכמות של כ- 7,600 טון, כ-600 טון יותר מן השנה שקדמה לה. במקום השני נצרכו בשנת 2010 דגי הקרפיון בכמות של כ- 6,800 טון לשנה, אחריהם דניס ובורי (קיפון) כ- 2,000 טון כל אחד, כסיף כ- 1,000 טון, פורל כ- 500 טון ובאס כ- 150 טון.

בשנה הקרובה לא צפוי מחסור בדגים, לאור מזג האוויר הנוח שאפיין את החורף האחרון והשיפורים הנכנסים דרך קבע לענף גידול הדגים, המבטיחים אספקה שוטפת ורציפה.

רימונים
בשנה האחרונה החלו לשאת פרי עוד כ- 2000 דונם עצי רימונים שניטעו בשנים האחרונות. לאור זאת, בשנת 2010 היו בארץ כ- 17,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי, ואילו השנה כ- 19,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי.
בתקופת החגים צורכים הישראלים כ- 6,000 טון רימונים, מתוך כ- 11,000 טון רימונים לאורך כל השנה. ישראלי אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה.

היבול בשנת 2010 עמד על כ- 35,000 טון, שהם כ- 8,000 טון יותר מיבול שנת 2009. העלייה ביבול נובעת בעיקר מנטיעות חדשות שבוצעו, כאמור, בשנים האחרונות וכן, מכניסה של זנים חדשים: "שני" ו"עכו". בזכות הנטיעות המרובות צופים במשרד החקלאות כי בשנים 2012 – 2013 נגיע ליבול של כ- 50,000 טון.
בענת היצוא 2010- 2011 (יולי עד דצמבר 2010 ועד מרץ 2011) כ- 16,500 טון יועדו לייצוא. בעונת הייצוא הנוכחית צפוי היצוא להגיע לכ- 20,000 טון, עלייה של כ- 25% מעונת הייצוא המקבילה אשתקד ויותר מפי שתיים וחצי מהעונה לפני שנתיים!

במשך שנים התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני מספר שנים, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. בעקבותיה, ובעקבות שילוב של זנים חדשים, הורחבו בין השנים 2003 –2011 הנטיעות באופן משמעותי, ובשנת 2011, כאמור, הענף עמד על כ- 19,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 3000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 500 מגדלים בכל רחבי הארץ.

לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חימצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. נכון להיום, הפרי משווק בשלמותו, כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף, כמיצים טבעיים, כמשקאות אלכוהוליים ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה. הזנים העיקריים הם: "ראש פרד" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) – מוקדמים, "הרשקוביץ" (אדום וחמצמץ)- באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) המאוחר, את פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף.

דבש
50% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל נצרכת סביב חגי תשרי, ובעיקר סביב ראש השנה. מדובר בכ- 1,800 טון הנצרכים בחודש אחד, בשווי כולל של כ- 60 מיליון ₪ במונחי מחיר לצרכן. ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי כ- 300 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ- 3,600 טון דבש.

במשך שנים נעשתה הקנייה על פי שיקולי מחיר בלבד ורוב הציבור העדיף את הדבש "הרגיל" הנמכר ברשתות השיווק, העשוי ממספר מקורות צוף של פרחים שונים, הקרוי דבש פרחי בר.
הדבוראים מייצרים גם דבשים מיוחדים, ובשנה האחרונה נצפית המשך מגמת צריכת דבשים מיוחדים הנקראים דבשים זניים. דבשים אלו נרכשים בחנויות מתמחות ואצל הדבוראים באופן ישיר. למרות החורף החם והשחון ותנובת הדבש הנמוכה במכוורות, צפויה אספקה תקינה של דבש לכל הרשתות והחנויות.

סוגי הדבש מראים שונות גדולה בטעם ובארומה. העובדה שהדבורים אוספות צוף מפרחים שונים גורמת לשינויים בהרכב הדבש מלבד השינויים הבולטים של טעם, ריח וצבע. איכות הדבש הישראלי גבוהה, ביחס לדבש האירופאי או האמריקאי הודות למגוון גדול של צמחיה ותנאי סביבה. דבש מסווג לפי מינים על פי הפרח ממנו נאסף הצוף ועל פי העונה והמיקום בהם נאסף הצוף.

ככלל, מבחינים בין הדבש הכהה, שמקורו לרוב בצוף אבוקדו או בצוף אקליפטוס, לדבש בהיר, שמקורו בצוף הדרים וצוף פרחי בר. הדבש הכהה מכיל שיעור גבוה יותר של מינרלים, בהם אשלגן, ברזל, זרחן, נתרן ומגנזיום, ומתאים למאכלי "חורף", כדוגמת: קדירות ובשרים. הדבש הבהיר מתאים לבישולים "קיציים" של ירקות, עוף, סלטי ירקות ופירות ויוגורט.
הדבש הנרדה נוזלי וצמיגי בעת הרדייה. במהלך חיי הדבש הוא מתגבש והופך מנוזלי למוצק. לכל דבש קצב ההתגבשות וצורת ההתגבשות האופייניים לו. דבש מגובש הוא טבעי לכל דבר ועניין, יש צרכנים המעדיפים אותו על דבש נוזלי מסיבות טעם ואסתטיקה.

תפוחים
בישראל מגדלים כ- 40,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2010 עמד על כ- 125,000 טון, מעט מעל הממוצע השנתי שעומד על 115,000 טון. השנה היו תנאים טובים מאוד לגידול התפוח, ולכן הפרי צבעוני וגדול יותר מהרגיל. ישראלי אוכל בממוצע כ- 125 תפוחים בשנה – כמות מאוד גבוהה לאורך כל השנה, ולכן העלייה לקראת חגי תשרי קיימת אך היא מינורית.
הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן סין (25 – 30 מיליון טון לשנה), אירופה (9 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.
ישראל אינה מייצאת תפוחים, למעט יצוא תפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה שנעשה בשנים האחרונות – כ- 8,000 טון תפוחים שנשמרו בקירור, הודות לפיתוח תשתיות קירור ואריזה מתקדמות בישראל שאינן קיימות בסוריה, דבר שמאפשר אספקת תפוחים לאורך כל השנה. ייבוא התפוחים לישראל מינימלי – כ- 2,000 טון מארה"ב ואירופה.

הזנים העיקריים הם: "זהוב" (ירוק-צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב), "פינקליידי" (אדום-צהוב), "יהונתן" (אדום) ו"ענה" (אדום-ירוק). "ענה" הוא זן מקומי, אשר פותח על ידי אבא שטיין מעין שמר. זהו הזן היחיד שיכול לגדול בתנאי חום, ולכן הוא מגודל בישראל באזור הדרום.