האם בלו נאן הביא בישראל את הגוורץ לסוף המרוץ?

מותג הגוורצטרמינר נקרא בישראל פשוט 'היין בבקבוק הכחול' שמוציא שם רע לזן ממנו עושים בעולם וגם אצלמו יינות איכות

בויקיפדיה נכתב כי זן הגוורצטרמינר (גוורץ למען הנוחות), הוא "מוטציה ארומטית של זן הסאבנין רוז, ומכונה גם סאבנין רוז ארומטי. הזן נוצר במאה ה-19 בחבל אלזס שבצרפת, ומשם נדד לגרמניה ולאוסטריה". בישראל מגדלים את הגוורץ בעיקר ברמת הגולן, משם יש תנאי גידול דומים לאלה של הזן באלזס.

אשכול גוורצטרמינר של יקב ויתקין. צילום אסף פז

היין המופק מענבי הגוורצטרמינר נחלק לשניים: אלה שהם מאוד ארומטיים  הנוטים לחצי יבשים, ומאידך הצד היבש, הפטרולי – היינות שמתיישנים אפילו עשרות שנים ומשתבחים. יקב ויתקין הוא בין היחידים בארץ שמייצר יין דומה ליבש המתיישן, שמיועד לאוכלוסייה מאוד ספציפית שחובבת פטרוליות.

בלו נאן מהדורת חג המולד. עוד מעט זה מגיע. צילום איל קרן

לפני שנתיים פרצה משפחת שקד עם הבקבוק הכחול שבתוכו היה נוזל עתיר סוכר וארומטי מאוד. הבקבוק הכחול הזה של ה'בלו נאן' פשוט התפשט כמו שריפה בשדה קוצים, ואין פיצוצייה בעיר שלא מחזיקה אותו. אלפי צעירים התאהבו באופן מידי, ומיליוני בקבוקים נמכרים כל שנה בישראל תחת כל עץ רענן, ומוגשים במסיבות, ברים, חופי הים, ובעצם איפה לא. התווית שעל הבקבוק זעקה 'גוורצטרמינר חצי יבש', אבל רב הלקוחות של היין הזה לא מסוגלים אפילו לומר את השם הזה כהלכה, ועד מהרה פשוט קראו לו 'היין בבקבוק הכחול'. מותג הגוורצטרמינר הפך פשוט ל'בקבוק כחול. לא התפלאתי כששמעתי שתי צעירות שמבקשות 'יין לבן מתוק, נו קוראים לו…", והמוכר פשוט שלח יד למדף הכחולים.

כאמור מדובר ביין עתיר מתיקות ופרחוניות, שבינו לבין הגוורץ אין כל קשר, חוץ מאשר הריחות האופייניים, כשאצל מי שמכיר גוורץ עולה המחשבה שמדובר במשהו כימי ותו לא. הבעיה העיקרית היא שהמותג בעצם הרג את היין האמיתי שמופק מהענבים הנפלאים האלה. החך של הישראלי שמעז ומסוגל לשתות את הנוזל זה, שבוי בקונספציה שאלו הטעמים והריחות האמיתיים של הגוורץ. המוח המעוות קודד בשקר גדול שעטוף במולקולות סוכר ותו לא. אין סיכוי לשום גוורץ אחר בארץ.

דור שלם הוכתם בקעקוע כחול ממותג מבחיל וחסר כל קשר לדבר האמיתי.

 

תגובה אחת

  1. ראשית, בוא נתחיל ברמת העובדות. הפריצה של בלו נאן התחילה הרבה לפני השנתיים האחרונות. המותג אפשר לצעירים רבים ואנשים ש"לא אוהבים יין" להיות חלק מעולם היין. חלק מאותם אנשים התפתחו עם השנים ועברו ליינות יותר מתוחכמים.

    שנית. בלו נאן גוורץ מוגדר כחצי מתוק ולא חצי יבש, בדומה לאחיו הריזלינג, האותנטיק ווייט והרוזה. גם כאן אתה מטעה בעובדות.

    שלישית. מותג בלו נאן הצליח בזכות חוסר ביינות לבנים בארץ בכלל ויינות לבנים חצי יבשים בפרט. בזמן שיקבי הארץ גידלו בעיקר זנים אדומים נוצרה דרישה של השוק ליינות לבנים ארומטיים עם מתיקות קלה. באותה תקופה היקב היחיד שגידל גוורץ בארץ היה יקב רמה"ג ועוד כמה יקבים עשו יינות חצי יבשים על בסיס אמרלד ריזלינג. בלו נאן הפך להיות מוביל השינוי במהפכת היין הלבן בארץ.

    ורביעי ואחרון. משפחת שקד הצליחה להחדיר את מותג בלו נאן בזכות הקשבה לשטח. מנהלי החברה נמצאים כל הזמן בשטח, קשובים לצורכי הלקוחות מצד אחד ומסתכלים על מגמות בעולם מצד שני. רק לפני כשבועיים השיקו באירוע מרשים קטלוג חדש עם 124 יינות חדשים. הם לא מפסיקים לנוח לשנייה או להתרפק על זרי הדפנה. מעבר לטעויות העובדתיות, הפוסט הזה מלא בקנאה ותסכול של הכותב בהצלחה של משפחת שקד ואין לו קשר לעולם היין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד במדור 

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר