בתחילת השנה בילה דני גליל, מנהל המכירות של מרש אינטרנשיונל – יבואני יינות מאוסטרליה, שישה ימים בלונדון יחד עם בנו, לתפריט של כדורגל אנגלי, תיירות ואוכל. חוויותיו והמלצותיו פורסמו אז באכול ושאטו. פחות משנה לאחר מכן – קבלו את פרק ב' למסעותיו והמלצותיו.

טוטנהאם ניצחו אותנו 3:2 (אצל דני גליל 'אותנו' = ארסנל) באצטדיון האמירויות. זה די מבאס לנסוע את כל הדרך הזו, לקבל אירוח VIP באמירויות ע"י חבר במועצת המנהלים של ארסנל, ולצאת עם הפסד בדרבי, אבל לא לעולם חוסן כנראה. אם ניקח אליפות אז זה ישכח, לא?
תובנה חשובה שלי מהביקור האחרון: אל תטיילו לבד. אני לא מתכוון לחברים או בני זוג או משפחה. אני מתכוון לזה שחובה לקחת הדרכות. Bath, England
זו פעם שביעית שלי בלונדון בשש השנים האחרונות. לקחנו שלושה סיורים נושאיים בלונדון (לונדון המלכותית, לונדון העתיקה, וסיור בעקבות ג'ק המרטש), ועוד אחד מחוץ ללונדון (BATH, STONEHENGE ו- SALISBURY). בכולם קיבלנו הדרכות מצוינות שהפכו את הטיול לחוויה מענגת במיוחד. הלכנו ברחובות שאנו מכירים טוב ואפילו מצוין, וההדרכות חשפו אותם מחדש, כאילו אנו במקום חדש לחלוטין.
מי שרוצה פרטים והכוונה לגבי שמות החברות ושמות המדריכים יכול ליצור קשר איתי ולהתעדכן (דני גליל, 052-7889555).

בתי קפה
אז נכון, Princi שמתוארת בדיווח הקודם שלי אינה בית קפה, אבל הקפה שלהם הוא הטוב בלונדון מכל מה שדגמנו. שימו לב שישנה פריחה עצומה של בתי קפה פרטיים – לא רשתות – של כל מיני בריסטות מתמחים, שמנסים להביא את בשורת הקפה האיכותי והמוקפד ללונדון. לצערי לא ביקרתי באף לא אחד מהם. חוץ מהקפה, יש ב- Princi אוכל שגורם לשמחה בלב. סלט הפרימוורה והלזניה בולונז היו מופלאים, וכך גם העוגות המדהימות.

יש את הסנדוויצ'ים של PAUL, שבטח מוכרים לכם מפריז. הכול שם טרי וטוב, והקפה בסדר גמור ובדרגה אחת יותר מהקפה הדלוח שמגישים ב- NERO וב- COSTA ובסטארבאקס.
רשת נוספת נקראת VALERIE. כמו PAUL, רק קצת יותר מושקעת, בעיקר בעוגות. שווה ביקור.

APOSTROPHE הנה רשת חדשה, שנאמר לי שהוקמה ע"י יוצאי ארקפה הישראלית, ויש לה כבר 16 סניפים. מי שמתגעגע לארקפה ימצא סימני זהות למקור. לצערי, הקפה שנדגם בשניים מן הסניפים היה רק טוב ולא מצוין כמו בארץ. כול השאר זה ממש ארקפה.

מסעדות
YAUATCHA – חבל"ז. זו המסעדה הראשונה, או האחרונה, שצריך לבקר בה בלונדון לדעתי. איזה כיף. היינו שלושה. שחזרתי את חווית הדים סם מביקורי הקודם אך הפעם העצמנו אותה גם עם עיקריות וקינוחים (היינו צריכים לפצות עצמנו לאחר ההפסד…). אוכל מדהים עם טעמים שמותירים את הסועד פעור פה ביחס למרקמים והעושר האדיר. הייתי צריך לצלם ולרשום מה בדיוק אכלנו. בכל אופן זו הייתה חוויה חריגה באיכותה, והיא עלתה לכל אחד מאיתנו 41 פאונד כולל הטיפ. שווה ביותר.

BUSABA EATHAY – גם לשם חזרתי. האוכל היה מצוין כמו בפעם הקודמת, אולי אף טוב יותר. השירות היה מעט כבד בגלל עומס יתר וצפיפות.

COTE – חזרתי לשם לארוחת בוקר. הקפה טוב מאוד. אם צריך לבחור בין ביצים בנדיקט לקרוק מסייה, אז לבחור בקרוק מסייה. מקום רגוע ונעים להתחיל איתו את היום.

באותו רחוב – WARDOUR, נמצאת נציגה יחסית חדשה של רשת מקסיקנית שנקראת WAHACA. קיבלנו המלצה מידיד, אז הלכנו. לומר שהיה בסדר יהיה הפרזה. אוכל פשוט, שמסעדת קקטוס הישנה משנות ה- 90 ברחוב הירקון נתנה טוב ממנו. ידידי שביקר שם ואכל בדיוק את המנה שאכלנו אנחנו, טען שהוא דווקא נהנה, כך שאני מותיר בידיכם את הבחירה.

BYRON – גם שם אכלנו. היה טוב כרגיל. מי שרוצה המבורגר משביע וטעים – זה כנראה המקום. הרשת הולכת ומתפרסת ברחבי לונדון.

חנות קפה
מי שרוצה קפה טוב או שוקולדים מיוחדים, ממליץ לו לגלוש ברחוב OLD COMPTON ולחפש את החנות THE ALGERIAN. יש שם דברים מיוחדים, והקפה שלהם חריג באיכותו. שתינו שם אספרסו קצר שהיה מהטובים ששתינו אי פעם (אני לא מפריז), וקנינו פולים ושוקולדים מרירים מעולים.

הנה מפה של מסעדות לונדון ששלח לי ידידי אסף שמי, שגר שם מספר שנים וקיבץ בה את המלצותיו. תיהנו.