חזרתי מלונדון לאחר שישה ימים עמוסי כדורגל אנגלי במיטבו (במיטבו הרב, כי ארסנל שלי ניצחה את אסטון וילה 3:0), ובנוסף לכל אתרי התיירות הרגילים ואולי הנדושים לאחרים (אני אף פעם לא מוותר על סיור ה- HIGHLIGHTS בבריטיש מיוזיאום), היינו חייבים גם לאכול.

אז הנה המלצות על מספר מסעדות שבדקתי למעני ולמענכם. וקודם לכן: באזור הסוהו, בין אוקספורד לאולד קומפטון, רחוב שמתקרב ללסטר סקוור, מרוכזות רוב המסעדות החדשות והנחשבות בעיר. גם כאשר מדובר במסעדה עם מספר סניפים, לא יפקד מקומו של הסניף בסוהו.
לא הלכנו למסעדות סופר יוקרתיות ומכוכבות מישלן, והתקציב המקסימלי היה 50 פאונד לשנינו ללא יין או שתייה בכלל. חרגנו מעט מהתקציב ב- YAUATCHA, וההסבר מדוע עוד יגיע.

ראשית, המבורגריות:
יש את ה- ULTIMATE BURGER וה- HAMBURGER PLUS  שהן סטנדרטיות ולא ממש WOW. כרגע המאבק הוא בין שתיים שהן טרנדיות, ולכל אחת כחמישה סניפים בלונדון, עם אופציית התרחבות בכל חודש.
הראשונה היא BYRON (אכלנו בסניף שלה בוורדור סטריט).

השניה היא gbk (אכלנו בסניף שלהם ליד הטאואר ברידג' לא רחוק מה- DUNGEON), עמר בני חלוקים בדעותינו. הוא העדיף את
gbk – gourmet burger kitchen, ואני חושב ש-  Byron עדיף ולוקח בנקודות. בכל מקרה מדובר במקומות שמתמודדים בהצלחה עם אגאדיר ומוזס שלנו. ארוחה לשנינו ללא שתייה עלתה בסביבות ה- 15  פאונד בשני המקומות.

איטלקיות:
לא יכולתי שלא לחזור לאהובה עלי (ביקור חמישי ברצף שאני לא פוסח עליה), ZIZZI. למי שחפץ בפיצות איכותיות מתנור עצים ופסטות קלאסיות, זה המקום עבורו. אכלנו פיצה מופלאה וריזוטו עם שרימפס וסוגי דגים, שהיה לא פחות מנפלא. המסעדה נמצאת בצד השני של רחוב אוקספורד ביחס לסוהו ברחוב שרלוט מס' 33, עמר חושב שזה הריזוטו הטוב ביותר שטעם אי פעם.

השנייה היא חדשה ומדהימה בסגנון מאפיית "לחמים" בת"א, Princi – רק הרבה יותר מושקעת ועם אופצייה לאכול שם ארוחות קלות מ- 8:00 בבוקר עד 24:00. יש שם סלטים, לזניות, מרקים, ואפילו מיקס ירקות מאודים, וגם תרביך של בשר טלה. הכל טרי מהרגע, ואסור להחמיץ את העוגות שבסוף.
מי שמתוסכל מקפה לא ראוי בכל הרשתות דוגמת NERO וסטארבקס, ימצא פה קפה ראוי לכל שבח ברמות הכי גבוהות שניתן לבקש. המקום נמצא
בוורדור סטריט מס' 135 מול מסעדת BUSABA (ראו בהמשך).
עמר ואני תמימי דעים שהיה נפלא שם, וכל מה שדגמנו בשלושה ביקורים, כולל ארוחת בוקר, היה מצוין.

ביסטרו צרפתי:
מי שחובב את הז'אנר ולא יכול בלי סטייק עסיסי פעם בכמה ימים, כדאי שיעשה לעצמו טובה וידלג על כל הסטייק האוס עם הסטייקים הדלוחים, שפזורים ברחבי לונדון ונושאים שמות כמו אנגוס ואברדין וכו', ויגיע למקום הזה בלבד.
לביסטרו קוראים COTE והוא ממוקם בוורדור מס' 124, כמעט מול PRINCI. התחלנו שם דווקא בארוחת בוקר כי נמאס לנו מהחדגוניות של ארוחות הבוקר בהולידיי אין, ונפשנו חשקה בשחיתות של קרוק מסייה ואגס בנדיקט. בינגו!
הצלחנו בגדול, והמקום עם הקפה המצוין שלו (השפעה של PRINCI אולי?), גרמו לנו לחזור לשם לארוחת צהרים מאוחרת.
ה- RIB EYE היה פנטסטי, וגם הסטייק הדק של עמר היה מושלם. שניהם לוו בצ'יפס טריים. כל המנות שהוגשו סביבנו נראו מגרות, ואלמלא מגבלות התקציב וקיבולת הקיבה היינו דוגמים עוד. לא להחמיץ!

אסיאתיות:
ויתרתי על HAKKASAN בשל מגבלות תקציב הפעם. אם אין לכם מגבלות כאלה, אל תחמיצו. כיף גדול!

WAGAMAMA עדיין פועלת ברחבי לונדון כאילו אין מחר, למרות שהבעלות נמכרה ליזמים אחרים, אין ירידה באיכות. חטפנו מרק ראמן בסניף שלמרגלות הג'ובילי ברידג', כדי לחמם הגוף ולהתייבש קצת מהגשם, והמטרה הושגה במלואה. אין נפילה. המרק עצום כרגיל, אם כי קצת משעמם.

YAUATCHA: נמצאת ברחוב ברודריק מס' 15-17 בסוהו, רחוב מקביל לוורדור. לחובבי הדים סאם והתה. חבל על הזמן. אי אפשר להפסיק להזמין עוד ועוד, וכל מנה טובה מקודמותיה.
זו הסיבה לחריגה מהתקציב, כי באיזשהו שלב פשוט איבדתי את ה'חשבון. הדים סאם הטוב ביותר שאכלתי מעודי – בגדול!. ההמלצה למקום ניתנה לי ע"י ענת, שותפתו של אבי קונפורטי מצפרה, ועל כך תודה ענקית.

BUSABA: חוזרים לרחוב וורדור, הפעם מול PRINCI בדיוק יש אחת התאילנדיות הטובות שאכלנו בהן. שוב, תודות לענת מצפרה שהתעקשה שלא אוותר על ביקור שם. מה לומר, הבחורה יודעת על מה היא מדברת. לחובבי האוכל התאילנדי האותנטי והחריף (אבל אפשר גם פחות חריף שם). מומלצות בחום (תרתי משמע), מנות הנודלס.
עמר סיכם את הביקור שם במילים ווא ווא! והאדים שעלו מפניו היו שילוב של המפגש עם הקור ברחוב והחריפות שיצאה מגרונו.

FISH&CHIPS:
אכלנו פעם אחת בפאב ליד המלון שלנו ברחוב קלטרופ פינת פקנהאם. לפאב קוראים Pakenham Arms. שתינו שם בירה שאם איני טועה קוראים לה NADLIK והיא היתה מצויינת. הפיש אנד צ'יפס שליוו את הצפייה במשחק של אסטון וילה מול ליברפול היו טריים וטעימים.

מי שמחפש בירה יוצאת דופן ופאב יוצא דופן גם כן, שיילך
ל- PRINCESS LOUISE, פאב בן יותר מ- 300 שנה עם בירה חריגה באיכותה וצלילותה, ממבשלה קטנה בשם Samuel Smith.
הפאב נמצא ברחוב היי הולבורן, פחות או יותר בניצב לרחוב סאות'המפטון. אם הולכים ברחוב ניו אוקספורד, אז כשהוא נגמר ומתחיל רחוב היי הולבורן, שם תמצאו אותו מצד ימין.
אני מגיע לפאב הזה בקביעות זה ביקורי השלישי ברציפות, ותמיד אני נדהם מאיכות הבירה שם. אין שם אוכל למעט בוטנים או צ'יפס בשקיות.

דני גליל הוא מנהל המכירות של יבואנית היינות האוסטרליים מרש.
טל. 050-3590013