יקב דלתון ממוקם בפארק תעשייה דלתון במרום הגליל. היקב הוקם על ידי ארמונד ממן, חקלאי ממושב כרם בן זמרה. בשנת 1995 הוא חתם על שותפות עם מתי הרוני, איש עסקים מבריטניה, וב- 1999 היקב עבר למבנה חדש בפארק התעשייה בו הוא שוכן גם היום. בראש היקב, ומנצח על המלאכה מטעם משפחתו, הוא אלכס הרוני; טועם יין מוסמך, בנו של מתי הרוני. מקור הענבים המשמשים להפקת היינות רק מכרמי היקב הממוקמים בגליל, רובם בסביבת היקב. יינן היקב הוא גיא אשל, בוגר אוניברסיטת דייוויס שבקליפורניה, יינן צעיר ושאפתן. לצידו הכורם נחום נווה, ויועץ היקב ג'ון וורנטשק. את כולם מנחה גישת המצוינות החדשנות ופיתוח, בשילוב הפילוסופיה של משפחת הרוני בעלי היקב: קיום דיאלוג עם הטבע של הגליל מתוך עקרונות של קיימות וכבוד לסביבה. היקב מייצר ארבע סדרות יין: סדרת רזרב, סדרת דלתון, סדרת הבלנדים עלמה, וסדרת כנען. לכל סדרה מקורות השראה משלה ומאפיינים ייחודיים של טעם, אופי ומיצוב בשוק. היינות, שומרים על אופיים הייחודי, על המהות, על הסגנון ועל ההשפעות האזוריות המאפיינות את היקב.
רוזה עלמה קורל 2019 עשוי מ- 74% ענבי גרנאש נואר ו-26% ענבי פינו גרי. היין החדשני והמקורי משלב טכניקות תסיסה רבות – הגרנאש (ענב אדום) והפינו גרי (שמייצר בעיקר יין לבן) עברו כל אחד לחוד תסיסה ספונטנית במכלי נירוסטה. התוצאה: מעט מאוד צבע, ורוד בהיר כמעט שקוף. ניחוחות פרי אלגנטיים המשתלבים נהדר עם פריכות, רעננות, חמיצות, וטעמים מרוכזים. יין בעל נוכחות. מעניין, מורכב, ועדין. באמת רוזה מיוחד.
כשנפגשנו, גיא דיבר על "מיוחדות היין": "ההשרייה של ענבי הפינו גרי על הקליפות, והגרנאש בסחיטה עדינה, יוצרת יין מעט יותר פנולי או טאני, וכך נוצר ביין מתח שמאוד מאפיין את הרוזה הזה. לכן היין הזה יכול ללכת מעולה עם מוזיקת ג'אז, שהיא מעט מבולגנת אבל גם מסודרת להפליא. וכך בעצם לטעמי, נוצר המתח במוסיקה הזו שהופכת אותה לכל כך מיוחדת ומשגעת!".
למרות דבריו של גיא, היה לי קשה למצוא קטע מוזיקלי מתאים לרוזה עלמה קורל 2019. ישבתי, הקשבתי, וחשבתי הרבה – מה הקטע שיעשה את זה, שיחבר ויקשר זה לזה. אגלה לכם סוד קטן: הכי קשה לי בכתיבה על יין וג'אז, זה לבחור את הקטע המוזיקלי. את היין אני טועם עם אשתי או חברים ואחר כך מקשיב למוזיקה. במקביל אני חושב מה יחבר ויגרום לקוראים או מאזינים להתלהב ולהרגיש כמוני.
ואז חזרתי אחורה בזמן ל- 24 במרץ 2016, לשעתיים בהן אירחתי את גיא אשל בתוכנית הרדיו שלי "ג'אז אדום לבן". הקשבתי לפלייליסט, ואז נפל האסימון. קטע מוזיקלי מס' 3 היה: Third World Love – A Touch Of Tahini
Third World Love – "אהבת עולם שלישי" שסיסמתם "גרוב ללא גבולות", היא הרכב-על, סופר גרופ המורכב משלושה ישראלים: יונתן אבישי (פסנתר ושירה), אבישי כהן (חצוצרה), עומר אביטל (בס ועוד), וניו יורקר אחד: דניאל פרידמן (תופים). חבורה ייחודית, מהשמות הבולטים בסצינת הג'אז המקומית והבינלאומית. המוזיקה שלהם מייצגת גישה חדשה בעולם הג'אז: שילוב של מוזיקת עולם מתרבויות שונות ביצירה מקורית, והשפעות ממסורת הג'אז, בלוז ופאנק, מוזיקה ממרכז אפריקה, מאמריקה הלטינית, וגם מתימן "מגע של טחינה", כפי שנקרא הקטע הזה.
המוזיקה של ההרכב מגוונת מאוד, מלאת שמחת חיים, רוחניות וגרוב מרקיד. דינאמיקת ההרכב: הופעות נדירות וסוחפות ברחבי העולם, יש להם אלבומי אולפן מופתיים, ואלה הם ארבעה מוזיקאים וירטואוזים שמנהלים במקביל קריירות מגוונות ופוריות בנפרד. ועדיין, הדבק המוזיקלי שמחבר בין ארבעת חברי הלהקה הוא תשוקה אמיתית למוסיקה, חופש אמנותי יוצא דופן, חיבור כמעט טלפתי בין ארבעה יוצרים שכל אחד מהם שם דבר בקנה מידה עולמי, איש איש בתחום הפעילות שלו.
על פי פירוש קבלי לשם עלמה: הורים הבוחרים לבתם בשם עלמה, רוצים להעניק לה ערכים של ראשוניות, חדשנות, רעננות, ושמחה. "וכך נוצר מתח ביין עם מוזיקת ג'אז, שהיא מעט מבולגנת אבל גם מסודרת להפליא", כפי שאמר היינן גיא אשל. ואני נהניתי יחד עם הרוזה של דלתון והמוזיקה של Third World Love ממופע מרענן וקצבי, עמוס באנרגיות חדשות. כישרון, וירטואוזיות ביצוע, אלתורים, ספונטניות, חוויה.
להתענג על הרגעים הקטנים של החיים, ולהתמקד בדמיון.
