fbpx

יינות נַאוּסַה – השער לטיול בצפון יוון

הכותב אופק רימר הוא דוקטורנט במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית. כשהוא לא עובד על המחשב, הוא קורא על יין, טועם יין או לומד לייצר יין. בוגר קורס עשיית יין – בציר 2020 – של בית הספר ביקב שורק
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

השנה האחרונה כפתה עלינו לטובה להכיר את שכיות החמדה שליד הבית – היקבים הקטנים והאיכותיים בהם התברכה ארצנו. אבל בקיץ הזה נפתח צוהר קטן לישראלים לבלות את העונה החמה ביוון הטובה והמוכרת. ואחד האזורים האהובים ביותר לחופשה על הישראלים, הוא צפון יוון.

בסנטוריני גדל האסירטיקו (Assyrtiko) הלבן על האדמה הגעשית סחופת הרוחות. צילום pexels

המעלות והאטרקציות של צפון יוון כבר מוכרות ברבים מהבתים בישראל: הטיילת של סלוניקי, פסגת האולימפוס, מנזרי מטאורה, כפרי זגוריה, ועוד. היבט פחות מוכר של האזור הוא תרבות ותעשיית היין. את יוון ניתן לחלק בגדול לשלושה אזורי יין, אם כי היד עוד נטויה עם גילוי וייצור מחדש של זנים מקומיים נכחדים. באיים האגאיים, ובפרט בסנטוריני, גדל האסירטיקו (Assyrtiko) הלבן, על האדמה הגעשית סחופת הרוחות. בצפון חצי האי הפלופונסי, באזור נימאה, מתמחים בגידול איורגיטיקו (Agiorgitiko), המשולב לרוב ביינות בלנד. ובצפון יוון, באקלים קריר ורטוב, מתמחים בייצור יין לבן מאסירטיקו ומלאגוזיה (Malagousia). אך עיקר הגאווה של המקומיים היא ביין האדום המיוצר מענבי קסינומאברו (Xinomavro) – מילולית: חומצי שחור.

קוסטיס (משמאל) בכרם. צילום אופק רימר

כשעה וחצי נסיעה מסלוניקי, בדרך העולה מהעיירה וורויה (Veroia) לכיוון אדסה (Edessa), שוכנת נאוסה (Naoussa), על מדרונות רכס וורמיו (Vermiou). הודות למשקעים הרבים בחורף ולשמש הים-תיכונית, האזור הוא מהמשופעים ביותר במים, ירק ועצי פרי בכל יוון. העיירה וסביבותיה מוגדרים כאזור "כינוי מקור מוגן" (Protected Designation of Origin). בסביבה פועלים כמה יקבים גדולים, כמו הקואופרטיב וַאֶני (Vaeni) בבעלותם המשותפת של כ- 200 מגדלים ויצרנים מקומיים, או קיר-יאני (Kir-Yianni), בבעלותו של יאניס בוטאריס, ראש העיר סלוניקי בעשור הקודם. אך לצידם פועלים גם יקבים קטנים יותר, שהמיוחד שבהם הוא היקב של משפחת דלאמארה (Dalamara).

את קוסטיס דלאמארה ואשתו מאריה פגשתי לראשונה בקיץ 2017. במשך שבועיים חייתי אתם, ועבדתי בבציר ובערבוב וסחיטת היינות ביקב. מאז הגעתי בכל שנה להשתתף לפחות בבציר אחד ובסעודת בשרים ויין עם חברים בחצר היקב, המשקיפה על הכרמים מקרוב ועל מפרץ סלוניקי הניבט מרחוק.

צילום התעודה אופק רימר

מיד עם נחיתתי הראשונה ביקב לקח אותי קוסטיס אותי אל חדר הטעימות, והראה לי את התעודה המצהיבה מסוף המאה ה-19 שתלויה על הקיר. כאשר מגפת הפילוקסרה עשתה שמות בכרמי צרפת, והצרפתים נאלצו לייבא יין מכל רחבי תבל, שימשה התעודה שנכתבה ונחתמה ביוונית ובלדינו באותיות עבריות על ידי סוחרים יהודים, כהוכחה למקור האותנטי של היין מנאוסה. יותר משהיא מעידה על ההערכה רבת השנים ליינות נאוסה ועל חלקו של יקב דלאמארה במורשת הזו, היא מעידה על ההיסטוריה המורכבת והעשירה של האזור.

אשכולות הענבים מהגפנים הוותיקות עוברים סלקציה קפדנית. צילום אופק רימר

לאחר שסיים את לימודיו בגידול גפנים וייצור יין בצרפת ובספרד, קיבל קוסטיס (כיום כבן 35) לידיו את ניהול היקב, העובר בירושה במשפחה מאז 1840. קוסטיס הוא בחור נמרץ, שאפתן וידען, המשלב במסירות ובאהבה בין שיטות הייצור המסורתיות, התנאים הגיאוגרפיים והחך המקומי; לבין שיטות ייצור חדשות, אידיאולוגיה סביבתית ודרישות השוק הגלובלי. גישתו הייחודית וחתירתו הבלתי מתפשרת למצוינות, הקנו לו לפני מספר שנים מקום בין 30 הייננים המבטיחים ברשימת המגזין Wine & Spirits.

יין נאוסה 100% קסינומאברו על רקע חצר יקב דלאמארה. צילום אופק רימר

וקוסטיס אכן עומד בהבטחה. כיום, היקב אשר מוסיף לגדול ולצמוח מייצר כ-45,000 בקבוקים בשנה. כל היינות איכותיים מאוד, ועם זאת זולים יחסית במונחים ישראליים (14-9 אירו לבקבוק). זאת למעט אחד – פליוקליאס (Paliokalias) – המופק מענבים שסוננו בקפידה אחרי שלוקטו מהגפנים הוותיקות ביותר אשר נטעו סבו ואביו של קוסטיס, וחלקן גדלות כשיח. היינות הלבנים – המועדפים על היוונים על שום האקלים החם – קלילים, רעננים, חומציים במידה ומדיפים ריחות משכרים של פרחים ומתיקות של אפרסקים הגדלים בשפע בסביבה.

אך גולת הכותרת היא כמובן הקסינומאברו. יין עם אופי ונוכחות. כשתקרבו אותו לאפכם תחושו מיד בניחוח המפתיע של עגבניות (ירוקות או מיובשות) שלא ניתן לטעות בו, לצד ארומות מוכרות יותר של דובדבן שחור, תבלינים ואדמת יער. לקסינומאברו, שגרגריו קטנים וקליפתו עבה ושחורה, עפיצות גבוהה יחסית וחומציות בינונית ונעימה.

הגינה של היקב צמודה לכרם שצמוד לנוף. צילום אופק רימר

קוסטיס ומאריה מקבלים קבוצות או בודדים לסיור ביקב ולטעימות. תקופת חגי תשרי (ספטמבר-אוקטובר) היא שיא הבציר בצפון יוון. לכן כדאי לתאם מראש, ואם הדבר יתאפשר תזכו גם להיות חלק מהחגיגה. דרך אגב, היקב משמש גם כמזקקה המייצרת ציפורו.

אז כשאתם מתחילים את הטיול שלכם בצפון יוון, בעוברכם מבית הכנסת העתיק של ווריה למפלים והמעיינות החמים של אדסה, עצרו בנאוסה וביקב דלאמארה, וקחו אתכם כמה בקבוקים להמשך המסע. אפשר לשלב זאת עם ביקור קצר בעיירה עצמה: בטיילת המשקיפה על העמק עד סלוניקי, בבר הקוקטיילים המסוגנן, ובפארק אגיוס ניקולאוס היושב על פלגי מים.

סטין יא סאס! לתיאום ביקור: [email protected]

הכותב אופק רימר הוא דוקטורנט במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית. כשהוא לא עובד על המחשב, הוא קורא על יין, טועם יין או לומד לייצר יין. בוגר קורס עשיית יין – בציר 2020 – של בית הספר ביקב שורק

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה