ערן אלחלל, שף במקצועו, פתח בשנת 2010 בניו יורק מסעדה שהגישה אוכל בלקני, ולצדו יינות מאזור הבלקן. למסעדה קרא בשם SARO. למה דווקא שם זה? כי זה היה כינוי החיבה של סבתו, בוסנית במוצאה, באמצעותה התוודע למטבח זה וממנה למד בילדותו להכין תבשילים בלקניים. היום, Saro Imports הוא שם העסק לייבוא יינות מסלובניה, אותו הקים ערן אלחלל עם שותפו עידו לברן, שניהל בעבר סניף של "דרך היין" (הניידים שלהם: 054-4929289, 052-2963822).
לאחרונה מצאתי עצמי באירוע פרטי של טעימת יינות סלובנים, שאורגן ע"י השותפים, לצד מספר אנשי יין מקצועיים ומנוסים המוכרים בעולם היין הישראלי, חובבי יין, ונציגים מהשגרירות הסלובנית בארץ, שתרמו לנוכחים מעט ידע אודות המדינה, אופי האוכלוסייה, ונתונים אודות תעשיית היין שלה. שף ערן אלחלל ליווה את היינות במטעמים בלקניים שהכין, והנוכחים הוזמנו לחוות דעות אודות היינות לאורך הטעימה.
מספר מילות מבוא לגבי יינות סלובניה: עיקר התוצרת מתמקדת ביינות לבנים, המזוהים בארומטיות וב"קריספיות" שלהם. ככלל, סלובניה מחולקת לשלושה אזורי יין – אזור החוף והגבעות שבמערב המדינה (Primorska), אזור Podravje במזרח המדינה, ואזור היין Posavje הקטן מאוד, שממוקם על גדות נהר Sava על גבול סלובניה-קרואטיה ומייצר בעיקר יינות אדומים.
אזורי היין מתחלקים כמובן לתת-אזורים שונים. היינות מאזור המערב מזכירים את סגנון יינות Friuli האיטלקים (שכניהם ממערב), והמזרחיים מתקרבים לסגנון האוסטרי של אזור Styria בדרום אוסטריה. בתחום היינות האדומים, סלובניה מייצרת בין היתר יינות פינו נואר איכותיים, שחלקם זוכים כיום להערכה בינלאומית. נמצא אותם, לדוגמא, באזור Goriska Brda במערב סלובניה, שזכה לכינוי "טוסקנה של סלובניה" וזרוע במאות יקבים המייצרים יינות מזנים לבנים ואדומים מגוונים, מקומיים וכאלה שהובאו ממערב אירופה. וליינות שפגשנו בערב זה:
Kogl, Mia Culpa, Pinot Noir, Rose 2015
יקב קוגל נקרא על שם הגבעה עליה מגדלת משפחת Cvetko את הגפנים, וממוקם כ- 80 ק"מ דרומית לגבול האוסטרי. מיה קולפה ("האשמה שלי" בלטינית) הוא שם מותג מרכזי של היינות המיוצרים ע"י היקב, והרוזה ששתינו נחשב כנמנה על הטובים בתוצרתו.100% פינו נואר מגפנים בנות כ- 35 שנה. יין רוזה המביא לחך טעמי תות. גוון לימוני, חמיצות נעימה. חלק ונעים מאוד לשתייה. מחירו 70 ₪.
Kogl, Primus Inter Pares, 2015
מורכב משלושה זני ענבים: שרדונה, מוסקט אוטונל –זן מוסקט אותו נמצא ביינות קינוח בגרמניה, אוסטריה, קרואטיה, ואף וריאציות שלו באלזס, ולצדם kerner – זן לבן ארומטי, אותו נמצא בעיקר בגרמניה, בדרום אוסטריה ובדרום הטירול באיטליה. בטעימה: טעמי פרי עדינים מאוד, מרירות או שרידי עפיצות מאוד עדינה המוסיפה עומק ליין. היין פירותי, ארומטי ונעים בחך. מחירו 70 ₪.
Kobal, Sivi Pinot, dry, 2015
יין מאזור Posavje. חשתי בפה פינו גריג'יו טעים, מינרלי, פירותי, נעים מאוד. הזכיר לי מאוד את הפינו גריג'יו של יקב לוריא הגלילי, אותו אני מאוד נהנה לשתות. מחירו 80 ₪.
Belica, Sauvignon Blanc, 2014
אחוזה המשלבת יין ומלון, באזור גוריסקה ברדה אשר הוזכר בפתח הדברים. 100% סוביניון בלאן. באף מקבלים גוון קל של ריח אספלט טרי, המוכר לנו מאוד בלבנים אלזסיים ואוסטריים. לאחר המתנה קלה של היין בכוס, הוא נפתח ומקבלים בחך שפע פרי. היין מלא רעננות ונעים לשתייה.
Santomas, Malvazija 2014
אמנם מותג סנטומאס של יקב זה הופיע בשוק רק ב- 1997, אך המשפחה מגדלת גפנים מדור לדור כבר ממחצית המאה ה- 19, ומייצרת מגוון רב של יינות מזה שנים רבות. היין ששתינו עשוי 100% ענבי זן המלבסיה המקומי הסלובני. אזור בגידול: על מפרץ טריאסטה, דרום מערב סלובניה. יין פירותי, עדין, עגול, חמאתי, מאוד ערב לחך. המחיר 85 ₪ – ממש תמורה טובה למחיר.
Scurek, Sauvignonasse Gredic (Tocai Friulano), 2014
יקב משפחתי המייצר כ- 80,000 בקבוקים בשנה, ממוקם באזור היין גוריסקה-ברדה. שייך לאב וחמישה בניו החולקים ביניהם את התפקידים השונים ביקב. היקב מייצא חלק משמעותי מתוצרתו, ומוצאים את יינותיו גם במסעדות יוקרה במערב אירופה. 100% ענבי סובינונאס גרדיק. יופי של יין. חמיצות מצוינת. 13.5% אלכוהול ללא תחושת עומס אלכוהולי. טעמי ליצ'י נעימים. יין ארוך בפה. מחירו 95 ₪.
Scurek, Cabernet Franc, 2014
יין צעיר, פירותי, מתובל, בשרני. נעים לשתייה. מחירו 85 ₪.
לסיכום, התרשמתי שלא רק לי אלא גם לשאר הנוכחים, היה זה מפגש מרענן עם אזורי יין פחות מוכרים לנו, והפתעה נעימה. סלובניה ידועה בעיקר כיצרנית של יינות לבנים, ואם אני משקלל הטעמים שפגשתי ביינות הלבנים של הערב מול המחירים בהם היינות מוצעים, זו בהחלט תמורה טובה.
איחולי הצלחה ליזמים הצעירים.
