יינות שוויצריים? יש דבר כזה

שוויץ לא באמת על מפת היין. נכון? אז מסתבר שדווקא יש על מה לדבר. שוויץ היא יצרנית יין (150,000 דונם כרמים לעומת כ-60,000 דונם בישראל), ובעיקר שתיינית יין (36 בקבוקים לנפש בשנה). האוכלוסייה השוויצרית (כ-9 מיליון) היא אחת היותר שתייניות לנפש. לכן התוצרת המקומית נספגת כולה על ידי התושבים – כאחוז אחד בלבד מהיינות מיוצאים; ששותים בנוסף כמות נכבדה של יינות מיובאים.

בשוויץ מגדלים מגוון גדול של זני גפן, רבים מהם מקומיים, בשישה אזורי יין שונים. הגידולים מתחלקים ל-56% ענבים אדומים, 44% לבנים. הענב האדום השולט מבחינת ההיקף הוא פינו נואר, ואחריו מרלו וגאמיי. הלבן השולט הוא שאסלה (chasselas).

בערב 189 במניין של מועדון יולו (YOLO קראו בסוף מה זה), פגשנו חמישה יינות מתוצרת שוויץ, בתוספת נציג נכבד מאוד מבורגון שסגר את הערב; הזדמנות קטנה להתרשמות ראשונית וחלקית ביותר ממה שיש לשוויצרים להציע. כנראה שצריך לנסוע לשם לתקופה כדי להתרשם יותר ביסודיות. היינות ששתינו נקנו בשוויץ ולכן המחירים נקובים בפרנק שוויצרי (1 פר"ש = 4.20 ₪ ביום הכתיבה). וליינות שפגשנו בערב זה:

Plant Robez, Blaise Duboux, aoc Lavaux 2021

יין מאזור Vaud, השני בהיקף תפוקת יין במדינה. רוב היין האדום באזור זה בנוי על ענבי פינו נואר וגאמיי (gamay). היין ששתינו עשוי מענבי גאמיי.

רשמי טעימה – צבע סגול מאוד, אופייני לגאמיי השחור. אף אדמתי, הרבה ירקרקות, ניחוחות של פירות אדומים. מתובל בפלפל שחור. בפה חמיצות משולבת במעטה מרירות. טעמי דובדבן, קפה, מעט עשבוניות. הגוף קליל והיין מרגיש צעיר (לפי היקב ניתן לשמר אותו כ-8 שנים), סיומת קצרה. יין שנעים לפגוש אותו ביחד עם אוכל. ציון יולו 14.6 (89). מחירו 38 פר"ש.

 Brivio, Merlot Bianco Rovere 2022

יין לבן מקנטון טיצ'ינו הגובל בדרומו באיטליה. גווידו בריביו הוא יצרן יין, אודותיו אכתוב מספר מילים בהמשך בהקשר ליין הרביעי של הערב. האזור ידוע ביינות המרלו שלו, ואכן זכינו פה לשתות מרלו לבן נעים מאוד.

רשמי טעימה – מראה זהוב בהיר מאוד צלול. אף נעים המהווה שילוב של הדרים, פירות לבנים ופרחים לבנים, מאוד עדין. פה מעניין מלא אגסים, שמנוני, ניחוח פטרול, חמיצות מאוד נעימה, מעט מרירות, וסיומת ארוכה ועדינה. בהחלט טעים. ציון יולו 15 (90). מחירו 35 פר"ש.

Cave de Lacote, Gamar’one 2020

יקב ותיק שהינו בעצם קואופרטיב של הרבה מאוד יצרנים. הענב נקרא gamaret, ענב אדום מקומי – הכלאה של גאמיי עם זן הנקרא רייכנשטיינר. גם יין זה מאזור lavaux, בדומה ליין הראשון ששתינו.

רשמי טעימה – צבע סגול-שחור עמוק, יש מי שהגדיר אותו כצבע שיראז אוסטרלי ויש מי שהגדיל וראה צבע זיתי קלמאטה. הכול בעיני המתבונן. אף מלא פרי שחור, ניחוח מנטה, אדמתי. בפה – יין ריבתי, טעם חזק של שזיפים מיובשים בתוספת אוכמניות. גוף מלא, צעיר,  מלוא הטנא טאנינים. חסר חמיצות. ציון יולו 14.5 (89). מחירו 40 פר"ש. לטעמי, חבריי מאוד פרגנו ליין הזה. בעיניי הוא היה איפשהו בין פורט לא מוצלח ליין קידוש, ושניהם לא מתאימים לי כיין שאמור להתלוות לאוכל.    

Quattromani, Merlot 2020

יין אדום שנולד משיתוף פעולה של ארבעה יצרני יין מובילים באזור טיצ'ינו -גווידו בריביו – יינן מקומי שלמד ייננות בבורדו אבל בהמשך יצא לקליפורניה למספר שנים והושפע מאוד מהסגנון הקליפורני, אנג'לו דלאה, פליסיאנו ג'יאלדי (החברה שהקים גווידו בריביו התאחדה בשנת 2001 עם יינות ג'יאלדי), והרביעי קלאודיו טמבוריני. מכאן השם קוואטרומאני (ארבע ידיים). היין הוא אסמבלאז' של מרלו איכותי מארבעה אזורי גידול, כולם בתחום טיצ'ינו.

רשמי טעימה – צבע סגול כהה שהזכיר לנו מרלו בורדלזי. אף פירותי, אדמתי, מלא שוקולד, עטוף במנטה בתוספת פלפל שחור. בפה – גוף מלא, חמיצות טובה, מרירות עדינה, פירות אדומים ושחורים, היין נעים לשתייה למרות שהוא עדיין צעיר, ויש לו ללא ספק לאן להתפתח. הסיומת בינונית באורכה, נעימה. בהחלט יין טוב. ציון יולו 15.5 (91). מחירו 60 פר"ש.

Grain Noir la Liaudisaz, M.T. Chappaz, 2021

מאזור Valais, הקנטון השלישי בגודלו בשוויץ. מפורסם בעיקר באתרי הסקי שלו. הגברת מריה תרזה שאפאז, בעלת היקב, נחשבת כייננית מהשורה הראשונה בשוויץ. היין ששתינו הוא בלנד של קברנה סוביניון, קברנה פרנק ומרלו.

רשמי טעימה – צבעו אדום כהה נאה למראה. הזכיר לנו בהחלט יין בורדולזי. אף פירותי מרשים ומלא דובדבן, מתובל, בתוספת קפה ועטיפה של אדמה כבדה ועור. גם בפה מקבלים תחושה חזקה של יין פירותי, בעל גוף מלא, חמיצות נעימה, מרירות עדינה, מעט עשבוניות. יין מורכב, מאוד נעים לשתייה, למרות שעדיין מרגיש צעיר ועם פוטנציאל להשתפר עוד בשנים הבאות. הסיומת ארוכה וטובה. בהחלט מצדיק את שמה הטוב של הגברת שאפאז. ציון יולו 15.9 (92). מחירו 70 פר"ש.

Clos de Tart, Grand Cru Monopole 2012

לסיום עברנו לבורגון. יקב מהולל בבעלותו של המיליארדר הצרפתי פרנסואה פינו. יופי של פינו נואר (לזן אין קשר משפחתי למיליארדר…).

רשמי טעימה – צבע אדום כהה יחסית למוכר לנו בבורגון, מתקרב לצבעו של הג'ברי שמברטן הכהה. צלול מאוד. אף חמצמץ נהדר, מלא בפירות דובדבן. מאוד עשיר, פרחוני, בתוספת ניחוחות גרגרי יער, אדמה ועור. בפה – שכבות של טעמים ההולכים ומתפתחים וממלאים את הפה. אלגנטי, עגול, חלק כמו משי. חמיצות מצוינת, נגיעות של שוקולד ומנטה. טאנינים רכים מלאים עדינות. טעמי הפרי נעימים ומאוד מעודנים. הסיומת ארוכה וערבה לחך. ממש הכול במידה ביין הזה. תענוג. ציון יולו 18.1 (96). נרכש כיין מועדון מהכספים המצטברים לנו לאורך השנה בקופה, ואנחנו לא מציינים את מחיריהם (תמצאו ב-wine searcher).

לסיכום, מפגש מעניין מאוד וטעים עם יינות שוויצרים שלא הכרנו עד כה במועדוננו, בליווי מטעמים תואמים. בהחלט מעורר עניין להביא ולנסות עוד נציגים נבחרים משם.

מה זה YOLO?

יולו הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכעשרה מפגשים בשנה. המארח קובע את תכנית הערב וקונה את היינות. נוהגים לטעום עד שבעה יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20 נקודות. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.

המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כל לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא, ובלוויית אוכל מתאים שגם כן זוכה לתשומת לב בכול מפגש.