על התפר הדק שבין אביב לקיץ, בזמן שהגפנים מעוררות להן בנחת, פורץ לו (12 מאי עד 15 יוני 2015) פסטיבל יין גליל, גולן ועמקים, בו יקבים גדולים וקטנים, מוציאים מבין המרתפים ומהחביות את היינות שלהם לתפארת מדינת ישראל.
סיור מקדים טרום הפסטיבל הביא אותנו למספר מקומות בהם נחשפנו, חלקנו לראשונה, ליינות ולמקומות שבהחלט עושים חשק לחגוג.
יריית הפתיחה הייתה בכפר תקווה, ביקב טוליפ, רק שהפעם הדגש היה על יקב
מאיה, היקב הדנדש של טוליפ שעושה יינות ים תיכוניים שמתאימים בול לאקלים שלנו – Mediterranean Approach Israeli Art.
היוזמה של רועי יצחקי הניבה מספר יינות מאוד נעימים לשתייה בכל עונות השנה, כאלה שיסחבו אוכל או סתם יענגו שעות בין-ערביים.
MARE WHITE 2013 – שילוב של מרסן מהגלבוע ופרנץ' קולומבר מגפנים מאוד בוגרות מאזור בנימינה. יין מאוד פירותי, בהרחה ראשונית נדמה שזה סוביניון בלאן בגלל ריח האשכולית, אבל מתגנבים להם ריחות של אננס ופסיפלורה, ובפה יש טעמים נעימים של פירות טרופיים. סיומת מרירה ונעימה – 79 ₪.
MARE PINK 2013 – בלנד סמוק וחינני של קריניאן מזיכרון ומורבדר מעמק האלה. המון פרי באף, יש גם נגיעות של בושם פרי הדר. טעמי פרי הדר עם סיומת מתוקה עושים חגיגה בפה – 79 ₪
MARE RED 2013 – שילוב של קריניאן מאזור זיכרון יעקב, מורבדר מכרם מטע שבעמק האלה, וסירה מכפר יובל שבגליל העליון. התיישנות: 8 חודשים בחביות עץ אלון בנפח 300 ליטר. המון פרי באף, ניחוח של עץ לא שולט אבל מורגש. בפה יש טעמים ריבתיים, עם מרירות של עץ אבל מאוד עדינה – 89 ₪
MARE NOSTRUM 2012 – שילוב של ארבעה זנים: קריניאן מכרם עין תות שבאזור זיכרון יעקב, מורבדר מכרם מטע שבעמק האלה, סירה מכרם כפר יובל שבגליל העליון, ודוריף (פטיט סירה) מכרמי יוסף. התיישנות: 18 חודשים בחביות עץ אלון בנפח 225 ליטר, היין עדיין אינו מוכן לשתייה, וגם לא נפתח מספיק זמן על מנת שנהנה ממנו. הוא אכן מלא ריחות פרי, אבל עפיצות לא נעימה בפה. לחכות או לפתוח שעה לפני – 135 ₪
משם נסענו לשדה יעקב, מושב של הציונות הדתית בו נמצא יקב שדות. הסמיכות של היקב הצעיר לגדר הרפת לא החמיאה ליין. גם היינות עצמם לא מאוזנים, לא בוגרים מספיק. היקב חייב יד מכוונת.
בבית לחם הגלילית פתחה נילי כהן מינץ, עם עזרה של בעלה אורי, מקום
לאירועים בבית פיין המשוחזר. פנינה של ממש. גם האוכל נהדר: עלי גפן ליד קדאיף סלמון, כנאפה של כבש ליד קרפצ'ו, פאטה כבד מצוין וקינוחים שווים. הבראנץ' שלהם עובר בקיץ לחוות התבלינים הסמוכה – חובה, במיוחד שאורי, הדומה שתי טיפות מים לאביו, שחקן הכדורסל האגדי, תני כהן מינץ ז"ל, דואג לכל אורח.
נסיעה לקבוצת כינרת ועלייה למיולים שלקחו אותנו לחורשת האקליפטוס של נעמי שמר ז"ל, לבריכות הדגים שנחפרו במקום בו היה הירדן המקורי אמור לזרום, עד שהזקן מנהריים אמר 'לא', והסיט אותו מזרחה – .פעם ראשונה שלי בין הבריכות הלא פעילות אבל המאוד מיוחדות.
את הסיור חתמנו במלון נוף גינוסר ששופץ לאחרונה, רק חבל שפינת קפה עדיין
מרוהטת בשולחנות נוסח בתי האבות- לא נוח, לא נעים.
בגינת המלון הנעימה פגשנו חלק מהיקבים שמשתתפים בפסטיבל דרך היין 2015:
יקב אסף – הוציא כמות מוגבלת של פינו גרי, כרגיל שווה.
יקב ברניקי – גם מיקום היקב בבית טברייני של פעם וגם גידי היינן שווים ביקור, שלא נדבר שגם היין שם טוב.
יקב נטופה – יינות נעימים לפה ולכיס. יין בסגנון פורט מוצלח ביותר, בהחלט שווה.
יקב בזלת הגולן – אחלה שרדונה!
יקב אורטל – יין טוב, אנשים טובים.
ועוד ועוד יקבים שהיריעה קצרה מלכתוב עליהם.
קומו וצאו לגליל לעמקים ולגולן, בכל מקום שתיפנו אליו יש יקב, אחד או שניים או יותר, מקום לאכול בו, מזג האוויר מעולה. אז לא לפרגן לתוצרת הארץ?

תגובות
0