במסגרת כנס מחקרי יהודה ושומרון שיתקיים ביום ה' 11.6.15 באוניברסיטת
אריאל, תציג ד"ר שושנה אדר מהמרכז למחקר ופיתוח ביהודה, אפשרות למיצוי מצמחי תבלין הנפוצים במדבר יהודה, כמו זעתר, שיבה, נענע והדסים, ליצירת מסנני קרינה טבעיים.
בשנים האחרונות גוברת המודעות לשימוש במסנני קרינה בשל הנזקים המצטברים הקשים הנגרמים לעור הפנים והגוף כתוצאה מחשיפה מוגברת לשמש. קרני השמש חודרות דרך שכבת העור העליונה המכונה אפידרמיס (העור בנוי משלוש שכבות, שהעליונה בהן היא האפידרמיס), וגורמות ליצירת רדיקלים חופשיים, שהינם חומרים "תוקפניים" המתחילים שרשרת תגובות הרסניות ברקמות הגוף, ובמקרים קיצוניים גורמים נזקים בלתי הפיכים למולקולת הדנא (המכילה את המטען הגנטי).
הנזקים הביולוגיים גורמים להזדקנות מואצת של העור, לכתמי פיגמנטציה, קמטים, ובמקרים קיצוניים גם להופעת סרטן העור.
ישראל נמצאת בצמרת המדינות בהן נפוצים נגעי עור, עם שיעור מלנומה – סרטן העור, גבוה במיוחד. במקום הראשון, לא הרבה לפנינו, נמצאות אוסטרליה וקליפורניה, שם סובלים 30% מהאוכלוסייה ממלנומה.
עד היום התייחסנו לשמש כאל גורם מסוכן שיש להישמר מפניו בעיקר בשעות הצהרים, בעוד שהסכנה האמתית של קרני השמש היא בכל שעות היום.
מסנני הקרינה הקיימים כיום נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: מסנני קרינה פיסיקליים וכימיים, המחזירים או בולעים את האור העובר דרכם בהתאמה. מסנני הקרינה הפיסיקליים, שהמקובלים שבהם מקנים הגנה מפני UVA ו- UVB גם יחד, אך יוצרים פילם לבן על גבי העור.
המסננים הכימיים הקיימים, שהם על פי רוב סינטטיים, בולעים בעיקר את הקרינה בתחום ה- UVB, וקיימים מעט מאוד הבולעים בתחום ה-UVA.
ד"ר שושנה אדר מסבירה: במחקר זה מנסה צוות החוקרים לאתר, לבודד ולאפיין מסנני קרינה ממקור טבעי, כלומר מצמחי מדבר יהודה, אשר יוכלו להחליף את מסנני הקרינה הקיימים כיום בשוק, שהינם חומרים סינטטיים שהמבנה הכימי שלהם לפחות אינו מעיד על היותם ידידותיים למשתמש.
חשוב לציין שטרם הספיקו לאמוד את כל הנזקים המצטברים ותופעות הלוואי שיכולות להיגרם משימוש קבוע בחומרים כימיים וסינטטיים אלה, אך כבר היום ברור שחומרים אלה חודרים דרך העור לזרם הדם, ופוגעים בייצור ופעילות של הורמונים שונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון. בנוסף הם פוגעים בפעילות התקינה של בלוטת התריס.
ישנם גם מסנני קרינה המתפרקים כתוצאה מתגובה עם האור, ותוצרי הפירוק רעילים מאוד ואפילו מסרטנים.
צמחי המדבר הנבדקים במסגרת המחקר הם נענע, שיבה, זעתר, הדסים ועוד. צמחים אלה משמשים כתבלינים או להכנת תמציות לשתייה מזה שנים רבות כמעט בכל בית, ועד כה יוחסו להם יתרונות רבים ללא כל תופעות לוואי.
לאחר בידוד החומרים ואפיונם, יפותחו שיטות להכנה של החומרים הטבעיים, כדי שאפשר יהיה למסחר את ייצורם.
כנס מחקרי יהודה ושומרון הוא כנס רב תחומי, בו מוצגים מחקרים העוסקים בשלל תחומים הקשורים לאזור יהודה שומרון ובקעת הירדן. הכנס מאורגן על ידי המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן, ויתקיים בי ום ה' 11.6.15 באוניברסיטת אריאל – קמפוס תחתון בניין ראאב 52 אולם 1.4 – מושב צמחי מרפא.
